כל המרבה הרי זה משובח

אם אנחנו אוהבים תפוחים, זה אומר שאנחנו לא יכולים לאהוב גם אגסים? על פי הטנטרה, קשרים

אינטימיים נוספים רק יעשירו את חיינו. אם עוד לא הבנתם מדובר במערכת יחסים פתוחה

נפגשתם, התאהבתם, עכשיו אתם ביחד. מצאתם, החיפוש נגמר. אבל לא קורה לכם לפעמים שרציתם לאהוב באותה צורה גם מישהו אחר, מישהי אחרת? אם נבחר לענות על השאלה זאת בכנות, נגלה במקרים רבים שהתשובה האמיתית היא כן. אז אם זה ככה, האם עלינו להדחיק תמיד את רצונות ליבנו? האם גורלנו נחתם? האם אסור לנו להיפתח ולגעת בעוד בן זוג? האם מגע כזה לא יכול דווקא להעשיר אותנו? הטנטרה, שמכוונת לגדילה רוחנית לא רק דרך משמעת אלא גם דרך חופש, מעניקה לבני הזוג הטנטריים מסגרת בה הם יכולים להביע ללא רגשות אשמה גם את הרצונות החבויים הללו. קוראים לזה מערכת יחסים פתוחה, כלומר מערכת יחסים שבה מחליטים בני הזוג בצורה מודעת ורשמית שהם מאפשרים לבן זוגם ולעצמם להביע את אהבתם בצורה אינטימית עם עוד בני זוג. יש מי שזה יישמע לו כפתרון המושלם - גם לקבל את הביטחון והתמיכה של בן זוג קבוע וגם את הריגוש, החופש והעושר של חיי רווקות, מי צריך יותר מזה? ויש מי שיטען שזהו לא יותר מעוד גן עדן של שוטים, לשם בורחים כל מי שלא יכולים לשאת בבגרות את האחריות והמחויבות של מערכת יחסים מונוגמית בריאה.    על מנת לבחון בבהירות מה עשוי להיות הערך של מערכת יחסים כזאת עלינו לשאול את עצמנו מהו הערך של בן זוג יחיד בחיינו. מה אנחנו מקבלים ממנו, מה אנחנו לומדים ממנו, איזו עוצמה ואיזה יופי מצאנו בו ובעצמנו. עכשיו, כשיש לנו את הערך של יחידה אחת, שהוא במקרים רבים גדול עד עצום, נותר לנו רק לחשב מה יהיה ערכן של שתי יחידות ואפילו של שלוש או ארבע יחידות, שכל אחת מהן יש ביכולתה להעניק אלמנט אחר לחיינו, שהרי אנו סופגים את מעלותיו של בן הזוג בנו. עד כמה שערכו של בן הזוג גדול בחיים ה'רגילים', במסגרת הטנטרה הערך שלו גדול הרבה יותר. בן הזוג הטנטרי משמש כחבר רוחני, מורה רוחני, ואפילו כדרך רוחנית שלמה. אם למשל אחד מבני הזוג התקדם בתרגול המדיטציה שלו והגיע לדרגות מאוד גבוהות של ריכוז, בת זוגו תוכל לספוג ממנו את הנוכחות הזאת בקלות ותגלה שמיומנות הריכוז שלה השתפרה בצורה ניכרת, ללא כל מאמץ מצידה. באותו אופן אם למשל האישה השקיעה והתקדמה מאוד במדיטציה לפתיחת הלב, יוכל בן זוגה באותה קלות לספוג אל תוך הווייתו את הנוכחות האינטנסיבית של אהבתה החיה וירגיש איך בקלות הוא הופך לאדם אוהב יותר, ונינוח יותר.

לא סתם בשביל הסקס

אם כך, מערכת היחסים הטנטרית, כשהיא מיושמת כהלכה, כפי שמתואר במאמרים הקודמים בסדרה, משמשת כמעין גשר מודע שדרכו ניזונים בני הזוג זה מזו. במערכת יחסים פתוחה עומדים לרשות האדם מספר גשרים, בת זוג אחת תעשיר את ליבו, אחרת תשפר את היצירתיות שלו, והשלישית תגדיל את עוצמתו האישית. מכל אחת הוא יספוג את מה שביכולתה להעניק. באותה צורה גם האישה יכולה לפתוח כמה גשרים שכאלה ולקבל מבני זוגה את יכולותיהם הגבריות; אחד יגדיל את היכולת שלה להיות סמכותית ואסרטיבית, השני יגדיל את יכולת ההבחנה והצלילות שלה, השלישי יגביר את יכולתה להכיר את עצמה בכנות, וכן הלאה וכן הלאה. אגב, אין שום צורך לעצור בשלוש. עכשיו, כשראינו כמה טוב זה יכול להיות, נשאלת השאלה מה מונע מבעדנו להיפתח? מה מפחיד אותנו? רובנו הרי היינו רוצים עוד בני זוג, אבל מי רוצה שלבן הזוג שלו יהיו עוד בני זוג? כאן טמון הפחד. הורגלנו לחשוב שאם לבן/בת הזוג שלנו יש עוד בני/בנות זוג אז הוא לא אוהב אותנו באמת. אבל האם עצרנו פעם לבדוק האם זה באמת כך, אם מישהו אוהב תפוחים האם הוא לא יכול לאהוב גם אגסים, או אשכוליות. אם מישהו אוהב את דוד שלו זה אומר שהוא לא יכול לאהוב גם את סבתא שלו? במקרים כאלה, אף אחד לא יתכחש לכך שאנחנו יכולים לאהוב באמת יותר מאדם אחד. אבל כשזה מגיע לסקס, שם אי אפשר - או שאתה אוהב רק אחת או שאתה לא אוהב באמת. כך התרגלנו לחשוב. האקסיומה המופרכת הזאת מושרשת בנו כל כך עמוק עד שהפכה את אהבתנו למוגבלת. כמו נכה בכסא גלגלים שמרוב ששכנעו אותו שהוא מוגבל, אין הוא מנסה יותר לקום. אולם מי שיעזו לאזור כוח ולפתוח יחד את מערכת היחסים שלהם עשויים לגלות שככל שאהבתם מתרחבת ומכילה בני זוג נוספים כך הם יכולים לאהוב באינטנסיביות ובחופש רב יותר זה את זו. לא כל הזוגות מחליטים לפתוח את מערכת היחסים על מנת לאהוב עוד אנשים, זוגות רבים בוחרים בכיוון הזה אך ורק על מנת לחפש הרפתקאות סקסיות ומרגשות יותר. פתיחה של מערכת היחסים מתוך הסיבות השטחיות הללו, לא תוביל לפתיחה מקבילה של הלב והיא עלולה לגרום דווקא לאסון רגשי ומוסרי, שיגבה מחיר במיוחד מהאישה. למעשה, רק כאשר בני הזוג רוצים באמת ובתמים לפתוח את ליבם, להכיר טוב יותר את קנאתם ולרפא אותה, רק אז עשויים יחסים אלו להגשים בבני הזוג את השאיפה שלהם לאהבה אידיאלית. אהבה אידיאלית בהקשר זה היא אהבה שלא יוצרת שום כאב, אהבה שלא הופכת להיות כלי אנוכי, אהבה שלא מוגבלת יותר על ידי שום כוח נפשי אחר. בצורה מפתיעה למדי, דווקא במערכת יחסים פתוחה, דווקא בסביבה פחות ממוסגרת ומוגדרת, דווקא שם האהבה הטהורה ביותר עשויה להגשים את עצמה.

לפרגן לבן הזוג

בכדי להבין מהו המנגנון שיוצר ומזקק אהבה כזאת עלינו להבין קודם כל מה מכתים את האהבה ומדלל את טוהרה. אם נחפש את השורש שמוביל לכל אותם רגשות שליליים מוכרים הקשורים באהבה, נגלה שהוא לא אחר מהרגל התלות. אם האהבה היא מי נהר, התלות היא סכר המנסה לשמור אותם לאחר כך. בגלל התלות (הסכר הסוגר את זרימת הנהר) האהבה (והמים) אינם זורמים יותר. במים עומדים, כידוע, מופיעים יתושים - הלוא הם הקנאה, הכעס והפחד שזוללים את אהבתנו. כלומר אהבה כמו שהיא אינה יוצרת אף פעם שום רגש שלילי, אבל התיאבון לאהבה והרצון שהיא תימשך ותתקבע מוביל אותנו לא אחת להיות תלויים במי שאנחנו אוהבים. התלות הזאת יוצרת בתורה, קנאה, חוסר ביטחון ואפילו פחד וכעס. אם נסיר את התלות מהמערכת הזאת, ננפץ את הסכר, המים יזרמו ולא יהיה יותר מה שיזין את היתושים את הרגשות השליליים שכמובן ייעלמו כלא היו. המפתח לריפוי אותם רגשות שליליים ולתיקון המנגנון שמייצר אותם הוא כאמור השתחררות מהתלות, מה שנקרא בלעז 'דיטצ'מנט' ((Detatchment. כאן ראוי להדגיש שדיטצ'מנט זה לא אדישות, את המשמעות של דיטצ'מנט בהקשר זה נוכל להבין דווקא מאמרה קבלית שמצהירה בפשטות חודרת: "אהבה התלויה בדבר, הלך הדבר והלכה האהבה". כלומר אהבה שאינה תלויה בדבר היא האהבה הטהורה, היא האהבה שאנחנו לא עוצרים ולא מחזיקים, היא פשוט זורמת ואנחנו מאפשרים לה לזרום. כיצד נוכל ליישם את ההבנה החבויה באותו דיטצ'מנט? השלב הראשון בתהליך זה הוא ההכרה הבוגרת שאנחנו הסיבה לסבל שלנו. עלינו לזהות בתוכנו את הקול שאומר: 'אם אהובתי או אהובי מתנהג בצורה שלא מוצאת חן בעיניי עליי לייצר רגשות שליליים. לדוגמא, אם הוא חייך למישהי אחרת עליי להרגיש קנאה וחוסר ביטחון. שלב הזיהוי הוא חשוב ביותר כי הרבה אנשים מרמים את עצמם לחשוב כאילו במקרה כזה ההתנהגות של בן הזוג היא הגורם לקנאה ולחוסר הביטחון בעוד שלמעשה המפעל שמייצר את הרגשות הללו נמצא בתוכם. לאחר שעברנו משקר עצמי לכנות עצמית וזיהינו את הבעיה עלינו לשאול את עצמנו האם זוהי הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים להגיב. אם נשאל ונחפש באמת נגלה שישנם הרבה דרכים אחרות בהן אנחנו יכולים להגיב. השלב השלישי הוא הבחירה בכיוון חיובי דווקא - חבר שלי חייך למישהי אחרת, סימן שהוא שמח וקורן שמחה לעולם, אשמח בשמחתו. יש מי שזה יישמע לו תמים או בלתי אפשרי, אבל כאשר מקדישים זמן לגלות כמה סבל אנחנו גורמים לעצמנו, נוצר בפנים כוח אדיר הרוצה להשתנות, ומתוך הכוח הזה שינויים דרמטיים יכולים לקרות ודפוסי סבל עמוקים ועקשניים עשויים להיעקר מן השורש.

האגו הגברי הפגיע

לסיום, הנה כמה טיפים קצת יותר ספציפיים להתמודדות עם האתגרים שמציבה מערכת היחסים הפתוחה. ראשית על הגבר להבין בצורה עמוקה עד כמה האישה צריכה להיות נאהבת ולהרגיש שמקומה בליבו מובטח, גם כאשר היא אינה בת זוגו היחידה. עם זאת עליו להימנע מכל ניסיון התחנפות או פיצוי על כך שהוא עם מישהי אחרת. על האהבה שלו להיות נקייה מקטנוניות שכזאת. על הגבר להיות בצורה טוטאלית עם האישה שהוא נמצא איתה בכל רגע נתון, ועליו להימנע מהשוואות מיותרת. בהקשר זה עדיף שלא להרחיב ולספר לבנות הזוג יותר מדי פרטים על מערכות היחסים האחרות. בכל מקרה עליו להיות אמיתי וכן עם כל אחת מהנשים. רק בצורה כזאת הוא ייצור אמון וביטחון במערכות היחסים שיש בחייו. עליו להיזהר ולא להתפתות לסקס עם נשים אותן הוא אינו אוהב ומכבד באמת. על האישה להבין שהאגו של הגבר מאוד פגיע, ושהוא מאוד חשוף לתחרות עם גברים אחרים. עליה לאפשר לההערכה ואפילו להערצה שהיא מרגישה אליו להביע את עצמם בצורה משמעותית. אל לה להתפתות ולהתחרות בגבר ולקחת לעצמה הרבה מאהבים, אם היא לא באמת רוצה אותם. המבנה הנשי הוא קצת אחר. יש בו לעתים קרובות נטייה להצפות רגשיות. במקרה כזה, שני מאהבים זה כבר הרבה. על האישה לסנן ולקבל מכל גבר רק את התכונות הטובות שבו. האישה היא רצפטיבית ומכילה יותר מאשר הגבר והיא עלולה לקבל גם את הרע. במידה שהיא מקנאה, עליה להתמקד באהבה שהיא חשה ולתת לאהבה להנחות אותה גם אם מחשבותיה מנסות לשלוח אותה לכיוונים שליליים. עליה להביע בבהירות את רגשותיה ולהנחות את הגבר כיצד הוא יכול להעניק לה ביטחון מבלי לפגוע בחופש של שניהם. לסיכום ניתן לומר כי במסתרי נפשם של כולם מקנן הפחד שמא בן/בת הזוג ילך עם אחר/ת. הטנטרה שואפת להוציא את השדים האלו מהמרתף ולהביס אותם. מי שצולח באומץ אתגר זה יכול ליהנות מהעושר העצום שחבוי באהבות ובמערכות יחסים רבות. מי שיתמיד בדרך זאת וילמד באופן עמוק ואמיתי מדוע אין צורך להגביל את שטף האהבה יזכה ביכולת אדירה כמו זו שמתארת "הקולה ארנווה טנטרה" שאומרת "שכאשר אהבה הופכת להיות אין סופית גם הבלתי אפשרי הופך בקלות לאפשרי".

פרגנו זה לזו. טנטרה

לפרקים הקודמים בסדרה פרק ראשון: מבוא לטנטרה

פרק שני: איך מוצאים באקט היצרי ביותר את האור הגבוה ביותר

פרק שלישי: על הגבר להפסיק לשפוך את זרעו. איך עושים את זה?

פרק רביעי: שבע האורגזמות של האשה הטנטרית

פרק חמישי: המשגל הטנטרי המושלם בשבעה שלבים

פרק שישי: זוגיות טנטרית

אורי יריב הוא תלמיד בפדרציה הבינלאומית אטמן שברומניה