בשביל מה לקום אם אתה כול הזמן נופל?
נתון לחסדי שמיים מרים ידיים ומתפלל
אתה באמת חושב שהוא מקשיב לך? הגואל?
מתעלל בך כמו בובה ואתה כאן מתפתל,
וזה שורף עמוק בפנים אותה צריבה ישנה,
אתה יודע שכבר מזמן אבדה אותה האמונה,
עכשיו נשאר רק להבין, שכל הטוב חלף
הרוע נכנס לגוף פרש כנפיים והוא עף.
אתה נקרע,
למליון חלקיקים זועקים,מבריקים,
לפתע באור השמש משתקפים דרכם החיים,
אתה מביט-לא רוצה להאמין
זה לא מה שרצית לראות,
ורק עכשיו אתה מבין.. פורצות הרגשות,
החלום שכבר חלמת שוה עולה אל מול פנייך,
כל מה שכבר עבת והשארת מאחורייך,
אתה מוחה, אתה בוכה,אתה זועק שוב לשמיים,
ושוב דבר לא קורה הוא לא עוזר לך בנתיים,
ממשיך ללכת על הדרך והיא מדברת אלייך
אומרת שזה לא הפיתרון שתחזור על עקבותיך
אבל כבר אין לך סיבה להקשיב, ואין לך רצון,
תמיד הקשבת לכולם ועכשיו אטום פתאום,
העיינים אדומות והלב נחוש בהחלטה,
מרים את העיינים, תצעק עוד פעם אחרונה?
ההרגשה כול כך שונה עכשיו, אחרי שהכל נהיה אדום.
יותר לא תצטרך לקום.. אתה הרחק שם בחלום.