NRG-גוף ונפש: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html

סקירת מחקרים על סגולות החיוך

רויטל פדרבוש, להיות הורים

יש לו השפעה מדבקת, ומומלץ להשתמש בו גם כשעצוב, ואפילו אם הוא אוטומטי, שטחי ומזויף. בשורה התחתונה: סמיילי מהלך הוא אדם מאושר יותר

המורה הרוחני והרופא ההודי הידוע דיפאק צ'ופרה סיפר פעם שאחד ההרגלים שהוא למד בילדותו, שאחר כך העביר לילדיו, הוא לעולם לא לבוא לביתו של אדם מבלי להביא משהו במתנה. אחת המתנות המומלצות היא חיוך רחב ועוטף. המתנות הלא חומריות האלה, ממליץ צ'ופרה, הן רבות עוצמה. לחיוך,
במיוחד כזה שבא מכל הלב, יש השפעה מידבקת. כשמישהו מחייך אלינו, אנחנו באופן אוטומטי נחזיר לו חיוך ונחוש מיד נינוחות ורגיעה נעימים.

מחקרים רבים מלמדים שהחיוך הוא לא תגובה נלמדת, אלא הוא טבוע באדם מרגע לידתו. אנחנו נולדים עם צורך לחייך כדי ליצור קשר, לקבל אהבה. את האינסטינקט הזה אפשר לראות בתמונות אולטרה-סאונד של עוברים ברחם שמחייכים על אף שמעולם לא ראו אדם מחייך. כל הילדים מחייכים כל הזמן, חוץ מילדי פרא, שגדלו בניתוק מוחלט מחברה אנושית. הם אינם מחייכים, ככל הנראה בגלל איבוד הקשר עם הסביבה.

חיוך צילום: SXC

"לחיוך יש יכולת ריפוי", אומר ד"ר קובי אסף, חוקר ומומחה לשפת הגוף. "החיוך לא רק משנה את הבעת הפנים והופך אותם לידידותיות יותר, אלא גם גורם למוח לייצר אנדורפינים, המפחיתים תחושה של כאב פיזי ויוצרים תחושה של רווחה. האנדורפינים גם מחזקים את מערכת החיסון, לכן כדאי תמיד לחייך".

אבל לפעמים החיוך פשוט לא יוצא בגלל קשיים או חוסר שביעות רצון.
ד"ר אסף: "יש אנשים ציניים שמרגישים שחיוך הוא זיוף, שצריך לחייך רק כשבאמת שמחים. אבל לכולנו יש צרות ובעיות, והשאלה אם אנחנו רוצים שהם ישאבו אותנו. אני ממליץ לנתב את הצרות לכיוון שטוב לנו - השמחה החיובית - יש תהליך קינטי, שמבטא את הקשר בין המוח לגוף.

כולנו יודעים שכשהמוח נותן פקודה, הגוף מגיב. התהליך הקינטי מלמד אותנו שזה עובד גם לכיוון ההפוך. אם נפעיל את הגוף הוא ישפיע על המוח. לכן מומלץ לחייך גם כשעצוב לנו. בהתחלה זה קשה, אבל אם נתמיד נגלה שהחיוך משפיע על הנפש לטובה. כך שהאמירה שחיוך הוא זיוף ושקר איננה נכונה. חיוך, גם אוטומטי, משפיע על הנפש שלנו לטובה".
>

גם רויטל שנור, פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים, ממליצה לחייך, במיוחד כשמצב הרוח לא בעננים. "חיוך הוא פטנט של המוח להוציא אותנו מהעצבות", אומרת שנור. "יש שיאמרו שמוזר לחייך כשעצוב לנו ורע, אבל דווקא החיוך הוא זה שיכול לשנות את מצב הרוח מקצה לקצה, כי מי ששמח מחייך ומי שמחייך שמח. החיוך הוא לא רק תוצאה של שמחה פנימית, אלא גם גורם לשמחה פנימית, כך שיש כאן מעגל עם המלצה אחידה לכולם - לשמחים ולעצובים - לחייך".

שנור מסבירה איך זה עובד פיזית: "החיוך מכווץ את שרירי הפנים ומשפיע על זרימת הדם בפנים ובעקבות כך על זרימת הדם ועל הטמפרטורה במוח. כל אלה מובילים לשחרור חומרים הגורמים

לפעילות מוחית שקשורה ברגש חיובי.

"במחקרים רבים ביקשו מאנשים לעשות פרצופים שמחים או כועסים. אחר כך ערכו בדיקות להערכת מצב רוחם. הם מצאו שאנשים שהתבקשו לעשות הבעות שמחות היו שמחים יותר מאלה שהתבקשו לעשות הבעות כועסות. כך שתמיד כדאי לקדם את החיים בשמחה וחיוך, כי הם יביאו לנו עוד סיבות לשמוח".

חיוכים מעלים את מצב הרוח למחייך ולמקבל החיוך, גם אם החיוך הוא מזויף. אבל אם אתם מתעקשים להבדיל בין השניים אין משימה קלה מזו. מחקרים שנערכו הצליחו להבדיל בין חיוך אוטומטי, מזויף, לחיוך אמיתי, שבא משמחה אמיתית ומכל הלב.

החיוך האמיתי נקרא "חיוך דושאן" על שם החוקר גיום דושאן, שחקר ומצא שכשאנשים מחייכים מכל הלב, גם שרירי הפה וגם השרירים שמקיפים את העיניים מתכווצים. ההבדל הוא העיניים. כשאת החיוך רואים גם בעיניים שמתכווצות ונוצרים קמטים קטנים, סימן שהוא הגיע מהלב.

החיוך המזויף, לעומתו, נקרא "החיוך הפאן אמריקאי" ואפשר לזהות אותו בקלות - הוא מתבטא רק בצדי הפה והוא נעשה לשם נימוס בלבד. את שמו הוא קיבל על שם חברת התעופה האמריקאית, שהרי אין אוטומטי יותר מחיוך של דיילת במטוס. החיוך האוטומטי נקרא גם "החיוך המקצועי".

חיוך לא רק משפר את ההרגשה, אלא גם את הדימוי העצמי. חוקרים מאוניברסיטת מק'גיל שבמונטריאול ניתחו כמה משחקי מחשב במטרה לשפר את הביטחון העצמי של מי שמשחק בהם. האמצעי שהם השתמשו בו הוא חיוכים. המחקר, שהתקיים במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה, מצא שחיוכים גורמים לאנשים להרגיש בטוחים יותר בעצמם ולראות את עצמם באור חיובי. באחד מהמשחקים, שנקרא "אי ספיי", מוצגים 16 פורטרטים בטבלה, כש-15 מהם זועפים וכועסים ורק תמונה אחת מראה פנים מחייכות. המשימה היא לגלות במהירות האפשרית את החיוך וללחוץ עליו עם העכבר. מטרת המשחק היא ללמד את השחקן לחפש את החיובי ולהתעלם מהמאיים והשלילי.

הפסיכולוגים ממק'גיל ציפו שתרגול כזה ישפיע על חיי היומיום של המשתתפים ויגרום להם להתמקד בחיובי בחייהם, ושבדרך זו יצברו ביטחון עצמי. תוצאות המחקר מעודדות. בניסוי שנערך מצאו החוקרים שאנשים עם ביטחון עצמי ירוד העלו את הביטחון העצמי שלהם בעקבות האימון בחיוכים.

קצת קשה להאמין אבל חיוכים יכולים להגן עליכם גם מתאונות דרכים. יש לכך הוכחות מדעיות. אנזו-אגדה גורן, מהנדס מכונות שעלה לארץ מארגנטינה לפני 20 שנה, ומאז מקדיש את חייו להגברת החיוך והצחוק במדינת ישראל, בדק את הנושא באמצעות מחקר. אנזו-אגדה נקרא בארגנטינה אנז'ו והוא החליט לשנות את שמו לאנזו אגדה, כי ביום שעלה לישראל הוא שמע על כינוס בינלאומי בנושא הומור וצחוק. הוא אמר לעצמו: "אם תרצו - אין זו אגדה", ושינה את שמו בתעודת הזהות. הוא היה הראשון בארץ שחקר את הקשר בין חיוכים לתאונות דרכים.

התוצאות גרמו לו להאמין שהורים צריכים להרגיל את הילדים שלהם לחייך כל הזמן כדי להגביר את השמחה הפנימית והאושר האישי. המחקר, שנערך בשיתוף עם פרופ' עמנואל עצמון, ממייסדי אוניברסיטת בן גוריון, בדק את הקשר בין חיוך, כפי שהוא מופיע בתמונות בתיקים האישיים של 4,686 עובדים במפעל ביטחוני מהגדולים בארץ, לבין מעורבותם בתאונות דרכים על פני 17 שנים. התוצאות היו מדהימות: אחוז תאונות הדרכים אצל החייכנים היה קטן באופן משמעותי מאשר אצל העצובים והרציניים.

האם החיוך שלנו צריך להיות משמעותי ועמוק? התשובה היא חד משמעית - לא. "המוח לא יודע לזהות את ההבדל בין חיוך מזויף לאמיתי", אומר ד"ר אסף. מחקרים רבים שנערכו כבר הוכיחו שדי בקיבוע מלאכותי של הבעות פנים כדי ליצור שמחה ומצב רוח טוב שמוביל למציאות טובה יותר.

כי אם נתעמק בשלילי, נחשוד בכוונות רעות של אחרים ונתנהג לזולת בדרך שלילית, נקבל בחזרה תגובה שלילית. אבל אם נתמקד בחיוך ובחיובי, יש סיכוי גבוה שכמו בשיר של לואי ארמסטרונג ("כשאתה מחייך, תמשיך לחייך. וכל העולם יחייך יחד איתך") החיים שלנו יהיו שמחים ומהנים יותר, כך שלא נותר לנו אלא להתרכז באימון בחיוך, עד שנתרגל לחייך כל היום וכל הזמן באופן אוטומטי.