YNET-יחסים: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3925,00.html

אם אתה רוצה רק סקס אל תמכור לי לוקשים

אני הרי אוהבת סקס, זה בריא, וכרגע לא אביר ולא סוס נראים באופק. אבל אולי רק כשאפסיק להתפשר על זיונים חסרי משמעות יגיע הדבר הנכון והאמיתי? יכול בהחלט להיות שדווקא אז אתגעגע לסקס נטול הרגש, שכל כך משחרר אותי

מאת:יעל וייסבך

בערב של תחילת הסתיו ישבנו שרון ואני בבר הביתי שלנו. אני התחדשתי עם יין אדום לקראת הימים הקרים, בעוד שרון נשארה נאמנה לקיץ עם קאבה.

"מה אני עושה?",שאלה שרון כשראתה את הטלפון רוטט על השולחן.

"מה זאת אומרת? את יוצאת איתו", עניתי.

"אבל הוא צעיר ממני בעשר שנים", לפתה את ראשה בידיה.

"ממי", הנחתי ידי על זרועה, "יגיעו ימים בהם נסתכל אחורה בערגה אל הזמנים שיכולנו לעשות מה שבא לנו. הוא עושה לך את זה, תצאי איתו".

שרון בהתה בסמס בהתלהבות של ילדה. "הוא בא לאסוף אותי לסושי. אני מתה", אמרה.

בעוד היא מתקתקת במרץ, התחיל גם הטלפון שלי לרטוט בוויברציות משלו.

"גיא. וואו, שנים לא דיברנו. מה שלומך?" עניתי מופתעת.

"שלומי טוב. מה איתך?" שאל, "יש אהבה?"

"יש אהבה", עצרתי לשמוע אותו מתאכזב. "אהבה עצמית", המשכתי, בתחושה קלה של רמייה עצמית.

"רוצה לשכב איתי הלילה?", שאל בלי היסוס.

"כן", עניתי בלי לחשוב והפתעתי את עצמי.

"אצלך בעוד שעה?" המשיך. אישרתי וביקשתי חשבון.

"מה קורה?" שאלה שרון שהבחינה בפני הסמוקות. "גם אני חוגגת הלילה", עניתי בחיוך.

"שיזדיינו המוסכמות, וגם אני"

אהבתי את הישירות שלו, חשבתי כשמיהרתי הביתה. אם אתה רוצה רק סקס אל תמכור לי לוקשים. מצד שני הרגשתי זונה. ככה להסכים, בלי חיזור קטן? פלירטוטון? איזה סושי? דרינק? להצעה מגונה כזו חייבים לסרב. מצד שלישי אני חרמנית אש והוא נראה כמו קלינט איסטווד בשנות ה-30 שלו, שיזדיינו המוסכמות וגם אני.

הגעתי הביתה נרגשת ומיד הכנתי את הסט הרומנטי: קטורת, נרות ודיסק של גוטן פרוג'קט. הצלצול בדלת הגיע בדיוק כשסיימתי. אחרי שהתחבקנו לשלום אני משכתי לכיוון הסלון. הוא תפס בידי ומשך לחדר השינה. התיישבתי על המיטה נבוכה. אפילו אני, שמתורגלת בסקס מזדמן, לא ציפיתי שנגיע למיטה כל כך מהר.

"מה, את ילדה קטנה?" שאל ממרומי עמידתו, "בואי לפה".

נעמדתי מולו. הפשטנו זה את זה במהירות.

כיאה לבנקאי השקעות הוא ניגש ישר לעניינים. קר ותכליתי. יש עבודה והגבר המנוסה יעשה אותה טוב מכולם. לא התנשקנו. אני הישרתי אליו מבט אבל הוא לא הסתכל לי בעיניים, הוא לא שיחק את משחק האהבה. הזדיינתי עם רובוט ויברטורי יפה ומיומן. כעבור כעשר דקות הערתי את כל השכונה. צחוק רם התגלגל ממני החוצה.

אחרי שלוש אורגזמות שלי ואחת שלו שכבנו זה לצד זה מבלי לגעת. חיוך מסופק על פני, מתמתחת בפינוק.

"תגידי, כל הגברים שלך גרועים במיטה?" שאל תוך כדי שליפת הקונדום.

"לא, דווקא ההיפך, למה?" התרסתי.

"לא השקעתי עשירית ממה שאני יכול וכבר עפת לשמיים. הנחתי שאת רגילה לדרעקים".

רק השקעות יש לו בראש, חשבתי לעצמי. "אני יצור אורגזמי, אל תחמיא לעצמך", הכנסתי לו בכנות.

"אני לא זוכר שהיית ככה", איתגר אותי.

"אולי בעבר היו לי רגשות כלפיך וזה הפריע. אולי אני יותר משוחררת כשהסקס נטול רגש".

"נשים", הוא נאנח, "אתן לא יכולות להיות מאושרות, אתן מסובכות מדי", פצח במונולוג הכדורגל והבירה השחוק - עד כמה פשוטים גברים ועד כמה הפשטות מקלה עליהם בהשגת האושר הנכסף.

ויברטור היה חוסך ממני הרצאות מסוג זה, אבל הייתי חייבת להודות, אפילו בגבר קר יש חום אנושי שנעדר מהרוטט הוורדרד שלי.

לפחות אחת מאיתנו קיבלה יותר מזיון 

הרבצנו עוד סיבוב. בעודנו מתנשפים אחרי שיא נוסף צלצל הטלפון. "יש לך עוד עניינים ללילה?" הרים גבותיו.

"זה שהסכמתי לשכב איתך לא אומר שאני שרמוטה", התלבשתי וקמתי מהמיטה לציין שזמננו תם. זאת היתה שרון. "היה מושלם. הוא מושלם. הוא יותר בוגר מכל הבחורים שהיו לי, מזל ששכנעת אותי לצאת איתו". שמחתי בשבילה, לפחות אחת מאיתנו קיבלה יותר מזיון.

עשן הקטורת עוד הסתלסל באוויר כשהתפרקדתי על המיטה בכיף של אלכסון. תהיתי אם בחרתי נכון כשנעתרתי להצעה הלילית. אמנם הוספתי חוויה מרגשת לרזומה ובאתי על סיפוקי, אך יחד עם זאת הרגשתי ריקנות – הרי זה לא באמת מה שאני רוצה.

מצד שני, אילו ברירות יש לי? להתנזר עד שיבוא האביר על הסוס? אני הרי אוהבת סקס, סקס זה בריא, וכרגע לא אביר ולא סוס נראים באופק. ואולי רק כשאפסיק להתפשר על זיונים חסרי משמעות יגיע הדבר הנכון? ואולי אז אתגעגע לסקס נטול הרגש שכל כך משחרר אותי?

נאנחתי בחוסר החלטיות, אולי הוא צודק? אולי נשים מסובכות מכדי להיות מאושרות כמו גברים?

אבל, הסתננה למוחי מחשבה, אולי ההבדל בין האושר הנשי לגברי כמוהו כהבדל בין האורגזמות שלנו? אולי קשה לנו יותר להיות מאושרות, אבל גלום בנו פוטנציאל לשיאי אושר שגבר לא ידע לעולם? במחשבה אופטימית זו צללתי לחלום בו קלינט איסטווד ואני נמלטים בדהירה מרובוט אימתני בחליפת עסקים ומחביות הבירה שהוא משליך אלינו. 

האימייל של יעל

NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/43/HP_866.html

הנשים של אושו

בשנות השישים הנשים בקומונה של אושו היו השולטות: נשים בשלות בגילאי 35-40 שתפסו את כל תפקידי המפתח ונחשבו לבודהות מלידה שיכולות להציל את הגברים בעזרת סקס משוחרר. החוקרת סוזן פאלמר בדקה האם הגורו הפמיניסט, שהמליץ לתלמידותיו להימנע מלידה וללדת את עצמן מחדש, אכן הצליח לכונן סדר נשי חדש

מאת:ירון שוורץ

נשים חוגגות באשראם 

אחד האישים הכי דחויים באקדמיה הוא אושו. לאקדמיה קשה איתו, גורו נערץ על ידי מיליונים שהפך לשם נלווה כמעט לכל פעילות רוחנית. אושו-שמושו, כך שמעתי לא מזמן שדרנית מתבטאת בגלי צה"ל. המדיטציות של אושו, התרפיות של אושו – העידן החדש שייך לאושו. באקדמיה מביטים בו בעין עקומה ואומרים, אושו? דבריו הרי ריקים מתוכן. בנוסף, הפלילים שנחשד בהם, העושר הרב שיוחס לו בחייו, כל אלו הופכים אותו לאחד שלא היה מתקבל אפילו לחוג לפילוסופיה.

בכלל קראו לו ראג'ניש, אבל ארבעה חודשים לפני מותו הוא החליט לשנות את שמו, בידיעה ברורה שמיתוג עצמי מחדש עשוי למחוק היסטוריה של שלושים שנות פעילות שנויה במחלוקת. שלושים שנים אמרנו? נו, זה כבר היסטוריה, והיסטוריה היא רקע מצוין לחקירה אקדמית.

שלושה עשורים של פעילות, מיליוני תלמידים, מאות שיחות שתועדו, הוקלטו ונשמרו. אדם שפעילותו הרוחנית חצתה גבולות, מדינות ואת שלושת העשורים החשובים של המאה העשרים – שנות השישים, השבעים והשמונים – שהיה הנביא של הניו אייג' המודרני, שעסק בדת, בפילוסופיה, במדיטציה, בפסיכולוגיה, בפוליטיקה ואפילו בספרות, תזונה והומור. אם נתבונן בעובדות הללו דרך משקפיים של ארכיאולוג תרבות, או של היסטוריון מודרני, נגלה ש"מחקר ראג'ניש" עשוי לתת לנו עוד מבט על המאה העשרים ועל פוטנציאל אנושי אחר שאולי היה שם. כתבה זו תעסוק בנשים, בראג'ניש ובפוטנציאל הייחודי שניתן להן באותם ימים שהתאגדו סביבו בהמוניהן.

סקס הוא אחת הדרכים המומלצות להתפתחות רוחנית

אושו  

לא רבים יודעים זאת, אבל בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת התוודו כמה חוקרים בינם לבין עצמם כי הם עוקבים בשקט ומהצד אחרי ראג'ניש ותנועתו. לאחר מותו החליטה קבוצה זו לקיים כנס חד פעמי בנושא "מה בעצם היה שם?". אותם חוקרים הכירו מחייהם האישיים את ההתנגדות העמוקה של האקדמיה לפעילותו של האיש, ולכן הזמינו לכנס רק את תלמידיו של אושו, הסניאסים. לכבוד האירוע ניסתה חוקרת בשם סוזאן פאלמר להבין מה היה מקומן ותפקידן של הנשים בתנועתו של ראג'ניש. פאלמר ראיינה עשרות נשים שהגיעו מפונה לקומונה המרכזית שהקים ראג'ניש בצפון אמריקה, במדינת אורגון, בשם ראג'ניש-פורם (עירו של ראג'ניש), וגם נשים מקומונה מקבילה שצמחה במונטריאול, קנדה. עבדכם הנאמן מתכוון לעשות שימוש באסופת הנתונים שגיבשה פאלמר ולבדוק מה עומד בצומת שבין נשים, ראג'ניש, מיניות ודת.     

ההיסטוריה מטבעה נוטה להרחיק אותנו מעובדות העבר, וככל שעובר הזמן, אנו נוטים לראות את המצב כיום כעדות למה שהתרחש פעם או כתוצאה שלו. כיום, באשראם של אושו ובקומונות מקבילות שממשיכות את פעילותו, הרוב המוחלט הינו גברי. המנחים, המנהלים, התחזוקה, כולם נתונים בידיים גבריות.

אבל כשראג'ניש היה עדיין בחיים והתנועה היתה בשיאה, היו שם יותר נשים מגברים. באותה תקופה התנועה של ראג'ניש התקיימה לא רק בפונה אלא גם במרכזים מקבילים בארצות רבות, ביניהן יפן, גרמניה, אנגליה, קנדה וכמובן ארצות הברית. גם במרכזים הללו היוו הנשים רוב פעיל ודומיננטי על פני הגברים, ובהתאמה גם ניהלו אותם. מי היו הנשים הללו, מה היה מעמדן, כיצד נראו חיי המשפחה שלהן ומה משך אותן לראג'ניש?

ראג'ניש הכין את הקרקע לכך שבקומונות שלו תהיה חלוקת התפקידים בין גברים לנשים שונה מזו הנהוגה בחברה. הוא לא דיבר באופן ברור על מה שאנחנו מכנים היום בשם "מגדר", ובמקום זאת הציע התייחסות קצת אחרת לנושאים כמו זוגיות, סקס ומדיטציה:

א. הסקס הוא אחת הדרכים הנכונות והמומלצות להתפתחות רוחנית. המודעות מגיעה לשיא לאחר האורגזמה, הזמן חדל מלהתקיים וכל מחשבה נעלמת, ממש כמו ברגעי השיא של המדיטציה.

ב. בני האדם אוהבים לחקור הכול, גם זה את זה, לכן היו מעדיפים לקיים יחסי מין עם כמה שיותר בני זוג. אבל הגברים פוחדים מנשים, המיניות שלהן מרתיעה אותם, ולכן הם החליטו לכפות על החברה חיים של זוגיות קבועה, וכך הפך מוסד הנישואים ל"ארון המתים של האהבה והתשוקה המינית".  

ג. הדרך להארה היא אינדיווידואלית ולכן יש לצעוד

בה לבד. בייחוד חשוב הדבר עבור נשים, מכיוון שבאופיין הן עצמאיות הרבה יותר מהגברים.

ד. לפיכך המשפחה הביולוגית מיותרת. הפתרון הוא חיי קומונות וקיום "משפחות רוחניות" בלבד.
ה. היריון? פעם זה היה אידיאל קדוש. היום זוהי דרך גברית לניצול האישה, להשארתה בבית ולנטילת כוחה הרוחני. מי שבכל זאת רוצה ילדים יוכל להשתמש במדע שבקרוב יציע לנו הזרעה, הפריה ורחם מלאכותיים.

וכך הוא מסכם:

"משחר בריאתה היתה חווה כפופה לאדם. ומאז חיו הנשים בעבדות לטובת הגברים. מבחינה כלכלית לא הורשתה להן עצמאות, מבחינה חינוכית לא הורשה להן להשתוות לגברים, והכי חמור, מבחינה דתית היא נחשבה לפחותה, וכתבי הקודש היו תמיד סגורים בפניה. כנפי הנשים קוצצו בדרכים רבות, אבל הנזק הגדול ביותר שנגרם להם היה בנישואים. הפסיכולוגיה של הנישואים מכריחה הן את הגברים והן את הנשים לפעול כנגד היצר הטבעי שלהם, אולם עבור הנשים היה הדבר כרוך בסוגים רבים מדי של עלבונות. מכיוון שאף גבר לא יכול היה להסתפק באישה אחת בלבד, יצרו הגברים את מוסד הזנות, והפיכת האישה לזונה הינו הרצח הנורא ביותר שיכול היה הגבר לגרום לה".

בקומונה שלו, הבטיח ראג'ניש, תוכל האישה להיפטר מאזיקי המעמד החלש, להפוך למנהיגה ולהוביל עידן חדש בראשות הנשים.

כוהנות ונהגות בולדוזרים

טנטרה 

שלא תטעו, ראג'ניש לא תמך בפעילות הומוסקסואלית. ברוב הקומונות, הדחף לקיום פעילות מינית עם בן אותו המין נחשבה בעיניו למשחק ב"פאזל הקטן", שמשמעותו בריחה מההתמודדות עם "הפאזל הגדול", כלומר עם פיצוח אתגר היחסים בין גברים לנשים. כדי ללמוד את הפאזל הגדול עודדו בקומונות יחסים זוגיים ומיניים קצרי טווח.

בקבוצות התרפיה נלמדו טכניקות שעודדו את המשתתפים לשחרר מעצורים ועכבות, לבטא רגשות מיניים וללמוד להשתמש במגע אינטימי לתרפיה ולחיזוק אנרגטי ולא רק לפורקן צרכים גופניים.
עדויות רבות מספרות שעל התלמידים הופעל לחץ מסוים להתנהג באופן היפראקטיבי מבחינה מינית. יחסי מין עם בן זוג אחד היו גורמים לרוב לכיווץ מצח קל ולפליאה. התפישה היתה כי האנרגיה הזוגית "נתקעת" כאשר בני הזוג מתעקשים לבלות רק זה עם זה. מנגד, כל התמסרות לבני זוג נוספים, אפילו ללילה אחד, נחשבה לשחרור אנרגטי ולצעד חשוב בדרך להתמודדות עם רגשות כמו קנאה, שנאה וכעס.

הסקס נתפש כאמצעי להבנת העצמי ולביטוי עצמי, מוטיבים שהיו חשובים הרבה יותר משיתוף פעולה הדדי. התפתח קוד חדש של מוסר מיני שכלל מושגים ניו אייג'ים כמו "אמון", "להיות פתוח" ו"לחלוק". החופש המיני הצליח להסיר במהירות מכשולים תפישתיים, מוסריים וחברתיים שהפריעו לשינוי תודעתי, והמטרה היתה ללמוד להיות אותנטי בכל אינטראקציה ולא לנסות להציג דמות עקבית. יחסים מיניים כנים ללא מעצורים נתפשו כדרך הנכונה ביותר לעורר באדם אהבה עצמית מחדש.
מובן שהיו גם תלמידים שנהנו מאוטונומיה זוגית בחייהם הפרטיים, אך דרכי ההתמודדות שלהם עם בעיות היו שונות מאלו המקובלות בחברה שמחוץ לקומונה.

מאינטימיות לאוטונומיה

אושו 

מדוע הגיעו לקומונות של ראג'ניש דווקא נשים מצליחניות, רווקות/גרושות וללא ילדים? התשובה לשאלה זו עשויה להצביע על הדילמות החברתיות, הרגשיות והרומנטיות שנשות המערב התמודדו עימן באותה תקופה. ראג'ניש ביקש להוציא את הפמיניזם מהתחום התיאורטי ולהציע פרקטיקה חברתית שתאפשר לנשים לממש את עצמן באמת. 

הנשים הוזמנו להנהיג ולממש את הניסיון, הידע והפוטנציאל שצברו במהלך חייהן, באופן  שלא יכול היה לבוא לידי מימוש בחברה שהעניקה תמיד עדיפות לגברים. בקומונה של ראג'ניש הן יכלו לנטוש בקלות את אותם תפקידים שבאופן מסורתי-חברתי הוקצו להם, הן  כבר לא חשו מחויבות להיות עקרות בית או אמהות וגם לא נאלצו לחוש כישלון אם לא מילאו בהצלחה את התפקידים הללו. נשים קרייריסטיות שוויתרו על ילדים, נשים שלא הצליחו להרות, נשים שאיבדו את ילדיהן ומשפחתן בתאונות, כל אלו מצאו מפלט בחברה ששמחה לקבלן.

עניין נוסף, שאינו טריוויאלי כלל וכלל, היה העובדה שנשים רווקות מעל גיל ארבעים הוזמנו לחזור ולמצוא את כוחות הפיתוי והחיות שהודחקו עם השנים מכורח הלחץ החברתי. בניגוד למסורות דתיות רבות, שבהן אישה מבוגרת אמורה להפנות עורף לחיי ההוללות ולתור אחר חיים רוחניים בנזירות ופרישות סקסואלית, קיבלו הנשים אצל ראג'ניש את התמיכה החברתית לחזור וליצור את עצמן כסקסיות ואטרקטיביות ולחדש את פעילותן המינית.

"המאהבת" היתה המעלה הרוחנית הגבוהה והנחשבת ביותר. בנוסף, שמירה על אורח חיים צמחוני, עבודה פיזית, השתתפות יומית במדיטציות אקטיביות, בריקוד ובשירה וכמובן גם הימנעות מהיריון, כל אלו העניקו לנשים בקומונות מראה רענן ובריא, שהוציא אותן ממשוואת ההזדקנות.

"כל אישה יכולה להפוך לחץ לכיוון האלוהות. הברכה שהיא מביאה עימה, הנועם, היופי שלה, האהבה שלה, הדבקות שלה יכולים להראות לנו את הדרך למציאות גבוהה יותר של ההוויה, לאזור הגדול של התודעה"

אורגזמה כפנס להארה

אושו 

אך האם בכך מסתכם החלום הפמיניסטי? האישור להימנע מנישואים ומאמהות? האישור למתירנות מינית נשית ולדומיננטיות נשית בחברה? האישור של "המאהבת" כתפקיד רוחני? ראג'ניש זיהה משהו מעבר לכך; הוא הבחין ביכולת רוחנית שלא היתה מובנת מאליה, שהוחבאה והוכחשה על ידי המין הגברי:

"אישה יכולה להפוך לתלמידה המושלמת ואף למאסטרית המושלמת, אף גבר אינו יכול להתחרות עם נשים באיכויות הללו... לנשים היתה מאז ומתמיד היכולת לחדור לפנימיות של הגבר, לבחון את המוסר שלו, את האאורה שלו, את הכריזמה שלו. אבל הכישרון הזה הפחיד את הגברים, הם עשו כל מה שיכלו כדי לקחת מנשים את היכולות הרוחניות שלהן, הם בחרו להדגיש רק את הממד הפיזי, רק את המשיכה הסקסואלית, כל דבר שהיה יכול להיתפש כרוחני מצדן הציגו הגברים ככישוף, כמקור הרע. לכן היו חייבות הנשים לשמור על גופן כל הזמן ולא יכלו לטפל בצד הרוחני שלהן... מיליוני נשים חיו ומתו ללא הידיעה שהן מסוגלות לחוות אורגזמה, ומובן שאף אחת מהן גם לא ידעה שאותה אורגזמה שנאסרה עליה יכלה גם להעביר אותה לממד רוחני שונה, ואפילו להיות הפנס בדרך שלה להארה. 
 
"בחזון שלי, העידן הבא יהיה עידן הנשים. הגברים ניסו במשך יותר מ-5,000  שנה ונכשלו. עתה הגיע הזמן לתת לאנרגיות הנשיות להשתחרר, ואם הנשים עצמן לא ישתחררו הן לא יוכלו להפוך למוארות. אותן תנועות לשחרור האישה לא יוכלו לעולם להעניק להן את אשר הן מחפשות. רק אישה-בודהא תזכה לחופש מהאזיקים החברתיים שבהם היא שבויה... אלפי נשים נאספות סביבי, דבר זה לא קרה לפני כן מעולם, המסע הרוחני היה תמיד עניין גברי. עתה הגיע תורן של הנשים".

אם נבחן את החברה הנורמלית, אם נתבונן בדתות השונות שבהן נשים יכולות או מאולצות להיות חברות, אם נבדוק את רוב הכתות והדתות שנדדו מהמזרח למערב, נראה כי אף אחת מהן אינה מאפשרת לנשים את ההתנהגות החברתית האחרת שמציע להן ראג'ניש. רבים מהתלמידים הרוחניים שהסתובבו בהודו בשנות השבעים והשמונים ידעו לציין שראג'ניש היה אחד הגורואים היחידים דאז שלא התייחסו בזלזול לנשים, לא ראו אותן כנחותות ולא התעקשו על פרישות מינית. 

אישה שבאמצע החיים חשה את עצמה נטושה, לא מושכת ומדוכדכת הוזמנה להצטרף לקומונה של ראג'ניש, להחיות את עצמה מחדש ואף להעניק לחייה נופך רוחני. סביר להניח שאישה שהיתה פועלת בסגנון ראג'נישי מחוץ לקומונה היתה נתפשת כבעיה מוסרית, כדמות מגוחכת שיש להתייחס אליה בחמלה בשל חולשותיה. אצל ראג'ניש התנהגות כזו היתה מתפרשת באופן ברור ככריזמטית.

בסיכום מחקרה אומרת פאלמר כי לאחר שבחנה יותר מעשר כתות ודתות חדשות שהתפתחו באמריקה, ואף כאלו שנדדו מהמזרח למערב, כמו תנועות זן ומסדרי הארי קרישנה, היא לא מצאה באף אחת מהן מקום כה נרחב לנשים כמו אצל ראג'ניש. מקום שהעניק להן אפשרות למנהיגות נשית, חיים מדיטטיביים וביטוי מיני ללא הגבלה. מקום שבו גם נשים בנות ארבעים, קרייריסטיות וללא ילדים, יכלו לראות עצמן כמבורכות וכרוחניות.
נכון, כתבה זו מתעלמת מחשדות רבים שהועלו לאורך ההיסטוריה לגבי אותו אושו-ראג'ניש על ניצול תלמידים, הפקרות, הדחה לפשעים ועוד מעשים פליליים, אבל, מעבר לכך, היא מבקשת להציג כת ייחודית לזמנה שהציעה מרחב למנהיגות נשית, אינטימיות פיזית וחיים קומונליים שכוונו להתפתחות רוחנית ומדיטציה.

קיומה של קומונה כזו, כאירוע היסטורי ייחודי, בתקופה המודרנית יכול רק להעיד על התקופה שבה אנו חיים ולהעלות את השאלה, האם זה באמת העידן החדש, או שמא אנחנו למעשה משחזרים את עצמנו משחר ההיסטוריה שוב ושוב ללא כל התקדמות של ממש?

על המחבר

ירון שוורץ הוא בוגר החוג למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב והתמחה בהגות הודית מודרנית. כיום הוא סטודנט בתוכנית ללימודי מגדר של אוניברסיטת בר-אילן

המאמר פורסם לראשונה בגיליון יולי של המגזין "חיים אחרים", ירחון אלטרנטיבי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית

משרד הבריאות קובע: היזיזות מזיקה לבריאות

סקס ללא מחויבות יכול להיות כיפי, אבל הוא יכול גם להתפוצץ לך בפרצוף.

קבלי את רשימת הסכנות, שתעזור לך להישאר באזור הבטוח

מאת:מולי טריפין

הגברים בחייה של בחורה ממוצעת מתחלקים לבני זוג, ידידים, וכל אלה שנופלים איפשהו באמצע. יזיזים, שותפים לסטוצים, חברים לעתות חרמנות - לא משנה איך תקראי להם, מדובר בבחורים שמספקים לנו סקס, על בסיס קבוע או משתנה, רק כי בא לנו. בלי ארוחת ערב במסעדה, בלי סרט וקפה, ובעיקר בלי בגדים.

אם יש לך חשק מיני בריא ואת בדיוק בין מערכות יחסים, או שסתם לא מתחשק לך להכניס את עצמך לזוגיות רשמית ומעיקה, הסידור הזה יכול להיות מושלם עבורך. ולמרות זאת, יש בחורות שלוקחות קשה את ההשלכות של קשרים מהסוג הזה. "קיום יחסי מין עם אותו גבר על בסיס קבוע מכניס את המוח שלך להלך חשיבה של זוגיות קבועה", מסבירה ד"ר ג'רלדין פיורקובסקי, מחברת הספר Too Close for Comfort, "ואז, כשלא תקבלי את התמיכה הרגשית שמגיעה בדרך כלל עם קשר זוגי, זה יגרום לך לכעס ולמצוקה". ולזה מצטרף הלחץ החברתי, שרק מוסיף לתחושת הבלבול הכללית. "מקובל לחשוב שנשים אמורות להיות מספיק משוחררות כדי להתמודד עם סקס בלתי מחייב", אומרת ד"ר אליזבת' פול, מרצה לפסיכולוגיה מניו ג'רזי. COSMO אומר את האמת בפנים.

סכנת סטוץ 1 - החרטה שאחרי

יכול להיות שאת משכנעת את עצמך שאת קופצת למיטה עם היזיז כי את במצב רוח לעשות כיף, אבל יכול מאוד להיות שבעצם מה שאת בעצם מחפשת זה קרבה ונחמה. "לפעמים נשים פונות ליזיז כי חסרה להן אינטימיות", אומרת ד"ר פול. "הבעיה היא שהצורך הזה לא מתמלא, כי אין איתו חיבור רגשי". אחרי כמה התנסויות מיניות עם אותו יזיז את עלולה להרגיש שההתרועעות שלכם היא מכאנית וחסרת טעם. זה כמו לאכול חתיכה ענקית של עוגה: הטעם נפלא, אבל כשאת מסיימת לאכול את מתמלאת חרטה.

תחושה נוספת שעלולה לצוץ אצלך היא תחושות הניצול. נכון, גם את מנצלת אותו, אבל בכל זאת את עלולה להתאכזב מזה שהבחור לא דלוק עלייך. "סטוץ מגביר את הביטחון העצמי בשלב הראשון, כי הוא נותן תוקף לכך שאת בחורה מושכת ומוכשרת במיטה", אומרת ד"ר פיורקובסקי. אבל במשך הזמן העובדה שהבחור לא מעוניין בקשר אמיתי ואוהב איתך עלולה לפגוע, אפילו קשות, בהערכתך העצמית.

עניין בעייתי נוסף הוא השם הטוב שלך. "נשים מוצאות את עצמן בין הפטיש לסדן בקטע הזה", אומר ד"ר נובל גלן, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת טקסס. "מצד אחד הן רוצות להיות פתוחות ומודרניות, מצד שני, החברה שלנו עדיין לא רואה בעין יפה נשים משוחררות מבחינה מינית".

קשה להיות חשופה מבחינה פיזית בלי להיות פגיעה רגשית אילוסטרציה: ASAP photos

סכנת סטוץ 2 - את מתחילה להתאהב בו

למרות שלשני הצדדים ברור שהחיבור הוא על טהרת המין בלבד, את עלולה להבין פתאום שאת בעצם נורא רוצה מערכת יחסים עם הבחור שאת שוכבת איתו. למה זה קורה? קודם כל, קשה להיות חשופה כל כך מבחינה פיזית בלי להיות פגיעה רגשית. מעבר לזה, קיים גם הצד הפיזיולוגי: בזמן שאת חווה אורגזמה, רמות האוקסיטוצין (ההורמון שאמור להצית בך תחושות של התאהבות) עולות בצורה משמעותית, ומעבירות בך דחף להעביר את החיבור הגופני עם הפרטנר לפסים רגשיים. "הדחף הזה חזק יותר עם יזיזים מאשר עם פרטנרים לסטוצים מזדמנים, כי עם היזיז כבר חווית סדרה של מפגשים אינטימיים", מסבירה ד"ר פיורקובסקי. "מדובר בקשר שהולך ונבנה, כך שהסיכון גדול יותר".

אבל הדבר שבאמת מבאס הוא שהיזיז שלך לא בהכרח שותף לתחושותייך המתהוות. מכיוון שמערכת היחסים מושתתת על קשר גופני בלבד, הוא עלול להתרגל להתייחס אלייך כאל אובייקט מיני, ולצאת מנקודת הנחה שאת מרגישה אותו הדבר כלפיו. מעבר לזה, אפשר להניח שכל עוד זה תלוי בבחור, הפוטנציאל שלך כבת זוג עתידית כבר לא יתממש. "גברים רבים מעדיפים לא לקיים קשרים רציניים עם נשים עם מתירנות מינית", אומר ד"ר וויליאם פולק מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. עצוב, אבל נכון.

סכנת סטוץ 3 - זה מפריע לך למצוא זוגיות אמיתית

יזיז יכול להיות פתרון מועיל לתקופות שבהן אין לך חבר, אבל הוא גם עלול לחבל בהצלחה העתידית שלך במציאת בן זוג. "נשים מתעצלות לצאת עם בחורים ולהתעניין בהם כשממילא יש להן פרטנר זמין ונגיש לסקס", אומר ד"ר גלן. הסיכוי שתיזמי שיחה עם בחור זר (ותסתכני בדחייה) קטן יותר כשיש לך יזיז פעיל, כי אם היית לגמרי לבד, הנואשות הייתה מדרבנת אותך לעשות צעד אמיץ.

מכשול נוסף הוא שייתכן שאת שולחת לגברים אחרים את המסר שאת תפוסה, בלי להיות ממש מודעת לכך. "את מסופקת מינית, כך שאת לא משדרת מיניות, וגם לא מפלרטטת יותר מדי עם בחורים", מוסיפה ד"ר פיורקובסקי. כשכבר תכירי מישהו ראוי, קיומו של היזיז בחייך עלול לחרב את הסיכוי שלכם. "כשאת מקיימת מערכת יחסים על בסיס גופני בלבד במשך תקופה ארוכה, המוח שלך בונה חומה מפרידה, כדי לשלוט בתחושות שלך בזמן הסקס", מסבירה ד"ר פיורקובסקי. "מדובר במנגנון הגנה שמטרתו למנוע ממך להיפגע".

זו בדיוק הגישה הזהירה שעלולה להרוס קשרים פוטנציאליים. "את עלולה להיתקל בקושי להיפתח בפני בחור שמוצא חן בעינייך, בגלל שאימנת את עצמך לא לתת לגברים להתקרב אלייך מבחינה רגשית", אומר ד"ר גלן. "בנוסף, את לא מפתחת את כישורי התקשורת ואת הבגרות הרגשית שלהם את זקוקה כדי ליצור קשר עמוק עם בחור".

אז מה לעשות?

אם היזיז הקבוע שלך גורם לך להרגיש משהו מהמפורט לעיל, הנטייה הטבעית שלך עלולה לגרום לך להדחיק את התחושות האלה - אבל עדיף שתדברי על זה, אפילו רק עם חברה טובה. "זה יעזור לך לעשות סדר ברגשות שלך, לקבל נקודת מבט על כל העניין ולהחזיר לעצמך את השליטה", אומרת ד"ר פול.

אם תספרי למישהי את הסוד תרגישי הקלה, ותוכלי להיעזר בדעתה הכנה והאובייקטיבית. אחרי שתרדי לעומק הנושא ותנסי לארגן לעצמך את המחשבות, תוכלי לשאול את עצמך האם היתרונות של היזיזות שלכם שווים את מפח הנפש הכרוך בעניין. אם תחליטי שזה לא מתאים לך יותר, בפעם הבאה שהוא יתקשר אלייך ויציע לך להיפגש תגידי לו שהגעת למסקנה שהקשר שלכם הוא לא הדבר הנכון עבורך יותר.

אבל אל תחשבי שיהיה לך קל לעמוד בפיתוי, ואל תופתעי אם הוא יחזר אחרייך במרץ, וגם אם לא תהיי מסוגלת להתאפק, לפחות פעם אחת. אין לך מה לקחת את זה קשה. גמילה מקשר של יזיזות היא כמו ויתור על כל פעילות מענגת אחרת: למרות שאת יודעת שעדיף לך בלי זה, תידרשי להשקיע זמן ומאמץ כדי להיפטר מהמנהג לתמיד.

השורה התחתונה היא שכל עוד את יכולה להתמודד עם הנטל הרגשי, יזיז לעת חרמנות יכול להיות הזדמנות טובה להתנסויות מיניות והגשמת פנטזיות, ויכול לשדרג את חיי המין שלך עד שתמצאי בן זוג קבוע, שאיתו תהיי מעוניינת במערכת יחסים רצינית. עם זאת, כדאי שתיכנסי לזה בעיניים פקוחות, כשאת מודעת לכל הסכנות שבדרך. אם הפעילות הארוטית תתחיל להעכיר את שמחת החיים שלך, עדיף שתכיני לעצמך תכנית מילוט.

מתוך ifeel: http://www.ifeel.co.il/

מאת: יאנה

בתחילת הלימודים שלי הייתי חייבת להגיש עבודה בארכיטקטורה ,מה שכמובן אני עם כל העיסוקים שלי שכחתי לעשות ולהגיש.  דן המורה המנחה שלי שהטיל עלי את העבודה היה מנוי קבוע  בפנטזיות הכי טובות שלי,גבר שיודע לטפח את עצמו,שרירי,אתלטי בקיצור אחד שכל אמא היתה מאחלת לבת שלה,סליחה לעצמה. ביום ראשון שבו הייתי אמורה להגיש לו את העבודה  הוא אמר לי שעלי להתייצב אצלו לשיחה בכיתה לאחר הלימודים ,אני ביקשתי דחיה של יום כי הייתי צריכה לעזור לאמא שלי,מה שהיה נכון,אך הוא  עמד על כך שאגש לבית אבל אחזור מהר לשיחה.  בדרך לבית  לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו ונזכרתי בסצינת הפיתוי של שרון סטון מהסרט "אינסטיקט בסיסי" ועלה לי רעיון לראש.

לפני היציאה מהבית לבשתי חצאית מיני שחורה מאד קצרה מעור וחולצה אדומה מעט שקופה וצמודה

שהבליטה את השדיים והפיטמות שלי,פשטתי את  התחתונים והחזיה,וכמובן הצטיידתי בקונדומים וחמור סיכה. כשנכנסתי לכיתה והוא ראה אותי הוא התלונן ואמר שזו לא צורה להופיע כך במכללה אבל טענתי שאני בדרך לאיזה אירוע  אז לא הותרתי בידיו ברירה.  התיישבתי מולו והוא התחיל להרצות לי כמה שחשובה ההשקעה ולהראות רצינות בלימודים וכל הבלה בלה בלה.  במהלך השיחה  תוך כדי שאני מהנהנת לו בראש פתחתי באיטיות את רגליי והכוס המגולח והרטוב שלי נגלה לעיניו במלוא תפארתו,ליקקתי את שפתיי החושניות,נתתי בו מבט עורג ואירוטי והתחלתי ללטף בעדינות את הירך החטובה שלי. הוא התחיל להסמיק  ולמלמל שזה בלתי אפשרי ככה.  קמתי וניגשתי לשולחן שלו,התכופפתי ובקול מתחנחן,תוך כדי ניענוע הישבן העסיסי שלי לעברו,התחלתי לומר לו שצריך לתת הזדמנות שניה לבן אדם. תוך כדי שאני מדברת הרגשתי את היד שלו מלטפת את הישבן שלי וחשתי עם כל ליטוף וליטוף זרם מתפרץ של חרמנות בכל הגוף.

התחלתי ללטף את המכנסיים שלו באיזור הבליטה הענקית שלו. קירבנו את השפתיים והתחלנו להתנשק כשהלשונות שלנו התחילו להתחכך זו בזו. הוא עבר מהשפתיים לנשק אותי בשאר חלקי הפנים תוך כדי שהוא לוחש לי באוזן אחחח... כמה שאת סקסית  מותק,את מטריפה אותי. הדברים שהוא אמר יחד עם הנשיפות שלו גרמו לי להצטמרר מרוב עונג. הוא הפשיט אותי מהחולצה והחל ללקק עם הלשון שלו את הפיטמות הנוקשות שלי שהזדקרו מרוב תשוקה אליו. חשתי מערבולת של זרמים חשמליים משתוללת בתוכי ופתחתי לו את הרוכסן וחפנתי בידי את הזין האדיר שלו (יום אחד מדדתי לו מחמת הסקרנות-28 וחצי ס"מ) והתחלתי ללקק תוך כדי שיפשוף ביד את התותח המדהים שלו ולמצוץ אותו תוך כדי סיבוב. הגניחות שהוא הוציא העידו שאני עושה  עבודה טובה וזה דירבן אותי להגביר את הקצב עד שהוא השפריץ לי על הפנים. הוא התכופף והחל ללקק את הכוס הרוטט שלי  מבחוץ ובהדרגה החל ללקק בפנים לאט לאט,משם הוא עבר לדגדגן וליקק  אותו  בתנועות אחידות. הגניחות שהשמעתי,הגוף הסקסי שלי והחיוך הזנותי שלי החלו להשפיע עליו והוא התחיל ללקק בלי הבחנה לכל הצדדים. כשהוא הרגיש שאני  גונחת חזק בנקודה מסוימת של הליקוק הוא התרכז בה והחל ללקק לי בטירוף. תחושת הלשון שלו וקולות מציצת הדגדגן העצימו את הייחום שלי. הרגשתי את כל העונג מכה בי בעוצמה  רבה והישבן שלי החל לנוע מהר קדימה ואחורה . הוא החל יונק ומוצץ את המיצים שלי בתאוותנות רבה.

אח"כ הוא כופף אותי והחל להכניס את  הזרג לתוך העכוז החם והמיוחם שלי  והחל לזיין אותי בטירוף חושים פנימה והחוצה פנימה והחוצה.  אח"כ  הוא הושיב אותי על השולחן והזדיינו תוך ליקוק הפיטמות בשילוב נשיקות צרפתיות. והמילים שהוא השמיע לי:" אוחחח כמה שאת יפה,סקסית.  זיון כזה טוב לא היה לי בחיים.

שניהם ביחד וכל אחד לחוד

מסגרת הנישואים הפתוחים. בגידות בהסכמה, חילופי זוגות והוספת פרטנרים מזדמנים - הכל, בתנאי שבסוף חוזרים לישון ביחד בבית ולא מפרקים את המשפחה

מאת: חנה להב

במשך שנים ארוכות ניהל עמיר רומנים מזדמנים עם נשים שחלפו בחייו. הפחד מתגובתה של אשתו ורצונו לשמור על נישואיו מנעו ממנו לספר לה על מעלליו. כשגילה עמיר שאשתו בגדה בו כמה פעמים, הוא החליט שאין טעם לשמור עוד על הסוד, וסיפר לה על בגידותיו. לאחר מריבה קשה ושקט רועם שנמשך ימים אחדים, ישבו בני הזוג לשיחה רצינית. "למרות ששנינו בגדנו ולא סיפרנו אחד לשני, כל אחד מאיתנו נפגע מאוד מכך שהצד השני שיקר", אומר עמיר. "ברגע שהתחלנו לדבר כמו בני אדם הגענו למסקנה שכל אחד יכול להמשיך בענייניו, תוך שמירה על הנישואים שלנו, שבסך הכל היו משביעי רצון".

עמיר ואשתו הם חלק מקבוצה הולכת וגדלה של בני זוג שהחליטו להישאר ביחד, ובמקביל לפתוח את הנישואים לשותפים מיניים אחרים. "הגענו למסקנה שזוגות הבוחרים בדרך הזו מחפשים מעין פתרון ביניים, הנועד לשמור על התא המשפחתי שלם ומוגן מחד, ומאידך לאפשר לכל אחד מבן הזוג להחזיר לעצמו את התשוקה שאבדה במהלך השנים", אומר עמיר. "אני ממשיל את העניין הזה ליציאה למסעדה לעומת ארוחה ביתית. אשתי מבשלת מעולה, באמת, אבל לפעמים בא לי ללכת למסעדה, וזה לא משנה אם באותו יום יש אוכל בבית. כמו שאשתי לא נעלבת כשאני מעדיף לאכול חומוס ולא את העוף בשזיפים המופלא שלה, ככה היא לא אמורה להיעלב כשלפעמים אני מעדיף מישהי עם חזה גדול או שיער מתולתל. המזל שלי הוא שאשתי מבינה את זה לגמרי, ואפילו יוצאת בעצמה 'לאכול בחוץ'".

בגידה בהסכמה

"כניסה לזוגיות היא מטבעה כניסה לשגרה, ולאחר שנות נישואים רבות מתרחשת בדרך כלל שחיקה כללית, המתבטאת בעיקר בשעמום מיני ובחוסר סיפוק", טוען ד"ר אילן בירן, פסיכו-סקסולוג ומטפל מיני. "אין ספק שהמונוגמיה היא שהייתה בעוכריהם של זוגות רבים", טוען בירן. "המונוגמיה עומדת בניגוד מוחלט לחיי המין, שאמורים להיות מלהיבים, מרגשים ומפתיעים". מחקרים רבים גילו שבמרבית המקרים ההצעה ל"פתיחת" הנישואים מגיעה מכיוונו של הבעל. כשהאישה נותנת את הסכמתה, עומדות בפני הזוג שלוש אפשרויות: מפגשים עם מאהב/ת בנפרד מבן הזוג השני, חילופי זוגות, או צירוף של פרטנר אחד או יותר למיטה הזוגית. בחירה באופציה הראשונה (המכונה גם "בגידה בהסכמה") מחייבת בדרך כלל הסכם בין בני הזוג, המגדיר את טיב היחסים שהם ינהלו עם השותפים האחרים. רוב היחסים הפתוחים מבוססים על הסכמה שלא תהיה כל מעורבות רגשית עם הפרטנר המיני, ושכל אחד מבני הזוג יחזור לישון בבית. בגלל המורכבות של מערכת יחסים שכזאת, הצורה הנפוצה יותר של קשר מיני מחוץ לנישואים היא של מפגשים לצורך חילופי זוגות, שבהם בני הזוג עושים את מה שעושים וחוזרים ביחד הביתה.



 

"רוב האנשים החיים במונוגמיה מינית מפנטזים על בני זוג אחרים." אילוסטרציה: ASAP photos

דינאמיקה מינית

"אני מקיים ערבים לאנשים מאושרים", מצהיר אמיר גולן, מנהל קו הזרימה, מועדון לחושניות ומיניות, העורך מפגשים לשמונה עד עשרה זוגות בערב. "חלקו הראשון של המפגש נמשך כשעתיים ומתמקד בתרגולי דינאמיקה קבוצתית ובבדיקת מחסומים אישיים וזוגיים, תוך מעבר לעירום ושמירה על רמת אדרנלין גבוהה. המשתתפים מתרגלים טנטרה זוגית, מגע קל, חיבוקים, ליטופים ומסאז'ים קלים. מטרת ההדרכה היא להרים את האנרגיה המינית ולבנות אווירה חמה ואינטימית בין כל המשתתפים. בחלק השני המשתתפים מתחלקים לזוגות ומתחילים לגעת בעצמם עם או בלי בגדים. לאחר מכן מי שרוצה יכול להישאר ולחגוג עם המכרים החדשים, ומי שמיצה יכול לפרוש עם בן זוגו הביתה. לא חייבים ללכת עד הסוף".

"בכל מקרה", מוסיף גולן, "כדי להימנע מחוסר נעימות, אנו מקיימים את המפגשים בחלל אחד המואר באור נרות עמום. כך כל אחד שומר על שליטה מלאה, מכיוון שהוא יכול לראות את בן זוגו בשעת מעשה".

מי הזוגות שמגיעים אליך? "לרוב מגיעים זוגות בני 30-45. הם פתוחים מאוד וחשוב להם לפתוח את חייהם למגוון התנסויות. רוב האנשים החיים במונוגמיה מינית מפנטזים על בני זוג אחרים. כאן הם הופכים את הדמיון למציאות. ההחלטה הזאת יוצרת שותפות לסוד בין בני הזוג, שמגבירה את הריגוש ביניהם. בין הזוגות האלה חייבים להתקיים יחסים קרובים ואמפתיים,כי ההשתתפות במפגשים כאלה וההחלטה לפתוח את היחסים דורשת הרבה מאוד נכונות, רצון, תעוזה, אומץ וקרבה".

לאן נוליך את הקנאה?

בספרה "צילה של האהבה: קנאה רומנטית" (הוצאת צ'ריקובר), מתייחסת ד"ר איילה מלאך-פיינס להיבטים שונים של קנאה המתעוררת בנישואים פתוחים וליכולתם של בני הזוג להתגבר עליה. פיינס מדווחת על מחקר שנערך בקליפורניה לפני שנים אחדות, במסגרתו רואיינו 100 אנשים שהשתתפו בחילופי זוגות ו-100 אנשים שלא נטלו חלק בפעילות. המחקר הראה כי הסווינגרים מבחינים בין מין רומנטי, המהווה חלק מחיי הנישואים, לבין מין גופני, שנתפש כהנאה פיזית בלבד. זוגות אלו מגוננים על עצמם מפני הסיכונים האפשריים בנישואים פתוחים על ידי קביעת נורמות ברורות נגד הבעת רגשות רומנטיים ונגד התאהבות מחוץ לנישואים. האקט המיני עצמו, שנותר כשעשוע לא מזיק בלבד, אינו מהווה לטעמם "בגידה", ולא אמור להוביל לפירוק הקשר.

דוגמה מעניינת נוספת מספקים בני הזוג ג'ורג' וננה א'וניל, שכתבו ספר ובו תיעדו את מערכת הנישואים הפתוחה שניהלו במשך שנים. השניים האמינו כי ניתן לאהוב אנשים שונים בו זמנית, וכי המונוגמיה היא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. האו'נילים אף טענו כי לקנאה רומנטית אין מקום גם בנישואים "סגורים": "קנאה היא הפחד מאובדן האהבה", הסבירו, "והיא הורסת את האהבה עצמה"



 

"קנאה בריאה יכולה לעורר מחדש את התשוקה המינית בין בני הזוג הנשואים." אילוסטרציה: ASAP photos

בחזרה למונוגמיה?

אז אם הכל כל כך פשוט, מדוע רוב הזוגות עדיין מעדיפים לשמור על נישואים רגילים? "מתברר כי למרבית האנשים קשה שלא לקנא, וגם העובדה שאנו חיים בחברה מערבית, המעודדת רכושנות וקנאה, מקשה על העניין", אומרת ד"ר פיינס. היא טוענת כי היוזמה לפתיחת הנישואים באה לרוב מצד גברים המשתעממים בחיי המין שלהם. כשהם שומעים על האפשרות לפתוח את הקשר לפרטנרים נוספים, הם מתלהבים ומנסים לסחוף לעניין את בת זוגם. הבעיה היא שפעמים רבות הגברים הללו שוכחים את ההשלכות הנוספות של חילופי זוגות, ובעיקר את העובדה שגם נשותיהם יכולות לקיים יחסי מין עם גבר אחר.

"לא הייתי מסוגל להתרכז באשה ששכבה עירומה לידי", מתוודה גבר שהשתתף עם אשתו באירוע של חילופי זוגות. "אוזני היו קרויות לשמוע כל רשרוש וצחקוק שהגיע מהפינה שבה שכבה אשתי עם גבר אחר. נראה שאשתי נהנתה מאוד, וזה היה נורא. תחושת חוסר הביטחון שחשתי כמתבגר רזה וביישן חזרה ועלתה בי. לא יכולתי לסבול את ההשפלה".

אולם לא כל חילופי הזוגות מסתיימים כך. קנאה יכולה לעתים גם לחזק את הנישואים, וסווינגרים רבים, כמו יוסי ואורנה למשל, מדווחים שבזמן שראו את בת זוגם עם אחר, הם חשו קנאה "בריאה", שגרמה להם לרצות שהיא תעשה עימם בדיוק את מה שעשתה עם המאהב. רגש שכזה יכול לעורר מחדש את התשוקה המינית בין בני הזוג הנשואים. ד"ר פיינס ממליצה לבני זוג המעוניינים לפתוח את נישואיהם לשוחח על הדברים העשויים לעורר קנאה קשה, ולאחר שזיהו את מעוררי הקנאה, לחשוב כיצד ניתן להתגבר עליה או להשתמש בה באופן שיאפשר לכל אחד מהם להגשים את מאווייו, ועדיין לשמור על נישואים הרמוניים ויציבים.

מקוסמופוליטן

הכשרת דקה / דקיני (חלק א')

בהנחיית בועז שגב

מסלול ההסמכה המעמיק בישראל לטנטרה

ללמוד עם המנחים המובילים בישראל

ללמוד ברמה המקצועית

ועוד לא התחלנו...

לא רק למען המקצועיות...

הרשמה ופרטים נוספים:

   

בשיתוף עם להיות טנטרה - פורטל הטנטרה הישראלי

מתוך האתר הנפלא והמקסים של מיכל,שי,אריאל ושרון: http://sexmisty.telaviv.st/Front/Pages/pages.asp?id=166907

עשרת הדיברות של סקס מיסטי לסקס משובח

הכל פתוח

אניטה ומיכאל חזין התחתנו, הקימו משפחה ובגדו בסתר

יעל חן

כשמביטים באניטה ומיכאל חזין, ואני אומרת זאת בתקווה לא להישמע מתנשאת או יהירה, קשה לדמיין איך בני הזוג העגלגלים והמקסימים האלה מבלים חצי חיים בבגידה בבני זוגם. אבל זה מה שקורה, ואף מעוגן בתיאוריה שלמה שמסבירה למה הם בוגדים זה בזו ולמה החליטו אחרי שהתגרשו ונישאו מחדש, שמספיק לשקר ­ יותר טוב לעשות את זה בגלוי.חזין, 54, הוא צייר מחונן. תערוכה משלו, "צלילים בתערוכה", מוצגת משבוע שעבר בגלריה ברנרד בתל­אביב (תוצג עד תחילת ינואר). בתערוכה עשר תמונות, חלקן בגודל של יותר משני מטרים, המציגות כלייזמרים ממקומות שונים בעולם והכוללות גם ציורים מלאי עוצמה של הנגנים הרוסיים המנעימים לנו בקרן רחוב.הוא גדל באודיסה, בבית של ציירים: אחיו, אביו, כולם ציירו מיום שהוא זוכר את עצמו. הוא עצמו בוגר בית הספר הגבוה לאמנות ברוסיה, ותערוכות שלו הוצגו ברחבי העולם: בניו יורק, בוסטון, תל­אביב, מיאמי, מוסקבה ושווייץ. 11 ציורים שלו נרכשו על ידי מוזיאונים נחשבים בעולם, המוזיאון היהודי בניו יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בדוברובניק, המוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה, מוזיאון אולדן בשווייץ, ועוד. לארץ הגיע עם ד"ר אניטה חזין, רופאת שיניים, בשנת 1972, כששניהם מבריחים מאות זוגות של תחתונים עליהם רשומים שמות של סרבני עלייה מאודיסה. בני הזוג היו כבר מטופלים בתינוקת, נלה; כיום היא בת 31, אם לשניים והשלישי בדרך, מורה למתימטיקה בתיכון. החזינים התיישבו בנתניה, בה הם מתגוררים עד היום. עד מהרה נולדה בת שנייה, ליאנה, כיום בדרך להיות עורכת דין. מיכאל, שכל רצונו היה לצייר, נאלץ לעבוד בעבודות שיביאו הביתה פרנסה: גרפיקאי במשרד פרסום ובעל עסק עצמאי של הדפסי משי, כשהוא תומך באניטה שסיימה בארץ לימודי רפואת שיניים, ומטפל בילדות; אלא שעם כל העיסוקים והלחץ, מסתבר, מצאו בני הזוג זמן לרומנים מהצד.­ תמיד חייתם בצורה כזו? מיכאל: "ברוסיה לא דיברו על נישואים פתוחים. מי הכיר כזה מושג? אבל מרגע שבאנו לארץ, אחרי ארבע שנות נישואים, התחלנו לחיות כל אחד איך שהוא רצה".­ כלומר?אניטה: "בגידות".מיכאל: "מה זה בגידות? לאניטה ולי היו יחסים עם אנשים אחרים, בסתר".­ אניטה, היה לך מאהב?"כן. היתה לי אהבה במשך שלוש שנים".מיכאל: "תגידי את האמת, את לא לבד. כל הנשים ככה. לי זה כבר ל א משנה. בעיניי, אשה שלא בוגדת היא אשה שאין לה הצעות, שלא רוצים אותה. הכל תלוי במחיר, במה שמציעים לה, ואני לא מתכוון למחיר כספי. כך גם גבר. אין שום הבדל בינינו".אניטה: "היו לי כמה נאגלות של אהבות. זה קרה כמה פעמים במשך השנים".­ מיכאל, ידעת מה קורה?"לא רציתי לדעת ולא רציתי לראות. גם לי היה באופן קבוע נשים אחרות, גם לי היו אהבות. סתם סקס זה לא קבוע, היו לי נשים קבועות".­ ואיך הסתדרתם עם השקרים?"לא שיקרנו. פשוט לא דיווחנו. חסר זמן לסקס עם מישהו אחר? תמיד יש זמן. לא נעלמנו מהבית לשעות ולא לימים". אניטה: "באנו מהעבודה בזמן...".­ הסודות לא הרחיקו ביניכם?מיכאל: "אני מומחה בסודות. אני יכול להסתיר נהדר ואף אחד לא יידע מה יש לי בפנים. זה החלק שלי, המוגן. הקשר שלנו המשיך להיות חברי. נכון שלא דיברו על החלקים האינטימיים שלנו".אניטה: "מהיום שנישאנו, לא היינו בקישקעס אחד של השני. לא שאלתי אותו אף פעם 'לאן אתה הולך', או 'למה אתה הולך עכשיו'".מיכאל: "לא ידעתי כמה כסף יש לה בחשבון, מעולם לא פתחתי מכתב שלה, אפילו שהוא בא מהרשויות. הפרטיות נשמרה תמיד".­ המשכתם לעשות סקס זה עם זו?מיכאל: "כן. לי לא הפריע לשכב איתה ועם אחרות". אניטה: "גם לי לא".­ אם שניכם הייתם מאוהבים באחרים, למה לא נפרדתם?"לא חשבתי לעזוב, אפילו שהציעו לי נישואים. לא רציתי להתגרש ולהתחתן עם מישהו אחר".מיכאל: "נפרדנו רק כשהייתי בן ארבעים. עד אז, לא רציתי לפרק את המשפחה. בגיל ארבעים עברתי משבר ורציתי אתנחתא. אנחנו מכירים זה את זו מכיתה ד'. כשאניטה באה לבית הספר שלנו, אמרתי לה: 'את תהיי אשתי'. כשהייתי בן ארבעים, החלטתי שמספיק".את התהליך קיצרה אניטה, שלפני שש שנים התוודתה בפני בעלה על אהוב חדש בחייה. מיכאל אמר לה שזה מתאים לו, כי הוא רוצה להתגרש, המסגרת חונקת אותו, והוא לא מתפתח כמו שהיה רוצה.­ בקיצור, קפצת על המציאה.מיכאל: "זה היה אחרי שעברתי סדנת מודעות עצמית שהיתה אז מאד מודרנית, I AM. עברתי שם גם את השלב המתקדם. הבנתי שאם לא אוהב את עצמי, לא אוהב אף אחד. היה לי חשוב להתחיל לצייר בלבד, לא לעסוק בעוד כל מיני עבודות. רציתי לגור לבד".­ אניטה, איך הגבת?"לא שמחתי, אבל נשארנו ידידים. מאיתנו עורכי דין לא הרוויחו. תוך חצי שעה סגר נו הכל, דיברנו עם הילדות שהיו אז בנות 20 ו­13. לא היו סקנדלים".אגב הילדות, אומרים בני הזוג, עד לגירושים הן לא היו ערות לצורה המיוחדת בה חיים ההורים. אז, בשיחה הקשה המבשרת על פרידה, הודיעו להן אניטה ומיכאל שלכל אחד מהם יש מאהבים.­ איך הן הגיבו?מיכאל: "הן מאוד שמרניות, אבל לי היה חשוב לא להסתיר יותר, שאצלנו בבית הדיבור יהיה חופשי והבנות יקבלו חינוך הכי פתוח שיש. שכל הכביסה המלוכלכת תתכבס בבית". בשש השנים שחי לבד, עזב חזין את נתניה לטובת תל­אביב וצייר 18 שעות ביום. הוא החל להציג את ציוריו בהצלחה בכל מיני ערים בעולם, כשאין בלבו ספק שהניתוק הביא פריחה. "העזיבה הצמיחה אותי", הוא אומר. "לולא עשיתי את הצעד הזה, לא הייתי מגיע להיות אמן מוכר בעולם. יצאתי מהמסגרת, הורדתי התחייבויות למשפחה". ­ אגואיסטי קצת, לא?"אז מה? אגואיסט זה רע? נרקיסיסט זה רע. אגואיסט, על פי אמונתי, לא יעשה רע לאיש כי הוא גם לא רוצה שיפגעו בו. זו אהבה עצמית. את הילדות שלי ראיתי, הן באו אליי, אבל לא היו לי התחייבויות. לא הייתי צריך להפסיק לצייר בשביל לצאת לארוחת ערב משפחתית".­ ואהבות, היו ?"היו הרבה נשים, אבל הייתי חופשי. 90 אחוז מהזמן הוקדש לאמנות. כשעליתי על דרך המלך, הבנתי שאני צריך להיות עם אניטה, שהגירושים הסתיימו מבחינתי. נפגשתי איתה וביקשתי ממנה להתחתן איתי שוב. הצעתי לה את התוכנית הקודמת, שכל אחד יחיה חיים משלו, יעשה מה שהוא רוצה, והעיקר שנהיה ביחד. אמרתי לה שלא מסתירים יותר. היא רוצה לנסוע לכמה ימים? שתיסע. אני רוצה לנסוע? אני נוסע. יותר חשוב לא לשקר, שקר זה הכי גרוע".­ אניטה, זה התאים לך?"כן. הוא הציע שנינשא בחתונה דתית, יש לו אח סופר סת"ם שאירגן לנו חתונה ממש חרדית. ברוסיה לא התחתנו בחתונה כזו".­ למה זה היה חשוב לכם?מיכאל: "שנינו מאמינים באלוהים ואני גם לומד קבלה". ­ התנ"ך לא כל כך תומך בדרך החיים שלכם.מיכאל: "מי אמר?".­ "לא תנאף" מוכר לך?"אני לא מתייחס לזה ככה. בעיניי, אם רב ראשי מתפלל בראש השנה בבית כנסת ממוזג, שאת המיזוג בו הניח פועל ערבי, והחשמל זורם, לי מותר לנאוף. כל אחד מסדר לו את החיים על פי הדת, איך שנוח לו".­ אניטה, איך עברו עלייך השנים בלעדיו?"לא היה לי רע בלעדיו, אבל אני אוהבת להיות איתו. טיילתי, עבדתי, הייתי עם הילדות. היו לי בחורים שהכרתי". מיכאל: "ללא ספק".­ עכשיו את יודעת שהוא שוכב עם אחרות?אניטה: "כן. לא מפריע לי. החלטנו שהנפשות שלנו מחוברות וזה יותר חשוב מהגוף".מיכאל: "סקס זה גוף שוכב עם גוף. אנחנו ישנים אחד עם השני".­ אניטה, את לא קצת נגררת לזה?"לא, גם לי זה טוב, ההרפתקנות, להכיר עוד ועוד. אני אסביר לך איך זה עובד: לפעמים פוגשים מישהו, נוצרת סימפתיה גם אצלו וגם אצלי, בשלב מאוחר יתר נוצר קליק והרפתקה מינית. אני לא יוצאת לחפש אותה".מיכאל: "אם זה בא, זה בא. אני עובד בסטודיו רוב היום, לא מחפש ברחובות. דברים כאלה באים לבד, ובקלות".­ זה תורם לאמנות?"החופש תורם לה. אני לא שובר את הראש במה שלא קשור לאמנות, היא הכי חשובה לי. הנאמנות שלי לאניטה היא נפשית. אותה אני אוהב, אבל זה משפט שלא הוצאתי מהפה עשר שנים. ככה גדלתי. אבי לא אמר מעולם שהוא אוהב אותי או את אמי, ואני גם כזה. לילדות ולנכדות שלי אני אומר שאני אוהב אותן".אניטה: "זה בסדר, אני מרגישה שהוא אוהב אותי. הוא ביישן. קשה לו לדבר".­ החברים שלכם יודעים כל מה שסיפרתם לי?מ יכאל: "לא בפרטים, בכללי. אם שואלים אנחנו עונים, כדי לא לשקר. אבל לא כולם שואלים. זה מאיים עליהם. אם זה קורה אצלנו, זה עלול גם לקרות להם, וזה מפחיד מדי".

מאמר זה פורסם ב-NRG.

מסקנה:היו נאמנים לעצמכם ותאהבו את בן/ת זוגכם/תכם.