שהשכנים לא ישמעו

מאת אלי מור

במהלך קיום מגע מיני אנחנו נתקלים לא אחת בסוגים שונים של אנשים, מטבע הדברים אין האחד דומה למשנהו, ובמהלך המפגשים האלה אנחנו נחשפים וחופשים סוגים שונים של התנהגות.
אין הכוונה להתנהגות פיזית- תנוחה, מגע וכדומה אלא הכוונה לאותם קולות שגרוננו מפיק במהלך האקט המיני.
ישנם אנשים המעדיפים להכניע קולות, אנחות, גניחות משום שהם חשים שאין זה נאות וכאשר הם נפגשים עם פרטנר "קולני" הם חשים מבוכה ואפילו תחושת בושה.
אם כך האם אפשר לבוא ולומר- מה עדיף?
אי אפשר לומר מה עדיף אך אפשר בהחלט להציג את הנושא ממספר זוויות היבט וכל אחד יאמץ לו את הנראה לו ביותר. כל שאבקש הוא לפחות לנסות לפתוח את דעתכם לרעיונות השונים ולא להישאר בקיבעון זה או אחר שהוטמע בכם במהלך השנים.

נתחיל במסענו בהבנת האקט המיני, המפגש המיני בין שניים. לרוב אנו מנטרלים את גופנו מגורמים מפריעים, הלוא הם הבגדים. אנחנו מתערטלים לחלוטין וניצבים ערומים וללא מגן פיזיולוגי אל מול הפרטנר שלנו. עצם ההתפשטות מהווה הסרת מחסום פסיכולוגי ראשון במעלה, כל שכן אם זה נעשה לאורן של נרות, אור יום או כל אמצעי תאורה אחר שבחרנו לנו, לא מומלץ לבחור בחשיכה מוחלטת, למרות שישנם רבים שעדיין מעדיפים חשיכה. החוש הראשון המופעל במפגש הוא חוש הראייה ובכל שלב יש לו תפקיד חשוב ביותר.

המסע ממשיך בהפעלת שני חושים, ריח ומגע. לחוש הריח תפקיד חשוב ברמת הפתיחות או הרתיעה שלנו מהמשך האקט. כל אדם בנוי להפנים ריחות על פי אומדנים שקבע לעצמו במהלך שנותיו, אם מתוך ניסיון או מתוך חינוך ולמידה. לא ניתן לרוב לערער קיבעון זה ולעתים מהווה הוא גורם מכריע במפגש המיני.
כדי שנוכל להמשיך במסענו, בואו ונחליט כי אין לנו כל רתיעה ריחנית.
המגע, מגע באמצעות אצבעות, ידיים, גפיים, כל הגוף, שפתיים. עורנו בנוי להגיב למגע, מעטים הם האנשים אשר לוקים במחלות נוירולוגיות כאלה ואחרות המונעות מהם לחוש מגע בעורם.
מגע בעור גופנו גורר תגובה פיזית, כדוגמת צמרור, ותגובה פיזית ברוב תחומי החיים גוררת תגובה גרונית. אם תתנו דעתכם לכך, הרי שבכל פעם שנתקלתם במהלך היותכם באירוע פיזי או מנטלי, לוותה לאירוע תגובה גרונית/מילולית מצדכם לעניין.
אין הדבר שונה בעת האקט המיני, אין הדבר צריך להיות שונה.

שיאו של מסענו הוא ברמת החופש, הנתינה והקבלה בעת אקט מיני.
במהלך קשר מיני אנו נותנים חופש לכל התשוקות שלנו, אם אנו חשים בנוח עם הפרטנר שלנו אין כל מניעה לחפש יחד איתו את הגבולות, לא להציבם מראש. חלק מכך הוא שחרור מוחנו מעכבות שונות שהוטמעו בנו בעבר.
אחת העכבות הגדולות באקט מיני היא- הביטוי הגרוני.
אתה יכול להביע את הנאתך מן האקט בכל מני דרכים, במבט, בבת שחוק, בתגובה הדדית, אז מדוע לא להביע אותה גם בתגובה קולנית?
רבים הרואים באקט מיני קולני משהו וולגרי, בהמי, אז מה?
חלק ניכר ממוחנו עסוק בלהכניע קולות באמתלות שונות כמו- לא נעים, וההתעסקות הזו מונעת מאיתנו בעצם שחרור כל שאר חושינו להפקת ההנאה המושלמת מן האקט. אנחנו עסוקים בדבר שולי לחלוטין ואשר מכניע דבר גדול בהרבה ממנו.
תגובה גרונית מהווה לפרטנר שלנו אומדן האם אנחנו נהנים ממנו, מן הפרטנר, יתרה מזאת רבים מתגרים מינית מתגובה קולנית.

לפני שנים רבות, אי שם במרומי הרי ההימלאיה גילו החבר'ה שם את היתרון שבמנעד הקולי, את השחרור שהוא מעניק, אז למה לא לנסות?
אין ספק שכאשר אנחנו נמצאים בתוך אקט מיני, אני נותנים בידי הפרטנר שלנו את גופנו, אנו "מפקירים" את גופנו לגחמותיו המענגות אותנו. אם ניתן דרור גם לנפש ונשתחרר מעכבות שונות נפיק את המירב מהקשר המיני. הוכח כי מי שיכול לתת חופש לגרונו בזמן האקט המיני, משחרר את פלג גופו העליון מעכבות. ישנם אף המעידים כי הם מתגרים מן הקולות שהם בעצמם משמיעים.
כמה שכלתנות אם כן עלינו להפעיל בזמן האקט המיני? אין לכך תשובה חד משמעית, אך בהחלט ככל שהפרטנר שלנו נמצא איתנו במערכת יחסים שהיא מעבר להגשמה פיזית, כך נגיע לשחרור ולפסגות המיוחלות והמפרקות.

מתוך האתר  XLOVE:

http://www.xlove.co.il/cgi-bin/he/home_he.cgi

במסגרת טיפולי הרייקי שאני מטפל ניתן במספר טיפולים משתנה ממטופל למטופל לשחרר עכבות,חסמים רגשיים,רגשות שליליים ועוד.