לקוח מ-NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html

למות בסוף כל נשימה

לא חיפשתי זיון, לא חשבתי שאני מחפש כלה. לא היה שום דבר הגיוני במה שעשיתי. לא היה אפילו שום

דבר יצרי. פשוט הקשבתי לקול פנימי עמוק שאמר לי סע ומצא אותה. כך הריברסינג עזר לי למצוא את

אהבת חיי. ג'יוואן

המחבר:ג'יוואן

את הילה פגשתי בקורס מטפלי ריברסינג במכללת רידמן. בתום השיעור השלישי, הזמנתי אותה לשתות איתי כוס תה. הלכנו לבית קפה בנמל, ואחרי שיחה לא ארוכה במיוחד ולא סוערת במיוחד הסעתי אותה לביתה, ליד כיכר רבין. חשבתי שהיא חמודה, אבל היא ממש לא היתה ה"טייפ" שלי, ולא נמשכתי אליה. הורדתי אותה ליד הבית בסביבות אחת אחר חצות, והמשכתי בדרכי הביתה. אחרי כ-5 דקות נסיעה נזכרתי שלא לקחתי את מספר הטלפון שלה כשנפרדנו, וזה הטריד אותי, ואחרי עוד כדקה, נזכרתי ששבוע לאחר מכן לא יתקיים שיעור בגלל חופשת חנוכה, ומכאן שלא אראה אותה שבועיים. פתאום, ממש פתאום, מצאתי את עצמי מסובב את ההגה ונוסע בחזרה אל המקום שבו הורדתי אותה. את הכתובת שלה לא ידעתי. אפילו לא את שם המשפחה. כל מה שידעתי היה היכן היא ירדה מן האוטו שלי. נסעתי לשם מהר והרגשתי כמו בסרט, שבו הגיבור צריך להגיע אל אהובתו רגע לפני שהיא מתחתנת עם האיש הלא נכון. מצאתי חניה לא רחוק מאיפה שהורדתי אותה ורצתי לחפש על תיבות הדואר את השם הילה. על תיבה מספר 15 אכן היה השם הילה. טיפסתי במדרגות והגעתי לדירה שעל דלתה היה כתוב 15. זהו, רק 15. לא שם, לא רמז. דפקתי בדלת. זו לא היתה שעה לדפוק בה על הדלת הלא נכונה ואני מאד מאד קיוויתי שכשהדלת תיפתח, תעמוד שם הילה ולא מישהו אחר כועס או מבוהל.

הדלת נפתחה ולפני עמדה הילה. בחיים קודם לכן לא התנהגתי ככה. אני בא מבית של יקים. מנומסים אצלנו. לא דופקים על דלתות של זרים בלי הזמנה באחת הלילה. אם לא לקחת את מספר הטלפון, תאכל את הלב שבועיים, אבל לא תיסע כמו משוגע ותופיע לא קרוא בדלת. אבל באותו לילה, אחרי השיעור ריברסינג, שמתי בצד את השכל השיפוטי והנחתי לפחד להיות אבל לא לנהל אותי, והרשיתי לעצמי לפעול על פי צו של תבונה שאינה תבונתי הפרטית. משהו אמר לי סע, ואני נסעתי. לא הבנתי למה אני עושה את זה. לא חיפשתי זיון, לא חשבתי שאני מחפש כלה, היה מאוחר והייתי עייף והייתי אמור לקום מוקדם בבוקר. לא היה שום דבר הגיוני במה שעשיתי. לא היה אפילו שום דבר יצרי. פשוט הקשבתי לקול פנימי עמוק שאמר לי סע ומצא אותה, ואני נסעתי ומצאתי אותה.

באותו לילה נשארתי לישון שם, וכך גם בלילה שאחריו, ובכל לילה מאז ועד היום. שנה ושלושה חודשים עברו מאז, ובעוד שלושה וחצי חודשים החתונה שלנו, ושנינו נרגשים ומאושרים ומאוהבים זה בזו ובחיים. היום, כשאני רואה אותה, רואה אותה עם הלב ורואה את לבה, היא מאוד מושכת בעיני. היא נראית לי אלוהית וממלאת את חיי באושר, עושר וצבע.

גם העולם נושם אותנו

ריברסינג זה שחרור שליטה. ההיפתחות וההתמסרות לקול שמקורו עמוק ולא נודע. ההסכמה להתמסר אל הרגע הבא ללא תסריט ידוע מראש, ללא העדפות מוכרות, לשחרר את הישן ולתת לחדש מקום. לשחרר את הנשימה הקודמת במלואה ולקחת את הנשימה הבאה ללא מעצורים וללא סייג. אומרים שגאוטמה הבודהא אמר שאורך החיים כאורך נשימה אחת. בריברסינג למדתי ואני ממשיך ללמוד, למות בסוף נשימה אחת כדי לחיות שוב את הנשימה שאחריה, מבלי לדעת מראש מה היא תביא עמה.
אני מדמיין את נשימת כל היצורים החיים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, נושמים. או שמא לא הם נושמים אלא העולם נושם אותם, נכנס אל תוכם כשהוא נושף, ואז שואף מתוכם כדי לדעת, כדי לחוש אותם. ושוב ממלא אותם כשהוא נושף, ממלא אותם בידיעתו, כדי להכיר להם את עצמו.

העולם מזמין אותנו לדעת. הוא מציע את עצמו באינסוף דרכים. חלקן מיידיות ומובהקות יותר, וחלקן מורכבות ומעודנות יותר.

טכניקות של תרגול רוחני באופן כללי, ועבודה עם נשימות באופן ספציפי, מציעות קפיצה קוונטית מן הידיעה השכלית הלוגית אל צורה אחרת של ידיעה. הן מציעות פריצה של גבולות הידוע - קפיצת באנג'י אל הלא נודע.

טכניקות שמטרתן גדילה, כמו תרגול נשימה מעגלית מודעת, או בשמה הפופולרי "ריברסינג", מציעות הזדמנות ללמוד ולקבל משהו ממקור שבדרך כלל אנחנו מגבילים את מה שאנחנו מוכנים לקבל ממנו. הנשימה היא חיים. הנשימה היא צינור הזנה של העולם אותנו, וכשהעולם מזין אותנו באנרגיה, הוא מזין אותנו בחיות ובידיעה. ההזנה הזו מפרה אותנו ללא הרף בחדשנות וביצירתיות, אך אלו מסוננות ומפורשות תדיר על ידי ההתניות ומבני החשיבה הידועים והבטוחים שלנו.

לנשום נשימה רחבה ומלאה יותר משמעו לחיות בצורה רחבה ומלאה יותר, משמעו להכיר מציאות רחבה יותר וידיעת עולם עמוקה יותר. לנשום נשימה מעגלית משמעו לשמר את זרימת האנרגיה חופשית ונינוחה, לא להחזיק תוך מאמץ ולא להתיירא מן הסערה שעשויה להביא אתה הנשימה הבאה, כלומר הרגע הבא. בנשימה מעגלית מודעת אנחנו בוחרים לעשות צעד מודע אל תוך הסערה כדי להתמסר אליה כך שנוכל לגלות את השקט שבעין הסערה.

בכל פעם בחיי שבה העזתי לשחרר את השליטה, לנוע אל תוך הפחד ולהסתכן, הרגשתי שחיי התעשרו, שעולמי התעצם והתקרבתי אל מטרת חיי. גם כשהצעד לעבר הלא נודע לא הניב הצלחה, ואפילו כשהניב כאב, הרגשתי שהיה לכך ערך, ושבשום אופן לא הייתי מוותר על ההתנסות.  שחרור שליטה מעביר אותנו ממימד התנועה בכבישים הסלולים לעבר התנועה בשמיים הפתוחים. מסוכן שם, אפשר להתרסק בכל רגע, אבל ססגוני וחיוני ומלא עושר ומי שנפשו כמהה אל המרחב, מומלץ לו להרפות את השליטה ולנשום.

ג'יוואן הוא מנחה ומטפל מוסמך בריברסינג. סדנת ריברסינג בשילוב מרכיבים מטקסים שמאניים מאזוור האמזונס בהנחיית ג'יוואן תתקיים ב-11 במרץ.