מולטי אורגזמה: גם אתם יכולים. מדריך מעשי למה להסתפק באורגזמה אחת כשאפשר לגמור עוד ועוד ועוד? חוויית המולטי-אורגזמה פתוחה לכול, וכל מי שרוצה יכול. קצת תרגול, המון פתיחות והמולטי-אורגזמי שבכם ישתחרר
מאת: אייל מרקוס
מול שלל הבעיות שמציע לנו עולם המין, תופעה אחת דווקא ראויה לקנאה. לצד אותן נשים שלא גומרות מחדירה או לא גומרות בכלל, מצוי זן אחר, שאפשר לזהותו בטבע לפי גניחותיו המרובות: המולטי-אורגזמיות. נשים אלה מסוגלות להגיע לשיא אחר שיא בלי להפסיק. הן מיטלטלות על גלי תענוג, כשהשמים, או הדפיקות של השכנים על הקיר, הם הגבול. נכון, מדורי הסקס מרבים להפוך באיכות יחסי המין, אבל אנחנו החלטנו לתקוע יתד דווקא בכמות. והאמת שזה נעשה מסיבות אישיות לגמרי. "הבו לנו עוד", יוצאת הזעקה החמדנית מקרבנו למראה הגומרות הסדרתיות - גם אנחנו חפצים באורגזמות נוספות. איך הן נראות? מה הן אוכלות? על אילו כפתורים הן לוחצות? בידיים רועדות מקנאה שלפנו זכוכית מגדלת, וגררנו את בנות המזל מהמיטה.
האם מדובר בזן נדיר? מתברר שלא כל כך. האם אפשר להצטרף למועדון? האמת שכן. מועדון המולטי-אורגזמיות אינו אקסקלוסיבי, והוא מקבל בזרועות פתוחות את כל מי שתרצה להתקבל אליו. ולא רק אותן: אף שמעטים הגברים בו, גם הם מתקבלים בברכה.
עקרון הרצף: לעשות את זה בסדרות
לפני שנרד לתנאי ההצטרפות, נצטרך תחילה להציג את תעודת הזהות של המולטי-אורגזמה. למה? כי ההגדרה המדויקת חמקמקה לפחות כמו החוויה עצמה. אתר הנשים הבריטי femalefirst מגדיר את המולטי-אורגזמה כסדרה של אורגזמות, עם הפסקה קלה של חצי דקה עד דקה ביניהן. המומחים שהתייעצנו איתם, לעומת זאת, העלו את הרף והגדירו את חוויית המולטי כאורגזמות רצופות, ללא זמן התאוששות בין אחת לבאה. או כפי שבחר לנסח זאת הסקסולוג הקליני ד"ר דניאל וטלמן מהמרכז לשיפור התפקוד המיני ברמב"ם: "במולטי-אורגזמה מדובר ביכולת לחוות אורגזמה, אחרי אורגזמה, אחרי אורגזמה, בלי זמן רגיעה".
סדרה של אורגזמות ללא הפסקה. נשמע טוב, לא? אבל החיים מיד שולפים אכזבה, למין הגברי דווקא. מתברר שבסוגיית המולטי דווקא ידן של הנשים על העליונה. התופעה מאפיינת בעיקר נשים, שבאופן טבעי זקוקות להרבה פחות זמן השהיה מגברים. הגברים אולי מתחממים מהר יותר, וזקוקים לגירוי מועט יחסית כדי להאמיר לשיא, אך מרגע שהגיעו לקצה, הנפילה במדרון מהירה ביותר. כל גבר יודע לתאר איך החשק פשוט נגוז עשירית השנייה לאחר תום הפליטה. האשה, לעומת זאת, נדרשת לגירוי ממושך יותר כדי להגיע לשיא, אך כשהיא שם, היא ממשיכה לשייט בשחקים, ולא צונחת לתהום כמו האיש שאיתה. סף הריגוש שלה נשאר גבוה, מה שמאפשר לה להמשיך במסע אל העונג הבא.
חייהם של הגברים קשים יותר בגלל הציוד. ככה זה, מבנה הגוף הגברי פשוט כופה מנוחה בין האורגזמות. מי שתכנן את גוף הזכר גרם לכך שגברים סובלים מירידת חשק וצניחה "איברית" חופשית מיד לאחר השפיכה. אבל דרישות מועדון המולטי לא מתחשבות בנסיבות הטבעיות. בדומה לאשה, כדי שייחשב מולטי-אורגזמי, צריך הגבר לשמור על הזקפה ולחוות כמה אורגזמות ברצף. משימה לא קלה בעליל. "אצל גברים זה קיים בשיא היכולת בגיל 18-17", מזכיר לנו ד"ר וטלמן חוויות מכוננות. "בגילים מאוחרים יותר היכולת לחוות אורגזמה אחר אורגזמה כמעט לא קיימת. גם אם הגבר ישמור על הזקפה אחרי הגמירה, הסבירות שהוא יחווה אורגזמה שנייה נמוכה למדי. זה קורה, אבל מעט".
ויש גם דוגמה: מחקר שנערך באוניברסיטת רוטגרס שבניו ג'רזי בחן מקרה של בר מזל בן 35 שהצליח לזכות בתנאי מעבדה בשש אורגזמות, כולל שפיכה, בלי שזקפתו תרד, בתוך 36 דקות. ואם זה לא מספיק, הבחור הממוזל לא חסך נוזלים וסיפר שהוא פספס שתי אורגזמות בגלל המכשירים שחוברו אליו והצורך לדווח על שעובר עליו. הוא הפסיק את התהליך, אגב, בגלל שהאקלים בחדר היה "מחניק מדי" לדבריו.
גרי את עצמך לפני ותעצרי. הדרך לאורגזמה רב פעמית
אם עכשיו אתם מאחלים לו שימשיך להיחנק, כדאי שתקשיבו לדברי ההרגעה של ד"ר צחי בן-ציון, מנהל המרפאה לתפקוד מיני וזוגי בסורוקה: "בימי חיי פגשתי גבר אחד שטען שהוא מולטי-אורגזמי", הוא מספר, "אבל אחרי שתשאלתי אותו, קיבלתי את הרושם שלא בטוח שהוא ממש הבין מה זה. אני מניח שיש גברים כאלה, אבל זה די נדיר. אצל נשים זה הרבה יותר שכיח".
צופן המולטי: יכולות שאפשר לפתח
אכן, כמו שזה נראה, סוגיית המולטי מסתמנת כתשובה הנשית ל"ברוך שעשני גבר" השוביניסטית, לפחות בכל האמור ביכולת לחוות מספר מרשים של אורגזמות. מספר מדויק אמנם אין, אולם הנתונים מעידים על כך ש-20%-13% מהנשים הן מולטי-אורגזמיות באופן טבעי, בלי להתאמן. אף אחד מהמומחים לא הסכים להתחייב על מספר. ולא בכדי, טרם נערך מחקר רציני שמדד וחקר את התופעה לעומק.
מחקרי המיניות טרם סיפקו תשובה גם לשאלה אם בנות המזל נולדו כאלה, או שרכשו את היכולת לגנוח עד אין קץ במהלך חייהן. המומחים טוענים שלחלקן "כישרון" מולד, וכי אצל אחרות היכולת הבשילה לאחר שהכירו את הגוף שלהן ולמדו להשתחרר בסקס. יפעת לפידות, מטפלת זוגית וסקסולוגית, טוענת כי אף שנדמה לנו שמדע המיניות עשה כבר דרך ארוכה, הוא עודנו מדדה על שש ונעזר בחיתולים. "אנחנו עדיין לא יודעים אם אצל הנשים האלה זה רק עניין של מיומנות עם הגוף, או שהן מבורכות במשהו שלאחרות אין", היא אומרת, אבל בכל מקרה מציינת ש"מומלץ לנסות".
"נראה שזו יכולת שצריך לפתח", אומר ד"ר בן-ציון, אבל לא שולל את האפשרות שיש נשים שבורכו ביכולת הזאת באופן טבעי. "אפשר להתאמן על זה", הוא מצהיר. "יש נשים שמדווחות שאחרי תרגול שנמשך זמן מה, הן הגיעו למולטי-אורגזמות. צריך לנסות להמשיך גם כשמרגישים אורגזמה, להירגע טיפה ומיד להמשיך. כדי לחוות אורגזמה האשה צריכה לאבד שליטה, לשחרר".
ד"ר וטלמן, לעומתו, מעדיף חד-משמעית את אופציית המיומנות הנרכשת על פני הכישרון המולד. "כולנו נולדים עם היכולת הזאת. מה שמעצב אותה זה ניסיון חיים, פתיחות. יש נשים שלא יודעות שזה קיים ואפילו לא מנסות. מי שחווה אורגזמה אחת ותרצה מאוד לחוות שנייה ושלישית, תוכל לרכוש את המיומנות הזאת".
בשורות טובות, ללא ספק. אם יחד עם הרצון מגיעה גם היכולת - כולנו יכולים. אין כאן שום מסתורין. במגירה של הגומרות הסדרתיות לא תמצאו הוראות הפעלה שונות, הן בנויות ממש כמו אחיותיהן. "זו אותה אנטומיה", אומר ד"ר וטלמן. "המולטי-אורגזמיות קשורה בעיקר למודעות ולחינוך".
אז מה, הכול מתחיל ונגמר בחינוך, גם כשמדובר בלגמור כמה פעמים? נראה שכן. מחקרים מצאו התאמה בין חינוך שמרני ובין חוסר יכולת ליהנות מסקס. ובתרגום לקוטב השני: כדי ליהנות ממין ולהגיע לדרגת רב-גומרת, כל מה שצריך זה לעבור חינוך מחדש ולמחוק מסרים מהעבר. "יש נשים שהיו רוצות להגיע אפילו לאורגזמה אחת, אבל לא כל אשה מצליחה", מצננת לפידות את התלהטות היצרים. "עדיין לא יודעים בוודאות איך עובד המנגנון אצל נשים, וחושבים שאם אשה לא גומרת, זה בגלל חסימות נפשיות או טראומות ילדות". טראומות ילדות, אגב, יכולות להיות צעקות של אמא שתפסה את בתה מאוננת ועוד תקריות דומות.
"לא הייתי אומרת שכולן יכולות. יכול להיות שנגלה בעתיד שזה שייך למבנה נוירולוגי מסוים בראש. יש כאלה שרוצות להגיע למולטי-אורגזמות, ויודעות שאם הן ינסו להתגבר על הנקודה שאי אפשר לגעת בהן, הן יוכלו להמשיך הלאה, ויש נשים שזה פשוט קשה להן", מסכמת לפידות. "לכולן יש פוטנציאל", מעודד ד"ר וטלמן, וממליץ גם הוא לחזור לספסל הלימודים של הסקס ולרצות ללמוד משהו חדש. "צריך ללמוד להישאר עם החוויה", הוא אומר. "הרבה פעמים מאבדים עניין, מתכנסים פנימה ומוכנים ללכת לישון במקום להמשיך".
הזיון שלא נגמר: יתרון לנשים
השאלה, כמובן, היא אם שווה בכלל להמשיך. האם לא עדיף לברך על האורגזמה שהייתה, לחבק חיבוק חם, להתהפך ולהתחיל לנחור? גם כאן לוח התוצאות מראה על יתרון ניכר לנבחרת הנשית. "נשים לרוב מדווחות על האורגזמה השנייה והשלישית כהרבה יותר מספקות", מספר ד"ר וטלמן. "אצל גברים זה הפוך - השנייה והשלישית פחות אינטנסיביות. גברים צעירים ששומרים על הזקפה וחווים אורגזמה שנייה ושלישית לא פולטים זרע או שהם פולטים פחות זרע, והתחושה פחות מהנה".
לפידות מצדה מעדיפה להתחייב פחות כשזה מגיע לצד הנשי: "בדרך כלל האורגזמה הראשונה יותר חזקה והאחרות יותר חלשות, אבל יש שחוות את זה הפוך, החוויה אינדיבידואלית מאוד", היא אומרת. מרבית הנשים גומרות רק מגירוי של הדגדגן, וכך גם המולטי-אורגזמיות. אשה שתצליח להמשיך את הגירוי בדגדגן שלה, תוכל להתענג על כמה אורגזמות. אשה הגומרת מחדירה תידרש לגירוי ממושך בנרתיק, שיביא אותה לשיא אחר שיא.
גירוי ממושך בנרתיק? רגע, עכשיו לוח התוצאות מעלה בעיה רצינית. האשה יכולה לגמור כמה פעמים ואילו הגבר שלצדה, איך נאמר בעדינות, היה מעדיף להתהפך ולהירדם. עוד אורגזמות? לא תודה, תני לנוח ולספור כבשים ערומות. ד"ר וטלמן שולף את ניסיונו ומעיד כי אכן הפער בין הרצוי למצוי עשוי ליצור בעיות. "הרבה פעמים אני שומע במרפאה תלונות של 'אני יכולה עוד ורוצה. הוא יודע את זה ולא אכפת לו'. אחת הבעיות היא שהגבר עלול לאבד עניין ולא יהיה שם בשביל בת הזוג שלו כדי להביא אותה לאורגזמות הבאות".
אבל חוסר עניין הוא לא הבעיה היחידה. מיעוט הנשים שכן מגיעות לאורגזמה באמצעות חדירה, ודאי רוצות שבני הזוג יביאו אותן אל השיא, וגם אל זה שאחריו. וכשהוא גומר ומאבד את הזקפה, הן משלחות אותו למרפאות בטענה של שפיכה מוקדמת. "עצם הניסיון של הגבר להחזיק יותר, אף שאין לו פליטה מוקדמת, יוצר לחץ, והוא פחות נהנה מהמין. יחסי המין הופכים לעבודה", אומר ד"ר וטלמן. "יש מקרים שבהם הגבר לא מחזיק מעמד, ואנחנו עוזרים בשיטות של השהיית שפיכה", תורם ד"ר בן-ציון. "אנחנו מנסים לזרז אותה, להשהות אותו, לעשות תיאום עמדות וציפיות".
גבר חד-אורגזמי, שיחפוץ בעינוגה של רב-אורגזמית, יצטרך לבלוע חלק מהאגו, ולהבין שבכוחות עצמו לא יוכל להשלים את המשימה. אם ירצה לחוות את בת זוגו מתפתלת בתענוג חוזר ונשנה, יוכל, וסביר שיצטרך, להשתמש באביזרי המין שהעניק לו הטבע פרט לכלי זינו - הלשון והאצבעות. וכשאלה יתעייפו, יוכל להשתמש באביזרים שהעניק לו האדם, ויברטורים ושאר מענגים רוטטים.
ומה בנוגע לזוגות המעוניינים להרחיב את מנעד החוויות המיניות שלהם ולהפוך למולטי-אורגזמיים? ד"ר וטלמן ממליץ לא לשכוח לבדוק מניעים. "נשאלת השאלה מאין נובעת השאיפה הזאת. כי לחברות ולחברים יש? צריך לשאוף ליותר, צריך להתקדם ולהשתפר, אבל בלי להרגיש רע עם מה שיש".
גדעון בן-ישראל, מדריך ממרכז הטאו המרפא הישראלי שבקיבוץ ענבר, מסכים עם ד"ר וטלמן בעניין המניעים: "אם לומדים להפוך לרב-אורגזמיים רק כדי לשפר את התפקוד, זה בהחלט יכול להביא את האדם לא למקום של קבלה ושקט אלא למקום של תחרותיות. ואם זה משפר את היכולת ולא מלמד יותר התחשבות, זה יכול להיות בעייתי".
הטאו הוא הגרסה הסינית של הטנטרה ההודית, ושניהם מלמדים לעבוד עם האנרגיות של הגוף, ובכלל זה גם עם האנרגיה המינית. שניהם מספקים כלים שיעזרו לכם להפוך למולטי-אורגזמיים, אבל הדגש הוא על האינטראקציה הזוגית - ולא על האקט הטכני. "ריבוי אורגזמות הוא תוצאת לוואי של עשיית אהבה", מזכיר לנו בן-ישראל. "המטרה היא להרים את חוויית האורגזמה מהחלציים אל הלב והמוח, שתהיה של כל הגוף".
"השאיפה צריכה להיות לאורגזמה קודם כול", מזכירה לפידות. "זה משהו אישי. יש אנשים שמחפשים לחקור עוד את המיניות שלהם, לעלות שלב בקשר המיני, או בקשר עם עצמם, ויש כאלה שמספיקה להם אורגזמה אחת".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feminine-admirer
