
עירומים כביום היוולדו
בעוד שחלק מההורים נוהגים להסתובב עירומים ברחבי הבית, יש הורים שמקפידים להסתיר את גופם
מהזאטוט • כיצד מנהגי העירום של אבא ואמא ישפיעו על מיניותו העתידית של הילד?
ליאת נחום-ליפשיץ
אין כמו תחושת החופש והטבעיות. להתפנק ארוכות תחת זרם המים במקלחת, לקרצף כל איבר בגוף בהנאה, לפתוח את דלת המקלחון ולדלג בטפטופים אל עבר מתלה המגבת. להתנגב, להשליך את המגבת הרטובה על הרצפה ולגשת אל ארון האיפור, לא לפני ביקור חטוף במטבח כדי להציץ מה יש במקרר ולקחת שלוק מבקבוק השתייה הקר. אכן, תחושה נפלאה. אבל רק אם אתם לגמרי לבדכם בבית. אם בסלון יושבת בתכם בת ה-6 ובחדר המשחקים נמצא בנכם בן ה-,4 יכול להיות שקצת שכחתם את עצכמם והפרזתם בפתיחותכם.
קיימות לא מעט גישות פסיכולוגיות באשר לגוף האדם ולעירום, המושפעות גם ממחלוקות הקשורות במין. עד כמה משפיעים מנהגי העירום בבית על מיניותו של הילד? "אין אמירה חד משמעית בעניין," טוען דני עמית, פסיכולוג חינוכי ומרצה בכיר במסלול להורים ב"מכון אדלר." "בכל הקשור לנושא ההתנהגות בבית אין נורמה אחת שמחייבת את כולם. הדרך שלנו להתמודד עם עירום היא למעשה המסר החינוכי שלנו, ולגיטימי שבכל בית יהיו נהלים אחרים. המסר שילד אמור לקבל הוא שעירום הוא מרחב פרטי ולא משהו שנעשה בפרהסיה.
"ישנם בתים בהם מקובל להסתובב עירומים, כשלא מעט תפיסות תומכות בכך. תפיסות אחרות גורסות כי חשוב שיהיו בבית גבולות ושההורים לא יסתובבו עירומים ליד ילדיהם. הטענה העיקרית מצד זה היא שמגיל מסוים העניין עלול לעורר מבוכה, ומגיל מבוגר יותר זה עלול לעורר תחושות מיניות שיכניסו את הילדים ללחץ. ישנן אמהות שלא יעיזו להסתובב עירומות ליד ילדיהן, בעוד שאת פעולת המקלחת אין להן בעיה לעשות עם דלת פתוחה. בכל בית ישנם קווים אדומים אחרים."
לכך מצטרפת סוגיית המקלחת המשותפת. הדבר מתחיל מחוויה ראשונית של הורה עם ילדו במקלחת. מגע הגוף הקרוב והנעים של התינוק מתגלגל במהרה לנוחות הזמינה שבמקלחת זריזה, ללא צורך בטקסים והכנות שלעתים נוח מאוד לדלג עליהם. השאלה המתבקשת היא: עד מתי. "אין משמעות ממשית למקלחת משותפת של אם ובנה או אב ובתו כל עוד זו מקלחת נורמטיבית," אומר עמית. "מקלחת משותפת היא עניין של נוחות עבורנו, ובארצות אחרות הדבר נעשה כחלק מהתרבות. אין שום בעיה, כל עוד ערים לתגובת הילד ומבחינים מתי הדבר הופך להיות מביך עבורו, מעורר בו חרדות או פוגע בפרטיותו."
אסור או מותר
"עירום הוא דבר שתינוקות מרגישים כבר כשהם בני שנה. תינוקות נהנים מתחושת העירום והשחרור שבאי לבישת בגדים. הם מבינים שמשהו שונה קורה להם, אך אינם מבינים את המשמעות החברתית של הדבר. ילדים מתחילים להבין את משמעות העירום בגילאי הגן, שלוש-ארבע. בתחילה, כשהם יראו אדם מבוגר עירום, הם יבינו שזה מוזר ומבייש, וכמובן שיש לכבד את זה. זה קצת כמו היציאה מגן עדן. ככל שאתה גדל אתה מבין את חשיבות הצנעה ואת משמעות העירום. בגיל ההתבגרות, כל נושא הפרטיות חשוב יותר ומשמעותי הרבה יותר."
פעילות מינית היא חלק אינטגרלי מקיומנו כבני אדם, והיא מלווה אותנו מרגע היווצרותנו ולאורך חיינו באופנים שונים ומשתנים. הסקרנות שמגיעה בסביבות גיל שנתיים עד חמש והיצר הטבעי לראות, לגעת, להכיר ולחקור הוא דבר טבעי, שאינו מגיע בהכרח כתוצר לוואי של עירום בבית. וגם אם כן, אין בכך כל דבר שלילי, להיפך. לדבריו של עמית, הכרה ומודעות מינית, הכוללת הבחנה בין בת לבן והכרת האיברים השונים, יכולה אף להתפרש על ידי הילד באופן טבעי וברור יותר כשיש בבית עירום גלוי. "התעוררות מינית קשורה בעיקר לבשלות פיזית או להורמונים, ולאו דווקא לעירום בבית," מסביר עמית.
ומה לגבי חשיפה לעירום של אדם זר? כיצד נעביר לילד את המסר שאם מישהו זר מסתובב לידו עירום זה לא בסדר?
"עלינו, כהורים, להסביר לילד שעירום הנגלה אליו על ידי אדם זר אינו בסדר. פעוט בן שנתיים יכול לשים לב שמחוץ לבית לא מסתובבים עירומים או אם בא אלינו חבר לא נסתובב לידו עירומים. ההתנהגות הטבעית שלנו היא זו שלמעשה מדגימה באיזה מעגל לגיטימי להיות עירומים ואיפה לא. חשוב כמובן גם להסביר באופן מילולי שאם מישהו חושף בפניהם את גופו עליהם להתרחק ממנו ולספר על כך. חשוב ללמד ילד מה מותר ומה אסור בנושאי עירום כמו כל נושא אחר."
כמו בצעקות
האם מבחינת בשלות מינית או התעסקות במין קיים הבדל בין ילד שגדל בבית שבו הוריו הסתובבו עירומים לבין ילד שגדל בבית אחר?
"קרוב לוודאי שילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים באופן נורמטיבי יגדל להיות בוגר עם פתיחות מינית גדולה יותר מזו של בוגר שגדל בבית שבו הסתתרו מפניו כל היום. בוגר שגדל בבית שבו נושא העירום היה עניין טבעי ופתוח לא יראה את גופו כמשהו שעליו להסתיר. כשהורה מחליט שלא להתלבש בפני ילדו, הוא עלול להעביר לו מסר שמרני וקרוב לוודאי שיהיו לכך השלכות.
"הילד גדל בבית שבו הוא למד שהגוף הוא דבר פרטי שלא חושפים. כל הורה יודע איזה מסר הוא רוצה להעביר לילדיו, כל הורה יודע מה הוא מלמד את ילדיו, אבל אף הורה אינו יודע מה נקלט בראשו של הילד. אולם חווית העירום החופשי בבית הופכת להיות פחות נוחה כשיש ילדים בגילאי ההתבגרות. הסקרנות והמבטים על הגוף מגיעים כבר מהזווית הארוטית, ובמקרה זה יש דברים שהצנעה יפה להם. בכלל, ככל שהילד גדל צריך לכבד את הפרטיות שלו ופחות להיחשף לידו."
האם עלולות להיות השלכות שליליות על ילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים והתחושה הפריעה לו?
"כל ילד חווה משהו אחר בילדותו, וטבעי שכל אחד יחליט איזה חלק מאופן התנהגותם של הוריו הוא ירצה לאמץ ואיזה חלק ירצה לשנות. כל עוד העירום בבית מתנהל בגדר הנורמה, ההשלכות יהיו שוליות ולא יפריעו לתפקודו של הילד כמבוגר. תחושת החריגות היא זו שעלולה ליצור מצבים לא נוחים בקרב הילדים, ולכן על ההורים להיות קשובים ולשים דגש על התנהגות הילד.
"תקשורת פתוחה בבית תאפשר לגלות ביעילות כיצד הוא מרגיש עם אופן התנהלותם של הוריו בכל הקשור לנושא, ולהביא לשינויים במידת הצורך. זה בדיוק כמו שיש בתים שצועקים בהם ויש בתים בהם אסור לצעוק. אם מחקרים היו מצביעים באופן חד משמעי על כך שעירום בבית משפיע על הילד לרעה, כבר היו טורחים להגדיר משהו שיבלום את התופעה" .
NRG-בריאות: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html