כל החיים שלנו, זה בשאיפה לחיים טובים יותר. חיים טובים יותר מעכשיו, חיים טובים יותר מעוני, דיכאון, סמים, או אפילו חיים

טובים יותר מחיים שהם סבבה לגמרי. תחשבו על זה: מכוניות? המציאו אותן בשביל שיהיה קל יותר להגיע ממקום למקום.

מוסד גמילה לסמים? המציאו את זה כדי שלאנשים יהיה יותר טוב בחיים והם לא יצטרכו לסבול. מזגן? המציאו את זה כדי שלא

יהיה חם ואז אנשים באמת יהיו עצבניים... פסיכולוגיים? המציאו בשביל לפתור את הבעיות. בקיצור, אני חושבת שהבנתם

את מה שאני מנסה להדגים פה... כל הזמן, אנחנו עסוקים ב"איך לשפר את חיינו" שאחלה, זה סבבה, תמיד צריך לשאוף

לטוב יותר וטוב יותר. אבל יש אנשים, שיושבים מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, והם עסוקים בלהמציא כל מיני טכלונוגיות שיהפכו את החיים שלנו ליותר נוחים ונגישים. זה נחמד, זה נוח... אבל חשבתם על זה, שבמקום להתעסק באיך

"לשפר" בואו נתעסק במה שיש לנו. ולא איך לעשות את זה יותר טוב. מה שיש לנו זה בעצם מה שהתברכנו כל השנים, ומה שניסינו לשפר. אבל בואו נפסיק שנייה, בואו ננוח... תסתכלו על מה שיש לכם בחיים. אלא אם כן זה דורש טיפול ושיפור רציני

למה לכם להתסעק בזה כל כך הרבה? אולי בגלל זה אנשים לא מעריכים את מה שיש להם בחיים. בגלל שהם מצפים או דורשים

להרבה יותר. הם רוצים יותר. הם מפנטזים על יותר. לדעתי, אם השנים שמתבגרים, מבינים ששומדבר לא מושלם ותמיד תמיד

יהיה משו שנרצה לשפר או שיפריע לנו. במקום להתעסק ב"איך לשפר" אותו, בואו נתעסק בדברים החשובים באמת. בדברים

הטובים בחיים שלנו. אל תצפו ליותר מדי, לא מאף אחד ולא מעצמכם. אל תדרשו מעצמכם כל כך הרבה, כי לא תוכלו לחיות ככה.

אל תפנטזו על חיים פרפקט, כי לאף אחד אין...

פשוט תעשו לכם סדר בראש:

מה יש לי בחיים? דברים טובים ורעים. מה אני צריך לשפר? מה אני רוצה לשפר? זה עד כדי כך הכרחי שזה מפריע לי בחיים,

ואני באמת חייב להתעסק בזה? ותראו, תאמינו לי... שרוב הדרישות של עצמנו הם רק בראש שלנו, ובאמת, במציאות, החיים

יפים....(:

ואתם תראו, שברגע שתפסיקו להתסעק ב"איך לשפר את חיינו" דווקא אז...

החיים שלכם ישתפרו ; ]