על מיניות בגיל ההתבגרות

מאת:נלי שטיין

"האם מותר לאונן?", "מתי הגיל הנכון לקיים יחסי מין?", האם השאלות הנשאלות באינטרנט רומזות על סוף עידן שיעורי חינוך מיני? להיפך, נלי שטיין ממליצה לעודד את בני הנוער להיפתח למין ולהבין את גופם

שאלות כגון: "מה עושים עם הריח של ההפרשות מהגוף שלי?", "כיצד בנות מאוננות?", "האם איבר המין שלי באורך מתאים לגיל שלי?", מסקרנות ומעסיקות כל נער או נערה מתבגרת.

בני נוער רבים ובנות נוער רבות פונים מדי יום לאתר האינטרנט של 'הדלת הפתוחה' או לפורומים נוספים בנושא סקס ושם הם מוצאים כתובת לקבלת מידע, עידוד ותמיכה.

הבושה, המחסומים, הדעות הקדומות - כל אלה חוברים יחדיו ליצירת השתקה בנושא מיניות מתבגרים, או לראייתה רק כבעלת פוטנציאל לפורענות: מחלות מין והריון לא רצוי.

בני נוער רבים מרגישים לעיתים שאף אחד מבין המבוגרים שמסביבם לא באמת מוכן לשוחח עמם על הגוף המשתנה הזה, על הנפש שצריכה להתאים עצמה לשינויים הגופניים-הורמונליים ועל החששות והלבטים.

אם מתקיימת שיחה כלשהי, למשל במערכת החינוך או במשפחה, היא בדרך כלל שיחה מעשית - "עושים כך וכך בזמן הווסת", "אלו הם אמצעי מניעה מתאימים" וכדומה. לא שזה לא חשוב, אבל זה בהחלט חלקי ולא מספק.

אז מה באמת קורה בגיל ההתבגרות מבחינת ההתבגרות המינית והנפשית? אולי בכלל מגזימים שטוענים שהגיל הזה כל כך חשוב? יש הורים הטוענים שלהם אף פעם לא הסבירו כלום, ובכל זאת הם גדלו, התפתחו והסתדרו.

מה באמת חשוב לדעת? הנה שתי נקודות מרכזיות ביחס להתפתחות מינית בגיל ההתבגרות:

1. כולם כבר יודעים שבמהלך השנים האלה, בין 12 ל-18 בממוצע, הנקראות "גיל התבגרות" מתרחשים הרבה תהליכים: הורמונליים, נפשיים וחברתיים.

למעשה, גיל ההתבגרות מהווה צומת חשוב כל כך בחיינו היות שבפעם הראשונה "החלקים מתחברים".

כלומר, היכולת שלנו לחשוב, להבין, להיות סקרניים ויצירתיים, יחד עם ההתפתחות הגופנית-מינית, חוברים יחדיו ומאפשרים לנו להיות פעילים, כאלה שיש להם יכולת להגדיר מה הם רוצים, לנסות להשיג זאת (למשל על ידי חיזור), לבטא את הסקרנות, האהבה והתשוקה.

בה בעת אנו כבר מודעים לסביבה החברתית-תרבותית בה אנו חיים, למה נחשב 'בריא'? ומה נחשב כ'סטייה'? מה נחשב 'גברי'? ומה 'נשי'? ומנסים להבין את כל המציאות המבלבלת הזו.

לכן, יש לזכור שמיניות הנעורים הינו צומת חשוב בחיינו, ומה שנלמד בתקופה זו על עצמנו ועל העולם המיני ילווה אותנו שנים רבות.

2. לאור הנאמר עד כה עולה החשיבות במתן הסברים נכונים ומידע אמין ביחס למיניות בגיל זה, והם צריכים להינתן מתוך הבנה של מעגל החיים המיני הכולל.

מדובר, כאמור, בהשתתת בסיס לקראת התפתחות מיניות בוגרת, בריאה ומהנה. כך לדוגמא כדאי להסביר על אוננות בגיל ההתבגרות, הסבר המופנה כלפי כל אחד מהמינים, תוך מחשבה על החיים המיניים הזוגיים בעתיד.

בקרב נערות - נערות רבות נרתעות וחוששות מלהכיר את איבר המין שלהן. תפיסות חברתיות ביחס לאיבר זה כ'מלוכלך', 'מסריח' ואפילו 'טמא' מעכבות ויוצרות מחסומים, והן נמנעות מלהכיר את הדגדגן ואת מבנה הפות בכלל.

חוסר ידע והבנה גורם לנערות החשות גירוי מיני להחדיר חפצים לנרתיק, מה שעלול לגרום לפציעה. אבל, יותר מכל, עם התבגרותן, הן עלולות להגיע לקיום יחסי מין מבלי להבין כיצד הן יכולות להגיע לאורגזמה, עם הרבה פחדים ותלות בבן הזוג.

לכן, נדרשים הסברים סבלניים וברורים, כאלה המסייעים להשתחרר מהבושה והפחד, לגבי החשיבות בלקיחת הזמן להיכרות עם הפות, על פתחיו השונים ועל הדגדגן המצוי בו (למשל, בעזרת ראי). זאת במטרה ללמוד לגעת בו ולהכיר איזה מגע ואיזה סוג של לחץ מעביר תחושות נעימות עד כדי אורגזמה.

בקרב נערים - על בסיס התפיסה החילונית הרי שאוננות הינה פעילות מינית מקובלת ונחוצה לשחרור המתח המיני ומאוד מאוד נפוצה.

ההדרכה לנערים בנושא זה צריכה לקחת אף היא בחשבון את מרכיב הבושה, הלחץ והסכנה לבנות 'אוטומט' של פליטה מהירה, שתפריע להם בחייהם המיניים בעתיד - עם בנות זוג.

לכן, כדאי להמליץ לנערים לאונן כשהם לא לחוצים (שמישהו יכנס, ידפוק בדלת או בכלל), 'לקחת את הזמן' ולבדוק מה נעים להם, איזה סוג מגע ובאיזה חוזק, הדגש הוא על לגיטימציה לפעילות מינית מעין זו, על שחרור מהבושה ועל הכרת הגוף.

אז מה אתם אומרים? נשמע הגיוני? אולי קצת מביך להסביר זאת לילדים? אולי אנחנו יודעים משהו מזה אבל לא חשבנו שזה כל כך קשור למה שיקרה בעתיד?

נלי שטיין
''מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין. מתמחה בטיפול זוגי ומיני. רכזת מקצועית של "הדלתות הפתוחות" באגודה לתכנון המשפחה. בעלת קליניקה פרטית בת"א

לאתר זוגיות של נלי שטיין
לאתר של דלת פתוחה

BeOK-מין וסקסולוגיה: http://www.bok.co.il/Articles.aspx?ArticleCategoryID=15

YNET-יחסים: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3925,00.html

בואו נלמד את הנוער לעשות סקס כמו שצריך

ילדים ונוער לומדים היום על סקס בעיקר משמועות, מבדיחות גסות, מהטלוויזיה ומפורנוגרפיה, שזמינה כעת לכל אחד. הם לומדים על סקס בצורה לא מפוקחת ולפעמים מעוותת, שנים לפני שיתנסו במגע מיני. בואו נלמד מין כמו שמלמדים נהיגה

מאת:שטרודלן פראי

אתמול פתחתי חפיסת קונדומים חדשה (כלומר - הצלחתי סוף-סוף לגמור תריסר, בחלקם אפילו השתמשתי בזמן סקס) ובעודי מפשפש נפלה מתוכה חוברת ההוראות המצורפת. למי שלא יודע – כל קופסה מגיעה עם הוראות שימוש (כולל איורים מאירי עיניים), ואני מביא כאן את תמציתן:

1. יש להלביש את הקונדום על איבר המין לאחר הזיקפה

2. הנח את הקונדום על קצה הפין הזקוף וודא שהטבעת הינה חיצונית

3. גלגל בחופשיות את החלק המקופל על איבר המין

4. לאחר הפליטה הוצא מיד את איבר המין

רגע, רגע רגע, לא חסר משהו בין סעיף 3 ו-4? איזה סעיף 3א שיסביר על תנוחות, על קצבים, על חשיבות המשחק המקדים, על "עשה ואל תעשה" ובאופן כללי על איך "לעשות"? אין פלא שאני אובד עצות והבחורות מתלוננות - זה לא היה במדריך! ומה לגבי אלה שבכלל לא הגיעו לפליטה? מה הם אמורים לעשות, הא? הם תקועים בשלב 3 לנצח.

כל העסק מאוד מתסכל ומייצג בעיניי את אחד מהכשלים הכי חמורים והכי פחות מדוברים של מערכת החינוך: נושא החינוך המיני. 

בואו נדבר על סקס

אנשים חושבים על סקס. אנשים עושים סקס. אנשים אוהבים סקס. אבל אנשים לא מדברים על סקס. לא בפומבי, בגלוי, כמו שהם מדברים על הכלכלה, למשל. לא עם הילדים שלהם, כמו שהם מדברים על נימוסי שולחן, למשל. רק בחדרי-חדרים, עם אנשים קרובים, ברמיזות, הם מרשים לעצמם להיפתח.

סקס נחשב משהו מלוכלך, אסור, מביך. כולם מסתייגים ממנו במידה כזו או אחרת, בין אם זה אומר להסמיק מבדיחה גסה ובין אם זה אומר לעטוף נשים בבד מכף-רגל ועד ראש, להפריד מקומות ישיבה באוטובוס או להסיר כרזות בהן מוצג קלסתרה של מועמדת לראשות הממשלה שהיא, רחמנא ליצלן, אשה.

סקס ואלימות נכללים לעיתים קרובות באותה קטיגוריה בתור דברים פסולים: "יש בטלוויזיה יותר מדי סקס ואלימות, ואנחנו לא רוצים שילדים יחשפו לזה", אנשים אומרים. מה בכלל הקשר ביניהם, חוץ מאשר מועדונים תת-קרקעיים מסויימים? סקס הוא פעולה מהנה, קשורה לאהבה וחיונית ליצירת חיים ולהמשכיות המין, בעוד שאלימות גורמת סבל, קשורה לשנאה וכעס ולעיתים קוטעת חיים. אפשר להגיד שהם כמעט הפכים.

אז למה, בעצם, סקס הוא דבר כל כך נורא בעינינו? כי זה כתוב בתנ"ך (שבעצמו מכיל הרבה סצינות מיניות בוטות) ובדברי מפרשיו? כי איזה יווני אמר איזו שטות בנושא לפני הרבה מאוד זמן? כי אבותינו רצו לדאוג לכך שנשים בחברות נוודים קדומות יכנסו להריון רק במועדים מסויימים, כדי לא להכביד על הקבוצה? האמת היא שאנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים בעיקר כי ככה חינכו אותנו: ההורים, המורים, החברה.

ללא ספק, חכם היה הראשון שגרם לשאר האנשים לחשוב שסקס הוא דבר מטונף ומביש. חכמים היו הראשונים שסיפרו שאדם וחווה השחיתו עץ תאנה רק כדי לכסות על מבושיהם (איזה כינוי נורא לאיברי מין!). אלפי שנים חלפו, ואנחנו עדיין לא מסוגלים להשתחרר מאותם רעיונות. כי חינוך מתקדם באיטיות מעגלית ומייסרת, כמו אותו חילזון במשל המנסה להיחלץ מהבור: שני סנטימטרים קדימה ואחד אחורה.

אבל יש דברים שאינם קשורים לנורמות חברתיות, אלא לטבע האנושי. בני נוער, ובמיוחד נערים, בם חרמנים, סקרנים ומשתוקקים ללמוד. למרות איומים חוזרים ונשנים לאורך השנים במחלות, בעיוורון ובאש גיהנום הם המשיכו, ממשיכים וימשיכו לאונן, לחקור ולהתנסות עם המיניות שלהם. הדבר היחיד שכל אותן דעות קדומות השיגו בהצלחה מרשימה הוא הטמעת רגשות אשמה בכל הנוגע למין ואין-ספור בעיות וסטיות. השאלה היא לא אם ילדים ילמדו על סקס, השאלה היא איך הם לומדים.

לא הביישן מלמד

כאן אנחנו חוזרים לנושא החינוך המיני בבתי הספר: לדעתי יש כאן פיספוס ענק. הרי סקס משפיע על חייהם של רוב האנשים הרבה יותר מטריגונומטריה, למשל. אז נכון - מלמדים על מחלות מין ועל אמצעי מניעה, שזה דבר חשוב וכבר הוכח כיעיל בהורדת שיעור המחלות וההריונות הבלתי-רצויים. אבל סקס הוא כל-כך הרבה יותר מזה, ואזהרות טכניות ומשמימות מפיהם של מורים נבוכים הן דבר רחוק מאוד מהאידיאל. חינוך מיני בישראל הוא עובדתי, יבש, ועוסק במין כמעין תוצר לוואי לא נעים של רבייה. מעבר לכך, מוסדות חינוך רבים בעלי אופי דתי מתעלמים לחלוטין מהנושא.

אז הילדים ילמדו בבית, אתם אומרים. שכל הורה יחנך את הילדים שלו כראות עיניו. אבל זה לא ממש קורה בפועל, כי ההורים הם תוצר של אותה מערכת חינוך עצמה. כי הורים מתביישים מהילדים שלהם. עשו חשבון נפש – האם אתה, הקורא הביקורתי, או את, הקוראת הספקנית, הייתם מוכנים לדבר עם הוריכם על סקס, באופן אמיתי, גלוי וגראפי? ואיך אתם למדתם על סקס?

כל חלל סופו להתמלא, ובמקרה שלנו החלל הוא ידע אודות מין. ילדים ובני נוער לומדים היום על סקס בעיקר משמועות, מבדיחות גסות, מהטלוויזיה ומפורנוגרפיה, שזמינה כעת לכל אחד. הם לומדים על סקס בצורה לא מפוקחת ולפעמים מעוותת, שנים לפני שיתנסו במגע מיני אמיתי, כי אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על כך. אם יתמזל מזלם – ילמדו את עובדות החיים בעזרת בן או בת זוג תומכים וסבלניים. במקרה הפחות רצוי יחוו מבוכות והשפלות, יגמרו מהר מדי או בכלל לא, ילמדו להתבייש בגוף שלהם ויפתחו רגשות מעורבים כלפי סקס. חלקם יסבלו כל-כך מחוויותיהם הראשונות המהוססות עד שיסלדו ממין עד סוף חייהם. בורות כמעט תמיד מולידה סבל.

אפשר להגיד הרבה דברים שליליים על פורנוגרפיה ועל זנות, אבל עם עובדות אי-אפשר להתווכח: יש הרבה מאוד צרכנים לשני התחומים, והסיבה לכך נובעת ישירות מתפיסות מעוותות שיש לנו, כבני-אדם, לגבי מין ומיניות. אגב, בפורנוגרפיה אין מבחינה רעיונית שום פסול. אנשים התעניינו בסקס משחר ההיסטוריה, עוד בטרם ידעו שהם אמורים להתבייש. צלמיות ארוטיות מתקופת האבן התגלו לא מזמן בגרמניה והוכיחו שסקרנות מינית לא התחילה עם עידן האינטרנט המהיר (אגב, במעמד זה, יש לי הצעה גאונית לחברות האינטרנט כיצד לחסוך ברוחב פס: בתחילת כל חודש פשוט צרבו לכל לקוח דיסק די.וי.די מלא בפורנו ושילחו לו בדואר). יש הרבה מאוד תחלואים שקשורים לתעשיות האלה, ללא ספק, אבל הם לא ייפתרו על ידי עצימת עיניים וצקצוקים בלשון, אלא אך ורק באמצעות שינוי מהותי בחינוך. 

לא מין הנמנע

אז מה אני מציע? אני מציע לשנות את הגישה מן הקצה אל הקצה. להחליט, באופן מודע וקולקטיבי, שסקס הוא דבר טוב, מהנה ובריא, שצריך ללמוד לעשות אותו כמו שצריך, בדיוק כמו נהיגה. צריך להיות גלויים לחלוטין עם ילדים ובני נוער, כי התעלמות לא תגרום להם להיות פחות סקרנים. צריך ללמד אותם על ההנאה שבסקס, על ההיסטוריה שלו ועל דעות שונות בתקופות שונות, על הרגשות המעורבים בו, על דימוי הגוף ובפרט - איך לא לראות באשה כלי קיבול בלבד. כפי שהוצע במדור זה להעביר קורסים בנושא חיבוקים ונשיקות, אפשר ורצוי לדעתי להעביר שיעורים על תנוחות, על טכניקות, על צעצועי מין, על מה עושה טוב ומה עושה פחות טוב.

ולמה לא, בעצם? הרי כולם עושים את זה וכולם חושבים על זה, אז מספיק עם הצביעות - הגיע הזמן להפשיט את המלך והלביש אותו במשהו יותר נוח. 

יש סקס אחר

אולי מה שכתבתי נשמע לכם מופרך, משעשע, לא מציאותי - אבל דברים משתנים. לפני מאה שנה המצב היה שונה מאוד מכפי שהוא היום. הארכיאולוגים הוויקטוריאנים שחשפו את הריסות העיר הרומית פומפיי הזדעזעו מאוד לגלות יצירות אמנות ארוטיות רבות, ובעלי הסמכות של אותה תקופה מיהרו לגנוז אותן במוזיאון סודי כדי שלא ישחיתו את נפש הציבור (ואגב כך, באופן אירוני, ילדו את הפורנוגרפיה המודרנית). היום הסיפור הזה מצחיק אותנו, ואנחנו יכולים לדמיין את אותם אדונים נכבדים וגבירות חסודות מתנפחים בחשיבות עצמית וקובעים מה נכון בהסתמך על המוסכמות של תקופתם. מדוע אנחנו לא מצליחים, על פי אותו הגיון, לראות שהאמונות הנוכחיות שלנו לגבי מין ומיניוּת עשויות להיות מגוחכות ואנאכרוניסטיות באותה מידה?

לפני 60 שנה פירסם אלפרד קינסי, מי שנחשב לאבי הסקסולוגיה, את ספריו המהפכניים בנוגע למיניות של גברים ונשים, וחולל סערה בחברה האמריקנית השמרנית. אז התברר לכולם שדברים רבים שהיו בבסיס אמונותיהם שגויים מיסודם. הומוסקסואליות, אוננות, בגידות – נושאים שאנחנו מוכנים לדבר עליהם היום ללא היסוס, אפילו בבתי הספר, נחשבו טאבו באותה תקופה, עד שבא קינסי והדליק את האור. אין סיבה שלא תתרחש מהפכה נוספת בתחום החינוך.

לא חסרים פסיכולוגים ואושיות חינוך שיגידו לכם למה אסור בתכלית האיסור ללכלך את נפשם הזכה של ילדים עם דיבורים על סקס. הם משוכנעים ומשכנעים, אני יודע. אבל מחנכים ופסיכולוגים אומרים הרבה דברים כבר הרבה שנים, והחלק היפה הוא שהם גם נוטים לשנות את דעתם הקולקטיבית מידי פעם ולסתור את כל מה שאמרו אלה שבאו לפניהם, כך שאי-אפשר לייחס להם את החשיבות שהם ללא-ספק מייחסים לעצמם. מעבר לזאת, כל האנשים הדגולים האלה היו גם הם ילדים פעם, מלאי חרטות, לבטים ואשמה, וגם הם קיבלו חינוך מסויים בבית שעיצב את אישיותם הבוגרת והמשוחדת.

אז מה, אני יודע יותר טוב מכל אותם אנשים חכמים? לא ממש, לא. אבל אני מרגיש משוחרר מספיק מדעות קדומות, מכיוון שאני חושב אחרת מכל מה שחינכו אותי עד היום. גם אני למדתי על רזי המין בעצמי, ללא פיקוח, כמוכם. גם לי יש בעיות, עכבות והסתייגויות. כל מה שאני אומר הוא שצריך לשקול מחדש את הנחות היסוד שלנו לגבי סקס כשאנחנו מחנכים את הדור הבא, במקום לטמון את הראש בחול.

האימייל של שטרודלן

וואלה זון: http://zone.walla.co.il/

כן, המורה! כן! יותר חזק!

מאת: מני מאוטנר, מערכת וואלה!

למה לנו זה אף פעם לא קורה?

מגישה אותו על 69 בלשון ובצרפתית?

על כן התפלאתי לשמוע כי המורה ששכבה עם התלמיד שלה, כוכבת הפרשה המדוברת והסקסית, תועמד לדין בגין ביצוע מעשים מגונים בקטין תוך ניצול יחסי חינוך. מילא קטין, אבל מעשים מגונים? האם יכול להיות שמשגלים חוזרים ונשנים – רומן של ממש! עם צימרים והכל! – הם מעשים מגונים? האם קיים במדינת ישראל, או בעולם כולו, תלמיד שלשכב עם מורתו אינה פנטזיה המרצדת במוחו ללא הרף? קודחת בו ונוטעת בו זימה אינסופית? האם יש תלמיד שלא חלם על הרגע שבו מורתו מזמנת אותו לשיחה של אחרי הלימודים, שמתחילה במשפט "יש לך כל כך הרבה פוטנציאל" ונגמרת במשפט "אני צריכה סיגריה"? אם יש, תביאו אותו אלי ואציג בפניכם את הוגינה שלו.

העמדתה של המורה – האטרקטיבית למדי, יש לציין – לדין היא צדקנות שאין כדוגמתה, התעלמות מוחלטת מהרצונות והתשוקות שיש לגברים בני עשרה והיתממות שעיקרה במחשבה שמרנית ומיושנת, שכלל אין לה אחיזה במציאות. האם יש כאן אינטרס של המדינה ואזרחיה? האם פיטורים מן המוסד החינוכי אינם מספיקים במקרה זה?

תאמינו לנו, עדיף לשכב עם מורה

לא זו בלבד שאין כל צורך להעמידה לדין – את בן זוגה הצעיר יש לציין לשבח ולהעניק לו פרס כלשהו (אני ממליץ על פסל פאלי מוזהב). על המדינה לקיים טקס חגיגי, שיחזור על עצמו מדי שנה ובו יחשוף אותו צעיר את סיפורי הנפלאות שלו ויעביר את השרביט לצעיר אחר, שהגיע גם הוא להישגים יוצאי דופן בתחום הזיונים. בסוף אותה חגיגה יוקרבו עשר בתולות על מנת ידעו צעירי העולם – עדיף לשכב עם מורה מנוסה מתלמידה בתולה. ובא לציון גואל.

לכו תראו את הוידאו מהחדשות על המורה והתלמיד

מאת: יאנה

בתחילת הלימודים שלי הייתי חייבת להגיש עבודה בארכיטקטורה ,מה שכמובן אני עם כל העיסוקים שלי שכחתי לעשות ולהגיש.  דן המורה המנחה שלי שהטיל עלי את העבודה היה מנוי קבוע  בפנטזיות הכי טובות שלי,גבר שיודע לטפח את עצמו,שרירי,אתלטי בקיצור אחד שכל אמא היתה מאחלת לבת שלה,סליחה לעצמה. ביום ראשון שבו הייתי אמורה להגיש לו את העבודה  הוא אמר לי שעלי להתייצב אצלו לשיחה בכיתה לאחר הלימודים ,אני ביקשתי דחיה של יום כי הייתי צריכה לעזור לאמא שלי,מה שהיה נכון,אך הוא  עמד על כך שאגש לבית אבל אחזור מהר לשיחה.  בדרך לבית  לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו ונזכרתי בסצינת הפיתוי של שרון סטון מהסרט "אינסטיקט בסיסי" ועלה לי רעיון לראש.

לפני היציאה מהבית לבשתי חצאית מיני שחורה מאד קצרה מעור וחולצה אדומה מעט שקופה וצמודה

שהבליטה את השדיים והפיטמות שלי,פשטתי את  התחתונים והחזיה,וכמובן הצטיידתי בקונדומים וחמור סיכה. כשנכנסתי לכיתה והוא ראה אותי הוא התלונן ואמר שזו לא צורה להופיע כך במכללה אבל טענתי שאני בדרך לאיזה אירוע  אז לא הותרתי בידיו ברירה.  התיישבתי מולו והוא התחיל להרצות לי כמה שחשובה ההשקעה ולהראות רצינות בלימודים וכל הבלה בלה בלה.  במהלך השיחה  תוך כדי שאני מהנהנת לו בראש פתחתי באיטיות את רגליי והכוס המגולח והרטוב שלי נגלה לעיניו במלוא תפארתו,ליקקתי את שפתיי החושניות,נתתי בו מבט עורג ואירוטי והתחלתי ללטף בעדינות את הירך החטובה שלי. הוא התחיל להסמיק  ולמלמל שזה בלתי אפשרי ככה.  קמתי וניגשתי לשולחן שלו,התכופפתי ובקול מתחנחן,תוך כדי ניענוע הישבן העסיסי שלי לעברו,התחלתי לומר לו שצריך לתת הזדמנות שניה לבן אדם. תוך כדי שאני מדברת הרגשתי את היד שלו מלטפת את הישבן שלי וחשתי עם כל ליטוף וליטוף זרם מתפרץ של חרמנות בכל הגוף.

התחלתי ללטף את המכנסיים שלו באיזור הבליטה הענקית שלו. קירבנו את השפתיים והתחלנו להתנשק כשהלשונות שלנו התחילו להתחכך זו בזו. הוא עבר מהשפתיים לנשק אותי בשאר חלקי הפנים תוך כדי שהוא לוחש לי באוזן אחחח... כמה שאת סקסית  מותק,את מטריפה אותי. הדברים שהוא אמר יחד עם הנשיפות שלו גרמו לי להצטמרר מרוב עונג. הוא הפשיט אותי מהחולצה והחל ללקק עם הלשון שלו את הפיטמות הנוקשות שלי שהזדקרו מרוב תשוקה אליו. חשתי מערבולת של זרמים חשמליים משתוללת בתוכי ופתחתי לו את הרוכסן וחפנתי בידי את הזין האדיר שלו (יום אחד מדדתי לו מחמת הסקרנות-28 וחצי ס"מ) והתחלתי ללקק תוך כדי שיפשוף ביד את התותח המדהים שלו ולמצוץ אותו תוך כדי סיבוב. הגניחות שהוא הוציא העידו שאני עושה  עבודה טובה וזה דירבן אותי להגביר את הקצב עד שהוא השפריץ לי על הפנים. הוא התכופף והחל ללקק את הכוס הרוטט שלי  מבחוץ ובהדרגה החל ללקק בפנים לאט לאט,משם הוא עבר לדגדגן וליקק  אותו  בתנועות אחידות. הגניחות שהשמעתי,הגוף הסקסי שלי והחיוך הזנותי שלי החלו להשפיע עליו והוא התחיל ללקק בלי הבחנה לכל הצדדים. כשהוא הרגיש שאני  גונחת חזק בנקודה מסוימת של הליקוק הוא התרכז בה והחל ללקק לי בטירוף. תחושת הלשון שלו וקולות מציצת הדגדגן העצימו את הייחום שלי. הרגשתי את כל העונג מכה בי בעוצמה  רבה והישבן שלי החל לנוע מהר קדימה ואחורה . הוא החל יונק ומוצץ את המיצים שלי בתאוותנות רבה.

אח"כ הוא כופף אותי והחל להכניס את  הזרג לתוך העכוז החם והמיוחם שלי  והחל לזיין אותי בטירוף חושים פנימה והחוצה פנימה והחוצה.  אח"כ  הוא הושיב אותי על השולחן והזדיינו תוך ליקוק הפיטמות בשילוב נשיקות צרפתיות. והמילים שהוא השמיע לי:" אוחחח כמה שאת יפה,סקסית.  זיון כזה טוב לא היה לי בחיים.

עירומים כביום היוולדו

בעוד שחלק מההורים נוהגים להסתובב עירומים ברחבי הבית, יש הורים שמקפידים להסתיר את גופם

מהזאטוט • כיצד מנהגי העירום של אבא ואמא ישפיעו על מיניותו העתידית של הילד?

ליאת נחום-ליפשיץ

אין כמו תחושת החופש והטבעיות. להתפנק ארוכות תחת זרם המים במקלחת, לקרצף כל איבר בגוף בהנאה, לפתוח את דלת המקלחון ולדלג בטפטופים אל עבר מתלה המגבת. להתנגב, להשליך את המגבת הרטובה על הרצפה ולגשת אל ארון האיפור, לא לפני ביקור חטוף במטבח כדי להציץ מה יש במקרר ולקחת שלוק מבקבוק השתייה הקר. אכן, תחושה נפלאה. אבל רק אם אתם לגמרי לבדכם בבית. אם בסלון יושבת בתכם בת ה-6 ובחדר המשחקים נמצא בנכם בן ה-‭,4‬ יכול להיות שקצת שכחתם את עצכמם והפרזתם בפתיחותכם.

קיימות לא מעט גישות פסיכולוגיות באשר לגוף האדם ולעירום, המושפעות גם ממחלוקות הקשורות במין. עד כמה משפיעים מנהגי העירום בבית על מיניותו של הילד? "אין אמירה חד משמעית בעניין‭,"‬ טוען דני עמית, פסיכולוג חינוכי ומרצה בכיר במסלול להורים ב"מכון אדלר‭."‬ "בכל הקשור לנושא ההתנהגות בבית אין נורמה אחת שמחייבת את כולם. הדרך שלנו להתמודד עם עירום היא למעשה המסר החינוכי שלנו, ולגיטימי שבכל בית יהיו נהלים אחרים. המסר שילד אמור לקבל הוא שעירום הוא מרחב פרטי ולא משהו שנעשה בפרהסיה.  

"ישנם בתים בהם מקובל להסתובב עירומים, כשלא מעט תפיסות תומכות בכך. תפיסות אחרות גורסות כי חשוב שיהיו בבית גבולות ושההורים לא יסתובבו עירומים ליד ילדיהם. הטענה העיקרית מצד זה היא שמגיל מסוים העניין עלול לעורר מבוכה, ומגיל מבוגר יותר זה עלול לעורר תחושות מיניות שיכניסו את הילדים ללחץ. ישנן אמהות שלא יעיזו להסתובב עירומות ליד ילדיהן, בעוד שאת פעולת המקלחת אין להן בעיה לעשות עם דלת פתוחה. בכל בית ישנם קווים אדומים אחרים‭."‬

לכך מצטרפת סוגיית המקלחת המשותפת. הדבר מתחיל מחוויה ראשונית של הורה עם ילדו במקלחת. מגע הגוף הקרוב והנעים של התינוק מתגלגל במהרה לנוחות הזמינה שבמקלחת זריזה, ללא צורך בטקסים והכנות שלעתים נוח מאוד לדלג עליהם. השאלה המתבקשת היא: עד מתי. "אין משמעות ממשית למקלחת משותפת של אם ובנה או אב ובתו כל עוד זו מקלחת נורמטיבית‭,"‬ אומר עמית. "מקלחת משותפת היא עניין של נוחות עבורנו, ובארצות אחרות הדבר נעשה כחלק מהתרבות. אין שום בעיה, כל עוד ערים לתגובת הילד ומבחינים מתי הדבר הופך להיות מביך עבורו, מעורר בו חרדות או פוגע בפרטיותו‭."‬

אסור או מותר

"עירום הוא דבר שתינוקות מרגישים כבר כשהם בני שנה. תינוקות נהנים מתחושת העירום והשחרור שבאי לבישת בגדים. הם מבינים שמשהו שונה קורה להם, אך אינם מבינים את המשמעות החברתית של הדבר. ילדים מתחילים להבין את משמעות העירום בגילאי הגן, שלוש-ארבע. בתחילה, כשהם יראו אדם מבוגר עירום, הם יבינו שזה מוזר ומבייש, וכמובן שיש לכבד את זה. זה קצת כמו היציאה מגן עדן. ככל שאתה גדל אתה מבין את חשיבות הצנעה ואת משמעות העירום. בגיל ההתבגרות, כל נושא הפרטיות חשוב יותר ומשמעותי הרבה יותר‭."‬

פעילות מינית היא חלק אינטגרלי מקיומנו כבני אדם, והיא מלווה אותנו מרגע היווצרותנו ולאורך חיינו באופנים שונים ומשתנים. הסקרנות שמגיעה בסביבות גיל שנתיים עד חמש והיצר הטבעי לראות, לגעת, להכיר ולחקור הוא דבר טבעי, שאינו מגיע בהכרח כתוצר לוואי של עירום בבית. וגם אם כן, אין בכך כל דבר שלילי, להיפך. לדבריו של עמית, הכרה ומודעות מינית, הכוללת הבחנה בין בת לבן והכרת האיברים השונים, יכולה אף להתפרש על ידי הילד באופן טבעי וברור יותר כשיש בבית עירום גלוי. "התעוררות מינית קשורה בעיקר לבשלות פיזית או להורמונים, ולאו דווקא לעירום בבית‭,"‬ מסביר עמית.

ומה לגבי חשיפה לעירום של אדם זר? כיצד נעביר לילד את המסר שאם מישהו זר מסתובב לידו עירום זה לא בסדר?
"עלינו, כהורים, להסביר לילד שעירום הנגלה אליו על ידי אדם זר אינו בסדר. פעוט בן שנתיים יכול לשים לב שמחוץ לבית לא מסתובבים עירומים או אם בא אלינו חבר לא נסתובב לידו עירומים. ההתנהגות הטבעית שלנו היא זו שלמעשה מדגימה באיזה מעגל לגיטימי להיות עירומים ואיפה לא. חשוב כמובן גם להסביר באופן מילולי שאם מישהו חושף בפניהם את גופו עליהם להתרחק ממנו ולספר על כך. חשוב ללמד ילד מה מותר ומה אסור בנושאי עירום כמו כל נושא אחר‭."

כמו בצעקות
האם מבחינת בשלות מינית או התעסקות במין קיים הבדל בין ילד שגדל בבית שבו הוריו הסתובבו עירומים לבין ילד שגדל בבית אחר?
"קרוב לוודאי שילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים באופן נורמטיבי יגדל להיות בוגר עם פתיחות מינית גדולה יותר מזו של בוגר שגדל בבית שבו הסתתרו מפניו כל היום. בוגר שגדל בבית שבו נושא העירום היה עניין טבעי ופתוח לא יראה את גופו כמשהו שעליו להסתיר. כשהורה מחליט שלא להתלבש בפני ילדו, הוא עלול להעביר לו מסר שמרני וקרוב לוודאי שיהיו לכך השלכות.

"הילד גדל בבית שבו הוא למד שהגוף הוא דבר פרטי שלא חושפים. כל הורה יודע איזה מסר הוא רוצה להעביר לילדיו, כל הורה יודע מה הוא מלמד את ילדיו, אבל אף הורה אינו יודע מה נקלט בראשו של הילד. אולם חווית העירום החופשי בבית הופכת להיות פחות נוחה כשיש ילדים בגילאי ההתבגרות. הסקרנות והמבטים על הגוף מגיעים כבר מהזווית הארוטית, ובמקרה זה יש דברים שהצנעה יפה להם. בכלל, ככל שהילד גדל צריך לכבד את הפרטיות שלו ופחות להיחשף לידו‭."‬

האם עלולות להיות השלכות שליליות על ילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים והתחושה הפריעה לו?
"כל ילד חווה משהו אחר בילדותו, וטבעי שכל אחד יחליט איזה חלק מאופן התנהגותם של הוריו הוא ירצה לאמץ ואיזה חלק ירצה לשנות. כל עוד העירום בבית מתנהל בגדר הנורמה, ההשלכות יהיו שוליות ולא יפריעו לתפקודו של הילד כמבוגר. תחושת החריגות היא זו שעלולה ליצור מצבים לא נוחים בקרב הילדים, ולכן על ההורים להיות קשובים ולשים דגש על התנהגות הילד.

"תקשורת פתוחה בבית תאפשר לגלות ביעילות כיצד הוא מרגיש עם אופן התנהלותם של הוריו בכל הקשור לנושא, ולהביא לשינויים במידת הצורך. זה בדיוק כמו שיש בתים שצועקים בהם ויש בתים בהם אסור לצעוק. אם מחקרים היו מצביעים באופן חד משמעי על כך שעירום בבית משפיע על הילד לרעה, כבר היו טורחים להגדיר משהו שיבלום את התופעה" .

NRG-בריאות: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html

על דגדגן וכישורי חיים

ד"ר שלמה צדוק מתלבט אם נכון ללמד ילדים בני 11 מתי מתרחשת זקפה ומהו מבנה הדגדגן

בחשיפה שלהלן אני בטוח שאין אשמים. אני לא יודע אם ישנה בכלל עבירה. אני גם לא יודע אם יש טפשים וחכמים. אני כן רוצה לקוות כי לאחר שתקראו תישאל השאלה : היש תבונה ונאורות בלימוד ילדים וילדות בגילאי 11 וקצת את נפלאות הדגדגן וצורת הזיקפה הזכרית? ובקיצור: האם הנאורות לא תהרוג בסופו של דבר את התמימות? שישפטו הורים של ילדים בגילאי 11 .

מדעני משרד החינוך מצאו לנכון כי ראוי להעניק לילדים מגיל א' ועד ו' פרקים נבחרים ב"כישורי חיים". הפרקים נלמדים אחת לשבוע וניתנים במסגרת מה שפעם היה ערכי ותמים ונקרא "שעת מחנך". במשרד מסבירים כי לתוכנית יש רציונל מוגדר וגם הצדקות תיאורטיות, שעיקרן בתחום התפיסה הפוזיטיבית של בריאות הנפש. עד כאן מקבלים.

בשבוע שעבר הגיעו תלמידי כיתות ו' במערכת החינוך הממלכתית לפרק המדבר על "איברי המין והרביה". לרגל המאורע קיבל כל אחד מהתלמידים דפי הסבר מפורטים והיועצת החלה בשיעור. הדפים אצלי והנה לפניכם מעט ממה שיש שם. זה מתחיל מתיאור הפין וכך כתוב בין היתר: "הוא יכול להיות בגדלים שונים...מיועד לקיום מגע מיני...יכול להיות רפוי או במצב זיקפה ומתרחב בשעת ריגוש ואו גירוי מיני".

גם הפות והנרתיק מתוארים בפירוט: "בנוי משפתי הערווה הגדולות...ומשפתיים קטנות חיצוניות...מתאים במבנהו לחדירת הפין ובלוטות הריר שבו מרטיבות בשעת ריגוש מיני". על הדגדגן אין מדלגים: "הדגדגן ממוקם מתחת לשפתי הפות ובו עצבים רגישים לגירוי מיני". יש פירוט גם לגבי קרום הבתולים: "מצוי בנרתיק ונבקע לרוב בעת המשגל הראשון".

האמת היא שהיו בדף עוד דברים, אבל כאשר הסתמרו שערותי הפסקתי לקרוא ולא הבחנתי, למשל, האם ישנו פירוט לגבי נקודת הג'י, האורגזמה ואולי גם משהו על האנאלי והאוראלי, קונדומים, מיניות  הומו-לסבית וכו'.

בעקבות החינוך הדתי

סביר להניח כי ההסברים היו מפורטים, למעט כמובן הדגמות חיות, ולכן אני שואל: איך מסבירים לילד את תורת המשגל מבלי להזכיר את השמות המפורשים? ואיך מסבירים מהו ריגוש וגירוי מיני במילים של בית מרקחת? ואיך בדיוק הדגדגן מגורה? נכון, זאת אינה פורנוגרפיה והכל נעשה תחת מטריית גישת הפוזיטיביזם הנפשי. ובכל זאת:  איך אף אחד לא מתפתל ולא סובל מכאבי בטן עזים?!

סליחה, עוד דברים שחשוב לדעת. הלימוד נעשה בכיתות מעורבות של בנים ובנות. להזכירכם - גילאי 11 וקצת. הסתקרנתי לדעת האם גם במערכת החינוך הממלכתי-דתי יש שיעור ב"כישורי חיים" והאם גם שם משתמשים באותם תיאורים. שאלתי מנהלת של בי"ס יסודי כזה, ולאחר שנרגעה מההלם סיפרה את הדברים הבאים. "כישורי חיים" הפכו ל"מפתח הלב". חלילה וחס שיהיו כיתות מעורבות ובכלל – השיעור מועבר על ידי אחות בית הספר. לימוד הנושא מנותק לחלוטין מהקשרו הסקסי ולכן אין זכר ומקום לדגדגנים, לזיקפות ולקרומי בתולין. הם מאמינים כי אף ילד בכיתה ו' אינו בשל דיו להכיר את אברי המין בהקשרם הריגשי – מיני. "את זאת אנו עושים בגיל 16-17".

מה נכון? שישפוט איש כתפיסת עולמו. על סמך התרשמות כללית שלי ומחקרים ישנים שנערכו אני מבקש להעיר הערה מקדמית. דומני כי מפלס הגיל המדווח של קיום יחסי המין בקרב הנוער החילוני הולך ויורד, וכי מספר הדיווחים על התנהגות מינית לא ראויה הולכת ועולה. נכון, צריך לערוך מחקר רב משתנים כדי לבדוק את הגורם העיקרי לנתונים האלו אבל אולי אפשר, עד אז, ללכת לפי השיטה של מערכת החינוך הדתית?

NRG-בריאות: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html

למען הכנסת שיעורי מדיטציה למערכת החינוך: http://www.atzuma.co.il/petition/yosef66/1/

אוהד אזרחי מציג גישה שונה בחינוך הילדים

ילדים צריכים לראות אהבה

מאמר לעכבר הבריא. אוהד אזרחי. מאי 2007.