איש אחד חיפש כנסייה טובה ללכת אליה, ומצא כנסייה קטנה שבה הקהילה קראה עם הכומר הקהילתי. הם אמרו, "הזנחנו את הדברים שהיינו צריכים לעשות, ועשינו דברים שלא היינו צריכים לעשות". האיש צנח לכיסא ונאנח בהקלה, כשהוא חושב לעצמו, "תודה לאל, סוף סוף מצאתי אנשים כלבבי".

עשה מה שהטבע שלך רוצה לעשות, עשה מה שהאיכויות הפנימיות שלך מבקשות לעשות. אל תקשיב לכתבי הקודש, הקשב ללבך. זה הכתב הקדוש היחיד שאני ממליץ עליו. כן, הקשב רוב קשב, בערנות רבה, ולעולם לא תטעה. ואם תקשיב ללב שלך, לעולם לא תהיה מפוצל. אם תקשיב ללב שלך, תתחיל לנוע בכיוון הנכון, בלי לחשוב על טוב ורע, נכון ולא נכון, מותר ואסור.

כל האמנות של האנושות החדשה תתמצה בסוד של הקשבה ללב מתוך מודעות, ערנות, קשב אמיתי. ואחרי שאתה שומע את קול הלב, לך אחריו עד הסוף, לך לאן שהוא לוקח אותך. כן, לפעמים הוא ייקח אותך ללב הסכנה – אך זכור, הסכנות האלה נחוצות כדי לעשות אותך בשל. ולפעמים הוא ייקח אותך בכיוון שסוטה מהדרך הישרה – אך זכור שוב, הסטיות מהדרך הן חלק מהצמיחה. פעמים רבות תיפול. קום על רגליך והמשך הלאה, כי זאת הדרך שבה אדם צובר כוח – בכך שהוא נופל וקם מחדש. כך אדם הופך להיות מגובש.

אבל אל תלך אחר כללים שנכפו מבחוץ. אף כלל כפוי מבחוץ אינו יכול להיות נכון, כי כללים הם המצאתם של אנשים שרוצים לשלוט בך. כן, היו פה ושם בעולם גם אנשים גדולים באמת, אנשים נאורים – בודהא, ישו, קרישנה, מוחמד. הם לא נתנו לעולם כללים, הם נתנו את אהבתם. אבל במוקדם או במאוחר תלמידיהם נאספים ומתחילים לגבש כללים של נכון ולא נכון. מרגע שהמורה הולך, מרגע שהאור איננו בשטח, והם שרויים בחשכה, הם מתחילים לגשש ולחפש אחר כללים מסוימים ללכת לאורם, כי עכשיו האור שלאורו יכלו לראות אינו עוד שם. עכשיו יהיה עליהם להסתמך על כללים.

מה שישו עשה היה קול לבו שלחש לו, אבל מה שהנוצרים עושים מאז אינו לחישת הלב. הם חקיינים – וברגע שאתה מחקה, אתה מעליב את האנושיות שלך, אתה מעליב את אלוהיך. אל תהיה לעולם חקיין, הייה תמיד מקורי. אל תהפוך להעתק דהוי. אבל זה מה שקורה בכל העולם – עוד ועוד העתקים, עוד ועוד בובות בדמותם של אחרים.

מה שהרמוני – הוא נכון

אם אתה מקורי, החיים הם ריקוד – ונועדת להיות מקורי. נבראת לכך. אף שני בני אדם אינם אותו דבר, כך שדרך החיים שלי לא יכולה לעולם להיות לדרך החיים שלך.

הטמע את רוח הדברים, הפנם את השקט של המורה, למד את אצילותו וחסדו. גמע אל קרבך ככל שתוכל מהווייתו, אך אל תחקה אותו. דרך הטמעת רוחו, שתיית אהבתו, קבלת חמלתו, תוכל להקשיב לקול לחישתו של לבך. והלב לוחש, הלב מדבר בקול חרישי מאוד. הוא לא צועק.

שכח מכל מה שאמרו לך – "זה נכון, זה פסול". החיים אינם מקובעים באופן הזה. מה שנכון היום עשוי להיות לא נכון מחר, ומה שפסול ברגע הזה עשוי להיות נכון במשנהו. אי אפשר למדר ולקטלג את החיים. אי אפשר להצמיד לדברים תוויות שאומרות, זה נכון וזה שגוי. החיים אינם בית מרקחת, שבו יש תווית על כל בקבוק תרופות, ואתה יודע מה הוא מה. החיים הם מסתורין. רגע אחד משהו מתאים, ואז הוא נכון. ברגע הבא, מים כה רבים זרמו בגנגס שזה כבר לא מתאים, וזה הופך ללא נכון.

מהי ההגדרה שלי לגבי "נכון"? מה שהרמוני עם הקיום הוא נכון, ומה שאינו הרמוני עם הקיום אינו נכון. עליך להיות ערני מאוד בכל רגע, כי יש להחליט על כך מחדש כל הזמן. אינך יכול להסתמך על תשובות מן המוכן לגבי מה שנכון ומה שלא.

כאלה הם החיים. אינך יכול להתכונן לקראתם, אינך יכול להיות מוכן להם. זה היופי שלהם, זה הפלא, שהם תופסים אותך תמיד בלתי מוכן, הם באים תמיד בהפתעה. אני פשוט מלמד אתכם חוק יסוד של החיים. הייה קשוב לעצמך, הייה אור לעצמך ולך אחר האור, והבעיה הזאת לא תתעורר לעולם. כל מה שתעשה יהיה הדבר הנכון לעשות, ומה שלא תעשה יהיה הדבר שאין לעשות.

והדרך היחידה להיות מחובר לחיים, הדרך היחידה לא לפגר מאחור, היא לחיות עם לב נטול אשמה, לב תם. שכח מכל מה שאמרו לך – מה צריך לעשות ומה לא צריך – אף אחד אחר לא יכול להחליט על כך בשבילך.

הימנע מכל אותם מעמידי פנים ומתחזים שרוצים להחליט בשבילך. טול את מושכות חייך בידיך. אתה צריך להחליט בעצמך. באותה עמדה של החלטיות, נשמתך נולדת. כשאחרים מחליטים בשבילך, נשמתך נותרת ישנה ודלה. כשאתה מתחיל להחליט בעצמך, הדבר יוצר בך חדות, חריפות. להחליט פירושו לקחת סיכונים, להחליט פירושו שאתה עלול לשגות – זה הסיכון. מי יודע מה יקרה? אין כל ערובה.
האמת איננה אמונה, היא אינטליגנציה צרופה. אבל כדי שזה יקרה תצטרך לספק את המרחב הנכון, והמרחב הנכון הוא קבלת עצמך כפי שאתה. אל תדחה שום דבר, אל תתכחש לכלום, אל תתפצל, אל תרגיש אשם.

מתוך הספר "איזון גוף-נפש: ריפוי הגוף באמצעות התודעה". הוצאת אסטרולוג