על מיניות בגיל ההתבגרות

מאת:נלי שטיין

"האם מותר לאונן?", "מתי הגיל הנכון לקיים יחסי מין?", האם השאלות הנשאלות באינטרנט רומזות על סוף עידן שיעורי חינוך מיני? להיפך, נלי שטיין ממליצה לעודד את בני הנוער להיפתח למין ולהבין את גופם

שאלות כגון: "מה עושים עם הריח של ההפרשות מהגוף שלי?", "כיצד בנות מאוננות?", "האם איבר המין שלי באורך מתאים לגיל שלי?", מסקרנות ומעסיקות כל נער או נערה מתבגרת.

בני נוער רבים ובנות נוער רבות פונים מדי יום לאתר האינטרנט של 'הדלת הפתוחה' או לפורומים נוספים בנושא סקס ושם הם מוצאים כתובת לקבלת מידע, עידוד ותמיכה.

הבושה, המחסומים, הדעות הקדומות - כל אלה חוברים יחדיו ליצירת השתקה בנושא מיניות מתבגרים, או לראייתה רק כבעלת פוטנציאל לפורענות: מחלות מין והריון לא רצוי.

בני נוער רבים מרגישים לעיתים שאף אחד מבין המבוגרים שמסביבם לא באמת מוכן לשוחח עמם על הגוף המשתנה הזה, על הנפש שצריכה להתאים עצמה לשינויים הגופניים-הורמונליים ועל החששות והלבטים.

אם מתקיימת שיחה כלשהי, למשל במערכת החינוך או במשפחה, היא בדרך כלל שיחה מעשית - "עושים כך וכך בזמן הווסת", "אלו הם אמצעי מניעה מתאימים" וכדומה. לא שזה לא חשוב, אבל זה בהחלט חלקי ולא מספק.

אז מה באמת קורה בגיל ההתבגרות מבחינת ההתבגרות המינית והנפשית? אולי בכלל מגזימים שטוענים שהגיל הזה כל כך חשוב? יש הורים הטוענים שלהם אף פעם לא הסבירו כלום, ובכל זאת הם גדלו, התפתחו והסתדרו.

מה באמת חשוב לדעת? הנה שתי נקודות מרכזיות ביחס להתפתחות מינית בגיל ההתבגרות:

1. כולם כבר יודעים שבמהלך השנים האלה, בין 12 ל-18 בממוצע, הנקראות "גיל התבגרות" מתרחשים הרבה תהליכים: הורמונליים, נפשיים וחברתיים.

למעשה, גיל ההתבגרות מהווה צומת חשוב כל כך בחיינו היות שבפעם הראשונה "החלקים מתחברים".

כלומר, היכולת שלנו לחשוב, להבין, להיות סקרניים ויצירתיים, יחד עם ההתפתחות הגופנית-מינית, חוברים יחדיו ומאפשרים לנו להיות פעילים, כאלה שיש להם יכולת להגדיר מה הם רוצים, לנסות להשיג זאת (למשל על ידי חיזור), לבטא את הסקרנות, האהבה והתשוקה.

בה בעת אנו כבר מודעים לסביבה החברתית-תרבותית בה אנו חיים, למה נחשב 'בריא'? ומה נחשב כ'סטייה'? מה נחשב 'גברי'? ומה 'נשי'? ומנסים להבין את כל המציאות המבלבלת הזו.

לכן, יש לזכור שמיניות הנעורים הינו צומת חשוב בחיינו, ומה שנלמד בתקופה זו על עצמנו ועל העולם המיני ילווה אותנו שנים רבות.

2. לאור הנאמר עד כה עולה החשיבות במתן הסברים נכונים ומידע אמין ביחס למיניות בגיל זה, והם צריכים להינתן מתוך הבנה של מעגל החיים המיני הכולל.

מדובר, כאמור, בהשתתת בסיס לקראת התפתחות מיניות בוגרת, בריאה ומהנה. כך לדוגמא כדאי להסביר על אוננות בגיל ההתבגרות, הסבר המופנה כלפי כל אחד מהמינים, תוך מחשבה על החיים המיניים הזוגיים בעתיד.

בקרב נערות - נערות רבות נרתעות וחוששות מלהכיר את איבר המין שלהן. תפיסות חברתיות ביחס לאיבר זה כ'מלוכלך', 'מסריח' ואפילו 'טמא' מעכבות ויוצרות מחסומים, והן נמנעות מלהכיר את הדגדגן ואת מבנה הפות בכלל.

חוסר ידע והבנה גורם לנערות החשות גירוי מיני להחדיר חפצים לנרתיק, מה שעלול לגרום לפציעה. אבל, יותר מכל, עם התבגרותן, הן עלולות להגיע לקיום יחסי מין מבלי להבין כיצד הן יכולות להגיע לאורגזמה, עם הרבה פחדים ותלות בבן הזוג.

לכן, נדרשים הסברים סבלניים וברורים, כאלה המסייעים להשתחרר מהבושה והפחד, לגבי החשיבות בלקיחת הזמן להיכרות עם הפות, על פתחיו השונים ועל הדגדגן המצוי בו (למשל, בעזרת ראי). זאת במטרה ללמוד לגעת בו ולהכיר איזה מגע ואיזה סוג של לחץ מעביר תחושות נעימות עד כדי אורגזמה.

בקרב נערים - על בסיס התפיסה החילונית הרי שאוננות הינה פעילות מינית מקובלת ונחוצה לשחרור המתח המיני ומאוד מאוד נפוצה.

ההדרכה לנערים בנושא זה צריכה לקחת אף היא בחשבון את מרכיב הבושה, הלחץ והסכנה לבנות 'אוטומט' של פליטה מהירה, שתפריע להם בחייהם המיניים בעתיד - עם בנות זוג.

לכן, כדאי להמליץ לנערים לאונן כשהם לא לחוצים (שמישהו יכנס, ידפוק בדלת או בכלל), 'לקחת את הזמן' ולבדוק מה נעים להם, איזה סוג מגע ובאיזה חוזק, הדגש הוא על לגיטימציה לפעילות מינית מעין זו, על שחרור מהבושה ועל הכרת הגוף.

אז מה אתם אומרים? נשמע הגיוני? אולי קצת מביך להסביר זאת לילדים? אולי אנחנו יודעים משהו מזה אבל לא חשבנו שזה כל כך קשור למה שיקרה בעתיד?

נלי שטיין
''מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין. מתמחה בטיפול זוגי ומיני. רכזת מקצועית של "הדלתות הפתוחות" באגודה לתכנון המשפחה. בעלת קליניקה פרטית בת"א

לאתר זוגיות של נלי שטיין
לאתר של דלת פתוחה

BeOK-מין וסקסולוגיה: http://www.bok.co.il/Articles.aspx?ArticleCategoryID=15