כמה זמן לא כתבתי פה. זה לא בגלל שלא רציתי, פשוט לא מצאתי את הזמן לשבת ולכתוב בבלוג. מכירים את זה? (:

בקיצור, חשבתי אתמול באמצע שומקום משפט: "החיים שלנו הם אמת. ריאליטי, מציאות. שקר, זו מציאות מדומה.

ברגע שמישהו משקר הוא צריך למכור את השקר לכולם כך שהשקר יצליח, כך המציאות - האמת, הופכת לשקר, וכך הוא חי בשקר". כן, נכון זה לא המשפט הכי קצר PP: אבל תחשבו על זה רגע, יש אנשים שחיים בשקר... יש אנשים שפשוט רוצים

לברוח מהמציאות, להכחיש אותה. לרוב זה בגלל שהיא פשוט לא קלה להם, והם לא יודעים כבר איך להתמודד עם כל העומס

הזה של הקושי. אז, אנשים! תנסו להתמודד עם דברים. פשוט תסתכלו בראי ותגידו לעצמכם שאתם אוהבים את מה שאתם רואים. אל תברחו, אל תברחו מהמציאות כי היא עלולה לרדוף אתכם הרבה יותר חזק ממה שהיה אם הייתם מתמודדים איתה.

זה כמו שכשאתה מחביא עצב כלשהו שלך, הוא משתלט עליך אחרי זה הרבה יותר. זה כמו שעם משהו חבוי כל כך הרבה זמן,

ואין לו איזון, הוא ירצה להתפרץ. מה שאני מנסה להגיד, זה שהחיים לא תמיד מושלמים, צריך להבין את זה, לקבל את זה שלא תמיד נהיה "הכי" ופשוט?!  לחיייך. :)  תזכרו שתמיד תוכלו לצאת מהדברים הכי קשים של החיים, כל מה שצריך זה אהבה, אמונה,

וכוח. נסו להפיק מכל דבר את הטוב ביותר - זה יגרום לכם להסתכל על חצי הכוס המלאה. נסו לחשוב תמיד חיובי - לא ייאמן כמה

מחשבות מתקיימות. תעשו כל דבר בחיוך - תעדכנו את הבלוג בחיוך :) הכל. הכי כיף זה להיות שמח, זה אפילו בריא.

אל תשקעו בדיכאון ורחמיים עצמיים, כמה שזה קשה... שימו שיר שמח ושימו פס על העולם. והכי חשוב? אל תברחו מהחיים.

כי אחר כך הם יבריחו אתכם ;]

יאללה אנשים, קיץ לכו תהנו, תעשו מה שה-
                              אומר ;]
                                    

 ~ הפוסט הזה מוקדש לחברים שלי ~

3>

אני רוצה  להגיד לכם, לכל מי שקורא פה ומכיר אותי, שאני אוהבת אתכם כל כך!!!!

לפעמים אני חושבת לעצמי, שיש לי כל כך הרבה מזל.

יש לי מזל כי יש לי חברים כמוכם. שמבינים, ומקשיבים...

יודעים לצחוק כשצריך, לנחם, להיות רציניים, וגם חמודים :$

שקיבלו אותי מאז שחזרתי מחו"ל, [שזה נושא שלא כ"כ דיברתי עליו], ועכשיו, שאני באמת באמת מסתכלת לעומק, עברתי כל כך הרבה מאז שעברתי לישראל. כל כך הרבה חוויות. התרגשות, צחוקים, חברות טובות, אהבה, חברים, חיוכים, ואפילו תסכולים לפעמים. אבל הם בכלל לא השפיעו עליי. לא הזיזו לי. כי כל כך כיף לי אתכם.

לצאת בלילות החמים של הקיץ למרכז, או סתם לאחד הבתים, לראות סרט... לצחוק... להתפקע... אין משהו יותר כיפי מזה D:

לדבר בטלפון שיחות נפש ולשלוח הודעות במסנג'ר, סתם לשאול מה קורה ולהזמין ללכת למרכז לאייסקפה.

ללוות אחד את השני הביתה בשעות הקטנות של הלילה או סתם לצחוק אחד על השני P:

להופיע לי מול הפנים בדלת ולהתנחל אצלי בבית. [גם אם זה נראה שאין לי כוח זה באמת כיף ;) ]

ללמוד ביחד! ולצחוק על כל המורות. זה כיף גם לראות את הצד החכם שלכם לפעמים ;]]]]

זה הדברים שאני הכי אוהבת בעולם .3> ויש עוד כל כך הרבה.

כל החיים שלנו, זה בשאיפה לחיים טובים יותר. חיים טובים יותר מעכשיו, חיים טובים יותר מעוני, דיכאון, סמים, או אפילו חיים

טובים יותר מחיים שהם סבבה לגמרי. תחשבו על זה: מכוניות? המציאו אותן בשביל שיהיה קל יותר להגיע ממקום למקום.

מוסד גמילה לסמים? המציאו את זה כדי שלאנשים יהיה יותר טוב בחיים והם לא יצטרכו לסבול. מזגן? המציאו את זה כדי שלא

יהיה חם ואז אנשים באמת יהיו עצבניים... פסיכולוגיים? המציאו בשביל לפתור את הבעיות. בקיצור, אני חושבת שהבנתם

את מה שאני מנסה להדגים פה... כל הזמן, אנחנו עסוקים ב"איך לשפר את חיינו" שאחלה, זה סבבה, תמיד צריך לשאוף

לטוב יותר וטוב יותר. אבל יש אנשים, שיושבים מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, והם עסוקים בלהמציא כל מיני טכלונוגיות שיהפכו את החיים שלנו ליותר נוחים ונגישים. זה נחמד, זה נוח... אבל חשבתם על זה, שבמקום להתעסק באיך

"לשפר" בואו נתעסק במה שיש לנו. ולא איך לעשות את זה יותר טוב. מה שיש לנו זה בעצם מה שהתברכנו כל השנים, ומה שניסינו לשפר. אבל בואו נפסיק שנייה, בואו ננוח... תסתכלו על מה שיש לכם בחיים. אלא אם כן זה דורש טיפול ושיפור רציני

למה לכם להתסעק בזה כל כך הרבה? אולי בגלל זה אנשים לא מעריכים את מה שיש להם בחיים. בגלל שהם מצפים או דורשים

להרבה יותר. הם רוצים יותר. הם מפנטזים על יותר. לדעתי, אם השנים שמתבגרים, מבינים ששומדבר לא מושלם ותמיד תמיד

יהיה משו שנרצה לשפר או שיפריע לנו. במקום להתעסק ב"איך לשפר" אותו, בואו נתעסק בדברים החשובים באמת. בדברים

הטובים בחיים שלנו. אל תצפו ליותר מדי, לא מאף אחד ולא מעצמכם. אל תדרשו מעצמכם כל כך הרבה, כי לא תוכלו לחיות ככה.

אל תפנטזו על חיים פרפקט, כי לאף אחד אין...

פשוט תעשו לכם סדר בראש:

מה יש לי בחיים? דברים טובים ורעים. מה אני צריך לשפר? מה אני רוצה לשפר? זה עד כדי כך הכרחי שזה מפריע לי בחיים,

ואני באמת חייב להתעסק בזה? ותראו, תאמינו לי... שרוב הדרישות של עצמנו הם רק בראש שלנו, ובאמת, במציאות, החיים

יפים....(:

ואתם תראו, שברגע שתפסיקו להתסעק ב"איך לשפר את חיינו" דווקא אז...

החיים שלכם ישתפרו ; ]