ילדת חלום
כנראה שאלוהים בכבודו ובעצמו מדבר אל אקיאן קרמריק, בת 12, מכתיב לה שירים ומלמד אותה לצייר תמונות שנמכרות במאות אלפי דולרים. אין הסבר משכנע אחר
ענבל בהונקר
"אלוהים ברך אותי. ואם בורכתי, יש לכך אך ורק סיבה אחת: לעזור לאחרים." כך אומרת אקיאן קרמריק. אפשר להאמין לה: לילדה בת ה-12 מאיידהו, ארה"ב, יש כשרון אמנותי לא-יאמן. יש מי שיסתייג מסגנון הציור שלה, אבל איש לא יטיל ספק שמדובר בילדה עם יכולות נדירות, כמעט מעוררות יראה. מעבר להיותה חריגה גם בסטנדרטים של ילדת-פלא, אקיאן היא מעין עילוי רוחני, שחייה מתנהלים בין חזיונות ושיחות עם אלוהים, ושכל יצירתה נעשית, לדבריה, בהשראה והנחיה ישירה של מקור עליון.
אפשר להגיד שהכל התחיל בגיל 4: אקיאן, בת למשפחת מהגרים ליטאית-רוסית, חוותה חוויה רוחנית, ולדבריה "נלקחה לגן עדן" לביקור. מאז החלה לחוות חזיונות באופן תדיר ולספר שאלוהים משוחח איתה. אמה מספרת שהמשפחה הייתה אתאיסטית, ומכיוון שלא הייתה להם טלוויזיה בבית – היא ובעלה הבינו שמקור ההשראה של בתם הפעוטה אינו חיצוני ושהיא אינה מחקה מישהו אחר. היום המשפחה מאמינה באלוהים.
אקיאן הקטנה החלה לצייר לבד, בעיקר פרצופים. בגיל שש התחילה לעבוד עם פסטלים, בגיל שבע עברה לאקריליק ובגיל שמונה לתמונות שמן. איש לא לימד אותה לצייר. לדבריה, אלוהים הוא המורה שלה. לפני שהיא מתחילה מה לצייר היא מתפללת ומחכה לתשובה בדימויים, מילים או רעיונות. אם היא רואה דמות של האדם אז היא מחפשת מודל. בגיל 8, כשביקשה לצייר את יש"ו, היא התפללה וביקשה גם שמשפחתה תתפלל עמה, כדי שיבוא אליהם האדם המתאים. ואכן, באותו שבוע בא אליהם נגר צנוע (!), שבמשך שבוע סירב להצעה בטענה שאינו ראוי מספיק - עד שלבסוף נעתר לאחר שסיפר שקיבל גם הוא מסר מאלוהים.
''נסיך השלום'', ציור של יש"ו מגיל 8
אלוהים מערב אותי בחיי אחרים
"אני מלמד, והם בורחים. אני מקשיב, והם באים. כוחי בשתיקתי." (אקיאן)
אקיאן מעולם לא הלכה לבית הספר, אלא גדלה ומתפתחת בחינוך ביתי. כך, היא אומרת, היא יכולה לבלות יותר זמן משפחתה ולהקדיש זמן לציור ושירה. "אני אוהבת לעבוד לבד, בלי הפרעות, וללמוד מהטעויות שלי." היא קמה כל בוקר ב-4:30 לפנות בוקר, כך שתוכל לצייר כשעדיין שקט בבית, לפני שקמים האחים שלה. אקיאן מציירת במשך שישה ימים בשבוע, ארבע שעות ביום. לעתים היא יכולה לעבוד על ציור אחד כמה חודשים. היא נחשפה בפני ההמונים כשגילתה אותה אופרה וינפרי, ומאז גם החלה למכור את ציוריה בסכומים שנעים בין 50 אלף למיליון דולר. אקיאן מקצה סכום נכבד מההכנסות לתרומות לנזקקים.
אקיאן פרסמה גם כמה ספרי שירה, שהפכו לרבי מכר. השירים, בעיני, יפים ומפליאים אף יותר אף מהציורים, ויש בהן חכמה, תום ומסתורין, והם כתובים, כך נראה, מנקודת מבטו של אלוהים או של ישוע. אקיאן מספרת שהשירה באה לה ללא מאמץ: "אחרי תפילה, אני מחכה לתשובה משמיים, ואז אני רואה עשרות של תמונות, מילים, פעולות ואירועים. לעתים קרובות אני חשה שאלוהים מערב אותי בחיים של אחרים. דרכו אני מרגישה את הסבל והאושר של אנשים אחרים, אבל עד מהרה אני שוכחת כל מה שאני אומרת וכותבת. אם תבקש ממני להסביר על מה כתבתי לפני כמה שבועות לא אדע. אני שוכחת גם את המשמעות, ואחרי כמה זמן אני צריכה לפצח את זה כמו כל אחד אחר."
כשנשאלה מה דעתה על כל התהילה והפרסום, ענתה ש"התהילה היא רק לאלוהים. המתנה שלי לאלוהים היא מה שאני עושה עם הכישרון שלי. אני מודה לו כל דקה לברכה שבחיים שלי. לכל אחד מאתנו מתנה שונה, ואחריותנו לחלוק אותה עם אחרים."
ציור של אקיאן מגיל 5
כל הזמן שלי הוא זמן פנוי
באתר שלה מרוכזות תשובות שנתנה אקיאן בשיחות עם עיתונאים, מורים, ילדים, קונים ובעלי גלריות. הנה מקבץ קצר:
מה את הכי אוהבת לצייר?
פרצופים. הם משמעותיים לי יותר מכל דבר אחר. כשאנו נולדים, הדבר הראשון שאנו רואים הוא פנים של אמא, אבא, אחות או אח. אנחנו יכולים לחיות בלי לראות נוף או בעלי חיים, אך אי אפשר לחיות באושר בלי לראות או לגעת בפנים.
מה צבע האהוב עליך?
אני אוהבת את כל הצבעים. כל אחד מעורר בי תחושה אחרת. למשל, צהוב הוא הצבע של אנרגיה. סגול הוא הצבע של חזיונות. ירוק הוא הצבע של השלום. חום הוא הצבע של מנוחה. ורוד הוא הצבע של אמון. צהוב הוא הצבע של השגחה. אפור הוא הצבע של זקנה. צבע-חול הוא של המתנה. כתום הוא הצבע של הקשבה. אדום הוא הצבע של אהבה. לבן הוא הצבע של אמת. כחול הוא הצבע של ההכרה.
האם את גאה בעבודתך?
אם אלוהים גאה בה, אני גאה בה.
ואיך את יכולה לדעת אם אלוהים גאה?
איך אתה יודע אם מישהו אוהב אותך? אתה פשוט יודע.
האם את מלמדת ילדים אחרים?
לפעמים. אני מלמדת אותם איך לראות.
מה את חושבת על הדיוקן העצמי שלך?
רציתי להראות את היחסים שלי עם אלוהים. כשלא הצלחתי למצוא את הצבע הנכון של העור שלי, מרחתי אותו על האף שלי כדי לבדוק. אופרה צחקה כשסיפרתי לה את זה ואמרה שגם היא עושה את זה.
איך את כותבת את השירה שלך?
המילים פשוט באות. הייתי אומרת שיש רעיונות שהושתלו בי. אני לא כותבת מה שאני יודעת, אלא מה שמראה לי הרוח. לפני שאני מתפללת, אני ריקה ואין לי על מה לכתוב. אבל אני יודעת שאם אני בדממה אתחיל במהרה לראות תמונות ומילים.
בעיני שירה היא חידה שכל אחד צריך לפתור לבד. אם אתן את הפרשנות שלי, זה ימנע מאחרים לפתח את דמיונם. בשיר אחד יכולה להיות משמעות של ספר שלם. לא בחרתי בשירה. אלוהים בחר בשירה בשבילי.
האם את מבינה על מה את כותבת?
מנקודת מבט של ילדה, כן. אני מקבלת השראה לתעד, אבל לא להסביר. לעתים קרובות אני מופתעת ממה שאני כותבת ומבולבלת כמו כל אחד אחר.
איך את מסבירה את החכמה והמחשבה העמוקה בשיריך, שרק מבוגר יכול לחוות?
בורכתי ברגישות, אני מרגישה אנשים. כשאני מתפללת, אני מרגישה דברים בעוצמה כזו כך ששירים רבים נכתבו כאילו עברתי את אותן חוויות בעצמי.
מה את עושה בזמנך הפנוי?
המ... כל הזמן שלי הוא זמן פנוי. כל הזמן שלי הוא מתנה ואני בוחרת לעשות כמה שיותר דברים ביום שיהיו משמעותיים. חוץ מאמנות ושירה, אני אוהבת לעזור לאנשים, לנגן בפסנתר, לשחק שח, לקפוץ על טרמפולינה, ללמוד ארבע שפות ולשחק עם האחים והכלבים שלי.
אילו עצות היית נותנת לילדים אחרים?
לחיות למען אחרים, להקשיב לאלוהים ולהקדיש זמן מה לשקט.
מדוע את מדברת כל כך הרבה על אלוהים?
בגלל שהוא מקשיב. שום דבר לא נולד מתוך שום דבר. אהבה אינה יכולה להיווצר מלא כלום. אהבה היא האור של אלוהים. אני פשוט לא מסוגלת שלא לדבר על זה.
מה המאכל האהוב עלייך?
כשמחצית מהעולם הולך לישון רעב, האוכל האהוב עלי הוא זה שאני חולקת.
אילו מתנות את אוהבת לקבל?
אהבה.
דיוקן עצמי מגיל 8
הדרך הנצחית
והנה שיר שכתבה בגיל עשר.
הדרך הנצחית היא הדרך הצרה
שבה אתה ממתין לאחרים שיעקפוך.
מרגע שריאות הזמן
נושמות הסוואה המפריעה לאמת
נושרות מאות השנים כזרדים
אחת אחר השנייה
שוברות את המסיכות, הספינקסים
והלבבות המלאכותיים של האימפריות.
הדרך הנצחית היא הדרך הצרה
שבה אתה ממתין לאחרים שיעקפוך.
הר הגעש מתפורר
המחבוא של השלב האחרון
וכשהעבר מריע לעתיד
גלי המאה הראשונה ממשיכים להתגלגל.
האם האור הישן עודנו לבן
כשהשמיים מולידים עוד ארץ
וטל חבלי הלידה נוטפים עליך?
הדרך הנצחית היא הדרך הצרה
שבה אתה ממתין לאחרים שיעקפוך.
מדוע קיים חלום בן מיליארד מילים
אם אותו אי אפשר לפתוח?
קוראת אני לקשרים השואלים
בחבלים חמי-הדם
אני מאבדת את גלימתי חסרת התפרים
וציפורני הסיוטים המתגלגלים
דוהים לאטם בחלום הבשל שבי.
הדרך הנצחית היא הדרך הצרה
שבה אתה ממתין לאחרים שיעקפוך.
בצומת המשאלות הבלויה אך צעירה עדיין
אני משאירה אהבה.
תחיית התודעה היא אמונה!
ובאותה האמונה אתה עדיין
מוצא עצמך
בעתיד רחוק.
אקיאן אצל אופרה וינפרי
באתר של אקיאן אפשר לראות עשרות תמונות של ילדת הפלא וגם לרכוש אותן אם יש לכם תקציב.
בראיון הזה תוכלו גם לשמוע ולראות אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feminine-admirer
