מתוך NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/43/HP_866.html

שמאטסנג עם שמייקי בבא

מה שכל אישה צריכה כדי להתחבר שוב עם אמא אדמה הוא סשן טוב של סקס שמנטרי. קחו לדוגמה את ציפי לבני. ציפי היא אישה שעולמם של הגברים הקשיח אותה והיא גברית יותר מרובם. וזה, חברים יקרים, מסמל במידה רבה את הבעיה של ימינו - תסכול מיני של גברים ונשים

שמייקי בבא

הקדמה: לאחרונה נודע ל-nrg על הופעתו מחדש של השמייקי. מערכת האתר ביקשה משמייקי בבא להציג את עצמו בפני הישראלים. וכך, בסיועו של עוזרו האישי שוהם, הסכים שמייקי לספק תיאור כתוב של השמאטסנג השבועי שלו המתרחש במקום סודי בהודו. לפני שנתחיל, אני מבקש להזכיר שמילים הן עסק מעורפל - הן רק מסמנות, ולעתים עושות זאת בצורה די גרועה. אז בבקשה, התרכזו בכוונה ששזורה במילים האלה ולא רק ברעיונות שהן מתארות. אתם גם מוכרחים להרגיש חופשיים לסמוך על תחושת הבטן שלכם - היא יודעת - וכאן טמון כוחו של השמייקי. לחדשים מביניכם, שמאטסנג הוא סאטסנג של שמייקי, זו הדרך שלנו ליישר קו עם שמייקי. הוא מאפשר לנו להיכנס למצב עילאי של שמחה וקבלה, שאותו אחנו מכנים שמייקסטזה או שמטורי. אנחנו עושים זאת באמצעות שבת אחים גם יחד ובמיקוד תשומת הלב שלנו בנוכחותנו, בצחוק שלנו כמו גם בריקוד, בשירה ובאיברי המין שלנו. כל שמאטסנג כולל חלק של שאלות ותשובות שמבוסס על נושא מסוים. השבוע הנושא שלנו הוא הכוח הנשי וחשיבותו. נלוות אליו הנחיות לשמכניקות, טכניקות של שמייקי, שתוכננו על מנת לעזור לנו להתמקד ולצעוד בנתיבו של השמייקי.     שוהם, קרא בבקשה את השאלה הראשונה.

שמייקי בבא, הגורו מההימלאיה. צילום: ענת כהן 

"שמייקי בבא, אתה לעתים קרובות מדבר על הכוח הנשי, אבל אני עדיין לא מבין מה זה".

כוח נשי הוא אנרגיה נשית. כוח נשי הוא לפני הכל אהבה. נכון לעכשיו, לישראל עתידה להיות ראש ממשלה אישה, אבל כשאנחנו מסתכלים על תצלומים שלה - האם אנחנו רואים התממשות של אהבה כלשהי? לא, אנחנו רואים אישה שעולמם של הגברים הקשיח אותה והיא גברית יותר מרובם. זה מסמל במידה רבה את הבעיה של היום - תסכול מיני, שנגרם בשל העובדה שאיבדנו את הערכתנו כלפי האישה המקודשת. אין דבר חשוב יותר ממנה. היא לב לבו של השמייקי.

כדי להיות הוגן כלפי ציפי, אומר שהתסכול שלה איננו באשמתה. אישה לא יכולה להתחבר מחדש אל מהותה הנשגבת בעצמה. היא זקוקה לגבר שישחרר אותה. וזה אומר לפחות 20 דקות של סקס עם חדירה לאחר פרק זמן הגון של משחק מקדים. לזה אנחנו קוראים סקס שמנטרי. זהו המקום שבו נפתלי נכנס לתמונה. נפתלי הוא הבעלול של ציפי, ובהחלט מתקבל על הדעת שעתידם של ישראל ושאר העולם מצוי בידיו. נפתלי, אני מדבר אליך עכשיו במישור האסטרלי - הוצא את הראש שלך מתוך דפי החשבונות והתרכז בהענקת עונג לאשתך.

שכח מהאורגזמות של עצמך והתרכז בלהביא את אשתך לשיא ואחר כך מעבר לו, אל המקום שבו היא תרגיש שהיא התגלמותה של אמא אדמה. כן, מפחיד לעשות את זה - זה מחייב אותך לעזוב את "אזור הנוחות" שלך. אבל אין לך ברירה. גלה אותו, היכנע לו, תיהנה מהפחד. וואו, כמה שזה מרגש, כמה שזה מקסים. ואז היא תזרום עם האהבה ותהיה, לא רק ראש הממשלה של ישראל, היא תהיה הנסיכה של ישראל, ולערבים לא תהיה ברירה אלא לעשות שלום. כך נגיע אל עידן השמדלי, מבלי להזדקק לחליפות אב"כ. אום שמייקי.

ציפי לבני. צילום: ראובן קסטרו

"אתה באמת מתכוון לומר שאנחנו יכולים להציל את העולם באמצעות סקס שמנטרי?"

מהאתר "בנות": http://www.banot.co.il/

מדריך לבוגדת

החלטת לבגוד בו ואנחנו פה בשביל לעזור לך בדיסקרטיות (ובלי הטפות מוסר)

מאת: טליה לוין/ מערכת msn

לבגוד או לא? החלטת שכן - תקראי (צילום: רויטרס)

עד גיל 40 מחצית מהגברים יבגדו בבנות זוגם, ו- 26 אחוז מהנשים יבגדו בבני זוגם. כך טוען פרופסור אלפרד קינסי, שבשנות החמישים של המאה הקודמת החליט להוציא לאור ספר המגלה את טיבו האמיתי של המין האנושי, או שמא נאמר: טיבה האמיתי של מיניות האדם. אינני מתווכחת על אומדן האחוזים וטיב המחקר כי לא זו השאלה. השאלה האמיתית היא האם לבגוד או לא לבגוד?

אז אם את אחת מאותן 26 אחוז שמסיבה זו או אחרת מחליטות לבגוד בבני זוגם (ואנחנו לא כאן כדי להטיף לך מוסר), כדאי שתעשי זאת באלגנטיות ובלי להיתפס, מכיוון שבמחיר ריגוש קטן את עלולה להפסיד הרבה יותר. הכנו עבורך כללי אצבע, שאם תפעלי לפיהם תוכלי לצמצם את הנזק העתידי.

המיטה הזוגית, מחוץ לתחום

אנחנו הנשים ניחנו ביכולת לטשטש ראיות באופן מוצלח ביותר. מיד אחרי אירוע הבגידה אנחנו מכניסות את עצמנו כולל את השיער והציפורניים, למכונת הכביסה ומעלימות כל בדל ריח של אפטר שייב שהוא לא של החבר או הבעל.

גם אם ניחנו ביכולת לכבס את המצעים ולקפל אותם עוד בטרם שב בן הזוג הביתה, אף פעם אל תבצעי את אקט הבגידה בחדר המיטות הפרטי שלך. בגידה במיטה הזוגית עלולה לגרום לך לרגשות אשמה נוראיים ולהתעוררותו של המצפון, במידה ויש לך כזה. השילוב של מצפון, מיטה זוגית ועיני כלבלב של בעל חרמן, עלול להזיק ליחסי המין התקינים שלך עם בן הזוג החוקי ולעורר סימני שאלה, בעיקר אם לא היו בעיות בעבר.

כש"הוא" מצלצל אלייך

הטלפון הנייד האישי שלנו הוא כבר מזמן אינו נכס פרטי. השיחה המזוהה והצלצול המיוחד שאנחנו מעניקות לכל קבוצת חברים, עלולה להעמיד אותך במבוכה נוראית. דמייני את הסיטואציה הבאה בה את ובן זוגך יושבים במסעדה, ולפתע הצג של הסלולארי שלך מאיר את השם "אלי-כושר" או את האות המסתורית א'. פדיחה אה?

את אמנם יכולה להסביר עד מחר שמאמן הכושר שלך מתקשר בסך הכל לבטל את האימון באחת עשרה בלילה, אבל אל תהיי בטוחה שהסומק שיעלה על פנייך לא יסגיר אותך. לכן, את מושא הבגידה יש לכנות בשם מובהק של בחורה או של אישה מבוגרת "רבקה חברה של אימא".

הבוגד עם בוגד פטור?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר הוא לבגוד בבני הזוג עם מישהו שאנחנו מכירים מהעבר, או מי שממילא בוגד באשתו, מישהו שהיה פעם הבוס שלנו או מי שהתחתן עם האקסית של הבעל.

קשה מאוד לשמור על סיפורי בגידה בסוד, במיוחד אם הם נמשכים יותר מפעם אחת. לכן השתדלי לעשות זאת בדיסקרטיות עם אדם שלא נמצא בחוג המכרים הקרוב והרחוק שלכם, כדי למנוע פליטות פה מיותרות ופוגעות.

אגב, נורה אדומה חייבת להידלק אצלך במידה והפרטנר שעימו את בוגדת, הוא בוגד סדרתי בעצמו ועוד מתפאר בכך. אל תשכחי שאנחנו חיים במדינה כל כך קטנה, שיש סיכוי טוב מאוד שהוא היה עם בעלך בצבא.

צ'ק אין לשעתיים

הכל פתוח

אניטה ומיכאל חזין התחתנו, הקימו משפחה ובגדו בסתר

יעל חן

כשמביטים באניטה ומיכאל חזין, ואני אומרת זאת בתקווה לא להישמע מתנשאת או יהירה, קשה לדמיין איך בני הזוג העגלגלים והמקסימים האלה מבלים חצי חיים בבגידה בבני זוגם. אבל זה מה שקורה, ואף מעוגן בתיאוריה שלמה שמסבירה למה הם בוגדים זה בזו ולמה החליטו אחרי שהתגרשו ונישאו מחדש, שמספיק לשקר ­ יותר טוב לעשות את זה בגלוי.חזין, 54, הוא צייר מחונן. תערוכה משלו, "צלילים בתערוכה", מוצגת משבוע שעבר בגלריה ברנרד בתל­אביב (תוצג עד תחילת ינואר). בתערוכה עשר תמונות, חלקן בגודל של יותר משני מטרים, המציגות כלייזמרים ממקומות שונים בעולם והכוללות גם ציורים מלאי עוצמה של הנגנים הרוסיים המנעימים לנו בקרן רחוב.הוא גדל באודיסה, בבית של ציירים: אחיו, אביו, כולם ציירו מיום שהוא זוכר את עצמו. הוא עצמו בוגר בית הספר הגבוה לאמנות ברוסיה, ותערוכות שלו הוצגו ברחבי העולם: בניו יורק, בוסטון, תל­אביב, מיאמי, מוסקבה ושווייץ. 11 ציורים שלו נרכשו על ידי מוזיאונים נחשבים בעולם, המוזיאון היהודי בניו יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בדוברובניק, המוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה, מוזיאון אולדן בשווייץ, ועוד. לארץ הגיע עם ד"ר אניטה חזין, רופאת שיניים, בשנת 1972, כששניהם מבריחים מאות זוגות של תחתונים עליהם רשומים שמות של סרבני עלייה מאודיסה. בני הזוג היו כבר מטופלים בתינוקת, נלה; כיום היא בת 31, אם לשניים והשלישי בדרך, מורה למתימטיקה בתיכון. החזינים התיישבו בנתניה, בה הם מתגוררים עד היום. עד מהרה נולדה בת שנייה, ליאנה, כיום בדרך להיות עורכת דין. מיכאל, שכל רצונו היה לצייר, נאלץ לעבוד בעבודות שיביאו הביתה פרנסה: גרפיקאי במשרד פרסום ובעל עסק עצמאי של הדפסי משי, כשהוא תומך באניטה שסיימה בארץ לימודי רפואת שיניים, ומטפל בילדות; אלא שעם כל העיסוקים והלחץ, מסתבר, מצאו בני הזוג זמן לרומנים מהצד.­ תמיד חייתם בצורה כזו? מיכאל: "ברוסיה לא דיברו על נישואים פתוחים. מי הכיר כזה מושג? אבל מרגע שבאנו לארץ, אחרי ארבע שנות נישואים, התחלנו לחיות כל אחד איך שהוא רצה".­ כלומר?אניטה: "בגידות".מיכאל: "מה זה בגידות? לאניטה ולי היו יחסים עם אנשים אחרים, בסתר".­ אניטה, היה לך מאהב?"כן. היתה לי אהבה במשך שלוש שנים".מיכאל: "תגידי את האמת, את לא לבד. כל הנשים ככה. לי זה כבר ל א משנה. בעיניי, אשה שלא בוגדת היא אשה שאין לה הצעות, שלא רוצים אותה. הכל תלוי במחיר, במה שמציעים לה, ואני לא מתכוון למחיר כספי. כך גם גבר. אין שום הבדל בינינו".אניטה: "היו לי כמה נאגלות של אהבות. זה קרה כמה פעמים במשך השנים".­ מיכאל, ידעת מה קורה?"לא רציתי לדעת ולא רציתי לראות. גם לי היה באופן קבוע נשים אחרות, גם לי היו אהבות. סתם סקס זה לא קבוע, היו לי נשים קבועות".­ ואיך הסתדרתם עם השקרים?"לא שיקרנו. פשוט לא דיווחנו. חסר זמן לסקס עם מישהו אחר? תמיד יש זמן. לא נעלמנו מהבית לשעות ולא לימים". אניטה: "באנו מהעבודה בזמן...".­ הסודות לא הרחיקו ביניכם?מיכאל: "אני מומחה בסודות. אני יכול להסתיר נהדר ואף אחד לא יידע מה יש לי בפנים. זה החלק שלי, המוגן. הקשר שלנו המשיך להיות חברי. נכון שלא דיברו על החלקים האינטימיים שלנו".אניטה: "מהיום שנישאנו, לא היינו בקישקעס אחד של השני. לא שאלתי אותו אף פעם 'לאן אתה הולך', או 'למה אתה הולך עכשיו'".מיכאל: "לא ידעתי כמה כסף יש לה בחשבון, מעולם לא פתחתי מכתב שלה, אפילו שהוא בא מהרשויות. הפרטיות נשמרה תמיד".­ המשכתם לעשות סקס זה עם זו?מיכאל: "כן. לי לא הפריע לשכב איתה ועם אחרות". אניטה: "גם לי לא".­ אם שניכם הייתם מאוהבים באחרים, למה לא נפרדתם?"לא חשבתי לעזוב, אפילו שהציעו לי נישואים. לא רציתי להתגרש ולהתחתן עם מישהו אחר".מיכאל: "נפרדנו רק כשהייתי בן ארבעים. עד אז, לא רציתי לפרק את המשפחה. בגיל ארבעים עברתי משבר ורציתי אתנחתא. אנחנו מכירים זה את זו מכיתה ד'. כשאניטה באה לבית הספר שלנו, אמרתי לה: 'את תהיי אשתי'. כשהייתי בן ארבעים, החלטתי שמספיק".את התהליך קיצרה אניטה, שלפני שש שנים התוודתה בפני בעלה על אהוב חדש בחייה. מיכאל אמר לה שזה מתאים לו, כי הוא רוצה להתגרש, המסגרת חונקת אותו, והוא לא מתפתח כמו שהיה רוצה.­ בקיצור, קפצת על המציאה.מיכאל: "זה היה אחרי שעברתי סדנת מודעות עצמית שהיתה אז מאד מודרנית, I AM. עברתי שם גם את השלב המתקדם. הבנתי שאם לא אוהב את עצמי, לא אוהב אף אחד. היה לי חשוב להתחיל לצייר בלבד, לא לעסוק בעוד כל מיני עבודות. רציתי לגור לבד".­ אניטה, איך הגבת?"לא שמחתי, אבל נשארנו ידידים. מאיתנו עורכי דין לא הרוויחו. תוך חצי שעה סגר נו הכל, דיברנו עם הילדות שהיו אז בנות 20 ו­13. לא היו סקנדלים".אגב הילדות, אומרים בני הזוג, עד לגירושים הן לא היו ערות לצורה המיוחדת בה חיים ההורים. אז, בשיחה הקשה המבשרת על פרידה, הודיעו להן אניטה ומיכאל שלכל אחד מהם יש מאהבים.­ איך הן הגיבו?מיכאל: "הן מאוד שמרניות, אבל לי היה חשוב לא להסתיר יותר, שאצלנו בבית הדיבור יהיה חופשי והבנות יקבלו חינוך הכי פתוח שיש. שכל הכביסה המלוכלכת תתכבס בבית". בשש השנים שחי לבד, עזב חזין את נתניה לטובת תל­אביב וצייר 18 שעות ביום. הוא החל להציג את ציוריו בהצלחה בכל מיני ערים בעולם, כשאין בלבו ספק שהניתוק הביא פריחה. "העזיבה הצמיחה אותי", הוא אומר. "לולא עשיתי את הצעד הזה, לא הייתי מגיע להיות אמן מוכר בעולם. יצאתי מהמסגרת, הורדתי התחייבויות למשפחה". ­ אגואיסטי קצת, לא?"אז מה? אגואיסט זה רע? נרקיסיסט זה רע. אגואיסט, על פי אמונתי, לא יעשה רע לאיש כי הוא גם לא רוצה שיפגעו בו. זו אהבה עצמית. את הילדות שלי ראיתי, הן באו אליי, אבל לא היו לי התחייבויות. לא הייתי צריך להפסיק לצייר בשביל לצאת לארוחת ערב משפחתית".­ ואהבות, היו ?"היו הרבה נשים, אבל הייתי חופשי. 90 אחוז מהזמן הוקדש לאמנות. כשעליתי על דרך המלך, הבנתי שאני צריך להיות עם אניטה, שהגירושים הסתיימו מבחינתי. נפגשתי איתה וביקשתי ממנה להתחתן איתי שוב. הצעתי לה את התוכנית הקודמת, שכל אחד יחיה חיים משלו, יעשה מה שהוא רוצה, והעיקר שנהיה ביחד. אמרתי לה שלא מסתירים יותר. היא רוצה לנסוע לכמה ימים? שתיסע. אני רוצה לנסוע? אני נוסע. יותר חשוב לא לשקר, שקר זה הכי גרוע".­ אניטה, זה התאים לך?"כן. הוא הציע שנינשא בחתונה דתית, יש לו אח סופר סת"ם שאירגן לנו חתונה ממש חרדית. ברוסיה לא התחתנו בחתונה כזו".­ למה זה היה חשוב לכם?מיכאל: "שנינו מאמינים באלוהים ואני גם לומד קבלה". ­ התנ"ך לא כל כך תומך בדרך החיים שלכם.מיכאל: "מי אמר?".­ "לא תנאף" מוכר לך?"אני לא מתייחס לזה ככה. בעיניי, אם רב ראשי מתפלל בראש השנה בבית כנסת ממוזג, שאת המיזוג בו הניח פועל ערבי, והחשמל זורם, לי מותר לנאוף. כל אחד מסדר לו את החיים על פי הדת, איך שנוח לו".­ אניטה, איך עברו עלייך השנים בלעדיו?"לא היה לי רע בלעדיו, אבל אני אוהבת להיות איתו. טיילתי, עבדתי, הייתי עם הילדות. היו לי בחורים שהכרתי". מיכאל: "ללא ספק".­ עכשיו את יודעת שהוא שוכב עם אחרות?אניטה: "כן. לא מפריע לי. החלטנו שהנפשות שלנו מחוברות וזה יותר חשוב מהגוף".מיכאל: "סקס זה גוף שוכב עם גוף. אנחנו ישנים אחד עם השני".­ אניטה, את לא קצת נגררת לזה?"לא, גם לי זה טוב, ההרפתקנות, להכיר עוד ועוד. אני אסביר לך איך זה עובד: לפעמים פוגשים מישהו, נוצרת סימפתיה גם אצלו וגם אצלי, בשלב מאוחר יתר נוצר קליק והרפתקה מינית. אני לא יוצאת לחפש אותה".מיכאל: "אם זה בא, זה בא. אני עובד בסטודיו רוב היום, לא מחפש ברחובות. דברים כאלה באים לבד, ובקלות".­ זה תורם לאמנות?"החופש תורם לה. אני לא שובר את הראש במה שלא קשור לאמנות, היא הכי חשובה לי. הנאמנות שלי לאניטה היא נפשית. אותה אני אוהב, אבל זה משפט שלא הוצאתי מהפה עשר שנים. ככה גדלתי. אבי לא אמר מעולם שהוא אוהב אותי או את אמי, ואני גם כזה. לילדות ולנכדות שלי אני אומר שאני אוהב אותן".אניטה: "זה בסדר, אני מרגישה שהוא אוהב אותי. הוא ביישן. קשה לו לדבר".­ החברים שלכם יודעים כל מה שסיפרתם לי?מ יכאל: "לא בפרטים, בכללי. אם שואלים אנחנו עונים, כדי לא לשקר. אבל לא כולם שואלים. זה מאיים עליהם. אם זה קורה אצלנו, זה עלול גם לקרות להם, וזה מפחיד מדי".

מאמר זה פורסם ב-NRG.

מסקנה:היו נאמנים לעצמכם ותאהבו את בן/ת זוגכם/תכם.

מתוך המגזין מאדאם: http://www.madam.co.il/site/index.html

פה גדול

פורסם על-ידי איריס שחר

אמנם התרגלנו לכך שפס-הקול הסטנדרטי שאנו מפיקים במיטה מורכב בעיקר מאנקות-גניחות-צעקות (תלוי בווליום, בהעדפה אישית, ובואו נודה בכך, גם בכישרון של הפרטנר). אבל הגיע הזמן להחליף את הדיסק.
מי לא יאהב לדבר גסויות בזמן סקס? מי לא יאהב לשמוע את הפנטזיות של בן הזוג בזמן שמתעלסים בלהט? מי לא ירצה לשמוע כמה זה טוב? במהלך התעלסות מינית אנחנו אוהבים להשתמש בכל החושים, אז למה להזניח את חוש השמיעה? אנחנו אוהבים להגיד דברים. לחדור עמוק לתוכנו ולחשוף את הפנטזיות שלנו במערומיהן. אבל לפעמים, ואולי רוב הזמן, אנחנו נתקלים בעכבות. למרות שמה שחששתם לומר, יהפוך לגירוי חזק שמלהיט את הפרטנר שלכם למיטה.
אם חששתם עד עכשיו – זה הזמן לחשוף את הקלפים.

תמיד טענתי שגברים רוצים שנשים יזיינו אותן. אחת התנוחות החביבות על הגברים היא שהאישה למעלה. הם ישמחו לשמוע אותך אומרת להם "אתה רוצה שאני אזיין אותך? " אני אזיין אותך ואקרע לך את הצורה", בליווי תנודות עולות ויורדות של האגן. ולגברים מעודנים יותר, שאולי לא היו רוצים להיכנס למיטה עם ג'ורג' החוקר של מוסטפא דיראני, תוכלו להבטיח תוצאה דומה אך בשפה רכה יותר. לגברים מומלץ להימנע מביטויים חריפים מדי, לפחות עד שיתהו על קנקנה של בת הזוג ויוודאו שהעניין לא ייגמר בטראומה על רקע אלימות מילולית.

"אני רוצה אותך"
נכון שזה שאתם כבר יחד במיטה זה רמז עבה לכך שיש משיכה ביניכם. אבל תמיד כיף לשמוע את זה, וזה גם לא מזיק כלל להערכה העצמית. אז תלחשו באוזן, או תאמרו בקול רם "אני רוצה אותך". נשמע פשוט ? יש לזה אפקט בלתי נשכח... בכלל, זה משהו שכולם, גם גברים וגם נשים צריכים להגיד ולשמוע כל יום, לפחות פעם ביום.


"היית רוצה עוד בחורה כאן עכשיו ?"
קודם כל, כשמציבים את השאלה הזו בפני גבר, זו דוגמה קלאסית למונח "שאלה רטורית". שנית, גם אם אתם אוהבים לעשות זאת בשניים אפשר לפנטז ביחד על בחורה נוספת במיטה. אם תרצו פעם להוסיף מישהי כדאי לדבר על זה כבר עכשיו. ואתה, אם לא תתבייש לשאול. "מה היית עושה אם היתה כאן עוד מישהי?" או " על איזה בחורה את מפנטזת? " תתפלא איזה תשובות תקבל. עם זאת, מאוד לא מומלץ להעלות את התהייה הזו עם בת-זוג קנאית...


"איך את/ה מפנטז/ת עלי?"
נשים יודעות שאתה מאונן עליהן כשאתה לא איתן. אז למה לא לספר להן בדיוק על מה אתה חושב ואיך אתה עושה את זה? וגם להיפך. תספרו את הסודות הכי כמוסים. (את הפנטזיה שלך על השכנה ממול תדחה לפעם אחרת, בבקשה).

"מה עושה לך טוב?"
כולנו לומדים להכיר אחד את השני. לפעמים כבר יודעים היטב מה בדיוק עושה לנו ולפרטנר/ית טוב מאוד. אבל זה כל כך טוב להגיד את זה. ואם משהו לא עושה טוב.. כדאי מאוד להגיד גם את זה. בעדינות מותק.

פיסקה תיאורית
נכון שלא כולנו זוהיר בהלול, אבל אפשר ללוות חלק מהסקס בתיאור מצב. כן זה מרגש אותה לשמוע כמה אתה נהנה להיות בין הרגליים שלה. ומה עובר לך בראש. אז תגיד לה! כן זה מרגש אותו אם תגידי לו כמה טוב להרגיש אותו בפנים. והכי חשוב לצעוק גוללללל !


לא דיברנו עוד על אהבה...
אם את אוהבת אותו. אם אתה אוהב אותה. אין דבר יותר נפלא מלהגיד את זה. בעצם, לשמוע את זה- עוד יותר טוב. אז אל תתביישו. בכלל כל משפט עם הפועל "אוהב/ת" מתקבל בברכה.

קצת צניעות
אל תזמינו שקרים חשוב מאוד לא לשאול שאלות כמו :
"האם אני הכי טוב שהיה לך ?" או "נכון שאני הכי טובה במיטה?" גם אם שמעתם "כן" – קחו בחשבון שזה נאמר למען הגירוי והסדר הטוב. נראה לכם שמישהו יכול היה לומר לכם לא?


"איך היה לך ?"
נכון שהתרגלנו למלא משובים בצבא ובאוניברסיטה, אבל במיטה? לא מומלץ. אם היה כל כך נפלא, אז למה צריך לשאול? אז אם אתם מצפים לתשובה כנה ייתכן שתשמעו משהו כמו : "היה נחמד. אבל לא משהו. כבר היה לי סקס הרבה יותר טוב בעבר"

נשים, קצת טאקט
בעולם התחרותי של הגברים הגודל הוא נושא כאוב. יש להימנע בכל מחיר מלומר לגבר ביקורת כלשהי על מימדיו. למרות שאנחנו יודעות שהגודל לא קובע, סליחה , כן קובע, סליחה, לא קובע.... במקרים קיצוניים הימנעי במיוחד מהשאלה : "הוא כבר בפנים?"
גברים, פשוט אל תעלו את הנושא וזהו. נקודה סוף משפט.

זיוני שכל
אחיותיי הנשים. כבר הוכח מדעית שהמוח שלנו מפותח יותר מילולית משל הגברים. אין צורך להוכיח זאת במהלך המשגל. הימנעו מזיוני שכל מיותרים. את השיחה בנושא בחירת צבע לספה החדשה תדחו למועד אחר. כנ"ל גם שיחות נפש אחרות שיש להן כבוד, אבל בעיתוי אחר. ואם את לא חושבת שהוא אוהב אותך, אל תשאלי.


בין אם מצאתם פה משהו שאתם אוהבים, ובין אם לאו (שתפו אותנו קמצנים!) חשוב להתבטא. אנחנו מבטאים את האהבה שלנו בדרכים רבות, וביניהן שפת הגוף והמגע הם החשובים ביותר. אבל גם למילים יש עוצמה. נסו ותיהנו. ואם אתם לא מקבלים את מה שאתם רוצים – אז תבקשו...תתחננו או תדרשו ! העיקר שזה יעשה לכם טוב בגוף ובנשמה.

כל מילה אמת,אני אוהב שהן טוחנות לי את הצורה כשהן דוהרות מעליי.

אינטליגנציה ארוטית: כל אחד צריך גן סודי

אצל זוגות רבים, יחסי אהבה ומחויבות מעצימים מאוד את התשוקה המינית; הביטחון מאפשר להם להרגיש חופשיים, האמון הנלווה לקירבה הרגשית מאפשר להם להתיר את הרסן באשר לתיאבון הארוטי שלהם. אבל למרבה האירוניה, מה שיוצר אינטימיות טובה לא תמיד יוצר סקס טוב - טענה זו מעלה אסתר פרל, מטפלת זוגית ותיקה, בספר חדש

מאת:שרית פרקול

"סיפור הסקס בקרב זוגות מודרניים המחויבים זה לזה חושף לעתים קרובות תשוקה שדעכה וכולל רשימה ארוכה של תירוצים מיניים, המתיימרים להסביר את מותו הבלתי נמנע של ארוס", נכתב במבוא לספר "אינטליגנציה ארוטית", מאת אסתר פרל. פרל, מטפלת זוגית ומשפחתית, כותבת עוד: "פסיכולוגים, מטפלים מיניים ומשקיפים חברתיים התמודדו זה מכבר עם הקשר הגורדי שבשילוב המיניות עם חיי המשפחה. משיאים לנו שפע עצות איך לערוך קניות בשוק התבלינים כדי להוסיף טעמים לסקס הזוגי. תשוקה נרפית, כך אומרים לנו, המדריכים, היא בעיה של תכנון הניתנת לפתרון באמצעות סדר עדיפויות מוצלח יותר וכישורים ארגוניים; או שהיא בעיה תקשורתית שאפשר לשפר אותה בכך שנבטא מילולית מה בדיוק אנחנו רוצים מינית".

פרל כותבת שהיא פחות נוטה לגישה סטטיסטית לסקס, זו הכוללת שאלות כמו "האם אתם עדיין עושים זאת, באיזו תכיפות, כמה זמן זה נמשך, מי גומר ראשון וכמה אורגזמות יש לכם". במקום זה היא מעדיפה להתייחס לשאלות שאין להן תשובות קלות, לדבריה: "ספר זה מתייחס לארוטיות ולפואטיקה של המין, לטבע התשוקה הארוטית ולדילמות הנלוות אליה. כשאוהבים מישהו, מהי ההרגשה? וכשחושקים במישהו, במה זה שונה? האם אינטימיות טובה מובילה תמיד לסקס טוב? איך קורה שהמעבר להורוּת גורר לעתים כה קרובות אסון ארוטי? למה האסור ארוטי כל כך? האם אפשר לרצות את מה שכבר יש לנו?"

היא כותבת שהפכה את סדר העדיפויות המקובל בקרב מטפלים זוגיים. "בתחום שלי מלמדים אותנו להתעניין תחילה במצב הזוגיות, ואחר כך לשאול כיצד הוא מתבטא בחדר השינה. לפי נקודת מבט זאת, יחסי המין הם מטאפורה לכלל היחסים. הנחת היסוד היא, שאם נוכל לשפר את היחסים, הסקס יילך בעקבותיהם. אבל מנסיוני, לעתים קרובות אין הדבר כך".

מיניות ואינטימיות רגשית הן שתי שפות נפרדות

היא ממשיכה וכותבת: "תרבות הטיפול הפסיכולוגי נהגה להעדיף את המילה המדוברת על פני אופן התבטאותו של הגוף, ואולם מיניות ואינטימיות רגשית הן שתי שפות נפרדות. הייתי רוצה להשיב לגוף את מרכזיותו כשאנו דנים בזוגיות ובארוטיקה. הגוף מכיל לעתים קרובות אמיתות רגשיות שמילים יכולות לטייח בקלות יתרה. אותן דינמיקות שהן מקור לקונפליקט ביחסים - במיוחד אלה הנוגעות לכוח, לשליטה, לתלות ולפגיעות - לא פעם מעוררות תשוקה כשהן נחוות דרך הגוף והופכות לארוטיות. הסקס הופך גם לאמצעי להבהרת קונפליקטים ובלבול מסביב לאינטימיות ותשוקה, וגם לאמצעי להתחלת ריפוי הפיצולים ההרסניים האלה. גופו של כל בן זוג, שמוטבעת בו ההיסטוריה האישית שלו ומוטבעים בו תכתיבי התרבות, הופך לטקסט שכולנו נקרא בו יחד".

פרל, שמאחוריה יותר מ-20 שנות ניסיון קליני, טיפלה במאות זוגות שחיי המשפחה שלהם התרוקנו מתשוקה. הם מתארים יחסים פתוחים ואוהבים, אבל משמימים מבחינה מינית. בספר זה היא מנסה בין השאר להסביר למה זה כך. לדבריה, נטיית התרבות שלנו לשוויון, ליחד ולגילוי לב מוחלט עלולה להפריע לחשק המיני. למעשה, דווקא אותן התכונות התורמות לאינטימיות עלולות לפגוע במיניות. "ביחסים ארוכי טווח קיימת נטייה חזקה להעדיף את הצפוי על הלא צפוי. ואולם הארוטיות משגשגת על קרקע הלא צפוי. התשוקה מתנגשת חזיתית עם ההרגל", היא מסבירה.

"אצל זוגות רבים, יחסי אהבה ומחויבות אכן מעצימים מאוד את התשוקה המינית, מהווים תמריץ. הם מרגישים מקובלים ועטופים, וביטחון זה מאפשר להם להרגיש חופשיים. האמון הנלווה לקירבה הרגשית מאפשר להם להתיר את הרסן באשר לתיאבון הארוטי שלהם", כותבת פרל. "אבל למרבה האירוניה, מה שיוצר אינטימיות טובה לא תמיד יוצר סקס טוב. אולי בניגוד לתחושה הפנימית, נסיוני כמטפלת מראה שאינטימיות רגשית מוגברת מלווה לעתים קרובות בתשוקה מינית מופחתת". לדבריה, אולי האופן בו אנשים בונים את הקירבה ביניהם מפחית את תחושת החופש והאוטונומיה הדרושים לצורך ההנאה המינית. "כשהאינטימיות קורסת והופכת למיזוג, לא מדובר בהיעדר קירבה, אלא בעודף קירבה, החוסם את התשוקה".

דווקא כששני בני אדם מתמזגים, אין את מי לבקר בצד השני

היא מסבירה שהאהבה נשענת על שני עמודים, ויתור ואוטונומיה. "הצורך שלנו ביחד מתקיים לצד הצורך שלנו בנפרדות. האחד אינו קיים בלעדי האחר. כשהמרחק גדול מדי, לא יכולה להיות התחברות. אבל התמזגות רבה מדי מוחקת את נפרדותם של שני בני אדם מובחנים. ואז אין מעל מה להתעלות, אין גשר להלך עליו, אין את מי לבקר בצד השני, אין עולם פנימי אחר להיכנס אליו. כשבני אדם מתמזגים - כשהשניים הופכים ל"בשר אחד" - התחברות כבר לא יכולה לקרות, אין עם מי להתחבר. לפיכך הנפרדוּת היא תנאי מוקדם להתחברות: זה הפרדוקס המהותי של האינטימיות והמין".

מה עושים? "כל אחד זקוק לגן סודי", כותבת פרל. היא מצטטת משפט של סימון דה בובואר מתוך "המין השני", בו נכתב: הארוטיקה היא תנועה לעבר האחר, זה אופיה המהותי". אבל תוך כדי התנועה הזאת, אנחנו לפעמים מצמצמים 

את המרחב הדרוש לצורך פריחתה של תשוקה.  

 אנחנו לפעמים מצמצמים את המרחב הדרוש לצורך פריחתה של תשוקה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

"אני טוענת שיכולתנו לשאת את נפרדותנו - ואת חוסר הביטחון

הבסיסי שהיא מעוררת - היא תנאי מוקדם לקיומם של עניין ותשוקה במערכת יחסים", כותבת פרל. "אני סבורה שטוב יעשו זוגות אם יטפחו את עצמיותם הנפרדת..... מדובר במרחב - פיזי, רגשי ואינטלקטואלי - השייך לי בלבד. לא הכל צריך להיחשף".

בעוד שהאהבה נהנית לדעת עליך הכל, התשוקה זקוקה למסתורין. הארוטיקה משגשגת על המסתורי, החדש והלא צפוי. "האהבה רוצה לדעת שיש לה, התשוקה רוצה לרצות", כותבת פרל. "כשזוגות מתמקמים בנוחיות האהבה, הם חדלים ללבות את אש התשוקה. הם שוכחים שאש זקוקה לאוויר".

אינטליגנציה ארוטית מלמדת איך להשתמש בפנטזיות כאמצעי העשרה בריא, כיצד נוכחותו החשאית של אדם שלישי, חיצוני, המייצג את האסור, יכולה ללבות את התשוקה, ומהי חשיבות המשחק בחדר השינה ומחוצה לו.

• הספר "אינטליגנציה ארוטית" מאת אסתר פרל יצא לאור בהוצאת כנרת. תרגום: שרה ריפין

מאמר חשוב זה התפרסם באתר האינטרנט של ידיעות אחרונות

על ארבע

דינה יעקובוביץ'

שוב הבנות "נותנות" והבנים

"לוקחים"? היא גומרת בכלל, זאתי?

תכף היא תספר לנו שהיא צריכה לבקש

ממנו רשות כדי לגמור. געוואלד!

כמו שאני אוהבת

כואב לי התחת וסימנים כחולים וסגולים מעטרים אותו. זה גולש

אפילו לירכיים. אה, יש גם פסים על השדיים. אני אוהבת את הסימנים

שלי, שבעצם הם לא ממש שלי, כי שלי כבר לא לגמרי שלי. נתתי אותי

למישהו אחר שאהיה שלו, שישתמש בי, שיחתים אותי, שיקח מה שהוא צריך.

בתמורה הוא עושה לי טוב, שומר עלי ומזיין לי ת'צורה כמו שאני

אוהבת. בכוח וחזק. מאחורה גם. הוא גם אומר לי מילים שמלחלחות לי

ת'נשמה. אחרי שהוא גומר לזיין אותי, הוא גומר לי בפה, או על הפנים

ומשאיר אותי קשורה לעוד הרבה זמן. לכמה זמן? לא יודעת, אבל יודעת

שלשבת שם, עקודה, לא מחכה לכלום, רק נמצאת שם כי הוא רצה וביקש, זה

הכי קרוב לטיהור שיש.

למה?

אה!! אתם וודאי מצטווחים - מה זה הסאדיזם הזה? מה זה השוביניזם

הזה? שוב הבנות "נותנות" והבנים "לוקחים"? היא גומרת בכלל, זאתי?

תכף היא תספר לנו שהיא צריכה לבקש ממנו רשות כדי לגמור. געוואלד!

והיא בתמורה תענה לכם בכנות, שנכון - היא צריכה לבקש רשות כדי

לגמור והוא אומר לה איך לאונן ומתי ללכת בלי תחתונים לעבודה ומתקשר

לשאול אותה איך היא מרגישה עם זה ואז היא חייבת לרוץ לשירותים

ולבקש אותו להסכים לה לגמור עכשיו. בבקשה... שתבינו - ככה חזק זה.

הצלחה נמדדת במ"ל. רטוב, או לא רטוב? זו השאלה. הוא בודק לפני

הקשירה ואחריה ומגלה - כמה לא מפתיע -שאני רטובה. מריירת ללא תקנה.

"ככה? אוהבת ת'קשירות?" הוא שואל בטון חצי אכזרי, אבל אני שומעת את

החיוך, שומעת - כי בעיניים קשורות קשה לראות. זה מביך, להודות ככה

בקול רם שאני אוהבת מה שהוא עושה לי. זה משפיל. לכן כשאני לא עונה,

הוא בודק שוב ואומר יותר משואל: "את רטובה לאללה. מתה על הקשירות

האלה, הא?!" זהו, אין ברירה, אני מודה ומהנהנת בראש ונטרפת כמעט

לגמרי כשהוא מכריח אותי לומר משפט מלא, כמו בשיעורי אנגלית מפעם:

"כן, אני אוהבת להיות קשורה. זה מגרה אותי כל כך כשאתה קושר אותי".

זה להיות חשופה בתשוקה החריפה הזו וזה מביש ומענג ביחד, נמוך

וגבוה. השילוב יוצר עוצמה אדירה, שאחרי שמכירים אותה, לא רוצים

בלעדיה.

עד הסוף

כן, אני רוצה שהוא יקח, שיעשה. אני בתפקיד הכנועה, המתמסרת ותודה

שהבאתם אותי עד הלום. האם רכבתן פעם על מישהו, עם זין חזק ומכאיב

בתוך הכוס שלכן, כשאתן קשורות בידיים מאחורה, עינייכן עצומות, והפה

נעול באיזה סמרטוט עלוב? אי אפשר להשען על הגוף שלו, קשה לעלות

ולרדת, השרירים ברגליים מתחילים לכאוב, אבל את יושבת עליו לגמרי,

כל הדרך עד הסוף. דרך הרחם והשחלות ועד לריאות וללב. הוא מנער

אותך, מסיט אותך מצד אל צד, מתמרן את הגוף שלך החם איך שבא לו,

דוחק את עצמו פנימה ועוד יותר פנימה ואת רק מתנדנדת שם כמו לולב.

בוערת בגירוי היסטרי, הוא מעורר את הגוף שלך והתוך שלך כמו שאף פעם

לא. הוא לא מלטף ולא מתחנחן, אלא דופק אותך כמו גבר. ואת? את אוהבת

את זה כל כך, רוצה עוד, רוצה ככה ויותר, כמו אישה, לתת, להיעלם,

להתמסמס לגמרי. אידוי. קח, תעשה, חזק או חלש, כי זה שלך. זה שלך,

כי כך את בוחרת ורוצה.

ולאילו מבניכם שדואגים - אני יכולה להפסיק בכל רגע ובכל שניה, ואני

יודעת וזוכרת את זה וגם הוא, אבל למה להפסיק, אם מה שהוא עושה לי

זה בדיוק הדבר שאני הכי רוצה?

מהאתר בננות
 

ניתוח פלסטי משפר סקס, אורגזמה  

מערכת BeOK
פורטל בריאות ויופי  

מה הקשר בין סקס, אורגזמה ותשוקה מינית ובין ניתוחים פלסטיים? מחקר מציע כי לא רק שניתוחים פלסטיים תורמים לביטחון העצמי ולתחושת הרעננות של נשים רבות, הם גם מסייעים לנשים להנות יותר במיטה ולחוות אורגזמות טובות יותר - חלק מהגדול מהנשים שהשתתף בסקר שערך מנתח פלסטי ידוע בארה"ב דיווח הן הצליחו להגיע לאורגזמה טוב יותר לאחר הניתוח  למרות מה שיאמרו לכם פסיכולוגים בנוגע לדרך הטובה ביותר לשיפור ביטחונכן העצמי, ניתוחים פלסטיים (כגון הגדלת או הרמת חזה) המשפרים את מראן של נשים רבות, מביאים גם לשיפור בתחושה אצל אותן נשים, שחשות עצמן סקסיות וצעירות יותר.

כעת, מציע מחקר חדש, תורמים ניתוחים פלסטיים לא רק למראה, כי אם גם לשיפור חיי המין, ובמיוחד משפרים את הסיכויים של אותן נשים לחוות אורגזמות ואת איכות האורגזמות.

לכאורה לא אמור להיות קשר בין הדברים, שכן אנשים רבים, שנחשבים לפחות מושכים (בעיני החברה המערבית) נהנים מחיי מין מהנים, וההפך: אנשים מושכים רבים לא נהנים במיטה.

אולם לפי סקר שנערך בארה"ב על ידי רופא פלסטי מפיטסבורג, ד"ר גאי סטופמן, סקר שממצאיו מופיעים במהדורת פברואר של כתב העת Aesthetic Surgery Journal , נראה שהניתוחים הפלסטים תורמים גם תורמים להגברת ההנאה במיטה.

"במשך תקופה ארוכה תמיד נטען שניתוחים פלסטיים משפרים את המראה ובעקבות כך את הביטחון העצמי, וברור שכאשר מישהו חש טוב יותר לגבי עצמו הוא גם מרגיש יותר בטוח במיניות שלו ויותר סקסי, אולם עד עתה לא היו נתונים לגבי תפיסה זאת", אמר סטופמן לאתר WebMed.

פעם בשנה, לקחת חופש מהנישואים

זה התחיל אחרי לידת הבן הבכור, כשחיי המין הפכו דלים והבעל הרגיש שאשתו והוא מתפקדים כמו עסק, בלי תשוקה והתרגשות. הם הגיעו לצומת דרכים, בו יכלו לבגוד, או להיפרד. ואז הם המציאו את שיטת שבוע "רגילה" - חופשה מבן הזוג, בלי שאלות מיותרות ועם כסף לבזבוזים

מחברת המאמר:שרית פרקול

פעם בשנה, כבר שלוש שנים, הוא לוקח שבוע חופש מאשתו. פעם בשנה, כבר שלוש שנים, היא לוקחת חופש ממנו. בן הזוג היוצא לחופשה מצטייד ב-5,000 שקל במזומן, ויכול לבלות את השבוע הזה באיזה אופן שירצה, היכן שירצה, עם מי שירצה, בלי שיצטרך אחר כך לתת דין וחשבון על כך.