NRG-משפחה וזוגיות: http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE.MAIN?pForChannel=channel_leisure/house&pbox=1

הורגים חתלתולות: אליטת הסקס העולמית מזמינה אתכם

קילינג קיטנס היא קהילה שמטרתה היחידה היא להשיג עונג מיני נשי. איך הם עושים את זה? במסיבות חושניות שמקדשות את המיניות הנשית. אם יש לכם את הנתונים המתאימים גם אתם תוכלו להיות חברים באליטת הסקס הזאת

שחר שילוח

"בכל פעם שאת מאוננת אלוהים הורג חתלתולה" המשפט הזה, שהופיע לראשונה, כנראה, ב-1996 בכתב עת סאטירי של סטודנטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית ואומץ על ידי Killing Kittens. בקילינג קיטנס לא מתעסקים עם גורי חתולים, והחתולות היחידות שהם היו רוצים שתחשבו שמחכות שם, הן חתלתולות מין. מדובר במועדון סקס, שבניגוד למועדוני סקס אחרים מיועד לנשים ומכוון אל העונג הנשי. אבל לא כמועדון הן מציגות את עצמן, אלא כ"תנועה וקהילה שמטרתה היחידה היא להשיג עונג מיני נשי".

חברי הקהילה מזמינים את מי שחושב שהוא מתאים להיות חלק מ"אליטת סקס עולמית". האליטה הזאת, חוץ מלרכוש מוצרי סקס בבוטיק המקוון ולנהל שיחות וירטואליות באתר, משתתפת במסיבות, או נכון יותר באורגיות שפתוחות לזוגות או לנשים בודדות, ורק לכאלה ששלחו תמונה, עברו סינון וצירפו פרופיל שמשכנע את חברות הקהילה שהם ראויים.

"אנחנו אליטיסטיות מאוד", אומרת אמה סאיילה, מייסדת הקילינג קיטנס, אשת עסקים בלונדינית שמתנשאת לגובה של 183 סנטימטרים. "נכון, לא כולם דוגמני-על, אבל כל החברים מושכים, שאפתנים, בעלי מקצוע מצליחים בני 45-20". סופי סאמרוויל, כתבת הטיים אאוט הלונדוני מעידה שאכן היו במסיבה שהיא סיקרה לפני ימים אחדים מפיקי טלוויזיה, רופאים, אנשי עסקים מיליונרים ו"נו טוב, גם כמה חשפניות".  כולם היו אינטליגנטים, היא מציינת, ובאותה מידה גם סקסיים לאללה. לא ברור איך סאמרוויל זיהתה את החבר'ה, כי במסיבות של קילינג קיטנס המשתתפים לובשים תחפושות וכל העסק נראה כמו הסצנות ההן מ"עיניים עצומות לרווחה".

סאיילה טוענת שהמסיבות ידידותיות לנשים הרבה יותר מאשר ערבי הסווינגרס, חילופי הזוגות. "הבנות קובעות את החוקים", היא אומרת. "גברים לא יכולים לגשת לבנות, הם מחכים שייגשו אליהם, ולא כולם מתפשטים – אנשים הולכים עד איפה שהם רוצים. חצי מהאנשים שמגיעים נשארים לבושים ופשוט באים למסיבה מצוינת". המועדון של סאיילה מעודד דומיננטיות נשית בסקס, אך היא עצמה מעין פוסט פמיניסטית: "אני חושבת שפמיניזם הלך רחוק מדי בתהליך שגזל מהנשים את המיניות והחושניות שלהן", היא אומרת, "זאת הסיבה שיש את קילינג קיטן".

קילינג קיטנס. בואי לגדול איתנו צילום: מתוך האתר

ynet-בריאות/סקס ויחסים: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2026,00.html

אישה: כך תחזקי ותעצימי את המיניות שלך

"מה שעומד בינינו לבין ההתנהגות הטבעית, החושנית והזורמת היא ההסתכלות המערבית, שמתבוננת מלמעלה על החיה שמשתוללת באגן שלנו". איריס יוטבת מציעה לנשים להפסיק להיות "נקבות אלפא" ומזכירה להן שעם בוא האורגזמה הכל פורח

אילנה מסר

קבוצת נשים יושבת במעגל על מזרנים רכים. פעמון עובר ביניהן, וכל אישה שהפעמון מגיע אליה מצלצלת בו ואומרת מה לא עשתה כבר המון זמן. "לא יצאתי לחופשה לבד," אומרת אחת, "לא קיבלתי עיסוי," מספרת אחרת, "לא נהניתי משעות של שקט בלי שאף אחד יבקש ממני משהו," מתגעגעת שלישית, "לא התאהבתי ולא התלהבתי," מודה הרביעית. ככל שהפעמון מתקדם, האינטימיות גוברת והנשים נפתחות זו לזו. "מזמן לא הרגשתי נחשקת," מתוודה אחת הנשים, וחברתה ממשיכה: "כבר המון זמן לא הרגשתי אורגזמה מהסוג שמתפשט בגוף, מפעים ומרעיד אותו."

המנחה איריס יוטבת מקשיבה ומהנהנת בהבנה. "כמו במעגל הנשים הזה, אני פוגשת מדי יום נשים מוכשרות ומדהימות שלא מוצאות איזון בין מימוש הקריירה לחיי זוגיות," היא אומרת. "הן תקועות בין העבודה במשרד לקניות, לכביסה ולילדים וחשות מיניות בלתי מספקת. החדשות הטובות הן שיש כל כך הרבה נשים כאלה, עד שברור לכולם שבסופו של דבר הן ילמדו זו את זו למצוא את האיזון."

מערת העונג והגנרל

איריס יוטבת עוזרת לנשים להכיר את עצמן מחדש. יוטבת (60) מנחה קבוצות בתחום העצמה נשית, לידה טבעית ומיניות על פי הטנטרה ורואה עצמה אחות-לדרך לכל אותן נשים. היא משוכנעת שלא ייתכנו חיים טובים ובריאים בלי אורגזמה. "אם את מרגישה טוב עם מיניותך, תחושתך תשפיע לטובה על סביבתך. האדמה נעשית פורייה יותר, והגשם מגיע בעיתו ובשפע. עם בוא האורגזמה הכל פורח. מה שעומד בינינו לבין ההתנהגות הטבעית, החושנית והזורמת היא ההסתכלות המערבית, שמתבוננת מלמעלה על 'החיה שמשתוללת באגן שלנו,"' היא אומרת. "זאת בשונה מההסתכלות במזרח העתיק, שלא מותחת קו ברור בין החלק העליון של הגוף לבין החלק התחתון. אין טאבו, אין מבוכה. האגן מלא אור, ויש בו גם עונג פיזי וגם רוחניות שמחברת בין חלקי הגוף, שמקבל את עצמו כשלמות וכישות טבעית. האגן שלנו הוא בית מקדש של נשיות ומיניות, לא מקום טמא ומלוכלך."

ליוטבת יש מילון פרטי ועסיסי משלה בכל הנוגע לאיברים האינטימיים. הפות הוא לא "שם" ולא "פיפי" אלא "צנצנת דבש," "מערת עונג," "צדפה עם פנינה" וגם "ציפור האש" ו"ממתק של דבש וקינמון." הפין הוא "שרביט האזמרגד," "נשק האהבה," "נמר לבן" או "שגריר" ו"גנרל." בלשונה הציורית של יוטבת, זיווג נפלא מתרחש כששרביט האזמרגד נכנס לממתק הדבש והקינמון, והתוצאה היא ניקוי המערכת הגופנית והנפשית מרגשות שליליים ופינוי מקום לרגשות חיוביים ולהבראה.

"שרביט האזמרגד נכנס לממתק הדבש והקינמון" (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

תקראו את הכתבה הבאה מתוך וואלה תרבות ובידור:

כוס התה שלנו

מאת: ניב הדס, מערכת וואלה!

תנ"ך בהיבט נשי

שיעור חמישי - מגילת רות - א1 - החבאת המיניות

מאת: אירי ישראלי-רושין

ויהי רעב בארץ

באמצעות הביטוי "ויהי רעב בארץ" מגילת רות לוקחת אותנו להתבוננות בקושי שיש לנו, בני האדם, לחיות בשלום עם אנרגית המיניות שלנו. כאשר אדם נשלט על ידי ראשו המילולי – כלומר על ידי "האל מלך" יהוה – הוא חי חיים של נתק מן האנרגיה הכי מופלאה שבוערת בקרבו – אנרגית המיניות.

בקריאה רגילה של הטקסט מובנו הפשוט של המושג "רעב בארץ" הוא חוסר במזון בארץ ישראל. אך הארץ, במובנה העמוק, היא ארץ תודעת הגוף - ובה אנו עוסקים כאן במגילה. תודעת הגוף שלנו אינה רעבה למזון היא רעבה לדבר אחר: לתחושה הנפלאה של שמחת חיים המפעמת בעורקים.

הרעב למזון, הוא כוח שמניע אותנו לפעול מטעם גופנו. על מנת שנשרוד פיזית אנו מחויבים לאכול, וכדי שנדע שהגיע הזמן לספק לגופנו חומרים חיוניים, צוידנו במנגנון הרעב. האכילה היא תנאי לחיי הגוף, ולכן צוידנו במנגנון כל כך עוצמתי והוא פועל מתוכנו ללא הפסק. אנו משקיעים אנרגיה רבה, חשיבה רבה וזמן רב בכל מה שקשור ביצירת מקורות מימון למזון, בהשגתו, בהכנתו, באכילתו, בעיכולו ובפליטת הפסולת הנותרת אחרי עיכולו. 

לעומת עיסוקנו הרב ברעבו של הגוף, הרי שרעבה של הנשמה, שהוא רעב לאחדות עם הגוף, אינו נחשב אצלנו כתנאי ראשוני לחיים. רוב בני האדם מסתפקים בשרידה. הם מוכנים להשקיע אנרגיה רבה למען הטבת מצב גופם, ומעט למען הטבת מצב נפשם, אך אל נשמתם כמעט שאינם שועים. האמת היא, שנשמתנו רעבה הרבה יותר מן הגוף ומן הנפש, ומצוקתה גדולה אלף מונים משלהם - שהרי היא חיה בגלותה, על פני אדמות, עשרות גלגולים, ואילו הגוף והנפש חיים על פני האדמה עשרות שנים בלבד. 

בכדי שהנשמה שלנו תזכה להיגאל מגלותה, אנו צריכים לבנות לה כאן בית מקדש - ופירוש הדבר: עלינו להפוך את גופנו ל"בית מקדשה של הנשמה" על ידי שנעורר את שמחת החיים שבו. שמחת החיים של הגוף מתעוררת כאשר אנו מתייחסים אל המיניות שלנו באהבה ובכבוד רב, ונותנים לה לזרום בעורקינו.

מזון ומין

הביטוי "ויהי רעב בארץ" מופיע במגילת רות כרמז. ביטוי זה הוא ציטטה מן הכתובים הקודמים. הביטוי "ויהי רעב בארץ" מופיע בספר בראשית פעמיים. אברהם ויצחק, כל אחד בתקופתו הוא, נתקל בצורך להתמודד עם רעב שפוקד את הארץ. הם מחליטים לנדוד, על נשיהם ורכושם לשטחי מרעה מרוחקים. בעת הנדידה, שניהם עושים מעשה מוזר, הם פונים לנשותיהם ומציעים להן להסתיר את העובדה שהם זוג נשוי. הם מעדיפים שזרים יחשבו שנשותיהם הן אחיותיהם...  

(בראשית י"ב פסוק י') וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.   וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ.   וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.   אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.

(בראשית כ"ו פסוק א') וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה....  וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר.   וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.

תרגיל הרמייה בשני המקרים יוצר דרמות קשות. לא חולף זמן רב והגברים הזרים מגלים את הנשים היפיפיות וחפצים בהן. למזלנו, לפני שפורצת שערורייה, שאין ממנה חזרה, יוצאת האמת לאור והכול חוזר על מקומו בשלום.

איזה קשר יש בין רעב לבין החבאת הנשואים? מדוע הסיפור חוזר על עצמו פעמיים, דור אחרי דור? החזרה מעוררת סקרנות ודורשת מאיתנו להתבונן ולשאול את עצמנו מה מסתתר מאחורי חיבור זה. כך מוביל אותנו התנ"ך ללמוד על עצמנו, באמצעות רמזים דקיקים.

"אמרי נא אחותי את" פירושו: אני מסתיר מן העולם שאני מקיים יחסי מין

נשואים הינם המוסד הרשמי היחיד שמורשה מטעם ה"הישרדות התקינה" ומטעם הקונצנזוס החברתי, להעניק אישורים לקיום יחסי מין, ולכן - מי שבא בברית הנישואים, כאילו הכריז על עצמו, קבל עם ועדה, שהוא מקיים יחסי מין.

אברהם, וכמוהו, גם בנו יצחק, מבקשים להעמיד פנים ולהופיע בפני זרים כמי שאינם מקיימים יחסי מין. מה מנסה הכתוב ללמדנו?

התנ"ך מהווה מראה לדמותנו שלנו עצמנו, הוא אמנם מספר לנו על דמויות מן העבר אבל אלו הם אבותינו – כלומר, אנו עצמנו ובשרנו, ובמקרה זה הוא מציע לנו להתבונן באמצעותם על היחס שלנו אל גופנו ואל צרכיו הבסיסיים.   

הרעב והנדידה שבאה בעקבותיו הינם הודאה בכך שאני בן אנוש: אני חי בגוף, ולכן אני זקוק להזנה. הנדידה משמעה הכרזה גלויה וחשופה של העובדה שלגופי יש צרכים בסיסיים שאני מנוהל על ידם. הסתרת הנישואים בעת הנדידה פירושה, אני מוכן להודות בקיומם של צרכי גופי רק בתחום הרעב, אך אני לא מוכן להודות בפני אחרים, וגם לא בפני עצמי, שיש לי צרכים מיניים. אני מתבייש בכך שאני יצור מיני!

הפה שלנו מכיל כמות עצומה של עצבי תחושה, באמצעותם אנו טועמים את המזון וגם מרגישים את מרקמו, חומו ורמת לחותו. עצבי תחושה רגישים אלו הופכים את הפה שלנו לאיבר מיני רב תשוקה המבטא את עוצמת תשוקתו לחיבור, באמצעות הנשיקה. בתחתית מערכת העיכול שלנו עוברת רשת העצבים העוטפת את אברי הרבייה שלנו. כך שהמזון המעוכל והמיניות נחווים על ידי אותה מערכת עצבים הפרושה בתחתית המעיים. בתודעת גופנו יש קרבה בין המיניות והרעב, ותשוקות אלו מתערבבות וכרוכות זו בזו, ויש ללמוד להפריד בינם. אצל אנשים רבים הצורך המיני והצורך לאכול מתערבבים בתודעה. פעמים רבות האכילה מהווה פיצוי על חסרים מיניים, או, כמו בסיפור האבות - האכילה הלגיטימית מהווה מסך על פני הצורך המיני הלא אהוד. "אני מוכן להרגיש את הרעב למזון, אך איני מוכן להרגיש את עצמי כמי שרעב למין - כי רעב מיני אינו יאה בעיני. הוא מכוער, הוא מפחיד, והוא לא מקובל על  ידי יהוה השיפוטי המצוי בראשי".  

אצל רבים מאתנו הצורך המיני מוסתר. מותר לנו להכריז ברחוב, ליד אנשים זרים, בקול רם: אני רעב למזון, אבל להחצין את העובדה שאנחנו רעבים למין, נחשב כלא מקובל. על מדרכות העיר פזורים שולחנות ואנשים הסועדים את קיבתם יושבים חשופים לעין כל ואוכלים. האכילה הוא צורך גופני מקובל והפך להיות חלק מטכסי חג, וממפגשי חברים ומשפחה, שגם ילדים וגם סבתות יכולים להיות נוכחים בהם. אבל על מין, לא מדברים, וודאי ודאי שלא מראים...

חלק מטכסי הבמות של עובדי האלילים בכנען קשור באנרגיה המינית. האמונות שקשורות עם האלילים, הינן אמונות שקשורות עם הנפש החייתית, המבקשת לבטא את מיניותה ללא הגבלה, כולל גילויי עריות. לעומת זאת, אברהם ויצחק, הינם דמויות בתוכנו הפועלות מכוחו של יהוה - האל-מלך שבראש. מה שמאפיין את ההיבט של יהוה על הגוף האנושי, בשלב תודעתי ראשוני הוא ראיית הגוף כרווי חטא. 

הדחייה, שקיימת ביהוה השיפוטי כלפי גופנו "החוטא" בתאוות מיניות "אסורות", עוצמתית כל כך, עד שאת מרבית האנרגיה הזמינה שלנו, אנו משקיעים בהחבאת מיניותנו - "ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלוהים" - אנו נחבאים בתוך עצמנו, מפני עצמנו, בלא שאנו מודעים לכך כלל. המאבק הפנימי שקיים בנו בין המיניות שרוצה להתפרץ לבין המחשבה שמתעבת, מדכאת ומחביאה את המיניות, גוזלת מאתנו אנרגיות אדירות. בדרך כלל הצורך המיני אינו מרפה, והוא רק מתרגם את עצמו להפרעות שונות.     

אברהם ויצחק מחביאים את מיניותם דרך התנהגות א-מינית כלפי בנות זוגן. אחת הסיבות הנפוצות בגללן אנו מחביאים את מיניותנו בבגרותנו נובעת מהעדפת הצורך בביטחון על פני הצורך בריגוש. הנפש ההישרדותית דורשת מאיתנו לשים את הביטחון כערך עליון. בנישואים, אנו מעדיפים את בני זוגנו כאחים לדרך על פני היותם מאהבים לוהטים. הקמת משפחה דורשת מאיתנו לטפח יחסי זוגיות ארוכי טווח ולכן התכונות שאנו מעדיפים להבליט בזוגיות הינן תכונות המחצינות אחריות, רצינות, עבודת צוות, חברות, ולא להיטות מינית. בלא שאנו מרגישים איך השינוי קורה לנו, אנו לובשים על עצמנו ארשת פנים הורית נכבדת, הנותנת לנו הרגשה של אנשים בוגרים ומקובלים בחברה. בבית ליד הילדים, אנו רוצים להיראות מהוגנים, ולכן אנו מתפקדים מתוך קיפאון מיני. הקפאה זו הופכת לממשית, ורבים מאיתנו מאבדים את הקשר עם האנרגיות המיניות.

בין תקופת החיים, בה תפקדנו כילדים תחת סמכות הורית, לבין תקופת החיים החדשה שדורשת מאיתנו סמכותיות הורית בוגרת, אין לנו די זמן או ידע בכדי לעבור תהליך אמיתי של הבשלה והתבגרות. אנו נכנסים לתפקיד במהירות ו"משחקים" הורים אחראיים וסמכותיים, כפי שהורינו "שחקו" בפנינו, כשבעצם מאחורי המסכה הקפואה שהדבקנו לפנינו, חבויה הילדותיות שלנו, המתפרצת בכל רגע של אי שקט בבית. הזוגיות עצמה הופכת להיות יחסי אח ואחות חסרי זרימה מינית, והאנרגיה המינית שלנו מבעבעת מתחת לפני השטח כשהיא לא פתורה וחסרת מנוחה. כדי לפרוק את עוצמתה לובשת האנרגיה המינית צורות שונות של אובססיות, שנאת אדם, מחלות ודתיות מתחסדת וכפייתית. 

היחס הקלוקל שלנו כלפי המיניות שלנו עובר מדור לדור בירושה. אלפי דורות של בני אנוש מעבירים את העיוות המיני בשרשרת. את זה באה לתקן מגילת רות. היא שואפת להפוך את המיניות לדבר לגיטימי. את המיניות בכלל ואת המיניות הנשית בפרט. כי גאולת המין האנושי הינה ההסכמה להכיר במיניות הנשית כאנרגיה שהזרמתה והחצנתה יפות, מקודשות ומרפאות.

מתוך האתר "בדרך לאדם שלם": http://adamshalem.com/homepage.php?category_id=2

לרשימת השיעורים: http://adamshalem.com/web_articles_list.php?category_id=1078

לילות ערפל: טקסי מין בחסות האפלה של יער בן שמן

מאת:קובי אור(כהן)

בשקט, עם פרסום בערוצים חשאיים בלבד, מתכנסים תחת כיפת השמים גברים ונשים מכל רחבי הארץ, ומשחזרים טקסי מין יוונים עתיקים. אם אתם לא חברים בקבוצות טנטרה, תצטרכו לעבוד קשה כדי להתקבל

לפני שנה עליתי על העניין במקרה, ומאז הפכתי לידען לא קטן בכל מה שנוגע לטרנד החדש שמשתולל ברחבי המדינה, והגיע לא מזמן, באופן חד-פעמי, גם ליער בן שמן. לפני זמן מה קפצתי כהרגלי לשתות קפה אצל חברים טובים בעיר שלא מפסיקה. בעודי מנסה ללא הצלחה לכסח אגוז עצבני, עלעלתי באחד המקומונים על השולחן. תוצאות הדפדוף לא הניבו פרי מרתק, עד שעיניי נתקלו במודעת אינץ זעירה אי שם בתחתית העמוד. "לבאים ל'לילות בערפל', נא להגיע לפי הכוונה לפניכם", ביקשה המודעה.

לא הייתי מתעכב יותר משבריר שנייה על לילות וערפילים, לולא קלטתי במודעה את שלישיית המילים "יער בן שמן", הקרוב לעיר מגוריי. ולמי שקיבל שלילי בניווט בסיסי, הופיעו שם גם שני מספרי טלפונים סלולריים לחילוץ. באותן שניות לא ממש ידעתי אם הנושא שמתחבא מאחורי אותה מודעה קטנה שווה ידיעה, אבל כדי שלא אוכל את הלב אחר כך, הכנסתי את מספרי הטלפון לזיכרון, ורשמתי לי תזכורת ביומן.

למחרת החלטתי לבדוק מה מסתתר מאחורי הברוש. התקשרתי לאחד הטלפונים, ומוזיקה הודית הנעימה את זמן ההמתנה, עד שחתך אותה קול בס צרוד: "איך אפשר לעזור לך?", שאל. "זה בעניין 'לילות בערפל'", ניסיתי את מזלי. "כן, מה בקשר? אתה מסדנת פאורו או ניקיטה?". עדיין לא הבנתי במה מדובר. "לא, אני סתם מישהו שמעוניין לשמוע ואולי להגיע", עניתי. "סליחה" חתך אותי קול הבס, "אם אתה לא שייך לסדנאות, ואתה לא מהאנשים של מיקה ורוני, אז כנראה אין לך מה לעשות אצלנו", אמר, וניתק. 

בלי מצלמה בבקשה

התחלתי לחשוב שאולי מאחורי אותו ניתוק מסתורי מסתתר משהו פיקנטי, וסקרנותי גברה. החלטתי ללכת על כל הקופה. חיכיתי חצי יום, וצלצלתי למספר השני שהופיע במודעה. הפעם השיבה לי צעירה שנשמעה על פי נימת קולה חייכנית וחיננית.

"אני עיתונאי, ונתקלתי במודעה שלכם בעיתון בתל אביב. רציתי לדעת במה מדובר", אמרתי בתחילת השיחה בגילוי לב. "מצטערת, מדובר באירוע סגור", ענתה בעדינות. "תראי, אני בסך הכל רוצה לעשות לכם יחסי ציבור", סיגלתי לעצמי טון של נופת צופים. "הרי האירוע מתרחש בשטח סגור ונעלם". "לא יודעת", אמרה, ונשמעה פחות החלטית. אז הכיתי על הברזל בעודו חם: "אני מבטיח לא לציין שמות וזמנים. רק ספרי לי במה מדובר". "תראה, תתקשר בעוד שעה. אני אתייעץ עם השותף שלי", השיבה.

חיכיתי שעה והעניין לא הפסיק לגרות את מוחי מרגע לרגע. אחרי 60 רגעים שוב התקשרתי. "הלו, זה הכתב", אמרתי. ואז אירע המהפך. "תראה, השותף שלי דווקא מסכים. אבל בלי מצלמות, ואתה מגיע מקסימום לשעה. לפני זה הוא גם ירצה לשוחח עם העורך שלך. אנחנו רוצים הבטחה שהעניין לא ידלוף, ושהסיפור יהיה נטול תמונות. אתה גם לא יכול להזכיר שמות", פסקה בנחישות. לא היה מאושר ממני באותו רגע.

"בוודאי, ברור, כמובן, מה שתגידי", אמרתי. "מתי זה קורה?", שאלתי. "ביום רביעי הקרוב באחת עשרה בלילה", היא ענתה. "את יכולה לפחות לרמוז לי במה מדובר?", ניסיתי את מזלי. "אנחנו עורכים מידי שלושה חודשים את סדנת 'לילות בערפל', כל פעם במקום אחר בארץ", היא הסבירה בקמצנות. "לא כתוב על זה כלום בעיתונים, ואל תחפש מידע באינטרנט. הכל עובר דרך מסרים פנימיים בין משתתפי פסטיבלי הנפש והגוף השונים בכל הארץ". עכשיו כבר הייתי בהלם, אבל החלטתי לא ללחוץ יותר מדי ולהשלים את המידע בגוגל. "או-קיי", עניתי, "אגיע קצת לפני הזמן, כי הייתי רוצה לשוחח עם מישהו אצלכם". "אין בעיה", ענתה בנימוס.

הגברים היו מכוסי עיניים

ליל רביעי ירד, ואני נבלעתי בחשכת יער בן שמן. כשראיתי פנסי ערפל של רכב מתפתל, נדבקתי לו לישבן. אחרי רבע שעה של נסיעה מפותלת בעלטה מוחלטת, ללא התראה ממש, הבליחו בין העצים אורות אדומים שהפעיל גנרטור זעיר בקול חרישי. חשבתי שהקדמתי, אבל התברר שלא. התקרבתי למקום, ואז ניגש אליי בחור ג'ינג'י חמוד מראה: "אתה מהעיתון?", שאל. "יופי. הערב כבר החל אבל תצטרך לשבת כאן, ולא להיכנס", אמר, והביא לי כיסא מתקפל.

נראה היה שכולם כבר הגיעו, אבל הדממה במקום היתה כמעט מוחלטת. מולי, מסביב לריבוע של אורות אדומים, התכרבלו על מחצלות אינדיאניות כ-20 גברים ונשים, לבושים לבן. את השקט הפר קולו של גבר ארוך זקן, שעמד והרצה. זה היה נשמע כמו משהו שנע בין אגדה יוונית לתורת המגע של נוגה ומאדים. כעבור דקה הם כבר שכבו בצורת שעון מחוגים. המזוקן החליף דיסק וכולם החלו לנשום נשימות קצובות, שהלכו והתעצמו לנשיפות אוויר בווליום שיכול היה להזעיק בצ'יק את המשמר האזרחי בעיר.

15 דקות חלפו, וערמת לבושי הלבן קמה כאחד, ונערכה בשני מעגלים. במעגל הפנימי עמדו הגברים, ומאחריהם הנשים. המזוקן זרק עוד כמה הערות, ואני נאלמתי. מעגל הנשים החל להקיף את הגברים, וכשהמזוקן נתן את האות הן נעצרו מאחורי לגבר מזדמן. עתה שמתי לב למשהו מרתק. כל הגברים היו מכוסי עיניים. וואלה! למה? סבלנות, מיד תגלו.

אז החל העניין. הנשים החלו לרפרף את ידיהן מעל לגופם של הגברים. מלמטה עד למעלה. בחרתי במילה רפרוף, מילה יפה, אבל על פי קריאות התאווה ששמעתי מכל עבר, הבנתי שהנשים ערכו סיור מקיף ומעמיק לאורך גופם של הזכרים עטויי הלבן. בעוד האחרונים מתחילים להינות מה'טיול הטבע', נתן ארוך הזקן הוראה, וכל הזוגות התפזרו ברחבי אזור המחצלות. תוך שניות הם שכבו אחד מול בת זוגו, שהיא בעצם לא בת זוגו לחיים, אבל זה כנראה כל הכיף. אז החל מסע גיפופים הדדי, שלא היה מבייש את משתתפי הסרט "תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים". הכל פעל על פי הדרכת ארוך הזקן. בדיעבד אני מכנה זאת 'חילופי זוגות לייט'. אבל בל נקדים את המאוחר.

בעוד אני שוטף את העיניים, מה זה שוטף, הן כמעט יצאו מחוריהם, והנה קפצתי כנשוך נחש. הג'ינג'י, התברר, בסך הכל נגע בכתפי.  "צ'מאע", אמר, "המנחה מבקש שלא יהיו ניצבים". מה לעשות, חוק הערפל קבע שעליי לבוא עם בת זוג. "שיט, איך לא חשבתי על זה", אמרתי לעצמי. "השותפה שלך הבטיחה לי שיחה איתך", אמרתי לג'יג'י. "בכיף. בוא ניכנס לטרנזיט", הוא ענה. נכנסנו.

חבר מביא חבר

ביקשתי לדעת מה הולך שם. תחילה למדתי שהשם 'לילות בערפל' ניתן לאירוע כי הוא פשוט יפה, סקסי ומסתורי. "תראה" אמר הג'ינג'י, "לא מדובר בכת סודית או משהו. כל אחד יכול ללכת לכל מיני אירועים דומים. האינטרנט מלא בהם. אנחנו פשוט קבוצה סגורה שנכנסים ויוצאים ממנה רק זוגות בוגרי סדנאות טנטרה, פתוחים, מנוסים, והכל קורה במעגל סגור. חבר מביא חבר".

"אז בכל זאת מה זה בדיוק?", בדקתי. "אנחנו משחזרים אירוע שאותו היו עורכים היוונים בעת ששלטו בארץ", הסביר. "אחת לחודש כשהירח היה מלא, היו מתאספים עשרות חיילים עם עשרות מבנות המקום, ועורכים ליל מסכות". "יעני, אורגיה", זרקתי. הג'ינג'י חייך. "אל תגזים. הכל בפיקוח המנחה ובמעקב צמוד שזה לא יחרוג".  "לא יחרוג ממה?", הקשתי. "יש כללים", הוא השיב. "מותר ללטף. אסור להוריד את כיסוי העיניים מהגברים. אסור לפשוט בגדים. אבל מותר להתנשק". "והזוגות מכירים איש את רעהו?", הוספתי. "בדרך כלל כן, אבל בכל ליל ערפל, לחצי מהמשתתפים זו הפעם הראשונה, כך שרמת הגירוי והפנטזיה נשמרת", השיב הג'ינג'י.

לא אלאה אתכם, אבל השיחה זרמה עוד שעה ארוכה. למדתי שלמשטרה אין מודיעין על האירוע. מסיבה פרטית או לא. למדתי שזה עולה לא מעט כסף. 280 שקל לזוג, כולל כיבוד כיד המלך. למדתי גם שמדובר בזוגות בני 50-35. כך היה לפחות באותו הערב. "לפעמים", סיפר הג'ינג'י, "יש מפגשים גם לצעירים יותר".

ומה עוד למדתי? שהעסק הכלכלי הזה משלב הרבה כיף, מגלגל הרבה כסף בכל מיני שמות ומקומות. יותר מאוחר בבית שקדתי בעניין, וגיליתי בגוגל שיש פסטיבלי "אשראם" במדבר הדרומי, פסטיבלי דיג'רו מרתקים, סדנאות ומפגשי טנטרות ועיסוי חושני, וסדנאות "מימס" במערות זיכרון שמשחזרים לילות סקס פרוע (שם קוראים לזה 'חילופים לייט') כמעט על כל 5 קמ"ר בארץ. ואם אינכם מאמינים, הקלידו את המילה 'טנטרה', ותגלו עולם מופלא, מרתק, חושני, כלכלי - אבל למי אכפת - וגם אלפי משוגעים לדבר.

איפה הייתי? אה, כן. קיבלתי מהג'ינגי שלנו הרצאה מרתקת על העולם המופלא של לילות הערפל. כשעמדתי לזוז, ראיתי את כל זוגות מתפזרים לכל עבר בין עצי היער. הנשים הובילו, כי הגברים היו כאמור מכוסי עיניים. "לאן זה?", שאלתי את הג'ינג'י. "הם עברו לשלב הפרטני", ענה בצמצום. "יעני מה?", התעקשתי.  "הם ימשיכו בהכרות טנטרית יותר מעמיקה, אבל עם אותם כללים וחוקים. ברדיוס מסביב הונחו מחצלות וכל זוג ימצא את הפינה שלו", הסביר. "ומי יפקח שם על הכללים? הרי זה יכול להוביל לבלאגנים", ניסיתי להבין. "נו, אז?", סגר הג'ינג'י את הבאסטה.

עכשיו שהכל ברור, ודווקא כשהחל האקשן האמיתית, נאלצתי להשחיל את הרכב שלי מחוץ ליער בן שמן, ומשם, די מפוספס ומתוסכל  חזרתי לאשת חיקי. היא נתנה בי מיד את קולה: "עכשיו אתה מספר לי מילה במילה כל מה שראית, או שהולכים לרבנות". כשסיימתי לספר, היא המשיכה. "בפעם הבאה אני לא  אתן לך ללכת לבד. שמעת?".

מתוך האתר סקופ: http://www.scoop.co.il/

סקס לנצח?

מאת: מערכת דוקטורס

חשבתם לוותר על הסקס? ספר חדש של על סודות האנטי אייג'ינג מצביע על קשר חיובי בין חיי מין לאריכות ימים

טוב, מה אנחנו מצטלמים עכשיו? בואי למיטה (shutterstock)

חידוש חיי המין ושמירה עליהם, בגיל העמידה ומעבר לו, עמדו תמיד על הפרק, אך מעולם לא זכו לתשומת לב כה מרובה כפי שזכו לה מאז הופיעה גלולת הוויאגרה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

מסיבות מובנות לגמרי, רוצים כולנו לחדש לטובה את חיי המין שלנו או לשמור עליהם במיטבם. אולם מסתבר שסקס טוב הוא כביש דו-סטרי. אם מצב בריאותנו טוב, נוכל קרוב לוודאי ליהנות מחיי מין טובים יותר. אך ראוי יותר לציון צדו השני של המטבע: חיי מין בריאים וטובים מעניקים רווחים בריאותיים רבים ועשויים אף להקנות אריכות ימים.

דפי מידע שפורסמו על ידי ספריית קתרין דקסטר מקורמיק של הפדרציה האמריקנית להורות מתוכננת, אומרים את שרבים מאתנו יודעים אינטואיטיבית, שפעילות מינית עשויה להעשיר רבות את חיינו: להגדיל את אושרנו, לחזק את מערכת החיסון שלנו, להאריך את חיינו, לסייע לנו להתמודד עם כאבים ולשכך אותם, ולשפר את פוריותנו. מחקרים אחדים טוענים אפילו שפעילות מינית עשויה להפחית את הסיכון למחלת לב ולסרטן, שני גורמי המוות העיקריים בארה"ב (וכנראה גם במדינות נוספות).

יותר סקס, יותר חיים

מחקר מעניין, המוזכר בדפי המידע הנ"ל, נערך בקרפילי (Caerphilly) שבדרום ויילס, וכלל מעקב של 10 שנים. המחקר בדק את הקשר בין תדירות האורגזמה ובין הסיכון לתמותה. משתתפי המחקר, 918 גברים בני 59-45, גויסו בין השנים 1983-1979. גברים אלה עברו בדיקות שכללו היסטוריה רפואית, מדידת לחץ דם, אק"ג ובדיקת רמת הכולסטרול.

בבדיקות המעקב שנערכו במשך 10 שנים, נמצא סיכון תמותה נמוך יותר ב-50% בקרב גברים שחוו אורגזמה בשכיחות גבוהה (שהוגדרה במחקר זה כפעמיים בשבוע ויותר), מאשר בקרב גברים שחוו אורגזמה פחות מפעם בחודש. גם בהתחשב בגורמים אחרים כמו גיל, מעמד חברתי, עישון, נמצא יחס הפוך מובהק סטטיסטית בין תדירות האורגזמה ובין הסיכון למות. מסקנת החוקרים הייתה שפעילות מינית מהווה כנראה גורם מגן על בריאות הגבר.

במחקר נוסף שצוין בדפי המידע דלעיל, נבדקו במשך 25 שנה 252 גברים ונשים מצפון קרוליינה, בני גזעים שונים, על מנת לגלות מהם הגורמים החשובים הקובעים את אורך החיים. שלושה מהגורמים שנבדקו היו תדירות קיום יחסי מין, הנאה מיחסי מין בעבר, והנאה מיחסי מין בהווה.

אצל הגברים, היוותה תדירות הקיום של יחסי מין גורם משמעותי בניבוי אורך החיים. אצל הנשים, לא ניבאה אומנם תדירות הקיום של יחסי מין אריכות ימים, אך הנשים שדיווחו על הנאה מקיום יחסי מין בעבר, נהנו גם מאריכות ימים.

לא נמצא קשר בין הנאה מקיום יחסי מין בהווה ובין אריכות ימים, לא בקרב הנשים ולא בקרב הגברים. תוצאות אלה ראויות לתשומת לב מיוחדת. אומנם אין ביכולתנו לדעת מתוך מחקר זה את הסיבה המדויקת לתוצאות אלה, אך הן מצביעות על קשר חיובי חזק בין קיום יחסי מין והנאה מיחסי מין ובין אורך החיים.

מחלת לב ואירוע מוחי

המחקר בקרפילי (שכלל רק גברים) בדק גם את הקשר בין קיום יחסי מין ובין היארעות מחלות לב ואירועים מוחיים. החוקרים מצאו קשר בין תדירות גבוהה של יחסי מין - פעמיים בשבוע ויותר - ובין היארעות נמוכה של מקרי מוות הקשורים לחסימת העורק הכלילי, אפילו לאחר ניכוי השפעתם של הגיל וגורמי סיכון אחרים.

במעקב של 10 שנים נמצא, שבקרב גברים שדיווחו על תדירות בינונית של קיום יחסי מין, או תדירות נמוכה - פחות מפעם בחודש - היה שיעור התמותה מחסימת עורק כלילי כפול מזה של גברים שדיווחו על תדירות גבוהה של קיום יחסי מין. מחקר אחר, שנערך בשוודיה מצא תמותה גבוהה בקרב נשים וגברים שחדלו לקיים יחסי מין בגיל מוקדם. מחקר זה לא מצא אצל נשים קשר בין תמותה וקיום יחסי מין.

בשיטות דומות, מצאו חוקרים שקיום יחסי מין בתדירות גבוהה אינו מעלה את הסיכון לאירוע מוחי. ממצא זה חשוב במיוחד, בשל האמונה הרווחת שקיום יחסי מין בתדירות גבוהה עלול לגרום אירועים מוחיים, אמונה שאינה נכונה כלל ועיקר.

נתונים מאלפים נוספים מאותם דפי מידע, אודות יתרונות הסקס, כוללים את העובדה שמגע מיני עשוי להפחית את הסיכון לסרטן השד; כמו כן, מראה המחקר שיחסי מין ואורגזמה עשויים לחזק את המערכת החיסונית אצל נשים וגברים כאחד.

בריאות מינית ופוריות בקרב נשים וגברים קשורות ישירות לפעילותם המינית. נמצא שפעילות מינית משפיעה לטובה על המצב הגופני הכללי, משום שסקס:

• משפר את השינה, כיוון שאורגזמה גורמת גל של אוקסיטוצין (oxytocin) ואנדורפינים העשויים להיות בעלי השפעה מרדימה (אוקסיטוצין ידוע כגורם לצירי לידה, אך בעל שייכות גם לקשר בין-אישי הדוק).

• מעלה את הכושר, על ידי שריפת קלוריות ושומן. יודעי דבר סבורים, שאנשים בעלי חיי מין פעילים נוטים גם לקיים פעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר, והם בעלי הרגלי אכילה טובים יותר מאלה שפעילותם המינית נמוכה יותר.

• מחליק קמטים! מחקר שנמשך 10 שנים, שבו השתתפו יותר מ-3,500 נשים וגברים מאירופה ומאמריקה, בדק גורמים שונים הקשורים למראה צעיר. פאנל של שופטים התבונן במשתתפי המחקר דרך זכוכית חד-כיוונית, ואחר כך ניחש את גילו של כל אחד מהם. האנשים והנשים שהוערכו ב-12-7 שנים פחות מגילם האמיתי סומנו כ"סופר-צעירים".

אחד הגורמים החזקים ביותר של מראה צעיר, בקרב סופר-צעירים אלה, היה חיי מין פעילים. אצל סופר-צעירים אלה נרשם ממוצע של קיום יחסי מין 3 פעמים בשבוע, בהשוואה לממוצע של פעמיים בשבוע אצל קבוצת הבקרה. נמצא גם שסופר-צעירים אלה חשים נוחות וביטחון בכל הקשור לזהותם המינית.

כמו כן נמצא שפעילות מינית משפיעה לטובה על הבריאות המינית ועל הפוריות, משום שסקס:

• מגן מפני אנדומטריוזיס (endometriosis, נוכחות של רקמת רירית הרחם באזורים ואיברים אחרים).
• משפר את הפוריות.
• מווסת את המחזור החודשי.
• מקל כאבי מחזור.
• מגן מפני לידה מוקדמת בזמן הריון.
• משפר את בריאות הערמונית.
• מקל כאבים כרוניים.
• מקל מיגרנות.

נמצא שפעילות מינית משפיעה לטובה גם על בריאות גופנית, רגשית, חברתית ונפשית, משום שסקס:

• משפר את איכות החיים הכללית.
• מפחית את הסיכון לדיכאון והתאבדות.
• מפחית לחץ.
• מעלה את הדימוי העצמי.
• משפר את הקרבה הבין-אישית (אינטימיות).
• משפר בריאות חברתית.
• מחזק את יציבות הקשר הבין-אישי.
• מביא להתרוממות רוח.

מתוך: "סודות האנטי-אייג'ינג", ד"ר ניקולאס פריקון. הוצאת פוקוס.

מתוך START-בריאות: http://health.start.co.il/

מדענים: יוגה מביאה לאורגזמות חזקות יותר

מחקר חדש מאשש את ממצאי הטנטרה: נשים שמתרגלות מדיטציה ומודעות נהנות מסקס טוב יותר, וגברים שמתרגלים יוגה סובלים פחות משפיכה מוקדמת. קדימה לתנוחת הכלב

מאת:שחר שילוח 

אילו היו מחברים את כותרותיהם של כל המאמרים שעוסקים בסקס מואר/טנטרי/רוחני שהתפרסמו במדור הזה בלבד, היה אפשר להקיף איתן את פּוּנה מאה פעמים ועוד היה נשאר עודף. ברור שהסיבה לכך היא שמסקס לא נמאס אף פעם – אם לא לעשות אותו, אז לפחות לדבר עליו. אבל, מאמר מדעי חדש מאשר שבאמת יש דברים בגו -  "סקס מואר" טוב לא רק לרייטינג; הוא באמת משפר את חיי המין של אלה שמתנסים בו.

amadeus serey yanez, cc-by

בגיליון דצמבר של The Journal of Sexual Medicine (ביטאון האגודה לרפואת המין) התפרסם מאמר שלפיו נשים בלתי מסופקות מינית שמתרגלות טכניקות למודעות שמקורן במזרח אסיה וכן יוגה, דיווחו על שיפור ברמת העוררות ובתשוקה ועל אורגזמות טובות יותר. בנוסף, מסתבר שיוגה מסייעת לגברים שסובלים משפיכה מוקדמת. במאמר מצוין שהתרגולים מהמזרח ידועים כבר שנים כטובים לחיי המין "מקורם הוא בקמה סוטרה מהמאה הרביעית או השישית לספירה," נאמר שם.

מחברי המאמר, לורי א. ברוטו מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, מייקל קריצ'מן ממרכז דרום קליפורניה לבריאות המין ופאמלה ג'ייקובסון מבית המרפא טוסטין שבקליפורניה, חושבים שממצאי המחקר עוררו עניין והערכה מכיוון הרפואה המערבית. בתקציר המאמר הם כותבים: "מודעות משפרת בצורה ניכרת מספר היבטים של תגובה מינית והיא מפחיתה מצוקה מינית בקרב נשים שסובלות מהפרעות בתשוקה ובעוררות המינית. בקרב נשים שסובלות מכאב באבר המין, אקופונקטורה מפחיתה משמעותית את הכאב ומשפרת את איכות החיים. קיימים גם ממצאים שלפיהם אקופונקטורה משפרת משמעותית את התשוקה בקרב נשים שסובלות מהפרעת תשוקה מינית נמוכה. למרות שיוגה נבדקה אמפירית בלבד ונמצאה יעילה בטיפול בחוסר תפקוד מיני (שפיכה מוקדמת) אצל גברים, אינספור ספרים היסטוריים מצטטים את יתרונותיה של היוגה עבור מיניות האישה."

מודעות ("mindfulness") היא מילת מפתח בתרגולים בודהיסטיים ורוחניים אחרים, כשעיקר הכוונה היא להיות נוכחים ברגע, קשובים פנימה, לא לפעול על אוטומט. זהו גם מושג מפתח ביוגה שמלמדת, בין היתר, להיות קשובים לגוף. במאמרם של ברוטו, קריצ'מן וג'ייקוסבון, שסקרו עבודות קודמות מהתחום, מצוטט מחקר שבו נשים התבקשו להתבונן במטבעות של פני לפרטי פרטים. לאחר מכן המטבעות נאספו וכל אחת מהנשים התבקשה למצוא את המטבע שלה. כולן הצליחו. החוקרים ציינו שמניסיונם כמעט כל הנשים מתקשות להישאר ממוקדות ודעתן מוסחת בקלות. לאחר תרגול המטבעות, הן מפנימות את העובדה שהן יכולות להתרכז אם הן בוחרות לעשות זאת. בשלב הבא המחקר עודד תרגולי מודעות-גוף, כשבסופו של דבר הייתה להם מטרה מינית.

מחקר נוסף מ-2007 שמצוטט במאמר מתאר 68 גברים הודים שסבלו משפיכה מוקדמת, שהתבקשו לבחור בין טיפול לא-תרופתי המבוסס על יוגה לבין נטילת פרוזאק. הגברים שתרגלו יוגה במשך שעה אחת בכל יום הראו שיפור משמעותי, הן סובייקטיבי והן סטטיסטי, זהה לזה של המשתתפים מקבוצת הטיפול התרופתי.

המאמר מציין שתרגולי מודעות ויוגה הם מאתגרים, אבל הם גם יכולים להיות מהנים וכן, חיי המין של מי לא ישתפרו כתוצאה מתרגול של מעט גמישות נפשית וגופנית?

NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/55/HP_305.html