כמה זמן לא כתבתי פה. זה לא בגלל שלא רציתי, פשוט לא מצאתי את הזמן לשבת ולכתוב בבלוג. מכירים את זה? (:

בקיצור, חשבתי אתמול באמצע שומקום משפט: "החיים שלנו הם אמת. ריאליטי, מציאות. שקר, זו מציאות מדומה.

ברגע שמישהו משקר הוא צריך למכור את השקר לכולם כך שהשקר יצליח, כך המציאות - האמת, הופכת לשקר, וכך הוא חי בשקר". כן, נכון זה לא המשפט הכי קצר PP: אבל תחשבו על זה רגע, יש אנשים שחיים בשקר... יש אנשים שפשוט רוצים

לברוח מהמציאות, להכחיש אותה. לרוב זה בגלל שהיא פשוט לא קלה להם, והם לא יודעים כבר איך להתמודד עם כל העומס

הזה של הקושי. אז, אנשים! תנסו להתמודד עם דברים. פשוט תסתכלו בראי ותגידו לעצמכם שאתם אוהבים את מה שאתם רואים. אל תברחו, אל תברחו מהמציאות כי היא עלולה לרדוף אתכם הרבה יותר חזק ממה שהיה אם הייתם מתמודדים איתה.

זה כמו שכשאתה מחביא עצב כלשהו שלך, הוא משתלט עליך אחרי זה הרבה יותר. זה כמו שעם משהו חבוי כל כך הרבה זמן,

ואין לו איזון, הוא ירצה להתפרץ. מה שאני מנסה להגיד, זה שהחיים לא תמיד מושלמים, צריך להבין את זה, לקבל את זה שלא תמיד נהיה "הכי" ופשוט?!  לחיייך. :)  תזכרו שתמיד תוכלו לצאת מהדברים הכי קשים של החיים, כל מה שצריך זה אהבה, אמונה,

וכוח. נסו להפיק מכל דבר את הטוב ביותר - זה יגרום לכם להסתכל על חצי הכוס המלאה. נסו לחשוב תמיד חיובי - לא ייאמן כמה

מחשבות מתקיימות. תעשו כל דבר בחיוך - תעדכנו את הבלוג בחיוך :) הכל. הכי כיף זה להיות שמח, זה אפילו בריא.

אל תשקעו בדיכאון ורחמיים עצמיים, כמה שזה קשה... שימו שיר שמח ושימו פס על העולם. והכי חשוב? אל תברחו מהחיים.

כי אחר כך הם יבריחו אתכם ;]

יאללה אנשים, קיץ לכו תהנו, תעשו מה שה-
                              אומר ;]