הקדמה לאקדמה:

מי בכלל חשב שאני אגיע למקום כמו אשקלון לבד, בלי איזה טיול של ההורים או של ביה"ס?!??? כנראה שלאהבה באמת אין גבולות...  |מאוהב|

הקדמה:

עידו, דורון וזילבר נסעו לדירת החוף של עידו שממוקמת מול חופה של העיר אשקלון

כך מתחיל סיפורנו!

(-;

וכמובן שלנה מאוד מאוד רצתה להצטרף... שיכנעתי את אבא שלי במשך כמה ימים שירשה לי לנסוע ל"אנה", סידרתי וצחצחתי בשביל זה את כוווווול הבית!

חברים של עידו יחזרו לביתם בדיוק כשאני הגיע ואז אני ועידו נבלה יומיים שלמים לבד... בלי אף אחד ובלי אף הורה!!! החופש המוחלט! בתוך דירה משל עצמנו (ליומיים, כיין?) ועם החלטות וקביעות משל עצמנו, בקיצור - ביחד ובלי אף אחד אחר!!!

תיאור הנסיעה לתחנה המרכזית באשקלון מהתחנה המרכזית בת"א

ידיד שלי (שאני כבר לא מדברת איתו) אמר לי שעדיף לנסוע במונית שרות כי זה יותר זול ויותר מהיר, טוב, הגעתי לתחנה המרכזית בת"א וניסיתי למצוא מונית שרות לאשקלון, לא הבנתי בכלל מה ואיך הכל הולך שם וויתרתי למראה המבטים הרעבים של כל הנהגים המגעילים האלו שם שלא הפסיקו לנעוץ בי את מבטיהם...

איך שהגעתי התברר לי שפספסתי את האוטובוס שלי בדיוק בשתי דקות וחיכיתי עוד חצי שעה עד שיצא האוטובוס.

כל הדרך לאשקלון השלטים ל"אשקלון" לוו בשלטים ל"עזה" וזה ממש ממש הפחיד אותי!

הנסיעה באוטובוס הייתה ממש יקרה! 21 שקלים בעוד שמונית שירות לוקחת רק 17 ואיכשהוא מגיעה יותר מהר! כנראה שנהג אגד לא יכול לתת בטורים ולנסוע ב130 קמ"ש הוא יהיה חייב אח"כ דין וחשבון לאגד........

הגעתי לתחנה המרכזית באשקלון, כולי רועדת, ממש רועדת מפחד, חשבתי שעידו יקפוץ עלי ויחבק אותי איך שאני יורדת משם, אבל הייתי צריכה לחכות עוד חצי שעה וממש ממש ממש ממש כעסתי עליו!!!

כי אני לא מתארת לעצמי מה היה קורה לו אני הייתי עושה לו דבר שכזה!

אבל טוב לא נורא... ליווינו את דורון וזילבר למונית שרות לב"ש ונסענו אנחנו לדירה

הגעה לדירה וחוויות :)

איך שאני ועידו הגענו לדירה (עם השלט של "פאי" - אחח אחחח דורון....  :P |נשיקה|) מיד אכלנו גלידה... במשל הרבה מאוד זמן אכלנו גלידה!

החלטנו לרדת לחוף ולהנות מהים...

אני החלטתי שאני הלך עם תחתונים שהם בין ברזילאי לחוטיני כדי להשתזף בטוסיק

*טעות*                       *טעות חמורה*

אח"כ הסתתרתי כל הזמן לפני עידו כדי שהוא יסתיר אותי כי לא היה לי נעים... :|

אוייש השומן שלי זה משהו...  (<-- במבטא של מאשה!)

חזרנו לדירה ואכלנו עוד גלידה, בגלל שאני התרחצתי במים קפואים ועידו הדליק לעצמו את הדוד רק אחרי שאני יצאתי!!! הלכנו קצת מכות אבל אני ניצחתי כי הבאתי לו את הקבנוס (שנראה לי שעידו שכח במקרר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!  {*מתקשרת להודיע לעידו*} )

היינו ממש רעבים והלכנו לאכול שווארמה שהיית כנראה קפואה וחיממנו לנו במיקרו אבל לא נורא...

אחרי כלכך הרבה גלידה חייבים לאכול בשר!!! (כמובן שחיכינו חצי שעה, הלכנו לשם ברגל הרי!)

משם עידו לקח אותי למרינה ועלינו למפרץ שעוקף את המעגן (כך קוראים לזה?) של הספינות, סירות יש שם יותר.. עידו סיפר לי את כל הזכרונות שיש לו שם מאז שהוא היה ילד קטן....

*מה שהכי אהבתי*

אח"כ הלכנו למכולת וקנינו גלידה אמיתית ושתייה (מיץ! מה נראה לשם?!? את ה"בקבוק" {כך עידו מקנא אותו} שעידו דורון וזילבר קנו הם לא הספיקו לשתות\לסיים {לא התעמקתי} לכן חייבים לעשות על האש ולסיים אותו!!!)

חזרנו לדירה ועשינו הסכם שאנחנו ישנים עד הערב, כי אין כח יותר לאכול גלידה, אבל אכלנו בכל אופן, אף אחד בכלל לא ישן! יצאנו שוב בערב בערך ב10 ושוב קנינו גלידה ופיצה אמיתיים ואכלנו אותם... הייתי מאוד נחמדה למלצר שם וסחתתי ממנו את כל המצבעים לילדים!!!  (-;  יאיי!!

ולא, לא היה לי מחשוף!!!!  בעצם.............   טוב נו, מה החיוך שלי הספיק!  :P

ישבנו מול הים, עידו אמר שאם אני רוצה עוד גלידה ואם אני רוצה להעיר אותו מחר ב6 בבוקר! (דבר שאני אכן עשיתי!!!) אז אנחנו צריכים לחזור עכשיו!!!

טוב, אז חזרנו והמשכנו באכילת הגלידה הבלתי פוסקת שלנו....

התקלחנו, כלומר עמדתי על כך שנחכה חצי שעה עד שהדוד יתחמם כי אני חייבת להתחמם מהמזגן מקפיא העצמות הזה..... בסוף עידו ממש רצה לישון ודחף אותי למים הקפואים שם!

עד שהגיעו המים החמים נשארתי במקלחת הרבה זמן ומאוד נהנתי מחמימותם של המים!

עידו אמר שמקלחת הזו תיהייה הדבר הכי קרוב ל "skinny dipping" שיהיה לנו בקרוב! כי היו גלים חזקים ומתתי מקור, החלטנו לותר עד לפעם הבאה!

הלכנו לישון שמחים ומאושרים!

אני כמובן התעוררתי בחמישה ל6 כמו שעון! ואז התחלתי במלאכת "הערת עידו" הקשה מכל!!!

א. איני יכולה להזיז את הגוש האנושי (הכל כך אהוב עלי) ולו במילימר אחד קטנטן לא משנה כמה אני אתאמך ולא משנה אם הוא ישן ושריריו רפויים....

ב. חשבתי שאם אני אעשה את זה באלימות יתרה - עוד אחטוף אני בעצמי....

טוב... לאט לאט.... הערתי את עידו וסירוגין... כלומר הוא התעורר לשתי שניות ואז חזר לישון...

בסופו של דבר התחלנו באמת ללכת מכות (נו, זו היית הדרך היחידה שלי...) וז עידו היה סוף סוף ער! אכלנו קצת גלידה אבל מרב גלידה כבר לא הייתה לנו סבלנות לעוד,

ואז נעלבתי על עידו ולא דיברתי איתו כמה זמן כי הוא לא התייחס אלי אלא רק הלכנו מכות,

ואז הוא עשה לי שיחה כמו לילדים בגן וחזרנו להיות שולם... והמשכנו לאכול גלידה כאות לשולם.

התארגנו ויצאנו לתחנה המרכזית באשקלון, אכלנו גלידה וצ'יפס במקדונלדס (שאני לא מספיק "בסט" כדי להתקבל לשם... *בכי מר*)  ויצאנו כל אחד במונית שרות למקום מגוריו, אני לתל אביב אבל עצרו לי בצומת חולון והגעתי הביתה תוך פחות משעה, ועידו לב"ש!

הנסיעה שלי הביתה הייתה איומה כי לא היה מזגן והנהג בהתחלה רק התווכח עם נוסעת אחת על המזגן בצעקות איומות... הזקן שיש לידי לא הפסיק לעשות קולות, לנחור ולהירדם עלי!

הגעתי הביתה שמחה ועייפה, אך מאושרת!