מתוך MSN סטייל: http://www.msn.co.il/style/

ואולי אני לסבית?

מאת: סיוון דרור

נמשכת למפקדת שלך בצבא? הבוסית שלך מעוררת בך צמרמורת בכל פעם שהיא רוכנת לעברך? לא כל מי שנמשכת לבנות מינה מסיימת את חייה בצינוק נטול חברים, נטול ילדים ומלא במכנסי דגמ"ח. קבלי סיפורים מכל גווני הקשת

פעם לא היו לסביות. כלומר היו, אבל לא אצלנו. לא במשפחה שלנו ולא בשכונה שלנו ולא במדינה שלנו. זה היה משהו ששייך למגזינים אסורים מחו"ל או לרכלנית המרושעת מהמספרה. היום המצב שונה לחלוטין, וכמעט לכל אחת מאיתנו יש חברה או מכרה לסבית. גם אם את לא מכירה מישהי כזאת באופן אישי, בוודאי קראת על בחורה שחשפה בעיתון את נטיותיה המיניות או ראית סרטים או תכניות טלוויזיה בנושא. במילים אחרות, לסביות זה כבר לא ביג דיל כמו פעם.

אולי גם את חשבת פעם על האפשרות הזאת? ואולי קרה שהרגשת משיכה לחברה שלך, למרצה בלימודים או לפסיכולוגית? אם המשיכה הזו מוכרת לך, אין לך כל סיבה להיבהל. את לא חייבת לרוץ לארון ולזרוק את כל השמלות שלך, ואת גם לא חייבת להסתפר קצר ולהאריך שערות ברגליים.

הגילוי

"הקטע הכי קשה זה להודות בפני עצמך שזהו, את שונה", מספרת מירי, בת 26. כשהייתה בתיכון היא נמשכה לחברה לספסל הלימודים, ושמרה את זה לעצמה. "נורא נבהלתי, הכרחתי את עצמי לשנוא אותה, ניסיתי למצוא בה פגמים, ולשמחתי בסוף השנה כבר לא למדנו יחד", היא מספרת.

אבל כאן לא נגמר המסע אל הגילוי העצמי. במהלך הצבא היה למירי חבר. "הכרתי בחור עם פרצוף ממש נשי, אבל לא חשבתי על זה אז. היינו יחד שנתיים וחצי כמעט. הדחקתי את הבחורה ההיא מהתיכון וחייתי עם עצמי בשלום יחסי. הבלגן התחיל דווקא אחרי הצבא, בטיול לאוסטרליה", היא מספרת. בטיול היא הכירה בחורה אוסטרלית. “לא היה לי מושג אם היא לסבית או דו מינית, אבל לילה אחד היא פשוט התחילה לגעת בי, ללטף, להסתכל לי בעיניים – והרגשתי שזה הכי נכון בשבילי. פתאום הציפו אותי זכרונות. בכיתי נורא. היא כמובן לא הבינה, אבל שם, בזכותה, זה התחיל". האוסטרלית החליטה שזו הייתה התנסות נחמדה ותו לא, אבל בשביל מירי הייתה זו התחלה של פרק חדש בחיים.

הסיפור של מיכל, 30, הוא אחר לחלוטין: "למדתי בבית ספר דתי - רק בנות. מין לא היה בלקסיקון שלנו. בסביבות י"א התחלתי לחלום על בנות מהכיתה שלי, שאני נוגעת בהן, מנשקת אותן. המון עירום של בנות. זה לא עזב אותי ונורא נלחצתי. התחלתי לקרוא בספרי חלומות שזה לא אומר כלום ואיכשהו זה הרגיע אותי".

קל לנחש שהחיים כלסבית דתייה הם קשים כפליים. לפי זאב שביידל, קרימינולוג ומנהל פורום גייז, "בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק בשאלה של אנשים הומולסביים דתיים ושמרניים שאינם יכולים להשלים עם נטייתם ואין מבחינתם אופציה של יציאה מן הארון. אצל רבים מהם גם קיים קונפליקט בין תפיסתם הדתית לבין מימוש של נטייה הומולסבית, הנחשב כחטא". הבחירה בדרך חיים כזו נתפסת כהליכה חד משמעית נגד ציווי התורה וכחטא מוחלט מבחינה מינית.

"בשירות הלאומי שוב נתקפתי חלומות, והחלטתי ללכת למפגש של נשים לסביות. נורא פשוט למצוא אחד כזה בתל אביב", מספרת מיכל. היא נכחה בפגישה, אבל לא העזה ללכת עם זה הלאה. בעקבות לחץ וחשש מתגובת המשפחה, בחרה להתחתן עם השידך הראשון שהציעו לה. "התחתנתי עם הבחור בידיעה שהוא חבר טוב שלי", היא מספרת. "עשינו סקס, אבל בשבילי זה היה חלק מתפקיד האישה, לא משהו שמתרגשים ממנו". מיכל חיה עם הידיעה המטרידה על משיכתה המינית במשך שנים, והספיקה ללדת שני ילדים. את המחשבות השקיטה בלימודים ובפעולות התנדבותיות.

"המאהבת הראשונה שלי הייתה מרצה שלי באוניברסיטה. עסקנו בנשים בראי הספרות ונכנסנו לשיחות פילוסופיות שגלשו לשעות שלאחר הלימודים. היא הייתה לסבית מגיל צעיר ומודעת לעצמה ברמות עמוקות. בזכותה קיבלתי את השלווה בחיים, את הגושפנקא הסופית לכך שהדת לא צריכה להוות מכשול ושאם אלוקים יצר אותי כזאת, מי אני שאתווכח איתו?". כיום מיכל היא פעילה קבועה בפורומים של לסביות דתיות. לטענתה, רק כך היא מסוגלת להתמודד עם הכאב שבפרידה מילדיה. מיכל התגרשה לפני שמונה חודשים, ועכשיו היא ובת זוגה גרות יחד, והיא מנהלת משא ומתן לקבלת הילדים. המשפחה לא יודעת, וגם הבעל לשעבר – לזה היא עדיין לא מוכנה נפשית.

למה כן, למה לא

לעדי, 23, בחורה שאפתנית ודעתנית, אין ספק שהפרטנרית שלה לחיים צריכה להיות אישה. "זה מתבטא בכך שאני נמשכת לנשים", היא אומרת, "לא ברובד הפיזי, אלא בנפש, בנשמה ובדואליות שיש בין אישה לאישה". אולם הפסקנות הזו אינה תקפה בנושא הסקס – שם יש לעדי בעיה. "קשה לי להיפתח מינית בפני נשים. הפסיכולוגית שלי טוענת שזה בגלל שהציפיות של הפרטנרית שלי מאיימות עלי, אבל אני לא יודעת אם זה נכון" .

עדי פעילה מינית עם בחורים מגיל 14. "עברו אצלי למעלה מ-36 גברים", היא מספרת, "ולא התאהבתי באף אחד מהם. אולי חשבתי כך, אבל האהבות האמיתיות שלי היו לבחורות". עדי היא בחורה מאוד בוגרת לגילה. אולי זה בגלל מות אמה, שהכריח אותה להיות עצמאית מגיל צעיר, לכלכל את עצמה ולדאוג שלא יחסר לה דבר. "אני חושבת שהיום אני בדרך להיות לסבית שלמה. כלומר, גם מבחינה מינית. בינתיים אני עדיין שוכבת עם גברים. החברה שלי מודעת לזה ומשתדלת להבין. אני במערכת יחסים של שלוש שנים עם בחורה מדהימה, שעברה תהליך דומה לשלי, ולכן היא מקבלת את העניין הזה". אביה של עדי לא מודע להעדפתה המינית. "זה גם לא אמור לעניין אותו, כשאני אתחיל לפעול ולהקים מהומות למען הקהילה הלסבית בישראל, הוא כבר ייקרא עלי בעמוד הראשי בעיתון".

כל לסבית מכירה את החוויה המאוד מפוקפקת של ללכת ברחוב יד ביד עם בת הזוג ולספוג הערות מטופשות מהעוברים והשבים. "צריך כוח, צריך להיות שלמה עם הדרך שלך ולשים ואגינה על כולם", אומרת בנחרצות יעל, מנהלת חברת כוח אדם. היום, בגיל 28, שש שנים אחרי שיצאה מהארון, היא טוענת שהקושי הגדול ביותר שלה הוא הניתוק שנכפה עליה מהמשפחה. "חסרים לי החום, האהבה, הקבלה, האוכל של אמא והגאווה של אבא. כל זה נגמר ביום שאמרתי את צמד המילים 'אני לסבית'. שם נפרדתי מהמשפחה". למרות שלא נישאו, יעל ובת זוגה מכנות זו את זו "אשתי", וכרגע מחפשות גבר שיסכים לעבר את שתיהן. "החלטנו להיכנס להריון וללדת יחד, וככה לעבור את חוויית האימהות סימולטנית", אומרת יעל.

התנסות או דרך חיים?

עומר וליטל כבר הזמינו אולם, והכל היה מוכן לקראת החתונה – אלא שברגע האחרון משהו השתבש. "עומר, החבר שלי אז, רצה לצרף בחורה לסקס בשלישייה לפני החתונה. הסכמתי כי אני בחורה עם פתיחות מינית. הכרנו מישהי דרך חברים והגענו ללילה הגדול, שבדיעבד שינה את חיי". ליטל, עומר והצלע השלישית התחילו את הלילה יחד, אך בסופו של דבר עומר מצא את עצמו בשוליים. "איך שהיא נגעה בי הצטמררתי", מספרת ליטל. "בחיים לא הרגשתי ככה כשגבר נגע בי. היה לנו סקס בעיניים וגמרתי בלי חדירה, רק מהאופוריה".

ליטל, אז בת 24, סטודנטית לכלכלה ומנהל עסקים, לא תיארה לעצמה ששלוש שנים אחר כך היא תגיע לארוחת שישי עם חברה ותצהיר בפני כל המשפחה ששני היא אהבת חייה. "אמא שלי פסיכולוגית, אבא שלי הומיאופת ושניהם אנשים מאוד ליברליים. למזלי אלוהים נתן לי משפחה שנתנה לי להרגיש הכי טוב בעולם". ומה עם עומר? "עומר היה בהלם. מאז אותו לילה דברים השתנו בינינו. אני רדפתי אחרי הרפתקאות עם נשים והתרחקתי ממנו. התחלתי ללכת למעגלי נשים ולהשתתף בפורומים של הקהילה באתרי האינטרנט. אני לא מאמינה שלפני שלוש שנים חיפשתי שמלת כלה ורב והייתה לי טבעת אירוסין על האצבע, זה כאילו נולדתי מחדש".

ליטל היא דוגמה למישהי שניסתה וגילתה את האור, אבל לא כל ניסיון חד פעמי מוביל להתנזרות תמידית מבחורים. שמרית, בת 25, תמיד נמשכה לבנות. "גם כשהיה לי חבר, עשינו שלישיות, תמיד עם בחורה. התנשקתי עם בנות ואני נוטה להסתכל יותר על נשים מאשר על גברים". שמרית חשבה שאולי היא ביסקסואלית, אבל לא התעמקה בזה. "זה היה מגניב בעיני חבר שלי ובעיני החברים הקרובים. הם חשבו שאני הבחורה המטורפת שרוצה לטרוף את החיים".

אבל אז החבר נפרד ממנה והיא הייתה בקרשים. "לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לא אכלתי, לא חייכתי, כלום. לא היה לי מושג למה. אני חושבת שהרגשתי מושפלת. אחרי כל התענוגות שחוויתי אתו - דברים שבחורות לא מסוגלות לעשות בגלל קנאה ורכושנות - הוא זרק אותי. אחרי חודש החלטתי שאני לא רוצה יותר גברים. זה נבע בעיקר מכך שלא מצאתי את הסיבה לפרידה".

בפורום נשים באינטרנט הכירה שמרית את מרב. "יצאנו לדייט. זה היה מוזר, בלי פוזות ובלי מתחים. ככה לפחות אני הרגשתי. היה כיף איתה, ולמרות שלא הרגשתי שאני נקשרת רגשית, המשכנו. אחרי שלושה חודשים בערך יצאנו לפאב סטרייטי והתחיל איתי בחור שווה בטירוף. מרב עשתה לי סצנות קנאה שלא נראו אפילו בקרמר נגד קרמר. אז הבנתי שאולי טעיתי". שמרית מספרת שאת הקשר המיני עם בחורות היא משאירה בגדר התנסות וחוויה בלבד, ושאת מערכות היחסים הרציניות היא שומרת לגברים. "מרגש אותי לגעת בעור של בחורה, אבל אני בחיים לא אוכל להתאהב באישה", היא אומרת.

לפי ד"ר עופר מאורר, פסיכולוג, מנהל צוות מטפלים גיי-פרנדלי, "הזדהות האישה כסטרייטית, כלסבית או כביסקסואלית עשויה להשתנות לאורך החיים, ועל כך מעידים מחקרים שונים. במחקר אחד רואיינו נשים אשר קיימו מערכות יחסים ארוכות טווח עם גברים לאחר שקיימו מערכות יחסים ארוכות עם נשים, ובמחקר אחר רואיינו נשים אשר היו נשואות ובהמשך חייהן עברו לקיים מערכת יחסים עם אישה. כל האופציות אפשריות, ואינן בהכרח קבועות ויציבות. אבל חשוב להדגיש: המסקנות הללו של החוקרים אינן באות לומר כי כל הנשים חוות בפועל שינויים דרמטיים במיניותן. המסקנות נוגעות יותר לקיומו של פוטנציאל לגמישות ולהשתנות, פוטנציאל אשר קיים באופן בולט יותר אצל נשים בהשוואה לגברים".
הבחור השווה בטירוף הוא היום החבר של שמרית. "אחרי שבוע הרגשתי את הפרפרים איתו, שכחתי מהאקס והתאהבתי". את ההתנסויות עם בחורות נוספות היא לא זנחה, אבל היא מקפידה להיזהר, "כי אולי זו הסיבה שזרקו אותי בפעם הקודמת".