על מיניות בגיל ההתבגרות

מאת:נלי שטיין

"האם מותר לאונן?", "מתי הגיל הנכון לקיים יחסי מין?", האם השאלות הנשאלות באינטרנט רומזות על סוף עידן שיעורי חינוך מיני? להיפך, נלי שטיין ממליצה לעודד את בני הנוער להיפתח למין ולהבין את גופם

שאלות כגון: "מה עושים עם הריח של ההפרשות מהגוף שלי?", "כיצד בנות מאוננות?", "האם איבר המין שלי באורך מתאים לגיל שלי?", מסקרנות ומעסיקות כל נער או נערה מתבגרת.

בני נוער רבים ובנות נוער רבות פונים מדי יום לאתר האינטרנט של 'הדלת הפתוחה' או לפורומים נוספים בנושא סקס ושם הם מוצאים כתובת לקבלת מידע, עידוד ותמיכה.

הבושה, המחסומים, הדעות הקדומות - כל אלה חוברים יחדיו ליצירת השתקה בנושא מיניות מתבגרים, או לראייתה רק כבעלת פוטנציאל לפורענות: מחלות מין והריון לא רצוי.

בני נוער רבים מרגישים לעיתים שאף אחד מבין המבוגרים שמסביבם לא באמת מוכן לשוחח עמם על הגוף המשתנה הזה, על הנפש שצריכה להתאים עצמה לשינויים הגופניים-הורמונליים ועל החששות והלבטים.

אם מתקיימת שיחה כלשהי, למשל במערכת החינוך או במשפחה, היא בדרך כלל שיחה מעשית - "עושים כך וכך בזמן הווסת", "אלו הם אמצעי מניעה מתאימים" וכדומה. לא שזה לא חשוב, אבל זה בהחלט חלקי ולא מספק.

אז מה באמת קורה בגיל ההתבגרות מבחינת ההתבגרות המינית והנפשית? אולי בכלל מגזימים שטוענים שהגיל הזה כל כך חשוב? יש הורים הטוענים שלהם אף פעם לא הסבירו כלום, ובכל זאת הם גדלו, התפתחו והסתדרו.

מה באמת חשוב לדעת? הנה שתי נקודות מרכזיות ביחס להתפתחות מינית בגיל ההתבגרות:

1. כולם כבר יודעים שבמהלך השנים האלה, בין 12 ל-18 בממוצע, הנקראות "גיל התבגרות" מתרחשים הרבה תהליכים: הורמונליים, נפשיים וחברתיים.

למעשה, גיל ההתבגרות מהווה צומת חשוב כל כך בחיינו היות שבפעם הראשונה "החלקים מתחברים".

כלומר, היכולת שלנו לחשוב, להבין, להיות סקרניים ויצירתיים, יחד עם ההתפתחות הגופנית-מינית, חוברים יחדיו ומאפשרים לנו להיות פעילים, כאלה שיש להם יכולת להגדיר מה הם רוצים, לנסות להשיג זאת (למשל על ידי חיזור), לבטא את הסקרנות, האהבה והתשוקה.

בה בעת אנו כבר מודעים לסביבה החברתית-תרבותית בה אנו חיים, למה נחשב 'בריא'? ומה נחשב כ'סטייה'? מה נחשב 'גברי'? ומה 'נשי'? ומנסים להבין את כל המציאות המבלבלת הזו.

לכן, יש לזכור שמיניות הנעורים הינו צומת חשוב בחיינו, ומה שנלמד בתקופה זו על עצמנו ועל העולם המיני ילווה אותנו שנים רבות.

2. לאור הנאמר עד כה עולה החשיבות במתן הסברים נכונים ומידע אמין ביחס למיניות בגיל זה, והם צריכים להינתן מתוך הבנה של מעגל החיים המיני הכולל.

מדובר, כאמור, בהשתתת בסיס לקראת התפתחות מיניות בוגרת, בריאה ומהנה. כך לדוגמא כדאי להסביר על אוננות בגיל ההתבגרות, הסבר המופנה כלפי כל אחד מהמינים, תוך מחשבה על החיים המיניים הזוגיים בעתיד.

בקרב נערות - נערות רבות נרתעות וחוששות מלהכיר את איבר המין שלהן. תפיסות חברתיות ביחס לאיבר זה כ'מלוכלך', 'מסריח' ואפילו 'טמא' מעכבות ויוצרות מחסומים, והן נמנעות מלהכיר את הדגדגן ואת מבנה הפות בכלל.

חוסר ידע והבנה גורם לנערות החשות גירוי מיני להחדיר חפצים לנרתיק, מה שעלול לגרום לפציעה. אבל, יותר מכל, עם התבגרותן, הן עלולות להגיע לקיום יחסי מין מבלי להבין כיצד הן יכולות להגיע לאורגזמה, עם הרבה פחדים ותלות בבן הזוג.

לכן, נדרשים הסברים סבלניים וברורים, כאלה המסייעים להשתחרר מהבושה והפחד, לגבי החשיבות בלקיחת הזמן להיכרות עם הפות, על פתחיו השונים ועל הדגדגן המצוי בו (למשל, בעזרת ראי). זאת במטרה ללמוד לגעת בו ולהכיר איזה מגע ואיזה סוג של לחץ מעביר תחושות נעימות עד כדי אורגזמה.

בקרב נערים - על בסיס התפיסה החילונית הרי שאוננות הינה פעילות מינית מקובלת ונחוצה לשחרור המתח המיני ומאוד מאוד נפוצה.

ההדרכה לנערים בנושא זה צריכה לקחת אף היא בחשבון את מרכיב הבושה, הלחץ והסכנה לבנות 'אוטומט' של פליטה מהירה, שתפריע להם בחייהם המיניים בעתיד - עם בנות זוג.

לכן, כדאי להמליץ לנערים לאונן כשהם לא לחוצים (שמישהו יכנס, ידפוק בדלת או בכלל), 'לקחת את הזמן' ולבדוק מה נעים להם, איזה סוג מגע ובאיזה חוזק, הדגש הוא על לגיטימציה לפעילות מינית מעין זו, על שחרור מהבושה ועל הכרת הגוף.

אז מה אתם אומרים? נשמע הגיוני? אולי קצת מביך להסביר זאת לילדים? אולי אנחנו יודעים משהו מזה אבל לא חשבנו שזה כל כך קשור למה שיקרה בעתיד?

נלי שטיין
''מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין. מתמחה בטיפול זוגי ומיני. רכזת מקצועית של "הדלתות הפתוחות" באגודה לתכנון המשפחה. בעלת קליניקה פרטית בת"א

לאתר זוגיות של נלי שטיין
לאתר של דלת פתוחה

BeOK-מין וסקסולוגיה: http://www.bok.co.il/Articles.aspx?ArticleCategoryID=15

שחרור האישה: את מדונה או פרוצה?

מאת:נלי שטיין

במשך אלפי שנים החברה חילקה את הנשים לשתיים - קדושות: כלומר כאלו שניתן להתחתן איתן, וזונות: כאלו שניתנות לניצול. כיום אבחנה זו נפרצת, וגם לקדושות מותר לאהוב סקס ואפילו לאמץ "יזיז". אולי   

לאורך שנות ההיסטוריה של התרבות המערבית קיבלה המיניות הנשית פרשנויות שונות.

היא נקשרה, בעיקר, ליכולת הרבייה - לפוריות, אך גם ליכולות קסם מאגיים המטילים את חיתתם על הגברים - מוקסמים ומפוחדים בו זמנית.

אולם נדמה כי יותר מכול נקשרה המיניות הנשית - בתודעה הציבורית והפרטית - למשמעויות שליליות. כאלה הקושרות אותה עם ביזוי, טומאה ו"לכלוך".

נשים ונערות נאלצו להתמודד עם הגדרות חברתיות דיכוטומיות ומפלות, המסווגות אותן כ"כשרות" ("מדונות", "קדושות") - קרי כאלה שניתן להתחתן עמן ולהקים משפחה, למול אלה שניתנות לניצול מיני ללא רגשות אשמה – "זונות" ("קדשות").

ההצדקה שעמדה מאחורי "סיווג" חברתי נפוץ זה נשענה על האשמת הנערות והנשים עצמן בכך שהן מועדות להתנהג בצורה מינית "מופקרת". כלומר, חופשית מדי ומועדת להביא עליהן אסון.

כמו כן, נקשרה השליטה במיניותן לערכים של "הדרת כבוד" גברית, ולשמירת "הטוהר" המיני כעדות לכבוד המשפחה ולאיכות חינוכה את הנערה. נערות ונשים גדלו, ועדין מתחנכות, לאורו של פיצול המתקיים בתודעה בין נשיות בכללותה לבין הפן המיני.

הנשיות עדין נקשרת - במידה רבה - לרכות, לעדינות וליכולות "טיפוליות" באחרים, בעוד שהמיניות הנשית הינה גוון בעל נופך של לכלוך, אולי אפילו זוהמה! סיווג חברתי מעין זה שימש ומשמש עד היום סוג של פרקטיקה חברתית ביחס לעולמן המיני של נערות ונשים כאחד.

במהלך המאה העשרים, במיוחד מאז שנות ה-60 ותחילתה של המהפכה הפמיניסטית, "נטענה" המיניות הנשית במכלול של משמעויות חדשות. המצאת הגלולה למניעת הריון עודדה תהליכי הפרדות מסוגיית הפוריות לכיוון שאלות אחרות, הנקשרות לזהות ולאיכות חיים.

הדיון הפמיניסטי בתשוקה ובאוננות נשית העלה את ההשתחררות האפשרית מבלעדיותם של יחסי מין עם פרטנר זוגי, אך יותר מכול הבליטה את זכאותן של נערות ונשים להנאה מינית ולביטוי תשוקתן.

לאורם של תהליכים אלה בעולם המערבי עולה השאלה ביחס למתרחש בשנים האחרונות בחברה הישראלית. כפי שעלה בעבודת הדוקטורט שלי – "מיקומי זהות – כעס ובושה כמבארים התנהגויות מיניות וזוגיות בקרב בני נוער" נראה שהמיניות הנשית ממשיכה לקבל משמעויות ו"גוונים" נוספים.

לאורם של הממצאים עולה סוגיית התשוקה המינית והזכאות לבטאה, אם כי אינה נעדרת לבטים וספקות. בעקבות ממצאי המחקר בחרתי להתייחס לשתי שאלות של נערות בנושא זה שהגיעו לאחרונה לאתר של "דלת פתוחה".

להערכתי יכולות שאלות אלה לפתוח צוהר נוסף עבור מטפלים ויועצים מיניים בנוגע לעולמן הפנימי של נערות וללבטים המתקיימים בו ביחס לביטוי מיניותן.  

השאלה הראשונה, של נערה בת 16. "יש לי חבר כבר בערך חודשיים. ככל שאנחנו מתקדמים בנושא ה"מיני" אני מרגישה יותר ויותר צורך לזה..כל פעם שאנחנו נפגשים אני רק מחכה לרגע בו נתחרמן וכשמדי פעם זה לא קורה זה מבאס אותי.

"אני חושבת המון המון על מין ומדמיינת אותי שוכבת עם החבר שלי וכאלה. אפילו בתחילת הקשר שלנו שעוד לא התחלנו להתחרמן אני הובלתי את היד שלו לאיבר מיני.

"אני יודעת שאני צעירה מדי בשביל לקיים יחסי מין אבל זאת לא הפואנטה למה שאני אומרת. פשוט ממש קשה לי ואולי מוזר שהנושא של המיניות ממש חשוב לי ונושא כל כך מרכזי בחיים שלי ולא יוצא לי מהראש..."

למקרא שורות אלה עולה בברור הצורך של הנערה באישור, בלגיטימציה, למיניותה הפעילה. מיניות סקרנית, משתוקקת, חקרנית, אם כי אינה נעדרת גבולות ("אני יודעת אני צעירה מדי בשביל לקיים יחסי מין...").

נדמה כי בחדרה הפרטי היא יושבת וכותבת על רגשות הבלבול וההצפה המלווים את המיניות החדשה והמתפרצת הזו. נדמה כי עוצמתן של תחושותיה המיניות, שכנראה חזקות יותר מאלה של בן זוגה הצעיר, מפתיעות אותה - יותר מכול.

תוך שהיא נאבקת עם הדהודיהם של מסרים חברתיים, היכולים לגנות אותה בגין סקרנותה המינית ולדכא אותה מפני ביטוייה, היא מבקשת מקום לשיתוף ולביטוי. אולם, יותר מכול, היא זקוקה לסוג של אישור. אישור על כך שהיא "נורמלית", שמותר להרגיש כך, שמותר ליזום ושבהחלט מותר שמיניותה תעמוד במרכז קיומה.

 קשה להאמין כי שאלה דומה תגיע מצד נער בגילה היות שמכלול רגשות אלה נקשר חברתית עם גבריות, ודווקא העדרן עלול להעלות תחושות של קונפליקט ואי הלימה מגדרית.

שאלה נוספת מעלה את הדילמה ביחס ליחסי מין שאינם מעוגנים בקשר של אהבה. סוג של התנהגות מינית הנתפסת כ"מקובלת" בקרב נערים וגברים.  

בת 16 נוספת שואלת. "...בקשר לידיד, אני לא יודעת. לא נראה לי שיהיה בינינו משהו רציני, אני לא חושבת שאני אוהבת אותו אבל הוא בהחלט מרשים אותי, אבל יש משהו רע בלקיים יחסי מין עם מישהו שלא יהיה יותר מזה..?

 "האמת, אני בטוחה שלא יהיה יותר מזה, אז לא אכפת לי לפחות לשכב איתו. כי במילא הוא לא מושך בקטע של יופי או חכמה, רק הגוף שלו מושך, תעזרי לי. תודה!".

ניתן לומר רבות בדבר הקשר שבין יחסי מין לבין רגש אהבה ולדון במהי התנהגות מינית בריאה למול זו שאינה כזו. אולם בדומה לנערה הקודמת נראה שנערה זו מייצגת "פריצה" נוספת למתחם השמור כל כך של התנהגויות מיניות הנקשרות לגבריות.

היא מעלה את סוגיית ההתלבטות בין פעילות מינית המבוססת על משיכה מינית בלבד לבין כזו המקבלת אישור ועידוד חברתי היות שהיא נקשרת למערכת יחסים רומנטית.

האפשרות לניתוקה של הפעילות המינית מרגשות הערכה ואפילו אהבה, מעלה בה הרהור על הדרך בה עליה לבחון את תשוקתה - "האם יש משהו רע בלקיים יחסי מין עם מישהו שלא יהיה יותר מזה?"

לסיכום, ההבחנה ההיסטורית בין "מדונה" לבין "שונה" נתנה במשך שנים אישור להרחבת מעגל ההתנסויות המיניות של נערים וגברים ובה בעת פעלה לצמצם את ביטוייה של המיניות הנשית.

הבחנה קוטבית זו ממשיכה להתקיים בתודעה הנשית אך היא הולכת ונפרצת, גם אם ה"פריצה" מתרחשת עדיין - לעתים רבות - בחדרי חדרים מול המחשב הפרטי וכחלק מהרהורים אישיים.

משמעותה שנערות מתחילות לכפור באיסורים החברתיים הנקשרים למיניות נשית. הן פוסעות צעד אחד קדימה, בהיסוס ובזהירות, כשהן ממשיכות בלא יודעין (אולי) את תהליכי המהפכה המינית הפמיניסטית.

תהליכים שתחילתם עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת. עיקרה של פריצה זו היא הדרישה לחבור לגופן, לתשוקתן ולרגשותיהן.

שינויים אלה מאתגרים אותנו - המטפלים והיועצים מיניים (וכל מי שעובד עם נערות). התנהלות המחייבת אותנו לבדוק את סולם הערכים עליו התחנכנו ולנקוט במשנה זהירות.

כך למשל, עלינו לבחון את סולם הערכים שלנו ואת יכולתנו לא להתמקם במיקום מסורתי מזהיר, שולל ומגנה, גם אם התלבטויותיהן של הנערות מעוררות בנו דאגה וספק.

 יש להיזהר מתגובות מבקרות ומגנות. זאת משום שהפגישה עם נערות ונשים צעירות ב"צומת" עדינה זו של תחילת חייהן המיניים הינה בעלת חשיבות בנוגע ליחסיהן העתידיים הן עם עצמן ועם גופן והן עם בני זוגן.

כפי שאזהרה וביקורת יחרטו בתודעתן לעד כך גם החוויה של קבלה ויצירת האפשרות לבדוק ולברר - לה הן זקוקות כל כך.

נלי שטיין
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין. מתמחה בטיפול זוגי ומיני. רכזת מקצועית של "הדלתות הפתוחות" באגודה לתכנון המשפחה. בעלת קליניקה פרטית בת"א

לאתר זוגיות של נלי שטיין

לאתר של דלת פתוחה

מתוך Beok-מין וסקסולוגיה: http://www.beok.co.il/Articles.aspx?ArticleCategoryID=15

YNET-יחסים: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3925,00.html

בואו נלמד את הנוער לעשות סקס כמו שצריך

ילדים ונוער לומדים היום על סקס בעיקר משמועות, מבדיחות גסות, מהטלוויזיה ומפורנוגרפיה, שזמינה כעת לכל אחד. הם לומדים על סקס בצורה לא מפוקחת ולפעמים מעוותת, שנים לפני שיתנסו במגע מיני. בואו נלמד מין כמו שמלמדים נהיגה

מאת:שטרודלן פראי

אתמול פתחתי חפיסת קונדומים חדשה (כלומר - הצלחתי סוף-סוף לגמור תריסר, בחלקם אפילו השתמשתי בזמן סקס) ובעודי מפשפש נפלה מתוכה חוברת ההוראות המצורפת. למי שלא יודע – כל קופסה מגיעה עם הוראות שימוש (כולל איורים מאירי עיניים), ואני מביא כאן את תמציתן:

1. יש להלביש את הקונדום על איבר המין לאחר הזיקפה

2. הנח את הקונדום על קצה הפין הזקוף וודא שהטבעת הינה חיצונית

3. גלגל בחופשיות את החלק המקופל על איבר המין

4. לאחר הפליטה הוצא מיד את איבר המין

רגע, רגע רגע, לא חסר משהו בין סעיף 3 ו-4? איזה סעיף 3א שיסביר על תנוחות, על קצבים, על חשיבות המשחק המקדים, על "עשה ואל תעשה" ובאופן כללי על איך "לעשות"? אין פלא שאני אובד עצות והבחורות מתלוננות - זה לא היה במדריך! ומה לגבי אלה שבכלל לא הגיעו לפליטה? מה הם אמורים לעשות, הא? הם תקועים בשלב 3 לנצח.

כל העסק מאוד מתסכל ומייצג בעיניי את אחד מהכשלים הכי חמורים והכי פחות מדוברים של מערכת החינוך: נושא החינוך המיני. 

בואו נדבר על סקס

אנשים חושבים על סקס. אנשים עושים סקס. אנשים אוהבים סקס. אבל אנשים לא מדברים על סקס. לא בפומבי, בגלוי, כמו שהם מדברים על הכלכלה, למשל. לא עם הילדים שלהם, כמו שהם מדברים על נימוסי שולחן, למשל. רק בחדרי-חדרים, עם אנשים קרובים, ברמיזות, הם מרשים לעצמם להיפתח.

סקס נחשב משהו מלוכלך, אסור, מביך. כולם מסתייגים ממנו במידה כזו או אחרת, בין אם זה אומר להסמיק מבדיחה גסה ובין אם זה אומר לעטוף נשים בבד מכף-רגל ועד ראש, להפריד מקומות ישיבה באוטובוס או להסיר כרזות בהן מוצג קלסתרה של מועמדת לראשות הממשלה שהיא, רחמנא ליצלן, אשה.

סקס ואלימות נכללים לעיתים קרובות באותה קטיגוריה בתור דברים פסולים: "יש בטלוויזיה יותר מדי סקס ואלימות, ואנחנו לא רוצים שילדים יחשפו לזה", אנשים אומרים. מה בכלל הקשר ביניהם, חוץ מאשר מועדונים תת-קרקעיים מסויימים? סקס הוא פעולה מהנה, קשורה לאהבה וחיונית ליצירת חיים ולהמשכיות המין, בעוד שאלימות גורמת סבל, קשורה לשנאה וכעס ולעיתים קוטעת חיים. אפשר להגיד שהם כמעט הפכים.

אז למה, בעצם, סקס הוא דבר כל כך נורא בעינינו? כי זה כתוב בתנ"ך (שבעצמו מכיל הרבה סצינות מיניות בוטות) ובדברי מפרשיו? כי איזה יווני אמר איזו שטות בנושא לפני הרבה מאוד זמן? כי אבותינו רצו לדאוג לכך שנשים בחברות נוודים קדומות יכנסו להריון רק במועדים מסויימים, כדי לא להכביד על הקבוצה? האמת היא שאנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים בעיקר כי ככה חינכו אותנו: ההורים, המורים, החברה.

ללא ספק, חכם היה הראשון שגרם לשאר האנשים לחשוב שסקס הוא דבר מטונף ומביש. חכמים היו הראשונים שסיפרו שאדם וחווה השחיתו עץ תאנה רק כדי לכסות על מבושיהם (איזה כינוי נורא לאיברי מין!). אלפי שנים חלפו, ואנחנו עדיין לא מסוגלים להשתחרר מאותם רעיונות. כי חינוך מתקדם באיטיות מעגלית ומייסרת, כמו אותו חילזון במשל המנסה להיחלץ מהבור: שני סנטימטרים קדימה ואחד אחורה.

אבל יש דברים שאינם קשורים לנורמות חברתיות, אלא לטבע האנושי. בני נוער, ובמיוחד נערים, בם חרמנים, סקרנים ומשתוקקים ללמוד. למרות איומים חוזרים ונשנים לאורך השנים במחלות, בעיוורון ובאש גיהנום הם המשיכו, ממשיכים וימשיכו לאונן, לחקור ולהתנסות עם המיניות שלהם. הדבר היחיד שכל אותן דעות קדומות השיגו בהצלחה מרשימה הוא הטמעת רגשות אשמה בכל הנוגע למין ואין-ספור בעיות וסטיות. השאלה היא לא אם ילדים ילמדו על סקס, השאלה היא איך הם לומדים.

לא הביישן מלמד

כאן אנחנו חוזרים לנושא החינוך המיני בבתי הספר: לדעתי יש כאן פיספוס ענק. הרי סקס משפיע על חייהם של רוב האנשים הרבה יותר מטריגונומטריה, למשל. אז נכון - מלמדים על מחלות מין ועל אמצעי מניעה, שזה דבר חשוב וכבר הוכח כיעיל בהורדת שיעור המחלות וההריונות הבלתי-רצויים. אבל סקס הוא כל-כך הרבה יותר מזה, ואזהרות טכניות ומשמימות מפיהם של מורים נבוכים הן דבר רחוק מאוד מהאידיאל. חינוך מיני בישראל הוא עובדתי, יבש, ועוסק במין כמעין תוצר לוואי לא נעים של רבייה. מעבר לכך, מוסדות חינוך רבים בעלי אופי דתי מתעלמים לחלוטין מהנושא.

אז הילדים ילמדו בבית, אתם אומרים. שכל הורה יחנך את הילדים שלו כראות עיניו. אבל זה לא ממש קורה בפועל, כי ההורים הם תוצר של אותה מערכת חינוך עצמה. כי הורים מתביישים מהילדים שלהם. עשו חשבון נפש – האם אתה, הקורא הביקורתי, או את, הקוראת הספקנית, הייתם מוכנים לדבר עם הוריכם על סקס, באופן אמיתי, גלוי וגראפי? ואיך אתם למדתם על סקס?

כל חלל סופו להתמלא, ובמקרה שלנו החלל הוא ידע אודות מין. ילדים ובני נוער לומדים היום על סקס בעיקר משמועות, מבדיחות גסות, מהטלוויזיה ומפורנוגרפיה, שזמינה כעת לכל אחד. הם לומדים על סקס בצורה לא מפוקחת ולפעמים מעוותת, שנים לפני שיתנסו במגע מיני אמיתי, כי אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על כך. אם יתמזל מזלם – ילמדו את עובדות החיים בעזרת בן או בת זוג תומכים וסבלניים. במקרה הפחות רצוי יחוו מבוכות והשפלות, יגמרו מהר מדי או בכלל לא, ילמדו להתבייש בגוף שלהם ויפתחו רגשות מעורבים כלפי סקס. חלקם יסבלו כל-כך מחוויותיהם הראשונות המהוססות עד שיסלדו ממין עד סוף חייהם. בורות כמעט תמיד מולידה סבל.

אפשר להגיד הרבה דברים שליליים על פורנוגרפיה ועל זנות, אבל עם עובדות אי-אפשר להתווכח: יש הרבה מאוד צרכנים לשני התחומים, והסיבה לכך נובעת ישירות מתפיסות מעוותות שיש לנו, כבני-אדם, לגבי מין ומיניות. אגב, בפורנוגרפיה אין מבחינה רעיונית שום פסול. אנשים התעניינו בסקס משחר ההיסטוריה, עוד בטרם ידעו שהם אמורים להתבייש. צלמיות ארוטיות מתקופת האבן התגלו לא מזמן בגרמניה והוכיחו שסקרנות מינית לא התחילה עם עידן האינטרנט המהיר (אגב, במעמד זה, יש לי הצעה גאונית לחברות האינטרנט כיצד לחסוך ברוחב פס: בתחילת כל חודש פשוט צרבו לכל לקוח דיסק די.וי.די מלא בפורנו ושילחו לו בדואר). יש הרבה מאוד תחלואים שקשורים לתעשיות האלה, ללא ספק, אבל הם לא ייפתרו על ידי עצימת עיניים וצקצוקים בלשון, אלא אך ורק באמצעות שינוי מהותי בחינוך. 

לא מין הנמנע

אז מה אני מציע? אני מציע לשנות את הגישה מן הקצה אל הקצה. להחליט, באופן מודע וקולקטיבי, שסקס הוא דבר טוב, מהנה ובריא, שצריך ללמוד לעשות אותו כמו שצריך, בדיוק כמו נהיגה. צריך להיות גלויים לחלוטין עם ילדים ובני נוער, כי התעלמות לא תגרום להם להיות פחות סקרנים. צריך ללמד אותם על ההנאה שבסקס, על ההיסטוריה שלו ועל דעות שונות בתקופות שונות, על הרגשות המעורבים בו, על דימוי הגוף ובפרט - איך לא לראות באשה כלי קיבול בלבד. כפי שהוצע במדור זה להעביר קורסים בנושא חיבוקים ונשיקות, אפשר ורצוי לדעתי להעביר שיעורים על תנוחות, על טכניקות, על צעצועי מין, על מה עושה טוב ומה עושה פחות טוב.

ולמה לא, בעצם? הרי כולם עושים את זה וכולם חושבים על זה, אז מספיק עם הצביעות - הגיע הזמן להפשיט את המלך והלביש אותו במשהו יותר נוח. 

יש סקס אחר

אולי מה שכתבתי נשמע לכם מופרך, משעשע, לא מציאותי - אבל דברים משתנים. לפני מאה שנה המצב היה שונה מאוד מכפי שהוא היום. הארכיאולוגים הוויקטוריאנים שחשפו את הריסות העיר הרומית פומפיי הזדעזעו מאוד לגלות יצירות אמנות ארוטיות רבות, ובעלי הסמכות של אותה תקופה מיהרו לגנוז אותן במוזיאון סודי כדי שלא ישחיתו את נפש הציבור (ואגב כך, באופן אירוני, ילדו את הפורנוגרפיה המודרנית). היום הסיפור הזה מצחיק אותנו, ואנחנו יכולים לדמיין את אותם אדונים נכבדים וגבירות חסודות מתנפחים בחשיבות עצמית וקובעים מה נכון בהסתמך על המוסכמות של תקופתם. מדוע אנחנו לא מצליחים, על פי אותו הגיון, לראות שהאמונות הנוכחיות שלנו לגבי מין ומיניוּת עשויות להיות מגוחכות ואנאכרוניסטיות באותה מידה?

לפני 60 שנה פירסם אלפרד קינסי, מי שנחשב לאבי הסקסולוגיה, את ספריו המהפכניים בנוגע למיניות של גברים ונשים, וחולל סערה בחברה האמריקנית השמרנית. אז התברר לכולם שדברים רבים שהיו בבסיס אמונותיהם שגויים מיסודם. הומוסקסואליות, אוננות, בגידות – נושאים שאנחנו מוכנים לדבר עליהם היום ללא היסוס, אפילו בבתי הספר, נחשבו טאבו באותה תקופה, עד שבא קינסי והדליק את האור. אין סיבה שלא תתרחש מהפכה נוספת בתחום החינוך.

לא חסרים פסיכולוגים ואושיות חינוך שיגידו לכם למה אסור בתכלית האיסור ללכלך את נפשם הזכה של ילדים עם דיבורים על סקס. הם משוכנעים ומשכנעים, אני יודע. אבל מחנכים ופסיכולוגים אומרים הרבה דברים כבר הרבה שנים, והחלק היפה הוא שהם גם נוטים לשנות את דעתם הקולקטיבית מידי פעם ולסתור את כל מה שאמרו אלה שבאו לפניהם, כך שאי-אפשר לייחס להם את החשיבות שהם ללא-ספק מייחסים לעצמם. מעבר לזאת, כל האנשים הדגולים האלה היו גם הם ילדים פעם, מלאי חרטות, לבטים ואשמה, וגם הם קיבלו חינוך מסויים בבית שעיצב את אישיותם הבוגרת והמשוחדת.

אז מה, אני יודע יותר טוב מכל אותם אנשים חכמים? לא ממש, לא. אבל אני מרגיש משוחרר מספיק מדעות קדומות, מכיוון שאני חושב אחרת מכל מה שחינכו אותי עד היום. גם אני למדתי על רזי המין בעצמי, ללא פיקוח, כמוכם. גם לי יש בעיות, עכבות והסתייגויות. כל מה שאני אומר הוא שצריך לשקול מחדש את הנחות היסוד שלנו לגבי סקס כשאנחנו מחנכים את הדור הבא, במקום לטמון את הראש בחול.

האימייל של שטרודלן

YNET-יחסים: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3925,00.html

אם אתה רוצה רק סקס אל תמכור לי לוקשים

אני הרי אוהבת סקס, זה בריא, וכרגע לא אביר ולא סוס נראים באופק. אבל אולי רק כשאפסיק להתפשר על זיונים חסרי משמעות יגיע הדבר הנכון והאמיתי? יכול בהחלט להיות שדווקא אז אתגעגע לסקס נטול הרגש, שכל כך משחרר אותי

מאת:יעל וייסבך

בערב של תחילת הסתיו ישבנו שרון ואני בבר הביתי שלנו. אני התחדשתי עם יין אדום לקראת הימים הקרים, בעוד שרון נשארה נאמנה לקיץ עם קאבה.

"מה אני עושה?",שאלה שרון כשראתה את הטלפון רוטט על השולחן.

"מה זאת אומרת? את יוצאת איתו", עניתי.

"אבל הוא צעיר ממני בעשר שנים", לפתה את ראשה בידיה.

"ממי", הנחתי ידי על זרועה, "יגיעו ימים בהם נסתכל אחורה בערגה אל הזמנים שיכולנו לעשות מה שבא לנו. הוא עושה לך את זה, תצאי איתו".

שרון בהתה בסמס בהתלהבות של ילדה. "הוא בא לאסוף אותי לסושי. אני מתה", אמרה.

בעוד היא מתקתקת במרץ, התחיל גם הטלפון שלי לרטוט בוויברציות משלו.

"גיא. וואו, שנים לא דיברנו. מה שלומך?" עניתי מופתעת.

"שלומי טוב. מה איתך?" שאל, "יש אהבה?"

"יש אהבה", עצרתי לשמוע אותו מתאכזב. "אהבה עצמית", המשכתי, בתחושה קלה של רמייה עצמית.

"רוצה לשכב איתי הלילה?", שאל בלי היסוס.

"כן", עניתי בלי לחשוב והפתעתי את עצמי.

"אצלך בעוד שעה?" המשיך. אישרתי וביקשתי חשבון.

"מה קורה?" שאלה שרון שהבחינה בפני הסמוקות. "גם אני חוגגת הלילה", עניתי בחיוך.

"שיזדיינו המוסכמות, וגם אני"

אהבתי את הישירות שלו, חשבתי כשמיהרתי הביתה. אם אתה רוצה רק סקס אל תמכור לי לוקשים. מצד שני הרגשתי זונה. ככה להסכים, בלי חיזור קטן? פלירטוטון? איזה סושי? דרינק? להצעה מגונה כזו חייבים לסרב. מצד שלישי אני חרמנית אש והוא נראה כמו קלינט איסטווד בשנות ה-30 שלו, שיזדיינו המוסכמות וגם אני.

הגעתי הביתה נרגשת ומיד הכנתי את הסט הרומנטי: קטורת, נרות ודיסק של גוטן פרוג'קט. הצלצול בדלת הגיע בדיוק כשסיימתי. אחרי שהתחבקנו לשלום אני משכתי לכיוון הסלון. הוא תפס בידי ומשך לחדר השינה. התיישבתי על המיטה נבוכה. אפילו אני, שמתורגלת בסקס מזדמן, לא ציפיתי שנגיע למיטה כל כך מהר.

"מה, את ילדה קטנה?" שאל ממרומי עמידתו, "בואי לפה".

נעמדתי מולו. הפשטנו זה את זה במהירות.

כיאה לבנקאי השקעות הוא ניגש ישר לעניינים. קר ותכליתי. יש עבודה והגבר המנוסה יעשה אותה טוב מכולם. לא התנשקנו. אני הישרתי אליו מבט אבל הוא לא הסתכל לי בעיניים, הוא לא שיחק את משחק האהבה. הזדיינתי עם רובוט ויברטורי יפה ומיומן. כעבור כעשר דקות הערתי את כל השכונה. צחוק רם התגלגל ממני החוצה.

אחרי שלוש אורגזמות שלי ואחת שלו שכבנו זה לצד זה מבלי לגעת. חיוך מסופק על פני, מתמתחת בפינוק.

"תגידי, כל הגברים שלך גרועים במיטה?" שאל תוך כדי שליפת הקונדום.

"לא, דווקא ההיפך, למה?" התרסתי.

"לא השקעתי עשירית ממה שאני יכול וכבר עפת לשמיים. הנחתי שאת רגילה לדרעקים".

רק השקעות יש לו בראש, חשבתי לעצמי. "אני יצור אורגזמי, אל תחמיא לעצמך", הכנסתי לו בכנות.

"אני לא זוכר שהיית ככה", איתגר אותי.

"אולי בעבר היו לי רגשות כלפיך וזה הפריע. אולי אני יותר משוחררת כשהסקס נטול רגש".

"נשים", הוא נאנח, "אתן לא יכולות להיות מאושרות, אתן מסובכות מדי", פצח במונולוג הכדורגל והבירה השחוק - עד כמה פשוטים גברים ועד כמה הפשטות מקלה עליהם בהשגת האושר הנכסף.

ויברטור היה חוסך ממני הרצאות מסוג זה, אבל הייתי חייבת להודות, אפילו בגבר קר יש חום אנושי שנעדר מהרוטט הוורדרד שלי.

לפחות אחת מאיתנו קיבלה יותר מזיון 

הרבצנו עוד סיבוב. בעודנו מתנשפים אחרי שיא נוסף צלצל הטלפון. "יש לך עוד עניינים ללילה?" הרים גבותיו.

"זה שהסכמתי לשכב איתך לא אומר שאני שרמוטה", התלבשתי וקמתי מהמיטה לציין שזמננו תם. זאת היתה שרון. "היה מושלם. הוא מושלם. הוא יותר בוגר מכל הבחורים שהיו לי, מזל ששכנעת אותי לצאת איתו". שמחתי בשבילה, לפחות אחת מאיתנו קיבלה יותר מזיון.

עשן הקטורת עוד הסתלסל באוויר כשהתפרקדתי על המיטה בכיף של אלכסון. תהיתי אם בחרתי נכון כשנעתרתי להצעה הלילית. אמנם הוספתי חוויה מרגשת לרזומה ובאתי על סיפוקי, אך יחד עם זאת הרגשתי ריקנות – הרי זה לא באמת מה שאני רוצה.

מצד שני, אילו ברירות יש לי? להתנזר עד שיבוא האביר על הסוס? אני הרי אוהבת סקס, סקס זה בריא, וכרגע לא אביר ולא סוס נראים באופק. ואולי רק כשאפסיק להתפשר על זיונים חסרי משמעות יגיע הדבר הנכון? ואולי אז אתגעגע לסקס נטול הרגש שכל כך משחרר אותי?

נאנחתי בחוסר החלטיות, אולי הוא צודק? אולי נשים מסובכות מכדי להיות מאושרות כמו גברים?

אבל, הסתננה למוחי מחשבה, אולי ההבדל בין האושר הנשי לגברי כמוהו כהבדל בין האורגזמות שלנו? אולי קשה לנו יותר להיות מאושרות, אבל גלום בנו פוטנציאל לשיאי אושר שגבר לא ידע לעולם? במחשבה אופטימית זו צללתי לחלום בו קלינט איסטווד ואני נמלטים בדהירה מרובוט אימתני בחליפת עסקים ומחביות הבירה שהוא משליך אלינו. 

האימייל של יעל

וואלה זון: http://zone.walla.co.il/

כן, המורה! כן! יותר חזק!

מאת: מני מאוטנר, מערכת וואלה!

למה לנו זה אף פעם לא קורה?

מגישה אותו על 69 בלשון ובצרפתית?

על כן התפלאתי לשמוע כי המורה ששכבה עם התלמיד שלה, כוכבת הפרשה המדוברת והסקסית, תועמד לדין בגין ביצוע מעשים מגונים בקטין תוך ניצול יחסי חינוך. מילא קטין, אבל מעשים מגונים? האם יכול להיות שמשגלים חוזרים ונשנים – רומן של ממש! עם צימרים והכל! – הם מעשים מגונים? האם קיים במדינת ישראל, או בעולם כולו, תלמיד שלשכב עם מורתו אינה פנטזיה המרצדת במוחו ללא הרף? קודחת בו ונוטעת בו זימה אינסופית? האם יש תלמיד שלא חלם על הרגע שבו מורתו מזמנת אותו לשיחה של אחרי הלימודים, שמתחילה במשפט "יש לך כל כך הרבה פוטנציאל" ונגמרת במשפט "אני צריכה סיגריה"? אם יש, תביאו אותו אלי ואציג בפניכם את הוגינה שלו.

העמדתה של המורה – האטרקטיבית למדי, יש לציין – לדין היא צדקנות שאין כדוגמתה, התעלמות מוחלטת מהרצונות והתשוקות שיש לגברים בני עשרה והיתממות שעיקרה במחשבה שמרנית ומיושנת, שכלל אין לה אחיזה במציאות. האם יש כאן אינטרס של המדינה ואזרחיה? האם פיטורים מן המוסד החינוכי אינם מספיקים במקרה זה?

תאמינו לנו, עדיף לשכב עם מורה

לא זו בלבד שאין כל צורך להעמידה לדין – את בן זוגה הצעיר יש לציין לשבח ולהעניק לו פרס כלשהו (אני ממליץ על פסל פאלי מוזהב). על המדינה לקיים טקס חגיגי, שיחזור על עצמו מדי שנה ובו יחשוף אותו צעיר את סיפורי הנפלאות שלו ויעביר את השרביט לצעיר אחר, שהגיע גם הוא להישגים יוצאי דופן בתחום הזיונים. בסוף אותה חגיגה יוקרבו עשר בתולות על מנת ידעו צעירי העולם – עדיף לשכב עם מורה מנוסה מתלמידה בתולה. ובא לציון גואל.

לכו תראו את הוידאו מהחדשות על המורה והתלמיד

מתוך NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/43/HP_866.html

שמאטסנג עם שמייקי בבא

מה שכל אישה צריכה כדי להתחבר שוב עם אמא אדמה הוא סשן טוב של סקס שמנטרי. קחו לדוגמה את ציפי לבני. ציפי היא אישה שעולמם של הגברים הקשיח אותה והיא גברית יותר מרובם. וזה, חברים יקרים, מסמל במידה רבה את הבעיה של ימינו - תסכול מיני של גברים ונשים

שמייקי בבא

הקדמה: לאחרונה נודע ל-nrg על הופעתו מחדש של השמייקי. מערכת האתר ביקשה משמייקי בבא להציג את עצמו בפני הישראלים. וכך, בסיועו של עוזרו האישי שוהם, הסכים שמייקי לספק תיאור כתוב של השמאטסנג השבועי שלו המתרחש במקום סודי בהודו. לפני שנתחיל, אני מבקש להזכיר שמילים הן עסק מעורפל - הן רק מסמנות, ולעתים עושות זאת בצורה די גרועה. אז בבקשה, התרכזו בכוונה ששזורה במילים האלה ולא רק ברעיונות שהן מתארות. אתם גם מוכרחים להרגיש חופשיים לסמוך על תחושת הבטן שלכם - היא יודעת - וכאן טמון כוחו של השמייקי. לחדשים מביניכם, שמאטסנג הוא סאטסנג של שמייקי, זו הדרך שלנו ליישר קו עם שמייקי. הוא מאפשר לנו להיכנס למצב עילאי של שמחה וקבלה, שאותו אחנו מכנים שמייקסטזה או שמטורי. אנחנו עושים זאת באמצעות שבת אחים גם יחד ובמיקוד תשומת הלב שלנו בנוכחותנו, בצחוק שלנו כמו גם בריקוד, בשירה ובאיברי המין שלנו. כל שמאטסנג כולל חלק של שאלות ותשובות שמבוסס על נושא מסוים. השבוע הנושא שלנו הוא הכוח הנשי וחשיבותו. נלוות אליו הנחיות לשמכניקות, טכניקות של שמייקי, שתוכננו על מנת לעזור לנו להתמקד ולצעוד בנתיבו של השמייקי.     שוהם, קרא בבקשה את השאלה הראשונה.

שמייקי בבא, הגורו מההימלאיה. צילום: ענת כהן 

"שמייקי בבא, אתה לעתים קרובות מדבר על הכוח הנשי, אבל אני עדיין לא מבין מה זה".

כוח נשי הוא אנרגיה נשית. כוח נשי הוא לפני הכל אהבה. נכון לעכשיו, לישראל עתידה להיות ראש ממשלה אישה, אבל כשאנחנו מסתכלים על תצלומים שלה - האם אנחנו רואים התממשות של אהבה כלשהי? לא, אנחנו רואים אישה שעולמם של הגברים הקשיח אותה והיא גברית יותר מרובם. זה מסמל במידה רבה את הבעיה של היום - תסכול מיני, שנגרם בשל העובדה שאיבדנו את הערכתנו כלפי האישה המקודשת. אין דבר חשוב יותר ממנה. היא לב לבו של השמייקי.

כדי להיות הוגן כלפי ציפי, אומר שהתסכול שלה איננו באשמתה. אישה לא יכולה להתחבר מחדש אל מהותה הנשגבת בעצמה. היא זקוקה לגבר שישחרר אותה. וזה אומר לפחות 20 דקות של סקס עם חדירה לאחר פרק זמן הגון של משחק מקדים. לזה אנחנו קוראים סקס שמנטרי. זהו המקום שבו נפתלי נכנס לתמונה. נפתלי הוא הבעלול של ציפי, ובהחלט מתקבל על הדעת שעתידם של ישראל ושאר העולם מצוי בידיו. נפתלי, אני מדבר אליך עכשיו במישור האסטרלי - הוצא את הראש שלך מתוך דפי החשבונות והתרכז בהענקת עונג לאשתך.

שכח מהאורגזמות של עצמך והתרכז בלהביא את אשתך לשיא ואחר כך מעבר לו, אל המקום שבו היא תרגיש שהיא התגלמותה של אמא אדמה. כן, מפחיד לעשות את זה - זה מחייב אותך לעזוב את "אזור הנוחות" שלך. אבל אין לך ברירה. גלה אותו, היכנע לו, תיהנה מהפחד. וואו, כמה שזה מרגש, כמה שזה מקסים. ואז היא תזרום עם האהבה ותהיה, לא רק ראש הממשלה של ישראל, היא תהיה הנסיכה של ישראל, ולערבים לא תהיה ברירה אלא לעשות שלום. כך נגיע אל עידן השמדלי, מבלי להזדקק לחליפות אב"כ. אום שמייקי.

ציפי לבני. צילום: ראובן קסטרו

"אתה באמת מתכוון לומר שאנחנו יכולים להציל את העולם באמצעות סקס שמנטרי?"

עירומים כביום היוולדו

בעוד שחלק מההורים נוהגים להסתובב עירומים ברחבי הבית, יש הורים שמקפידים להסתיר את גופם

מהזאטוט • כיצד מנהגי העירום של אבא ואמא ישפיעו על מיניותו העתידית של הילד?

ליאת נחום-ליפשיץ

אין כמו תחושת החופש והטבעיות. להתפנק ארוכות תחת זרם המים במקלחת, לקרצף כל איבר בגוף בהנאה, לפתוח את דלת המקלחון ולדלג בטפטופים אל עבר מתלה המגבת. להתנגב, להשליך את המגבת הרטובה על הרצפה ולגשת אל ארון האיפור, לא לפני ביקור חטוף במטבח כדי להציץ מה יש במקרר ולקחת שלוק מבקבוק השתייה הקר. אכן, תחושה נפלאה. אבל רק אם אתם לגמרי לבדכם בבית. אם בסלון יושבת בתכם בת ה-6 ובחדר המשחקים נמצא בנכם בן ה-‭,4‬ יכול להיות שקצת שכחתם את עצכמם והפרזתם בפתיחותכם.

קיימות לא מעט גישות פסיכולוגיות באשר לגוף האדם ולעירום, המושפעות גם ממחלוקות הקשורות במין. עד כמה משפיעים מנהגי העירום בבית על מיניותו של הילד? "אין אמירה חד משמעית בעניין‭,"‬ טוען דני עמית, פסיכולוג חינוכי ומרצה בכיר במסלול להורים ב"מכון אדלר‭."‬ "בכל הקשור לנושא ההתנהגות בבית אין נורמה אחת שמחייבת את כולם. הדרך שלנו להתמודד עם עירום היא למעשה המסר החינוכי שלנו, ולגיטימי שבכל בית יהיו נהלים אחרים. המסר שילד אמור לקבל הוא שעירום הוא מרחב פרטי ולא משהו שנעשה בפרהסיה.  

"ישנם בתים בהם מקובל להסתובב עירומים, כשלא מעט תפיסות תומכות בכך. תפיסות אחרות גורסות כי חשוב שיהיו בבית גבולות ושההורים לא יסתובבו עירומים ליד ילדיהם. הטענה העיקרית מצד זה היא שמגיל מסוים העניין עלול לעורר מבוכה, ומגיל מבוגר יותר זה עלול לעורר תחושות מיניות שיכניסו את הילדים ללחץ. ישנן אמהות שלא יעיזו להסתובב עירומות ליד ילדיהן, בעוד שאת פעולת המקלחת אין להן בעיה לעשות עם דלת פתוחה. בכל בית ישנם קווים אדומים אחרים‭."‬

לכך מצטרפת סוגיית המקלחת המשותפת. הדבר מתחיל מחוויה ראשונית של הורה עם ילדו במקלחת. מגע הגוף הקרוב והנעים של התינוק מתגלגל במהרה לנוחות הזמינה שבמקלחת זריזה, ללא צורך בטקסים והכנות שלעתים נוח מאוד לדלג עליהם. השאלה המתבקשת היא: עד מתי. "אין משמעות ממשית למקלחת משותפת של אם ובנה או אב ובתו כל עוד זו מקלחת נורמטיבית‭,"‬ אומר עמית. "מקלחת משותפת היא עניין של נוחות עבורנו, ובארצות אחרות הדבר נעשה כחלק מהתרבות. אין שום בעיה, כל עוד ערים לתגובת הילד ומבחינים מתי הדבר הופך להיות מביך עבורו, מעורר בו חרדות או פוגע בפרטיותו‭."‬

אסור או מותר

"עירום הוא דבר שתינוקות מרגישים כבר כשהם בני שנה. תינוקות נהנים מתחושת העירום והשחרור שבאי לבישת בגדים. הם מבינים שמשהו שונה קורה להם, אך אינם מבינים את המשמעות החברתית של הדבר. ילדים מתחילים להבין את משמעות העירום בגילאי הגן, שלוש-ארבע. בתחילה, כשהם יראו אדם מבוגר עירום, הם יבינו שזה מוזר ומבייש, וכמובן שיש לכבד את זה. זה קצת כמו היציאה מגן עדן. ככל שאתה גדל אתה מבין את חשיבות הצנעה ואת משמעות העירום. בגיל ההתבגרות, כל נושא הפרטיות חשוב יותר ומשמעותי הרבה יותר‭."‬

פעילות מינית היא חלק אינטגרלי מקיומנו כבני אדם, והיא מלווה אותנו מרגע היווצרותנו ולאורך חיינו באופנים שונים ומשתנים. הסקרנות שמגיעה בסביבות גיל שנתיים עד חמש והיצר הטבעי לראות, לגעת, להכיר ולחקור הוא דבר טבעי, שאינו מגיע בהכרח כתוצר לוואי של עירום בבית. וגם אם כן, אין בכך כל דבר שלילי, להיפך. לדבריו של עמית, הכרה ומודעות מינית, הכוללת הבחנה בין בת לבן והכרת האיברים השונים, יכולה אף להתפרש על ידי הילד באופן טבעי וברור יותר כשיש בבית עירום גלוי. "התעוררות מינית קשורה בעיקר לבשלות פיזית או להורמונים, ולאו דווקא לעירום בבית‭,"‬ מסביר עמית.

ומה לגבי חשיפה לעירום של אדם זר? כיצד נעביר לילד את המסר שאם מישהו זר מסתובב לידו עירום זה לא בסדר?
"עלינו, כהורים, להסביר לילד שעירום הנגלה אליו על ידי אדם זר אינו בסדר. פעוט בן שנתיים יכול לשים לב שמחוץ לבית לא מסתובבים עירומים או אם בא אלינו חבר לא נסתובב לידו עירומים. ההתנהגות הטבעית שלנו היא זו שלמעשה מדגימה באיזה מעגל לגיטימי להיות עירומים ואיפה לא. חשוב כמובן גם להסביר באופן מילולי שאם מישהו חושף בפניהם את גופו עליהם להתרחק ממנו ולספר על כך. חשוב ללמד ילד מה מותר ומה אסור בנושאי עירום כמו כל נושא אחר‭."

כמו בצעקות
האם מבחינת בשלות מינית או התעסקות במין קיים הבדל בין ילד שגדל בבית שבו הוריו הסתובבו עירומים לבין ילד שגדל בבית אחר?
"קרוב לוודאי שילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים באופן נורמטיבי יגדל להיות בוגר עם פתיחות מינית גדולה יותר מזו של בוגר שגדל בבית שבו הסתתרו מפניו כל היום. בוגר שגדל בבית שבו נושא העירום היה עניין טבעי ופתוח לא יראה את גופו כמשהו שעליו להסתיר. כשהורה מחליט שלא להתלבש בפני ילדו, הוא עלול להעביר לו מסר שמרני וקרוב לוודאי שיהיו לכך השלכות.

"הילד גדל בבית שבו הוא למד שהגוף הוא דבר פרטי שלא חושפים. כל הורה יודע איזה מסר הוא רוצה להעביר לילדיו, כל הורה יודע מה הוא מלמד את ילדיו, אבל אף הורה אינו יודע מה נקלט בראשו של הילד. אולם חווית העירום החופשי בבית הופכת להיות פחות נוחה כשיש ילדים בגילאי ההתבגרות. הסקרנות והמבטים על הגוף מגיעים כבר מהזווית הארוטית, ובמקרה זה יש דברים שהצנעה יפה להם. בכלל, ככל שהילד גדל צריך לכבד את הפרטיות שלו ופחות להיחשף לידו‭."‬

האם עלולות להיות השלכות שליליות על ילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים והתחושה הפריעה לו?
"כל ילד חווה משהו אחר בילדותו, וטבעי שכל אחד יחליט איזה חלק מאופן התנהגותם של הוריו הוא ירצה לאמץ ואיזה חלק ירצה לשנות. כל עוד העירום בבית מתנהל בגדר הנורמה, ההשלכות יהיו שוליות ולא יפריעו לתפקודו של הילד כמבוגר. תחושת החריגות היא זו שעלולה ליצור מצבים לא נוחים בקרב הילדים, ולכן על ההורים להיות קשובים ולשים דגש על התנהגות הילד.

"תקשורת פתוחה בבית תאפשר לגלות ביעילות כיצד הוא מרגיש עם אופן התנהלותם של הוריו בכל הקשור לנושא, ולהביא לשינויים במידת הצורך. זה בדיוק כמו שיש בתים שצועקים בהם ויש בתים בהם אסור לצעוק. אם מחקרים היו מצביעים באופן חד משמעי על כך שעירום בבית משפיע על הילד לרעה, כבר היו טורחים להגדיר משהו שיבלום את התופעה" .

NRG-בריאות: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html

על דגדגן וכישורי חיים

ד"ר שלמה צדוק מתלבט אם נכון ללמד ילדים בני 11 מתי מתרחשת זקפה ומהו מבנה הדגדגן

בחשיפה שלהלן אני בטוח שאין אשמים. אני לא יודע אם ישנה בכלל עבירה. אני גם לא יודע אם יש טפשים וחכמים. אני כן רוצה לקוות כי לאחר שתקראו תישאל השאלה : היש תבונה ונאורות בלימוד ילדים וילדות בגילאי 11 וקצת את נפלאות הדגדגן וצורת הזיקפה הזכרית? ובקיצור: האם הנאורות לא תהרוג בסופו של דבר את התמימות? שישפטו הורים של ילדים בגילאי 11 .

מדעני משרד החינוך מצאו לנכון כי ראוי להעניק לילדים מגיל א' ועד ו' פרקים נבחרים ב"כישורי חיים". הפרקים נלמדים אחת לשבוע וניתנים במסגרת מה שפעם היה ערכי ותמים ונקרא "שעת מחנך". במשרד מסבירים כי לתוכנית יש רציונל מוגדר וגם הצדקות תיאורטיות, שעיקרן בתחום התפיסה הפוזיטיבית של בריאות הנפש. עד כאן מקבלים.

בשבוע שעבר הגיעו תלמידי כיתות ו' במערכת החינוך הממלכתית לפרק המדבר על "איברי המין והרביה". לרגל המאורע קיבל כל אחד מהתלמידים דפי הסבר מפורטים והיועצת החלה בשיעור. הדפים אצלי והנה לפניכם מעט ממה שיש שם. זה מתחיל מתיאור הפין וכך כתוב בין היתר: "הוא יכול להיות בגדלים שונים...מיועד לקיום מגע מיני...יכול להיות רפוי או במצב זיקפה ומתרחב בשעת ריגוש ואו גירוי מיני".

גם הפות והנרתיק מתוארים בפירוט: "בנוי משפתי הערווה הגדולות...ומשפתיים קטנות חיצוניות...מתאים במבנהו לחדירת הפין ובלוטות הריר שבו מרטיבות בשעת ריגוש מיני". על הדגדגן אין מדלגים: "הדגדגן ממוקם מתחת לשפתי הפות ובו עצבים רגישים לגירוי מיני". יש פירוט גם לגבי קרום הבתולים: "מצוי בנרתיק ונבקע לרוב בעת המשגל הראשון".

האמת היא שהיו בדף עוד דברים, אבל כאשר הסתמרו שערותי הפסקתי לקרוא ולא הבחנתי, למשל, האם ישנו פירוט לגבי נקודת הג'י, האורגזמה ואולי גם משהו על האנאלי והאוראלי, קונדומים, מיניות  הומו-לסבית וכו'.

בעקבות החינוך הדתי

סביר להניח כי ההסברים היו מפורטים, למעט כמובן הדגמות חיות, ולכן אני שואל: איך מסבירים לילד את תורת המשגל מבלי להזכיר את השמות המפורשים? ואיך מסבירים מהו ריגוש וגירוי מיני במילים של בית מרקחת? ואיך בדיוק הדגדגן מגורה? נכון, זאת אינה פורנוגרפיה והכל נעשה תחת מטריית גישת הפוזיטיביזם הנפשי. ובכל זאת:  איך אף אחד לא מתפתל ולא סובל מכאבי בטן עזים?!

סליחה, עוד דברים שחשוב לדעת. הלימוד נעשה בכיתות מעורבות של בנים ובנות. להזכירכם - גילאי 11 וקצת. הסתקרנתי לדעת האם גם במערכת החינוך הממלכתי-דתי יש שיעור ב"כישורי חיים" והאם גם שם משתמשים באותם תיאורים. שאלתי מנהלת של בי"ס יסודי כזה, ולאחר שנרגעה מההלם סיפרה את הדברים הבאים. "כישורי חיים" הפכו ל"מפתח הלב". חלילה וחס שיהיו כיתות מעורבות ובכלל – השיעור מועבר על ידי אחות בית הספר. לימוד הנושא מנותק לחלוטין מהקשרו הסקסי ולכן אין זכר ומקום לדגדגנים, לזיקפות ולקרומי בתולין. הם מאמינים כי אף ילד בכיתה ו' אינו בשל דיו להכיר את אברי המין בהקשרם הריגשי – מיני. "את זאת אנו עושים בגיל 16-17".

מה נכון? שישפוט איש כתפיסת עולמו. על סמך התרשמות כללית שלי ומחקרים ישנים שנערכו אני מבקש להעיר הערה מקדמית. דומני כי מפלס הגיל המדווח של קיום יחסי המין בקרב הנוער החילוני הולך ויורד, וכי מספר הדיווחים על התנהגות מינית לא ראויה הולכת ועולה. נכון, צריך לערוך מחקר רב משתנים כדי לבדוק את הגורם העיקרי לנתונים האלו אבל אולי אפשר, עד אז, ללכת לפי השיטה של מערכת החינוך הדתית?

NRG-בריאות: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html