מאת: שרון בר-אל

סקס תמיד היה, תמיד יהיה ולנצח יישאר חוויה מטריפה, מענגת, שחרור מלחצי היום, התפרצות הר געש הורמונאלית, מפלט לחרמנות ושכרון חושים של לפחות תשעה וחצי שבועות. אבל מי סופר?...

תסכימו איתי שסקס הוא ה-דבר!
אבל מה, כמו בכל ריקוד ובייחוד ריקוד חושני סטייל "רוקדים עם כוכבים", נזדקק לפרטנר שיתמוך בנו תמיכה הורמונאלית ברגעי חרמנות חסרי שליטה, ידריך אותנו וייתן לנו לנצח בתחרות האורגזמה השבועית, לפחות שבועית. ריקוד סמבה או פסדובלה, טנגו או ואלס. בינינו, לכל סגנון ייחודיות משלו. אז קדימה לרחבת הריקודים.

הבעייתיות מתחילה כשאין לנו פרטנר קבוע, אין לנו זוגיות ואהבה בתקופה מסוימת בחיינו. אנו מנווטים את האנרגיות שלנו למקומות אחרים, ונכון, לפעמים אנו דוחקים הצידה את האופציה הזוגית, עד שמגיע טורה והיא פורצת בגדול. ואנחנו הרי אוהבים את זה בגדול.

מה שבטוח הוא, שחרמנות היא יצר שמשתלט עלינו ואינו מנטרל את עצמו, כשהברקוד שלנו נטול בן או בת זוג. היא שם, מהדהדת בראשינו ובחלקים מאוד ספציפיים בגופינו המבקשים פורקן למיניות המתפרצת הזו, לפצצה מתקתקת, בתקווה שהיא באמת תהיה פצצה ותתקתק את העבודה כמו שצריך...

כאן מגיע לו החבר החד-פעמי שלנו. כמו צלחת חד פעמית שלא ממש נצטרך לשטוף אותה אחרי האוכל, לא ממש נשקיע בה, נשתמש בה, נעריך את עצם קיומה ונמשיך הלאה, לצלחת החד פעמית של המנה הבאה.

סטוצים. חנות ענקית של כלים חד-פעמיים. רק תבחרו-הכול נמצא כאן.

כן, סטוץ היא כבר לא ממש מילה גסה, למרות היבטיה השליליים. הרי כולנו שואפים ומשתוקקים רוב ימי חיינו, להיות אהובים, מאוהבים, בזוגיות אמיתית ונכונה, לחיות בשניים ולהרגיש בשמיים.

אבל לפעמים ישנן תקופות לבדיות בהן המציאות עולה על כל דמיון ועל כל סוג של עבודות יד אילו ואחרות והשתוקקותנו למגע גוף אחר היא הכרחית ולעיתים חשובה לנפש שלנו הזקוקה לחום, גם אם הוא קצרצר ונטול אהבה. יש פה סתירה מסוימת והדעה הרווחת היא שסטוצים פוגעים בנפש כי יש בהם מן הריקנות ולעיתים צד אחד נקשר לשני ושם הוא מוצא את סיומה של דרך סטוצית קצרת-מועד. אבל חוסר מגע, או תחושה נטולת אורגזמות יכולה לגרום לנו לעיתים להצטברות לחצים בגופינו ונפשנו, שמקסימום נפרוק בחדר הכושר, אבל עדיין, מגע גוף אחר וסקסואליות מתממשת הם תשוקות שיש לכל אחד מאיתנו. סקס רבותיי. אמרנו שזה ה-דבר וכולנו הרי ילדים של החיים, כולנו אוהבים שמלטפים ומחבקים אותנו.

החרמנות. היא תוקפת אותנו בכל מקום, בכל רגע.השליטה עליה לא ממש אפשרית, סוג של חייתיות הזקוקה לביטוי עצמי.
הידלקות רגעית ומחרמנת על אובייקט שגם הוא חרמן במיוחד, כמובן כשאנחנו סינגלים, יכולה להוביל לסטוץ מוטרף, פראי. סקס שאם יהיה שווה במיוחד, יוכל להמשיך להיות סיטקום מיני ולא רק סרט סטודנטים קצר.

וכשאני אומרת תוקפת בכל מקום, זה יכול להיות ב...כל מקום.
לדוגמא, השירותים הציבוריים במועדונים (גם בקולנוע-אם אתם באמת חיים בסרט) כבר הפסיקו להיות מקום בו הימצאות האסלה הכרחי. לא, לא ממש צריך את זרימת המים האינסטלטורית הזו, היא אפילו מפריעה בתא אחד בודד וקטן בו נמצאים שני אנשים שאם יניחו ביניהם מדחום, הכספית תתעופף לכל חלקת נייר טואלט רך ונעים למגע.

בעלי המועדונים מודעים להתרחשויות האסלתיות החמות ורוב המועדונים החדשים, מאובזרים בחדרי שירותים אקסקלוסיביים המותאמים לסיטואציות סטוציות.

זה יכול לתפוס אתכם כשאתם מגיעים לסופרמרקט לקנות איזה לחם דגנים מחיטה מלאה ובסופו של דבר היחידה שיוצאת מלאה מהקניה הקטנה הזו- היא המיטה שלכם.מבט עיניים אחד, אנרגיות מיניות ברורות ומוחשיות, פרטנר תואם והרי לכם סקס מזדמן.
כן, תודו שיש משהו הרפתקני בלהתחרמן עם מישהו שאנחנו לא ממש מכירים, סוג של התגשמות פנטזיה, חוסר מחויבות, חופש עילאי. הראש לא עסוק בלהרשים את הצד השני, אלא לספק במאת האחוזים את עצמנו ואת גופינו.

אבל שתי נקודות למחשבה צריכות להילקח בחשבון, בנוסף כמובן לנקודות הג'י שלנו.אני מדברת על כך שאנחנו מוכנים, רוצים ואפילו משתוקקים להיכנס למיטה עם מישהו שאנחנו לא ממש מכירים. אז כנסו זה בסדר ואפילו ממש מותר לכם, אבל אל תשכחו את הגומי השומני הזה, הקונדום. חובה ענקית היא לשמור ולהגן על גופכם ובריאותכם.

תעשו בדיקת HIV כל תקופה מסוימת אם אתם כבר בעלי תואר ראשון בסטוציולוגיה.וחשובה לא פחות, הידיעה שהפרטנר שלכם בא ליהנות בדיוק כמוכם. ליהנות, זה הכול.אז אל תפתחו רגש או מחשבות עתידיות לגביו או לגביה. סקס- זה כל העיניין פה ורק הוא.
לכן אולי לא לכל אחד זה מתאים, אבל אם חום הגוף עולה וכבר סיימתם לראות את כל הסרטים הכחולים מספריית הוידאו השכונתית, אזי הגיע הרגע הגדול. הסטוץ כבר בפתח, תכניסו אותו, תיהנו מכל רגע ותהיו אחראים על בריאותכם.

בכל מקרה, אני מאחלת לכם למצוא את סט המטבח הראוי לכם, עשוי חרס יוקרתי או פורצלן איכותי במיוחד. הרי בינינו, בשלב מסוים די נמאס להשתמש בכלים החד-פעמיים האלה.

בהצלחה!

שרון בר-אל
[email protected]