אישה בורחת מבשרה: מה מקור השנאה שנשים חשות כלפי גופן?

המחברת:טובי בראונינג

אין זה חשוב מי האישה או מה צורתה וגודלה - היא לעולם אינה שבעת רצון מגופה. מדי יום היא מביטה במראה, וכל שהיא יכולה לראות הוא הטעויות שעליה לתקן. הפחד מהנשי: סדרה חדשה של ד"ר טובי בראונינג

אף פעם לא מרוצה. Dave and Lynne Slater, cc-by

בכל פינה בעולמנו מתחוללת מלחמה: הנשים נלחמות בגופן. מחלה זו, ככל מגפה, אינה מפלה אף אחת. מפורסמות או אנונימיות – קשה למצוא אישה חסינה לגינוי עצמי, לאובססיה גופנית ולהפרעות אכילה במידה זו או אחרת. רובן לעולם אינן רזות מספיק, ואילו המיעוט הרזה – שהאחרות מתקנאות בו – מתענה בגין חוסר. אין זה חשוב מי האישה או מה צורתה וגודלה – היא לעולם אינה שבעת רצון מעצמה; היה זה כאילו חווה עדיין טורחת לכפר על החטא הראשוני של התעוררות הדעת על ידי שנאה עצמית, המופנית רובה כנגד גופה. מדי יום היא מביטה במראה, וכל אשר היא יכולה לראות הוא הטעויות שעליה לתקן. אולם אבוי, התיקון מתעתע בה. בכל פעם התגובה מבבואתה זהה: "עדיין לא טובה מספיק".

בכל פעם היא רואה טעויות חדשות. אם נשים אינן מתענות בגין משקלן וצורת גופן, הן סובלות בשל שדיהן, אפן, שפתיהן, עפעפיהן, שיניהן, עורן, שיערן ושיער עורן! יש נשים החיות בסיוט יומי של חרדה, פן יתגלה שיער פנים שהחטיאו במריטה האחרונה. חרדתן אינן פחותה מעוצמת פחדיה של האנורקסית מפני השומן. ואם כבר הכול בשליטה, מחכה מעבר לפינה הזִקנה, לענות את הנשים בקמטים ובבלות מדומיינת או עובדתית.

אכן, אין זו משימה קלה למצוא אישה שמעריכה כראוי את בן לווייתה הקרוב ביותר - את גופה. וכאן המקום לציין כי המחלה פוגעת גם בדוגמניות-על, שחקניות וכוכבות קולנוע.

נתונים מאוסטרליה מראים כי בכל רגע נמצאות שני שלישים מהנשים בדיאטה. עיתון ארצי ניחם את קוראיו באומרו: "נשים עושות דיאטה 130 פעמים בממוצע במשך חייהן. כך שאם את סובלת בניסיון לרזות, אינך לבד".

ממדי הצרה שנגועים בה מיליוני נשים, ילדות ומספר גדל של גברים ובנים, דורשים שנעצור ונתעורר. המצב הגיע לשיעורים מרקיעי שחקים בקרב בנות עשרה ואף צעירות יותר. רבות מהן התוודו כי הן פוחדות מעלייה במשקל יותר מהמוות עצמו.

האם אין זה אירוני שבחברה אינדיבידואליסטית כשלנו, שבה המקוריות מהוללת, אנחנו נכנעים לעדר? נשים עשויות להחשיב את עצמן מיוחדות, מקוריות ויצירתיות, אולם המבחן האמיתי לכל אלה הוא הפעולה הפשוטה של התבוננות במראה. כאן קשה למצוא מקוריות, שמביטה במראה באהבה ובקבלה על אף הלחצים החיצוניים. במקום זאת מופיע גל עצום הסוחף את הנשים. מיד עם פגוש עיניהן את בבואתן מתחילות הביקורות, ההשוואות, הנזיפות.

מה קרה לפעוטה שפעם נישקה את בבואתה במראה באותה טבעיות שבה הרעיפה את אהבתה על הכול, ושידעה להעריך את הקסם והיופי של כל הבריאה ללא שיפוט? עתה הפכה נדיבות זו לרדיפה. האם ייתכן כי הרסנות שכזו מקורה בלחצים חיצוניים בלבד, או שמא פורטים לחצים אלה על מיתרים פנימיים? איך ייתכן כי האינדוקטרינציה לרדוף את עצמן הצליחה באופן כובש שכזה אצל נשים מכל טווח האינטליגנציה?

קל לנו לחוש מזועזעים ונזעמים על גורלם של אזרחים, הנתונים לשלטון דיקטטורי ולפעלולי הפרופגנדה ושטיפת המוח שלו. אנחנו מאמינים כי הקיום שלנו חופשי מכל אלה. אף על פי כן חי הדיקטטור שלנו בתוכנו, והוא הרודה בחייהן של נשים ברחבי העולם על ידי עונשים וקנסות על כל בגידה, כגון אכילה, הנאה, החסרת שיעורי כושר או העלאת גרמים ספורים במשקלן. אלה שצחקו בהקלה ב-1984 ואמרו כי למזלנו לא התממש חזונו הקודר של ג'ורג' אורוול על החיים תחת עינו הבולשת של "האח הגדול" - שכחו להביט פנימה.
>

הפחד מהנשי בנשים מומחש היטב בשנאת הבשר שלהן. אופיו של הנקבי, של היין ((yin, הביצית – הוא עגול, רך, רחב. כבר בעת לידתן יש לנקבות רקמת שומן כפולה מזו של זכרים. אין זו טעות של הטבע – לכל תכונות הנשי יש מטרה. למרות זאת רוב הנשים חוות את הפחד הראשוני מפני הנשי ברובד הפיזי. כל גרם בשר שמתווסף להן, או שנדמה להן כי התווסף להן, מפעיל בנשים את אזעקת הגועל שלהן. מיד גואה החרדה, והצורך לשלוט בגוף הסרבן משתלט עליהן.

נשים מגייסות את סיועו של רגש האשמה כדי ליישם את העונש הראוי - נזיפות עצמיות, דיכאון, הימנעות מפעילות מינית בשל היותן "שמנות ומכוערות", וכמובן, דיאטות וצומות למיניהם.

עם הופעת סימני הנשיות מופיעים חרדה ורצון לרזות חזרה לממדי טרום-ההתבגרות. חלף העידן שבו נחגגו סימני הבגרות הנשית

על ידי הקהילה כולה. היום, אם לא החלה הילדה בטקס הדיאטה במטרה לצמצם את נוכחותה הפיזית עוד קודם לגיל ההתבגרות, הרי שנקודה זו מסמנת את ה"חניכה" להרס עצמי זה. עוצמת הסלידה שנשים חשות נגד בשרן גובלת לעתים באלימות. אילו רק יכלו לקרוע מעליהן פיסות בשר "מיותר", היו עושות זאת. לעת עתה הן משתדלות לעשות כן על ידי שאיבת שומן, דיאטות, משלשלים, משמעת כושר וכדומה. איכה הפך החומר, המגלם את החיים בכוכבנו זה, שנוא כל כך?

עצם הכורח להסביר לבנותינו או לעצמנו שהבשר נועד להגן עלינו, מגלה את עומק המחלה. אנו הנשים, שטיפלנו באחרים, טיפחנו והזנו אותם, אנו הכמהות להזנה בעצמנו – היכן הערכתנו לזה אשר מזין אותנו ומגן עלינו? במלחמתן בבשרן הנשים למעשה מחרימות את התגלמותה הפיזית של הישות הנשית בעולם הזה.

מפגש נוסף של נשים עם הפחד מהנשי מגולם בתסמונת המתח הקדם-וסתי (PMS). נשים רבות סובלות מתסמונת זו, האורכת כמה ימים עד שלושה שבועות לפני הווסת בכל חודש. תסמונת מציקה זו התגברה במקביל לגבריזציה של הנשים ולמרוצתן בניסיון להדביק את קצב הגברים. הנתק מהנשי העצים את תסמונת המתח הקדם-וסתי כריאקציה. כאשר מתח זה בשיאו, לא יכולים עוד הראש, השכל, להמשיך ולרדות בגוף בניסיון לעצב אותו. כמו להכעיס, הגוף מתגבר עתה בעזרת ביטויים נשיים מוקצנים: בטן ושדיים נפוחים, אגירת נוזלים, משקל יתר ותחושה כללית של תפיחות, התרככות ונורא מכול – מאגר רגשות המסרבים להיבלע. כאן בדיוק עשויה האישה לחוות ישירות את הפחד מהנשי ושנאת נשים, כשהעוינות והכעס בימים אלה מופנים ראשית כול נגד עצמה.

התחרות של שלטון הזרע דורשת מכל אחד ואחת להיות בשליטה בכל רגע, ואילו עיקר החוויה של תסמונת המתח הקדם-וסתי היא תחושה של איבוד שליטה. תחושה זו נוטה להצית רגשות זעם וקורבנוּת – "איך מעז הגוף הזה פשוט לעשות מה שהוא רוצה בלי להתחשב בנו, אחרי כל מאמצינו לעצב אותו ולשלוט בו!?"

בינתיים ממשיך החזה לתפוח ולכאוב, כמו גם הבטן התחתונה. הנשים חסרות אונים בפני המפלצת המתגברת. מחקרים מראים כי במחצית השנייה של המחזור (לקראת הווסת) נשים אוכלות יותר, וכי אין הדבר בשליטתן, שכן תהליכים הורמונליים מגבירים את התיאבון. לפיכך ממליצים החוקרים בחמלה "להגביל את הדיאטות למחצית הראשונה של המחזור" (שהרי דיאטות הן חלק בל יעורער בחייה של אישה).

אני יפה בדיוק כמו שאני  Melting Mama , cc-by

נשים רבות חוות, כחלק מהתסמונת הקדם-וסתית, עצבנות ושנאה עצמית. אם נדמה לכם שאתם סובלים מהנשים לפני הווסת, אינכם יודעים סבל מהו, שכן הן עצמן כטרף במלתעות האלימוּת הפנימית, שאותה הן אינן מבינות. החלק הזכרי, ההגיוני, בנשים עצמן, מביט בשאט נפש במתרחש. הן אינן זקוקות לביקורת חיצונית - גם אם הן סופגות אותה - שהרי הן מבקרות את עצמן לעייפה.

שיעורי ההתאבדות בקרב נשים הם הגבוהים ביותר בזמן זה של המחזור. להרוג! להרוג! מצלצלים המסרים הנושנים, מהדהד ציד המכשפות. כל הפחד, הנידוי והניכור – שהיו מנת חלקן של הנשים במשך דורות רבים, ושרובצים להם בזיכרון התאי שנעלם מאורו של המודע – פורצים עתה את כל הסכרים. ההורמונים הנשיים משתלטים ויוצאים בהפגנות ביוכימיות של מרד ומהומה, שכעת כבר איש אינו יכול לרדות ולשלוט בהם – ובוודאי שלא המארחת עצמה.

קשה לדעת אם מה שנחשב כשינוי הורמונלי טבעי במחצית השנייה של המחזור הוא אכן טבעי, או שמא זוהי ריאקציה לדחייה, למאגר המסרים הנושנים בשילוב הלחצים המודרניים. מכל מקום, בתקופתנו התובעת שליטה והיגיון, אין הנשים אמורות לחוות תקופות בלתי רציונליות, וכל הטוען אחרת מסכן את כבודו. בימינו נדרשות הנשים – בעיקר על-ידי עצמן – להיות לוחמות ממושמעות ועקביות, שאינן מושפעות משינויים מחזוריים ומתזוזות פנימיות כלשהן.

קצב החיים שיצרנו אינו מאפשר את השינויים המווסתים של הישות הנשית. היום אין לנשים זמן לדמם בנחת, להשיל את הישן ולהיטען בחדש, לווסת את הלחצים, לגשר בין העולם הפנימי לחיצוני – לחוש את הדופק הפנימי ולשאוב ממנו השראה לפעולה חיצונית. כל אלה הם כישוריה של הישות הנשית, ואין לנו זמן בשבילה.

תסמונת המתח הקדם וסתי היא רק דוגמה אחת של נקמת הישות הנשית על הפרידה שלנו ממנה. ככל שאנו מתרחקים ממנה ומתמקדים בגבריזציה גדלה והולכת של חיינו, כך היא מקצינה את קיומה בזעקתה לאיזון. האם נשמע אותה אי פעם?

מחיר הפחד מהנשי כבד בהרבה מהעינוי של התסמונת הקדם-וסתית. ההוכחה הדוממת לקרע שלנו מהישות הנשית מתגלה, כפי שראינו, בהרים הגדלים של האיברים הנשיים החתוכים והאכולים. ואולם מעבר לסממנים חיצוניים אלה, המחיר הכבד ביותר נגבה בנפש פנימה, שכן אין אומללות גדולה יותר מההתנכרות למהותנו. המחיר אינו פוסח גם על הגברים, משום שחוסר האיזון הזכרי-יתר מערער כל תחום וגורם לחיים להיות נשלטים על ידי תאווה לכסף, שלא ניתן לספקה, על ידי חרדות לנצח במירוץ ועל ידי התמכרויות המשתקות את החברה. בלי להחזיר אלינו את הישות הנשית ואת יכולתה הטבעית לאזן בין הזכרי לנקבי, אנו נידונים לפגיעות ההרסניות של חוסר איזון מתמשך.

ניתן לבצע את התרגיל מיד, ואם קשה לך, אפשר לדמיין אותו לפני שניגשים לבצעו.

התבונני בעצמך במראה, עדיף בעירום, כמו שהיית מתבוננת בנוף פראי בטבע. קחי כמה דקות כדי להשתחרר מהבעלות על הגוף "שלי, אני, עצמי" - בעלות שבדרך כלל מנפיקה רישיון מיידי לזלזל, לבקר, לגנות. חזרי לשחרר בעלות זו במשך התרגיל בכל זמן שאת מודעת למחשבות ביקורתיות. לעת עתה, לדקות ספורות, את פשוט מתבוננת בטבע, חופשייה מכל שיפוט. את חוקרת, נוגעת, מתפעלת מהרים, מגבעות, מוואדיות, מיערות, ביראת כבוד ובהתפעמות מעוצמת הבריאה. שימי לב לתגובות העולות בך.

בעודך חווה את המסע, נסי לקלוט איזה מסר ברור במיוחד מבטא לעולם הנוף הטבעי היחיד והייחודי שאת מתבוננת בו - אילו איכויות הוא מגלם? אילו הצהרות רגשיות הוא מצהיר בחומר? בטחי בכל אשר עולה.

לזמן מה פשוט היי הנוף, מסריו ואיכויותיו, ללא שיפוט וללא המזימות והחישובים הרגילים לשנות את אשר הוא. אחרי הכול, תוכלי לשוב לחישובים אלה בסיום. היי מודעת לאשר את חווה.

עתה עמדי או שבי בעיניים עצומות לכמה רגעים וחושי את נשימתך כרוח המחַיָה אתר זה בטבע. שימי לב מה הביאה עמה זווית ראייה חדשה זו. כתבי את תובנות התרגיל.

בשביל ריפוי ושינוי בר קיימא חזרי לתרגיל ולחוויה שחווית לפחות אחת לשבוע.

ולסיום, הצהרה יומית לנשים: הניחי למילים הבאות להדהד בך מדי יום:

"אני אחת מהתגלמויותיה של הישות הנשית.
אני משחררת את הצורך להתנכר ולהתכחש לכל חלק שבי.
הישות הנשית מרפאה אותי.
אני בריאה ומקבלת את כוליותי.
אני שלמה!"

על המחברת

טובי בראונינג 

מפתחת השיטה הבינלאומית ''עוצמת הרכות''(Holistic Pulsing), ומחברת הספרים ''עוצמת הרכות'' ו''איך הפכה האישה לגבר''

NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/43/HP_866.html