הכל פתוח

אניטה ומיכאל חזין התחתנו, הקימו משפחה ובגדו בסתר

יעל חן

כשמביטים באניטה ומיכאל חזין, ואני אומרת זאת בתקווה לא להישמע מתנשאת או יהירה, קשה לדמיין איך בני הזוג העגלגלים והמקסימים האלה מבלים חצי חיים בבגידה בבני זוגם. אבל זה מה שקורה, ואף מעוגן בתיאוריה שלמה שמסבירה למה הם בוגדים זה בזו ולמה החליטו אחרי שהתגרשו ונישאו מחדש, שמספיק לשקר ­ יותר טוב לעשות את זה בגלוי.חזין, 54, הוא צייר מחונן. תערוכה משלו, "צלילים בתערוכה", מוצגת משבוע שעבר בגלריה ברנרד בתל­אביב (תוצג עד תחילת ינואר). בתערוכה עשר תמונות, חלקן בגודל של יותר משני מטרים, המציגות כלייזמרים ממקומות שונים בעולם והכוללות גם ציורים מלאי עוצמה של הנגנים הרוסיים המנעימים לנו בקרן רחוב.הוא גדל באודיסה, בבית של ציירים: אחיו, אביו, כולם ציירו מיום שהוא זוכר את עצמו. הוא עצמו בוגר בית הספר הגבוה לאמנות ברוסיה, ותערוכות שלו הוצגו ברחבי העולם: בניו יורק, בוסטון, תל­אביב, מיאמי, מוסקבה ושווייץ. 11 ציורים שלו נרכשו על ידי מוזיאונים נחשבים בעולם, המוזיאון היהודי בניו יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בדוברובניק, המוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה, מוזיאון אולדן בשווייץ, ועוד. לארץ הגיע עם ד"ר אניטה חזין, רופאת שיניים, בשנת 1972, כששניהם מבריחים מאות זוגות של תחתונים עליהם רשומים שמות של סרבני עלייה מאודיסה. בני הזוג היו כבר מטופלים בתינוקת, נלה; כיום היא בת 31, אם לשניים והשלישי בדרך, מורה למתימטיקה בתיכון. החזינים התיישבו בנתניה, בה הם מתגוררים עד היום. עד מהרה נולדה בת שנייה, ליאנה, כיום בדרך להיות עורכת דין. מיכאל, שכל רצונו היה לצייר, נאלץ לעבוד בעבודות שיביאו הביתה פרנסה: גרפיקאי במשרד פרסום ובעל עסק עצמאי של הדפסי משי, כשהוא תומך באניטה שסיימה בארץ לימודי רפואת שיניים, ומטפל בילדות; אלא שעם כל העיסוקים והלחץ, מסתבר, מצאו בני הזוג זמן לרומנים מהצד.­ תמיד חייתם בצורה כזו? מיכאל: "ברוסיה לא דיברו על נישואים פתוחים. מי הכיר כזה מושג? אבל מרגע שבאנו לארץ, אחרי ארבע שנות נישואים, התחלנו לחיות כל אחד איך שהוא רצה".­ כלומר?אניטה: "בגידות".מיכאל: "מה זה בגידות? לאניטה ולי היו יחסים עם אנשים אחרים, בסתר".­ אניטה, היה לך מאהב?"כן. היתה לי אהבה במשך שלוש שנים".מיכאל: "תגידי את האמת, את לא לבד. כל הנשים ככה. לי זה כבר ל א משנה. בעיניי, אשה שלא בוגדת היא אשה שאין לה הצעות, שלא רוצים אותה. הכל תלוי במחיר, במה שמציעים לה, ואני לא מתכוון למחיר כספי. כך גם גבר. אין שום הבדל בינינו".אניטה: "היו לי כמה נאגלות של אהבות. זה קרה כמה פעמים במשך השנים".­ מיכאל, ידעת מה קורה?"לא רציתי לדעת ולא רציתי לראות. גם לי היה באופן קבוע נשים אחרות, גם לי היו אהבות. סתם סקס זה לא קבוע, היו לי נשים קבועות".­ ואיך הסתדרתם עם השקרים?"לא שיקרנו. פשוט לא דיווחנו. חסר זמן לסקס עם מישהו אחר? תמיד יש זמן. לא נעלמנו מהבית לשעות ולא לימים". אניטה: "באנו מהעבודה בזמן...".­ הסודות לא הרחיקו ביניכם?מיכאל: "אני מומחה בסודות. אני יכול להסתיר נהדר ואף אחד לא יידע מה יש לי בפנים. זה החלק שלי, המוגן. הקשר שלנו המשיך להיות חברי. נכון שלא דיברו על החלקים האינטימיים שלנו".אניטה: "מהיום שנישאנו, לא היינו בקישקעס אחד של השני. לא שאלתי אותו אף פעם 'לאן אתה הולך', או 'למה אתה הולך עכשיו'".מיכאל: "לא ידעתי כמה כסף יש לה בחשבון, מעולם לא פתחתי מכתב שלה, אפילו שהוא בא מהרשויות. הפרטיות נשמרה תמיד".­ המשכתם לעשות סקס זה עם זו?מיכאל: "כן. לי לא הפריע לשכב איתה ועם אחרות". אניטה: "גם לי לא".­ אם שניכם הייתם מאוהבים באחרים, למה לא נפרדתם?"לא חשבתי לעזוב, אפילו שהציעו לי נישואים. לא רציתי להתגרש ולהתחתן עם מישהו אחר".מיכאל: "נפרדנו רק כשהייתי בן ארבעים. עד אז, לא רציתי לפרק את המשפחה. בגיל ארבעים עברתי משבר ורציתי אתנחתא. אנחנו מכירים זה את זו מכיתה ד'. כשאניטה באה לבית הספר שלנו, אמרתי לה: 'את תהיי אשתי'. כשהייתי בן ארבעים, החלטתי שמספיק".את התהליך קיצרה אניטה, שלפני שש שנים התוודתה בפני בעלה על אהוב חדש בחייה. מיכאל אמר לה שזה מתאים לו, כי הוא רוצה להתגרש, המסגרת חונקת אותו, והוא לא מתפתח כמו שהיה רוצה.­ בקיצור, קפצת על המציאה.מיכאל: "זה היה אחרי שעברתי סדנת מודעות עצמית שהיתה אז מאד מודרנית, I AM. עברתי שם גם את השלב המתקדם. הבנתי שאם לא אוהב את עצמי, לא אוהב אף אחד. היה לי חשוב להתחיל לצייר בלבד, לא לעסוק בעוד כל מיני עבודות. רציתי לגור לבד".­ אניטה, איך הגבת?"לא שמחתי, אבל נשארנו ידידים. מאיתנו עורכי דין לא הרוויחו. תוך חצי שעה סגר נו הכל, דיברנו עם הילדות שהיו אז בנות 20 ו­13. לא היו סקנדלים".אגב הילדות, אומרים בני הזוג, עד לגירושים הן לא היו ערות לצורה המיוחדת בה חיים ההורים. אז, בשיחה הקשה המבשרת על פרידה, הודיעו להן אניטה ומיכאל שלכל אחד מהם יש מאהבים.­ איך הן הגיבו?מיכאל: "הן מאוד שמרניות, אבל לי היה חשוב לא להסתיר יותר, שאצלנו בבית הדיבור יהיה חופשי והבנות יקבלו חינוך הכי פתוח שיש. שכל הכביסה המלוכלכת תתכבס בבית". בשש השנים שחי לבד, עזב חזין את נתניה לטובת תל­אביב וצייר 18 שעות ביום. הוא החל להציג את ציוריו בהצלחה בכל מיני ערים בעולם, כשאין בלבו ספק שהניתוק הביא פריחה. "העזיבה הצמיחה אותי", הוא אומר. "לולא עשיתי את הצעד הזה, לא הייתי מגיע להיות אמן מוכר בעולם. יצאתי מהמסגרת, הורדתי התחייבויות למשפחה". ­ אגואיסטי קצת, לא?"אז מה? אגואיסט זה רע? נרקיסיסט זה רע. אגואיסט, על פי אמונתי, לא יעשה רע לאיש כי הוא גם לא רוצה שיפגעו בו. זו אהבה עצמית. את הילדות שלי ראיתי, הן באו אליי, אבל לא היו לי התחייבויות. לא הייתי צריך להפסיק לצייר בשביל לצאת לארוחת ערב משפחתית".­ ואהבות, היו ?"היו הרבה נשים, אבל הייתי חופשי. 90 אחוז מהזמן הוקדש לאמנות. כשעליתי על דרך המלך, הבנתי שאני צריך להיות עם אניטה, שהגירושים הסתיימו מבחינתי. נפגשתי איתה וביקשתי ממנה להתחתן איתי שוב. הצעתי לה את התוכנית הקודמת, שכל אחד יחיה חיים משלו, יעשה מה שהוא רוצה, והעיקר שנהיה ביחד. אמרתי לה שלא מסתירים יותר. היא רוצה לנסוע לכמה ימים? שתיסע. אני רוצה לנסוע? אני נוסע. יותר חשוב לא לשקר, שקר זה הכי גרוע".­ אניטה, זה התאים לך?"כן. הוא הציע שנינשא בחתונה דתית, יש לו אח סופר סת"ם שאירגן לנו חתונה ממש חרדית. ברוסיה לא התחתנו בחתונה כזו".­ למה זה היה חשוב לכם?מיכאל: "שנינו מאמינים באלוהים ואני גם לומד קבלה". ­ התנ"ך לא כל כך תומך בדרך החיים שלכם.מיכאל: "מי אמר?".­ "לא תנאף" מוכר לך?"אני לא מתייחס לזה ככה. בעיניי, אם רב ראשי מתפלל בראש השנה בבית כנסת ממוזג, שאת המיזוג בו הניח פועל ערבי, והחשמל זורם, לי מותר לנאוף. כל אחד מסדר לו את החיים על פי הדת, איך שנוח לו".­ אניטה, איך עברו עלייך השנים בלעדיו?"לא היה לי רע בלעדיו, אבל אני אוהבת להיות איתו. טיילתי, עבדתי, הייתי עם הילדות. היו לי בחורים שהכרתי". מיכאל: "ללא ספק".­ עכשיו את יודעת שהוא שוכב עם אחרות?אניטה: "כן. לא מפריע לי. החלטנו שהנפשות שלנו מחוברות וזה יותר חשוב מהגוף".מיכאל: "סקס זה גוף שוכב עם גוף. אנחנו ישנים אחד עם השני".­ אניטה, את לא קצת נגררת לזה?"לא, גם לי זה טוב, ההרפתקנות, להכיר עוד ועוד. אני אסביר לך איך זה עובד: לפעמים פוגשים מישהו, נוצרת סימפתיה גם אצלו וגם אצלי, בשלב מאוחר יתר נוצר קליק והרפתקה מינית. אני לא יוצאת לחפש אותה".מיכאל: "אם זה בא, זה בא. אני עובד בסטודיו רוב היום, לא מחפש ברחובות. דברים כאלה באים לבד, ובקלות".­ זה תורם לאמנות?"החופש תורם לה. אני לא שובר את הראש במה שלא קשור לאמנות, היא הכי חשובה לי. הנאמנות שלי לאניטה היא נפשית. אותה אני אוהב, אבל זה משפט שלא הוצאתי מהפה עשר שנים. ככה גדלתי. אבי לא אמר מעולם שהוא אוהב אותי או את אמי, ואני גם כזה. לילדות ולנכדות שלי אני אומר שאני אוהב אותן".אניטה: "זה בסדר, אני מרגישה שהוא אוהב אותי. הוא ביישן. קשה לו לדבר".­ החברים שלכם יודעים כל מה שסיפרתם לי?מ יכאל: "לא בפרטים, בכללי. אם שואלים אנחנו עונים, כדי לא לשקר. אבל לא כולם שואלים. זה מאיים עליהם. אם זה קורה אצלנו, זה עלול גם לקרות להם, וזה מפחיד מדי".

מאמר זה פורסם ב-NRG.

מסקנה:היו נאמנים לעצמכם ותאהבו את בן/ת זוגכם/תכם.

את ממש נימפומנית

המחברת:מילה בוייר

לפח וחסל

האם אני אמורה להשיב להזמנה לזיון

של צהריים בהודאה: "סורי בייבי, רצה

לשיעור גמרא"? מדוע איני יכולה

להציע במפורש לגבר זיון בלי ללכת

סחור סחור, בלי מילים מתיפייפות

ומעייפות? בלי מחזה עם שמונה חלקים?

מדוע איני יכולה להיות ישירה, ישרה

ועניינית?

הורה סוחפת

אני חובבת מין, תקראו לכך איך שתרצו, מסמפטת, שטופה, מולחמת

לצד המיני\סקסי שבי. אוהבת לאמץ את מחשבתי על מין, אוהבת לפנטז,

אוהבת להתחכך בגברים, אוהבת להתמשמש בהם, אוהבת להסניף את הארומה

שלהם, אוהבת לחולל עמם הורה סוחפת, והכי חשוב, אוהבת להזדיין איתם

(מרובם אגב, אני לא נופלת, לעתים מתעניינת במרכולתם, אם יש להם מה

להציע). כחרמנית מן השורה, ראשונה בין שוות, אני מרבה לבקר בברים

על מנת לאסוף במכמורתי את הזיון הבא. הפיק אפ הנו פולחן מסובך

ומפרך ולא רק בשל הצפיפות הבלתי נסבלת במקומות אלה, או משום שאיני

כוסית, אלא בגלל המוסר המיני והצביעות המינית של גברים. את ירון,

סטודנט בן 28 לרפואת שיניים, הכרתי באתר הכרויות. הפעם לשם שינוי

בפנייתי אליו, שפתי הייתה שקספירית בהתייחס לתכלית. כתבתי כי "אשמח

לדבר עמו". הבחור הבין ושאל בנימה של נער חרמן בן 16 עתיר זירעונים

ופצעונים "האם מתחשק לי סטוץ עמו?" מי אני שאומר לא, כשמדובר

בפוטנציאל לזיון? הבחור חשב כי הוא זכה במפעל הפיס ובימים לבוא לא

הפסיק להפציץ אותי בהודעות SMS עם בקשות למימוש פנטזיות (די

שגרתיות) - חילופי זוגות, אורגיות עם אישה וגברים, עם גדוד שלם.

כגון: "את רוצה שאבוא ואזיין אותך חזק? אהבת איך שזיינתי אותך? איך

שגמרתי לך בפה ועל הפנים? אני בא עם שני חברים ונעשה אורגיה, הם

ממש שווים. יש מצב שתפתחי לי את הדלת בעירום מלא? מהמחשבה כבר עומד

לי הזין?" לא חלפו להן שלוש דקות ועוד הודעה - "תנסי להשיג לנו

מישהי, תתני לי לזיין אותך בתחת? אני מת לגמור לך בפה כמו אז, זה

אפשרי? נעשה אורגיות - את יכולה להגיד לשותפה שלך שתראה ואז תחליט?

כמה בא לך סקס?" השבתי להודעות של אלון בטקסט שאינו הולם את ספרי

הלימוד של מערכת החינוך, מתוך נימוס, כחלק משעשוע החרמנות והכנת

הקרקע לזיון הבא בו ייבחן בשנית, וחבר השופטת המכובדת יחליט האם

לחיים או לבעיטה. ציפיתי לנאורות מינית מסטודנט תחכמוני לרפואת

שיניים, אלא שהבחור, לאחר הודעותיו המאוד לא נזיריות, קינח בהודעה:

"את ממש נימפומנית" ואתה? נזיר שתקן סגפן מתבודד הנושא על ירכיו

חגורת מסמרים להלקאה ועינוי תמידיים עצמיים?

רחב הזונה מתהפכת בקברה

מדוע לגברים מותר להצהיר בריש גלי על היותם חרמנים, זקוקים נואשות

לזיון, לא יכולים בלי? ועלינו הנשים חובה להדחיק את המיניות, את

חיבתנו, לעתים עזה כמוות, לסקס? מדוע אסור לי להתפאר בזקפת הדגדגן

שלי? האם אני אמורה להשיב להזמנה לזיון של צהריים בהודאה: "סורי

בייבי, רצה לשיעור גמרא"? מדוע איני יכולה להציע במפורש לגבר זיון

בלי ללכת סחור סחור, בלי מילים מתיפייפות ומעייפות? בלי מחזה עם

שמונה חלקים? מדוע איני יכולה להיות ישירה, ישרה ועניינית? "ממי

התפנה לי עכשיו זמן לזיין אותך, אתה בא?" כשלגבר מתחשק זיון זה

בסדר, כשלי מתחשק זיון או יותר ממשגל אחד, אני זוכה לתואר האבירות

המכובד "נימפומנית". במקרה הרע אני מככבת בשיחות החבר'ה הגבריים על

תקן פרוסטטוט, רחב הזונה או פוטה. מדוע גברים אליהם אני פונה בפיק

אפ ברים או באתרי הכרויות ומציעה להם באופן מפורש סקס, מתלהבים כמו

ילד קטן מן הצעצוע החדש ואחרי שנייה זונחים אותו, נבהלים מן

הישירות? מן האומץ? ממה?

גם לא צ'פחה ידידותית על הטוסיק

"אפידמית" החרמנות (אחת מן המחלות החיוביות הבודדות בעולם) אינה

נחלתם הבלעדית של גברים. גם לנו הנשים יש צורך עז בסקס, לא רק לדבר

עליו בשיחות סקס, אלא גם לעשות וכמה שיותר ויתרה מכך, ליזום את

השגתו. וכשאת עושה ועושה ומגלה בקיאות בחומר ובמעשה את נשאלת את

שאלת מיליון הדולר בזלזול מהול בסקרנות: "עם כמה גברים הזדיינת?"

ומה תשיבי? אתה הראשון? עם חמישה גברים? עם ארבעים גברים? האמת אי

שם בשביל הזהב? בכל מקרה תצאי כשידך על התחתונה. לאור ביצועייך

המטריפים, לא יפרסו בפניך שטיח אדום במסלול המהיר לקבלת מעמד

קדושה, אלא תואר מפוקפק, שתוותרי עליו בשמחה. גמרתי אומר לא לתת

דין וחשבון על אופיי - על מי שאני - ולא להתייחס לגבר שלא מעריך

אותי ואת פתיחותי המינית. לא אתן לו לגעת בי, אפילו לא צ'פחה

ידידותית על הטוסיק, במיוחד אם הבחור זלל את גופי בתאווה רבה ואחר

כך העז לפתוח ג'ורה, במקום לנשק את רגליי החטובות ודרומה, את כפות

רגליי, ולהודות לאימא אדמה על בריאתי. רק גברים עם ראש פתוח כמו של

קולומבוס יתקבלו בברכה בין ירכיי ויזכו לחקור את האנטומיה הכוסית

של גופי. גברים יקרים, השילו מעליכם את הצביעות המינית המאפיינת את

הגישה לסקס בשנות החמישים של המאה הקודמת, השתחררו והפנימו את

השוויון המיני לנשים, הרי אתם, חובבי הבצע המיני, תגרפו רווחים

רבים.

מתוך האתר בננות

מהאתר של ידיעות אחרונות:

אוכלת הכל

ד"ר סוזן (שם נוסף שושנה), כוהנת המין היהודייה של ארה"ב, גילתה את

החרמנים הישראלים, מזמינה חברים לאורגיות עם בעלה ומתעוררת מכל

צעצוע, ליטוף ושיפשוף באולפן. בראיון עם כתבת "פנאי פלוס" היא לא

התביישה לשפוך הכל

רונית מקובר

ד"ר סוזן. "אני אשה

מאהבת, לא אשה יולדת"

התוכנית הפרובוקטיבית של ד"ר סוזן מצולמת בסטודיו הסמוך לביתה המרווח בדאון טאון לוס אנג'לס. היא יושבת על מיטה, לובשת בגדים תחתונים, ולעיתים מסירה גם אותם וחושפת את כל חמודות גופה. גם אורחיה לא צריכים לשבור את הראש מה ללבוש, כי הם בדרך כלל עירומים, כולם מתחום הסקס והם מייעצים ומדגימים תנוחות מענגות.

את ד"ר סוזן מרילין בלוק, יהודייה ששמה הנוסף שושנה, רואים בארה"ב בטלוויזיה ובאינטרנט ושומעים גם ברדיו (אצלנו בערוץ אגו, יום ג' 23.00 ומרתונים בשישי ובשבת מ-23.00). היא נשואה 12 שנה, ללא ילדים, בשנות ה-40 המוקדמות לחייה (לא מגלה בדיוק את גילה), ביקרה בישראל בגיל 16 ועבדה בקיבוץ, רוצה להגיע אלינו שוב, חולמת לתרגם לעברית את ספרה החדש "10 הדיברות של העונג", וחושבת שישראל היא שוק נהדר, אחרי שגילתה ש"הישראלים חרמנים. יש לי הרבה לקוחות ישראלים שרוצים לראות כמה שיותר תוכניות שלי באינטרנט".

עד שנישאה למקס, נהנתה מחיי רווקות, יצאה עם המון גברים וחגגה בסטוצים. "כשפגשתי אותו, הרגשתי שמצאתי את אהבת חיי. היתה רק בעיה אחת קטנה: הוא היה נשוי ולא הייתי מוכנה להרוס משפחה. במשך שש שנים היינו רק ידידים. מקס היה מו"ל של שני עיתונים מקומיים והגעתי אליו כדי שייתן חסות על תוכנית הרדיו שלי. רק אחרי שהתגרש התחלתי איתו באגרסיביות, ואחרי שנישאנו הוא הפך להיות מנהל עסקי".

לא חשבת אף פעם להביא ילדים?

"למקס ארבעה ילדים מנישואין קודמים. אני אשה מאהבת, לא אשה יולדת".

את הסקס גילתה כבר מגיל צעיר. "בתור ילדה גיליתי שזה טוב לגעת בעצמי, ותמיד התעניינתי מה גורם לתחושות האלה. בזמנו לא היו בתי ספר שעסקו בלימודי המיניות, לכן למדתי תיאטרון ודרמה באוניברסיטת ייל. בהמשך עברתי לסן פרנסיסקו, למדתי פילוסופיה ועשיתי דוקטורט, ובמקביל למדתי במכללת 'מור' למיניות האדם".

מקרה טראומטי בנעוריה שינה את יחסה לחיים. "בגיל 14 איבדתי את בתולי עם החבר הראשון שלי. היינו מאוהבים וממש ריחפנו מאושר, אבל כשאמו גילתה שאנחנו מקיימים יחסים, היא קראה לי זונה ואיימה שתספר לאמי ולמורים שאני לא בתולה. הפסקתי להיפגש עם החבר, הפסקתי לאכול והפכתי להיות אנורקטית. כמעט מתתי, ואז אמי שלחה אותי לישראל, ודווקא פה הבנתי שאני בעצם הורגת את עצמי והחלטתי לחזור לאכול ולהיות חלק מהחיים, וזה כולל סקס. פיתחתי פילוסופיה של 'אתיקה של הדוניזם', כלומר חובה לרדוף אחר הנאות החיים אך במקביל לכבד את רצונות האחרים. אני נהנית ועוזרת לאחרים ליהנות".

ולמה לשדר מתוך המיטה?

"אחד המאזינים רצה לצלם אותי במהלך תוכנית הרדיו שלי, ובעלי אמר שזה רעיון טוב. התחלתי ללבוש בגדים סקסיים, ומהר מאוד הרגשתי שהכי מתאים לשדר את התוכנית מהמיטה בשיא הנוחיות, מוקפת בצעצועי מין".

כמה צעצועים יש לך?

"יותר מ-1,000. חבר שלי, יהודי בשם רון ברונפמן, הוא בין היצרנים הגדולים בעולם של אביזרי מין ואני רוכשת ממנו גם אביזרים למכירה וגם לשימוש אישי. הוא גם נותן לי המון מתנות. אני הכי אוהבת את ה'מג'יק 1 היטאצ'י' שנותן את האורגזמה הכי טובה, ואחריו 'פנברייטר' של 'פנסוניק'. שניהם בעלי עוצמה, ואם בא לי להגיע לאורגזמה מהירה, אני משתמשת באחד מהם".

איך זה שאמריקה הפוריטנית אוהבת את תוכניתך הפרובוקטיבית?

"האמריקאים אובססיביים לסקס דווקא בגלל החינוך הפוריטני. זה מסעיר אותם לראות אותי ואת האורחים שלי עירומים".

מקבלת מכתבים בוטים מגברים?

"מגיעות אלי כל הזמן הצעות מגונות מגברים, והכי שכיחה 'אני רוצה לעשות איתך סקס'. אני נהנית מההצעות שלהם. סך הכל אני עושה תוכנית על סקס, גברים נדלקים עלי, וזה מחמיא".

ומה עם מטרידים?

"יש תמיד משוגעים. היו איומים על חיי מדתיים קיצוניים. גבר אחד התקשר 200 פעם ביום ואיים שישפוך חומצה על פני. הוא התגלה כחולה נפש והמשטרה כמובן עצרה אותו".

איך המשפחה התייחסה להתנהגות הפרובוקטיבית שלך?

"באתי ממשפחה שמרנית והבכתי אותם לא פעם. אבי היה עורך דין ונפטר לפני שעשיתי טלוויזיה, אבל אהב את מה שעשיתי ברדיו. גם אמי אהבה את התוכנית, אבל לא מצא חן בעיניה כשחשפתי את גופי".

את מטיפה לקהל שלך שמי שלא עושה סקס מסכן את בריאותו. פרטי.

"אורגזמה עוזרת לכאבי ראש, מרגיעה ומרחיקה את הרופא. נשים שאין להם סקס אוכלות יותר מדי, וידוע מה הם סיכוני ההשמנה. לגברים יש בעיות בפרוסטטה אם אין להם פליטה זמן רב. אם אין בן זוג, חשוב לאונן. רצוי להגיע לאורגזמה כל יום, מקסימום אחת ליומיים. אני אישית משתדלת לעשות סקס מדי יום. גם לא אסכים שבעלי יחיה יומיים רצופים בלי פליטה".

בעלך בן 60. לא קשה לו לעמוד בקצב?

"דווקא הסקס משאיר אותו צעיר".

אתם מצליחים לשמור על מונוגמיה?

"אחת לשישה שבועות אנחנו מזמינים חברים לאורגיה בסטודיו. אני נוגעת בגברים אחרים והוא נוגע בנשים, אבל יחסי מין אני עושה רק איתו. פין בתוך ואגינה זו הפריבילגיה שלו".

פתאום את שמרנית?

"סקס זה ניגודים, זה לא שחור ולבן. מקס ואני לא שוכבים עם אחרים וזה שמרני, אבל היות שסקס זה גם התרגשות, אנחנו שומרים על מוטיב הגירוי. כשבעלי רואה שאני נוגעת באחר זה גורם לו התרגשות, הפין שלו נהיה קשה, ואז בשיא הלהט אנחנו שוכבים יחד בנוכחות כל האחרים, כי אני מאוד מאוד פתוחה".

את מתגרה גם במהלך התוכנית?

"מאוד. כל השיחות והליטופים מעוררים אותי נפשית ופיזית".

אתם גם מעשנים משהו באולפן?

(צוחקת במבוכה) "כן, קצת גראס".

יש לך גבולות מיניים בתוכנית ובחיים?

"לא. האורחים שלי יכולים לעשות הכל ללא גבולות. אני עצמי פתוחה לכל, למין אנאלי, אוראלי, סאדו-מאזו ואזיקים. בעבר היה לי סקס עם נשים וגם כיום, כשמקס רואה אותי במיטה עם אשה, הוא מתגרה".

מה עוד את מתכננת בקריירה שלך?

"שכמה שיותר מדינות יצפו בתוכנית שלי. מרגש אותי שישראל הצטרפה, כי אני יהודייה. אני מקווה שבאמצעות התוכנית שלי והספר שלי שיתורגם לעברית אוכל לתרום להעמקת ההבנה בין נשים וגברים בישראל. אני מתכננת לסיים את הספר הנוסף שלי על פילוסופיית ההדוניזם, בו אני מתמקדת בחשיבות ההנאות בחיינו, ועובדת עם מפיקים הוליוודיים על הפקת סרט המבוסס על חיי ועל תוכנית הטלוויזיה והרדיו שלי".

מה את אוהבת במין במיוחד?

ד"ר סוזן: "איפה להתחיל? אני אוהבת לשון על הדגדגן ואצבע בפנים, זה מגרה את נקודת ה- G.

אני אוהבת לגוון את התנוחות, שכמה מהן אני לוקחת מהקאמה סוטרא, מכניסה למיטה אביזרי מין, בקיצור - מיישמת את כל הדברים שאני מטיפה להם".

טיפים של דוקטורית

לגברים:

1. שים לב מה מענג אותה. נשים שונות זו מזו ואת כל אחת מעורר משהו אחר.

2. תעורר את חושיה, תשתמש בעיקר בחוש המגע והריח.

3. תן לה מחמאות רבות.

4. עודד אותה לגלות לך איך היא אוהבת שתיגע בה, ובמקביל תראה איך היא נוגעת בעצמה ומאוננת.

5. תאזין לה.

6. תצחיק אותה, זו אורגזמה מנטלית.

7. תן לה מתנות, כך תכבוש את ליבה.

8. תן לה להרגיש ביטחון, אך גם ריגושים.

9. תשקיע במשחק המקדים.

10. מצא מה הפנטזיות שלה במיטה.

לנשים:

1. קבלי אותו כמו שהוא, אל תנסי לשנות אותו.

2. הזין שלו הוא שותף שלישי למיטה. אהבי אותו בטוב וברע. אם תביני את הזין שלו, תביני אותו.

3. לגברים חשובה מאוד הוויזואליות. לכן אל תזניחי את עצמך, הדליקי אותו.

4. תני לו לדעת שאת נהנית והגעת לאורגזמה.

5. גבר משתעמם מהר. אל תתני לו להרגיש שאת שם תמיד בשבילו. הקנאה חיונית לגבר, שהוא יצור תחרותי.

6. למדי מהחותנת על הפרטנר שלך. היי אימהית אבל לא שתלטנית, כדי שלא יברח ממך.

7. גלי את הפנטזיות הסקסיות שלו וגרמי לו לממש אותן איתך, כדי שלא יעשה זאת עם אחרות.

8. כל הגברים הם ילדים קטנים. אם תביני את הילד הקטן שבו ותשביעי אותו מינית, הוא יהיה מכור. השילוב של סקס ואביזרי מין מאפשר לשמר את התחושה של הילד הנצחי.

9. טפחי את האגו הגברי שלו.

10. בלעי את הפליטה שלו. זה ייתן לו להרגיש מקובל ושלם. "אני עצמי מיישמת את כל הדיברות, כולל זה".

לאתר של ד"ר סוזן:http://www.drsusanblock.com/

הספר החשוב לקוח מתוך האתר של הפסיכולוג דר' אורי ורניק:http://www.therapy.co.il/index.htm

מאת:דר' אורי ורניק  

פתיח

"דע כי החבור הנעשה כראוי ובזמן הראוי ובכוונה הראויה, הוא עניין קדוש ונקי. ואל יחשב אדם כי בחבור יש גנאי וכעור. חלילה וחלילה! כי החבור נקרא ידיעה, "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר" וכו' וזהו סוד.... כי האדם הוא סוד החכמה, והאישה סוד התבונה. והחבור הטהור הוא סוד הדעת, וזהו סוד איש ואישה".

                                                        ר' יעקב מעמדין, "מיטת הכסף".

         השחרור האמיתי של הארוטיות מצוי בקבלת העובדה כי קיימים בה מיליוני פנים. מיליון צורות לארוטיות, מיליוני אובייקטים, מצבים, אווירות וגיוונים. כדי להגיע לשיא עצמתה, עלינו ראשית דבר, להיפטר מאשמה הכרוכה בהרחבתה, ואחרי כן להישאר פתוחים להפתעותיה וביטוייה השונים ולמזגה (להוסיף את נוסחתי האישית להנאה המלאה שלה) עם אהבה אישית ותשוקה לבן-אנוש מסוים, תוך ערבולה עם חלומות, פנטסיות ורגשות".

                                                        אנאיס נין, "בשבח הגבר הרגיש"

 מבוא

אני מקווה שזה לא הספר הראשון ולא הספר האחרון שקראתם על מין.  הנושא בו אנו דנים לא ניתן למיצוי. כמה כתבו עליו - מדענים, הוגים, משוררים וסופרים - ועדיין, דרך גבר בעלמה נשארה בגדר תעלומה. מה גורם להם לאנשים לחזר, להשתדל ולהסתכן והכל כדי לחכך קצת את אבריהם זה בזה? המין הוא שאלה טובה, במובן שאין לו תשובות ברורות, אך החיפוש אחר הבנה הופך אותנו לעמוקים יותר, אולי גם למאהבים טובים יותר.

עלי להזהירכם: אפשר היה לקרוא לספר זה "מניסיונו של מטפל מיני". כל מה שיש כאן, למדתי תוך טיפול באנשים שלא היו מרוצים מחיי-המין שלהם, או אלה עם קשיי תפקוד במין. השתלמתי וגם קראתי בנושא לא מעט. אי-אפשר להימנע מהשפעות של חוויותיי הפרטיות (ואיני מתכונן לפרטן). לא כולם, מומחים וחובבים, יסכימו עמי. יש דרכים וגישות אחרות. כדאי לכן, לקחת את הדברים עם קורטוב מלח, לברור רק את שיתאים ויותאם לכם. בנוסף לאזהרה, אני מבקש להבהיר כי בדברי הבאים 'הוא' יכול להיקרא 'היא' ולהפך, 'היא והוא' טובים 'כהיא והיא' ו'הוא והוא'.

זהו ספר "למתקדמים", שפחות או יותר יודעים "מי נגד מי". לא אדון בדפים אלה בהיבטים ביולוגיים ורפואיים - כמבנה מערכת המין, הריון ומניעתו ומחלות מין. אני מניח שהם ידועים, אך בכל זאת לא יזיק רענון ועיון בספר "בסיסי יותר". המלצות ראו ב-"נספח-מין" בסוף הספר. כאשר עוסקים במין, אפשר להיכשל מצד אחד, בדיון אקדמי יתר על המידה ובמילים של 'בית-מרקחת'. מצד שני, אפשר לרדת לרבה של שפת הרחוב, ולטעות לא פחות. הלוואי והצלחתי להימנע משני אלה, מבלי לפגוע יותר מדי ברגישויות מי מקוראי. ראו זאת בתור "התנצלות המחבר", כפי שהיה מקובל למצוא בספרים ישנים.

אני מקדיש ספר זה לאמי גיזה ורניק, לכבוד יום הולדתה ה80-. ראשית, אהבת אם מאפשרת לנו לדעת רכות מה היא. שנית, היא הייתה מחנכת טובה: אצלה לא היו סיפורים על חסידות ואפילו לא "תינוק בבטן", היא ענתה על שאלות המין שלי ברגישות ובחכמה ומבלי לפרט יתר על המידה. כאשר קנתה לי ולאחותי בילדותנו את “תינוק בא לעולם" נחשב הדבר למעשה נועז. עד היום אני זוכר את המשפט הבא מתוך ספר זה:  "הנה כך קורה הדבר - אבא ואימא שוכבים קרוב זה לזו..."

פרק א

מסביב למין

פעם סיפרו בדיחה על מורה בשיעור לחינוך מיני (ואגב זה מאד משונה שיש שיעור מיוחד למין ולא משלבים את המין בנושאים האחרים כתנ"ך, ביולוגיה והתעמלות...) שדיברה על גנטיקה, וצמחים וציפורים וכו'. פלט אחד התלמידים "מה יש מורתי, כבר לא מזדיינים?". עדיין לא נדבר על המעשה המיני, אלא על נושאים מסביב, ברקע. סבלנות: הבנה שלהם רק תועיל לנו בהמשך.

המין והשאלה היהודית

אל דאגה, בספר זה לא מנסים להחזיר בתשובה. אבל בין אם נרצה ובין אם לאו, ערכי התרבות שלנו מוטמעים בנו ומשפיעים עלינו. עדיף לכן, שנדע במה מדובר. הגישה למיניות ביהדות היא קודם כל חיובית. המין נחשב למצווה. שתי סיבות למצווה: "פרו ורבו", כלומר התרבות ודאגה להמשך המין האנושי, "ולמען לא יהיה האדם לבדו"- כדי לצאת במדידותינו ולחיות יחד עם מישהו או מישהי.  גישה זאת שונה מהגישה הנוצרית למשל, הרואה במין חטא קדום ורע הכרחי.

לא רק שהמין נחשב לחיובי. המין צריך להיות טוב ומספק. שכן על הגבר "לשמח את אשתו" ומתוך כך נובע כי גם הוא חייב להיות שמח: כידוע אדם עצוב, יוכל רק להעציב או לעצבן את זוגתו. אם יש לכם יום הולדת או יום נישואין, רוצו לקנות את "האהבה דוחקת בבשר" מאת שלמה שבא. בספר זה אוסף קטעים העוסקים במיניות הלקוחים מהתלמוד. מעשה ברב אחד  (ואני מספר מהזיכרון) שהיה שמן במיוחד ושני לגיונרים רומאים עמדו ולעגו לו, כיצד יכול הוא בכלל לשכב עם אשתו. ענה להם - אשתי שמנה לפחות כמוני וכאשר אנו עומדים זה מול זאת, צמד שוורים יכולים לעבור תחת כרסנו. תמהו יותר, אם כך כיצד? ענה להם שתי תשובות. הראשונה "כאיש גבורתו", כלומר יש לי אבר כמו שרואים בסרטים הכחולים היום. השניה "האהבה דוחקת את הבשר" - כאשר אוהבים, כאשר "יש מערכת יחסים טובה", מסתדרים עם כל בעיה. עוד נחזור ללקח הזה, כי המין תלוי במערכת היחסים. סיפור אחר שמביא שבא, מדבר על שני תלמידי-חכמים ששכבו מתחת למיטת רבם בשעת מעשה האהבה שלו עם אשתו. כאשר גילה אותם ושאל "חברה מה העניינים?" ענו כי זהו "דבר תורה המצריך לימוד" והרב, הסכים עמם.

אם כך אנו עוסקים כאן בדבר תורה. בל נגזים, לא חסרים דעות ורבנים, כפי שהיה תמיד בהיסטוריה שגישתם למין הייתה חמורה ומגבילה. ביטוי כזה הוא לדוגמה, חייב אדם לקיים יחסי מין "כמי שכפאו שד". אני מקווה שאצלכם בבית אין שדים כאלה.

מין וערכים

לכאורה מין הוא עניין פשוט כל חתלתול וכל ארנבת עושים את שלהם, בלי אוניברסיטה, בלי לקרוא מדורי מין בעיתוני הנשים, ואפילו בלי דיאודורנט. אך מה לעשות, עבורנו ההולכים על שניים - המין הוא בעייתי. הוא אינו מובן מאליו, במקרים רבים כל כך ובמצבים שונים, אנו שואלים את עצמנו מה מותר ומה אסור, מה בסדר ומה לא.  דווקא במין אנו נוטים להיות חרדים ומאבדים את שיקול הדעת העצמאי שלנו. אפשר לדוגמא לפגוש זוגות שנוסעים בשבת ואוכלים טריפות, אבל על "טוהרת המשפחה" הם מקפידים באדיקות.

חייבים להחליט, חייבים לבחור ותוך כדי כך קובעים לעצמנו ערכים: גם הזוג שומר המצוות שלכאורה ההלכה קובעת עבורו בכל שאלה חייב להחליט אם ללכת אחרי "בית הלל" או בית "שמאי". האם הקביעה כי "אסור לאישה לתבוע בפה"  למשל, פירושה שאסור לאישה ליזום ולהביע כל משאלה מינית, או משמעותה כי אסור לשני בני הזוג לתבוע דברים בצורה של אולטימטום גס? כאן המקום להבהיר, כי הציווי הדתי קובע מי נחשב לאדם העומד בדרישות הדתיות ולא מה נכון או לא במין. יהודי דתי ששותה יין ומברך עושה מצווה, מוסלמי דתי ששותה יין עושה עבירה, והיתר סתם שותים בשביל הכיף: איש ואישה באמונתם יחיו. לשומר מצוות אסור לאונן, כי היהדות על פי פירוש רבני אוסרת אוננות, נקודה. ואכן זכותו של אדם ואולי חובתו, אם בחר בדרך זאת, לדבוק בהלכה - אף על פי שלדעת המומחים  אין באוננות כל נזק ואפילו יש בה ברכה.

להיות נאורים במין

כאשר אני חושב על נאורות מינית (למה למילה הזאת יש טעם מיושן? אפילו בפוליטיקה לא מדברים יותר על ליברליות)  אני חושב על הולנד. שימו לב: · בהולנד החינוך המיני מפורט, נרחב וניתן מוקדם יותר.  · הורידו שם את הגיל בו נחשב אדם בר-הסכמה לקיום יחסי-מין ל14-! האם   מקיימים בהולנד יחסים מוקדם יותר מאשר בארצות אחרות? כלל וכלל לא, אך לעומת זאת, בהולנד השיעור הנמוך בעולם של מחלות מין והריונות לא רצויים אצל מתבגרים.

   ·ההומוסקסואליות שם מכובדת, מוצגת באופן חיובי באמצעי התקשורת ונלמדת בבתי-הספר - לא שיש יותר הומוסקסואלים מהאחוז השכיח בכל החברות (בין 5-10%), אלא שקל להם יותר לחיות כפי שמתאים להם בשקט ובבטחה. · בהולנד אין כל הגבלה על חומר ארוטי בסרטים, בעיתונות ובמועדונים - והאלימות המינית שם נמוכה בהרבה מאשר בארצות שיש בהן מגבלות ואיסורים.

· הנה, הזנות חוקית - לא שיש יותר זונות, אלא שזכויותיהן האנושיות והחברתיות נשמרות טוב יותר.  · לפני שתאשימו אותי בראייה ורדרדה מדי ולא מציאותית, אוסיף כי בהולנד סובלים פחות ממחלת המינניות: התייחסות היא שוויונית יותר לשני המינים, בדרך כלל לא ישפטו שם אחרת גברת העושה בדיוק מה שהגברבר עושה.

אולי מילת המפתח לתיאור הניסיון ההולנדי, היא 'סובלנות'. האנשים עצמם, בניגוד למה שניתן היה לצפות מנתונים אלה, צנועים ונוטים אפילו לשמרנות מינית, אך הם יכבדו את זכות האחר לנהוג כרצונו.  לסכום, מבחינה מינית הולנד ראויה להיות "אור לגויים", ואתכם קוראי הנאמנים אברך "והייתם כהולנדים". אגב, מטפלים מיניים בהולנד עמם שוחחתי, לא הסכימו עם התמונה המתלהבת הזאת, והייתה להם בקורת נוקבת על המתרחש בחברתם - וגם על כך הערכתי אותם.

מין ומין על

אנו עדיין מדברים על מין ועל ערכים. אבל כדי להעמיד דברים על דיוקם. חשוב לדעת כי קיימים שני סוגי מין: מין ומין על, או מין ביולוגי ומין פסיכולוגי-חברתי. מפתח האבחנה החשובה הזאת הוא אדם שלא מצטטים במאמרים המלומדים על מיניות. הריהו מרקו וואסי ז"ל. וואסי תר וחקר את כל גווני החוויה המינית בגופו וברוחו. כתב כמה רומנים ארוטיים מדליקים, פרסם מאמרים על הרפתקאותיו בירחוני מין ונפטר מאיידס - המחלה הארורה.

וואסי טוען כי הבלבול בין שני סוגי המין הללו מביא רק צרות: מין, מטרתו ברורה - הבאת צאצאים לעולם. ברור בהחלט מה הוא נורמלי ומה מוסרי במין: רק קשר זוגי, בין גבר ואישה, כאשר הפין בנרתיק, כאשר יש שפיכת זרע בתקופת הביוץ. כל דבר אחר - בפה, ביד או באוזן למשל, יהיה פשוט טיפשי - ולא ישיג את המטרה. גם ברור מה מוסרי ומה לא:  מי שמביא ילדים לעולם ללא בגרות וללא אחריות, אינו מוסרי. כאשר מקיימים תא משפחתי יציב, כאשר הילד/ה רצויים ומסוגלים לאהוב ולגדל אותם - המין מוסרי וטוב ויפה.

מין על, או מין פסיכולוגי חברתי, טוב בכל הרכב ובכל אופן: בזוג, בשלשה או בקבוצה, בין בני מין זהים או שונים, בכל צורת מגע, בכל מקום בגוף... מין כזה אפשר להשוות לשיחה בין אנשים, למחול, לתיאטרון, לספורט. גם כאן אפשר להבחין בין מוסרי ללא מוסרי. המוסרי הוא "ואהבת לרעך כמוך", כלומר לא לפגוע, לא לרמות, לנהוג בהתחשבות ברגישות - בחמלה. כל מי שאינו נוהג כך, אינו מוסרי.

נסו להעלות את השאלות "השאלתיות" שיש לאנשים על מין - כגון, באיזה גיל להתחיל, האם מגע כזה או אחר מוסרי, יחסים לפני ומחוץ לנישואים, יחסים עם בני-המין, הטרדה מינית - ותגלו כי האבחנה שהעלינו "עושה סדר בראש".

הפין והפות, יחי ההבדל הקטן

הסקסולוגים אוהבים להכריז כי אבר המין הגדול ביותר בגוף הוא הראש. אכן כן. בכל זאת אנו מזהים מיניותנו עם אבר-המין שלנו. והאבר הזה יכול להעניק לנו רגעי אושר אך גם רגשות בושה ומבוכה. לגברים יחס שונה לפין: הם מכירים אותו היטב, אוחזים אותו בידם לפחות כמה פעמים ביום, בשירותים עומדים בשורה ומשווים עם האחרים לידם. נראה לי כי גם להורים נוח יותר להתייחס לפין מאשר לפות. לא שמעתי עדיין על הורים שאמרו לבת "איזה דגדגן נחמד יש לך".

כלומר נשים חיות תקופות ממושכות בלי להכיר מקרוב את הפות, בלי לדעת בדיוק מהו אבר המין שלהם. לא כולם יודעים שהפין הוא בסופו של דבר דגדגן מגודל והנרתיק - צינור הובלה לזרעונים, המקביל לאשכים - שקית לאכסונם.

האם התבוננת היטב בנרתיק שלך? אם לא, למה שלא תמצאי לך זמן פרטי, לשכב בנחת להתבונן בעזרת מראה ובמשך הזמן לבדוק ולהכיר את תגובתך לסוגים ואזורים שונים של מגע. האם נוח לכם לדבר על אבריכם? איך אתם קוראים להם? אם נקטתם בהתעלמות (שמה, למטה, מה שמו...), הגיע זמן שתמצאו מילון חופשי ונוח. יש הבוחרים שמות פרטיים, או שמות צמחים ופרחים, כל שם חיובי ונעים יתאים.

האם חשבתם על כך שהפין והפות הם חבריכם הטובים, היכולים להדריך אתכם היטב. להבהיר מתי נמשכים ונלהבים מינית, מתי המין לא מתאים ולא רצוי. ואם הם חברים צריך לדעת איך להתחשב בהם, לדעת שיש ללכת בעקבותיהם ולא לכפות עליהם את דעתנו. הפין והפות הם לא רק חברינו הטובים, הם גם לב זהותנו. הוא גבר כי יש לו פין, היא אישה כי יש לה פות. דווקא כאן מתעוררים בנו ספקות - אולי הפין לא מספיק גדול או נחמד, אולי הפות לא יפה או מושכת? כאשר משהו יקר לנו, אנו מנשקים אותו. הפה הוא האבר הראשון עמו אנו בודקים את העולם ומתחברים אליו. המגע האוראלי מעניק לבני-הזוג שלנו, חוויה של קבלה ובטחון, אם לא למעלה מזה.

מהות הארוטיקה

קודם שוחחנו על מין ועל מין-על, הפעם נבחין בין מין ובין ארוטיקה. אולי אקדים את המאוחר ואציין כי בהמשך נבחין גם בין מיניות לחושניות. אם כך, מין הוא אקט ההזדווגות שעושים כל היונקים. ארוטיקה היא משהו המבטא אותנו, משהו הנחקק בזיכרון. כמה פעמים קיימתם יחסי-מין? ( אם אתם מעדיפים לא להבין זאת כשאלה רטורית, הנוסחה היא: 2.4  כפול 52 שבועות כפול גילכם פחות הגיל בו קיימתם יחסים לראשונה) כמה מאלה אתם זוכרים? באותם הפעמים היה לבטח משהו ארוטי!

דרך אגב, זהו נושא שמן הראוי שתדברו עליו עם בן/בת זוגכם. אני מציע כי פשוט תראיינו אחד את השני על תפישת הארוטיקה שלכם. אפשר להציג את השאלה באופן הבא: נאמר שאני מהמאדים. אצלנו הכל דומה למה שמתרחש על כדור הארץ. רק מין אין לנו. הסבר/י לי כמו מה זה מין? במילים אחרות איזה משל או מטפורה היית נותן למין? אפשר גם לבקש שלושה קטעים ארוטיים הזכורים מהקולנוע ו/או הספרות. אחר כך אפשר להשוות, לדון , ואם תרצו גם לתרגל.

בקשתי מכם לראיין זה את זו, כדי למצוא את התשובות שלכם למהות הארוטיקה, אך גם כדי שתתיישבו לדבר על מין. אחד הדברים המאפיינים זוגות שמיניותם משתמרת ועמידה ופורחת, הוא היכולת שלהם לדבר באופן חופשי על מין. לא רק כאשר יש בעיות או במיטה, אלא כנושא מעניין בזכות עצמו, על ספל קפה, בסלון או במרפסת.

לא אכתוב כאן מסה על ארוטיקה. בקיצור, אנשים מעלים מטפורות או אופנויות של התמזגות, ושיחה, אוכל ומלחמה. ביצירה מוצלחת באים כולם לביטוי במידה, בחוויות פחות הרמוניות רק היבט אחד מודגש, או שהדימוי השולט הוא של עבודה (להשתדל, לעמוד בנורמות של מספר פעמים לזמן נתון וכו').

אם דברנו על החוויה הארוטית כיצירה מוסיקלית, אפשר לתאר מאפיין נוסף, של יצירת מתח והתקדמות מעגלית לקראת השיא. הנה נראה כאילו הסימפוניה מגיע לשיאה, ולא  כך, המוסיקה נרגעת, הופכת להיות חרישית ומתרחקת כדי להתקרב שוב ושוב לשיא עד לסיום דרמטי, של רעמים וברקים, או דממה חרישית. המגע הישיר, המגמתי והחד-כיווני לא יוצר מתח ארוטי. לעומת זאת המגע המתגרה - יכול להלהיב פי כמה.

שינויים בהרגלי הגניחה

מצעצועי מין ועד חילופי זוגות – כל האופציות לשדרוג שגרת הסקס שלכם

טליה לוין

כל החלומות שהיו לכם  על זוגיות מושלמת, כזו הכוללת סקס הורס בכל לילה (נו טוב, כל שני לילות) ארוחת בוקר למיטה בכל שישישבת וחיזורים בלתי פוסקים, מתנפצים לך בפרצוף כמו פצעון עצבני בערך שלושה חודשים אחרי שעברת לגור איתו. כן, עם ההוא שאת קוראת לו אהבת חייך. אבל זו לא אשמתו של המסכן. גברים, מתוקף היותם אריות קצת יותר מפותחים, מרגישים שאחרי שהטרף כבר נטרף, הם יכולים לחזור לנוח על זרי הדפנה במאורה שלהם.

המדריך לבוגדת הסדרתיתהתקלחי כל ערב, מחקי הודעות, והקפידי על שיער אסוף: עצות לשמירה על מערכת

זוגית מאושרת לשרלילה הממוצעת

מאת: ענבל ברגר

התרחקי ממעוזי הקהילה. מישהו עוד עלול לצלם אותך. המדריך לבוגדת (FLICKR, slava)

נוהל מקלחת בכל ערב, להרגשה נקיה ומערכת יחסים בטוחה (FLICKR, chadmill)

אין חברה טובה כחברה שאינה יודעת דבר

השתדלי להימנע משיתוף יתר, גם של החברות הטובות באמת. ככל שיותר אנשים יודעים על הבגידה שלך, כך גוברים הסיכויים להדלפה. אם את ממש חייבת, הסתפקי בחברה טובה אחת. ואם כבר חברה טובה, עדיף שתסכים שתלבישי עליה אליבי, מדי פעם.

אין כמו שיער אסוף בקיץ

הימנעי משינויים פתאומיים בהופעתך החיצונית. פן פתאומי, למשל, עלול לעורר את חשדה של בת הזוג. אף אחד לא צריך לדעת שאת מאושרת מזה שיש לך סקס טוב פתאום. ואם כבר בהופעה אנו עוסקות, השתדלי ללכת עם שיער אסוף. שיער פזור עלול להתבלגן במהלך האקט המיני, וצורתו המשונה עלולה להסגיר את מעלליך, כשתחזרי לזרועות החוקית.

המנעי מלהיות נרקיס הביצה

מאחר ואנחנו לסביות, מאחר ומדובר בקהילה קטנה ובנשים בכלל. סביר להניח שכולן מכירות את כולן, פחות או יותר. השתדלי עד כמה שאפשר להתרחק מהקבוצה הקהילתית המוכרת, מכיוון שעדיף שלא תתקלי בבגידה שלך כל פעם כשאת הולכת למינרווה. הימנעי לחלוטין מבחורות שמסתובבות בחברה הקרובה שלכן, ותמיד בחרי מקום מפגש מרוחק שאינו נמנה על מקומות הבילוי שלכן.

להשתמש באנרגיה המינית למדיטציה (צ' אילוסטרציה: ShutterStock)

המורה הרוחני אושו ראה במיניות כלי למדיטציה, להתבוננות עצמית ולהיכרות עמוקה עם ההתניות החברתיות העמוקות שלנו. הוא יצר את בית הספר לאהבה ומודעות, או בשמו המוכר יותר: בית הספר לטנטרה.

הרעיון לשימוש באנרגיה המינית ככלי למדיטציה נובע מכך, שעולם ההתניות האישי שלנו, זה הקשור לסקס, משפיע עלינו בכל תחומי החיים. כך למשל, שחרור מביישנות מינית יוביל לשחרור התכונה ביתר התחומים בחיינו. רק על ידי חשיפה של עולמנו הפנימי, נוכל להגיע לשינוי . ללא מודעות, נפעל באופן אוטומטי ללא זכות בחירה ואפשרות לשינוי. המין ככלי למדיטציה מאפשר לנו להכיר את עצמנו ולדעת עד כמה ממומש הפוטנציאל שלנו.

הסיבה שהמין הוא כלי רב עוצמה למדיטציה טמון דווקא בהתניות ובחינוך שלנו. כמעט בכל חברה ודת, הלבישו על המין חוקים ואיסורים והפכו אותו לחטא. כל אלה הביאו את האדם לקשיים גדולים בביטוי המיניות. ההשלכות הן רבות: כשאדם לא מבטא את המיניות שלו, הוא לא מבטא את עצמו כלל. שחרור מיני הוא שחרור. עד היום, החינוך שקיבלנו דיכא את האנרגיה הטבעית של הסקס ואת ההתנהגות הספונטנית שלנו ביחסים מיניים, כך שנוצרו אצלנו רגשות אשם קשים ותחושת בושה.

סקס הוא חלק טבעי מההוויה שלנו. במקום להרגיש אשמה, אפשר לעשות מדיטציה, להתבונן על האנרגיה המינית. התפישה שעומדת מאחורי הטנטרה היא התבוננות עצמית בזמן מעשה האהבה. ברגע שהמדיטציה והסקס הופכים לאחד, המודעות גדלה ואיתה מגיעים לגילויים חדשים על העצמי וההוויה. הטנטרה תביא אתכם לקבל את עצמכם ולהתחיל את הדרך להארה.

המיניות שלנו מלווה ברגשות אשם ותחושת בושה (צ' אילוסטרציה: ShutterStock)

משחר ההיסטוריה, הסקס מכונה החטא הקדמון. האכילה מעץ הדעת הביאה את האדם למודעות מחשבתית על היותו יצור מיני, אלא שעם המודעות הזו נולדה הבושה. מדוע התביישו אדם וחווה? הבושה נולדה מכך שלפתע הם הבחינו שגם בעלי החיים מתנהגים כמוהם. למעשה, מה שנולד בראש ובראשונה היה האגו. פרי הדעת יצר את האגו ואת הרעיון שאנחנו בני האנוש עליונים וחלילה שנתנהג כמו החיות.

המיניות בטבע היא פעילות כל כך בסיסית ובכל זאת האגו של האדם החליט להיפטר ממנה. הניסיון לעצור את היצר הטבעי שלנו, רק מביא להעצמתו, אך בהיבט השלילי. כבר מגיל צעיר אנחנו יוצרים הפרדה בין המותר לאסור בנוגע למיניות שלנו וההדחקה מתחילה. ילד שמשחק עם ילדות יפסיק לעשות זאת מהפחד של הוריו שיהפוך להומוסקסואל. כשילדה מנסה לטפס על עץ, הוריה מיד יעצרו אותה, משום שהיא צריכה להיות עדינה ונשית. אין כל פסול בבנות שמטפסות על עצים, זו חוויה נהדרת, אין כל רע בילד שמשחק עם בובות, יום אחד הוא יפגוש את הבובה שלו ויידע מה לעשות איתה.

לפי הטנטרה, בתוכנו כל אחד הוא גם גבר וגם אישה. הניסיון לדכא את אחד הצדדים, פותח את מסע ההדחקה ויוצר רגשות אשם שהולכים ומוטמעים בנו יותר ויותר עם השנים. בשל כך, מתעורר הרצון למרוד.

יש להסתכל על המין כמו שהוא ולא להתייחס אליו בצורה כל כך רצינית, כמו שהורגלנו לעשות. מצד אחד, אנחנו מתייחסים אליו כאל חייתי ומכוער ומצד שני מעלים אותו לדרגה אלוהית, אבל אנחנו אף פעם לא לוקחים אותו בקלות. רק על ידי גישה קלילה וספונטנית לסקס, נשיל מעלינו את רגשות האשם ותחושת הבושה ונתעלה בנוחות ובמהירות מעבר למין, אל ההארה.

הכותבת היא בוגרת המולטיברסיטי של אושו בפונה הודו, מנחת סדנאות ומדיטציה, מטפלת מוסמכת ומדריכה בשיטת "אושו ריבאלאנסינג" ויועצת ומאמנת אישית המתמחה בשילוב בין החיים הפיזיים, לבין חיי הרוח והמדיטציה.

לסטוץ חוקים משלו

כמה פעמים הזהירו אותך שמרדף אחרי ריגושים קצרי-טווח רק יותיר אותך בבוקר שאחרי עם חור בלב ובחילה מעצמך? שירלי פרקש טוענת, לעומת זאת, שסטוץ יכול להיות הזדמנות לחוש נחשקת ולהתרגש, ושכשאת דואגת לעצמך, יש פחות סיכויים שתיפגעי. לא, זו לא המלצה לדרך-חיים. זו רק הצעה להישאר פתוחה לאפשרויות שנקרות בדרכך
שירלי פרקש

הסטוצים סובלים מיחסי-ציבור רעים. הם נתפסים כנחלת הבוגדים או ההוללים בלבד, ומי שמחפש אותם נחשב לא רציני, כזה שאי-אפשר לסמוך עליו, אחד שלא בשל למערכת יחסים. אבל אם את אישה בשלה ומינית, אבל בלי חבר קבוע, יהיה לך קשה להשלים עם התפיסה הגורסת שנגזר עלייך לחיות כנזירה עד שיבוא "הדבר האמיתי" (אם בכלל.( זה לא קרה לך עד עכשיו? אין שום סיבה שלא תטעמי בינתיים מתענוגות העולם, גם אם זה רק לחצי שעה.

אז הנה מה שצריכה כל פנויה נחשקת לדעת: איך ליהנות מסטוץ בלי להיפגע.

ההבדל הקטן

בואו נבדיל בין סטוץ שבו אחד הצדדים (הוא) נשוי, והצד השני (את) רק עוזר לו לעבור את משבר הזוגיות עם אשתו, לבין סטוצים בין אנשים פנויים, שלא מעוניינים מיד במערכת יחסים, אבל מעוניינים בריגושים. אם נכנסת לתרדמת עמוקה ועוברת עלייך שנת בצורת, סטוץ פתאומי יכול למלא מצברים, להפיח בך רוח חיים ולשנות את הקארמה שלך לטובה. 

תנאים של חיבה

בסטוץ טוב יש תמיד רסיס קטן שמזכיר לך איך זה להתאהב. גם אם ברור לשניכם שמדובר באפיזודה חביבה אבל חולפת, אין הנחות על חיבוקים, ליטופים, טלפון ביום שאחרי, או כל סוג של חיבה. משהו צריך לקרות בין שני אנשים עירומים מתחת לאותה שמיכה. לא חייבים לקרוא לזה אהבה, אבל אם המשהו חסר, הסטוץ הזה עלוב מאוד. יכול להיות שהוא הכי טוב במיטה, אבל זה לא שווה כלום אם הוא לא בן-אדם.

שודדת עריסות

הסטוץ הוא הזדמנות מצוינת לנשים מגיל 35 ומעלה לטעום טעמה של אהבה צעירה מגיל 18 עד 26 (גג.( בחור צעיר קורץ לך ברמזור? אל תרימי גבות ותשלחי אותו בחזרה לגנון. תקרצי בחזרה. זה לא אומר שבצומת הבא תלכו יחד לבית מלון, אבל זה אומר שאת פתוחה לכל המצמוצים של העולם.

אם את מתאהבת בכל גבר - סטוץ זה לא בשבילך (צילום: ablestock)

שירלי ולנטיין סטייל

אם יצא לך לטייל בעולם, את בטח מכירה את זה. רבות נאמר על התשוקה בין זרים גמורים, והאמת היא שיש לה קסם משלה. אנשים משתי נקודות מרוחקות על הגלובוס נפגשים לרגע בנמל תעופה, באמצע היקום, ומספרים זה לזה את סיפור חייהם. שתי דקות אחר-כך הם ממשיכים הלאה, כל אחד ליעד שלו ולחיים שלו.

מדהים לגלות איזו עוצמה יכולה להיות לאינטימיות הקצרצרה הזו וכמה מהר היא מתפוגגת. אבל במקרים חריגים את יכולה לקחת את זה צעד אחד קדימה ")ממילא לא ניפגש יותר בחיים(" ולהעביר לילה סוער עם אותו זר מוחלט.

כל עוד את נוקטת אמצעי זהירות, זו החוויה האינטימית שלך. ועשי טובה, אל תנסי לחפש אותם אחרי שאת חוזרת לארץ. את רק תהרסי לעצמך את כל הנוסטלגיה.

בוקר בא לעבודה

אם הוא בורח מהמיטה שנייה אחרי זה, אל תתחילי ליילל - הוא הצדיק את קיומו. אבל אם החלטת להשאיר אותו ללילה, החוקים משתנים: נשיקת בוקר טוב, קפה וחיבוק הם בבחינת חובה, ואם לא קיבלת את זה בבוקר, הגבר הזה אינו כשיר לסטוץ, נקודה. לצערך, אין לדעת את זה מראש, אבל לא נורא. מחר תמיד יש יום חדש.

התסריט

נניח שקבעתם פגישה אצלך בבית באחת-עשרה בלילה ולשניכם ברור שהוא לא מגיע כדי לדון איתך בכמות הטילים שעוד נשארו לנסראללה. זכרי שההצגה הזו היא שלך, לא שלו, ואת יכולה להחליט באיזה סרט את משחקת: אם בחלומך את שותה יין אדום לאור נרות ומתמזמזת על השטיח החדש מול האח הבוערת (לא בקיץ, לכל הרוחות,( הרי שכדאי לך להתכונן מראש. אם החלום הפרוע שלך הוא להעיף אותו למיטה בפראות ולקפוץ עליו תוך כדי קריאות "דיו" "הויסה" – אל תעצרי. אחרי הכל, זו הפנטזיה שלך. תהנדסי אותה כמו שבא לך.

וזוהי רק ההתחלה לה-לה

בהנחה שאת לא דוגמנית צמרת, ברור לגמרי שכבר פיתחת איזו מערכת יחסים חולנית עם הבטן שלך, הירכיים או הישבן. אז תהיי בטוחה, גם לו יש בארון שדים משלו: הקרחת, הכרס ואולי הגודל.

סקס בפעם הראשונה (גם בחושך,( אפילו בין שני אנשים שמכירים זה את זה ברמה אינטימית, הוא לא תמיד חוויה טובה. תחשבי רגע - עד כמה חופשייה את יכולה להרגיש עם מישהו שלא מכיר אותך, עדיין לא מאוהב בך, ולא יודע מה את אוהבת ומה לא?

במילים אחרות: קחי בחשבון שהפעם הראשונה היא רק הפעם הראשונה. נכון שסטוץ בלי סקס טוב הוא לא סטוץ, אבל אל תהיי קשוחה מדי. גם אם הסקס לא היה משהו, אבל הבחור כן, תשמרי לך אותו לפעם הבאה. 

רק לא בשירותים

סקס בשירותים אפשר להגדיר במילה אחת: דוחה. שירותים ציבוריים, יפים ככל שיהיו, הם עדיין בית שימוש שלפחות עשרה אנשים משתמשים בו פעם או פעמיים ביום. השילוב של אלכוהול, כימיקליים והקאות לא ממש עוזר להיכנס לאווירה. גם אם את לא רגישה במיוחד לניקיון ולסדר, זה לא נקרא סטוץ, זה נקרא ביזיון.

ועוד לא דיברנו על אהבה

אין טעם באזהרות תפלות. להתאהב תוך כדי סטוץ זו פעולה טעונת חומר נפץ שסופה רע ומר, והסכנה תמיד קיימת. אף אחד עוד לא נולד חסין. אם את יודעת לנתב את רגשות המשיכה והחיבה למקום סביר, את ראויה לסטוץ. אם את מתאהבת בכל גבר שהתארח בדירתך לשעתיים וחצי, נראה שזה לא בשבילך. ובכל זאת, אהבה היא דבר כל-כך נפלא ששווה להסתכן בשבילה. אפילו בסטוץ.

ד"ר אילן בירן, פסיכולוג קליני, מנהל מרכז "מיניות," מאמין שכמו בהרבה דברים אחרים, גם כשמדובר בסטוץ, הכל עניין של גישה. "זה נכון גם במפגש מיני מהיר וחד-פעמי וגם אחרי חמישים שנה ביחד," הוא טוען.

"הניסיון שלי כמטפל אומר שאין חוקים באהבה. אין מותר ואין אסור. סטוצים זו בחירה אישית טובה או רעה, תלוי בראש שלך. סטוץ יכול להיות מקום מצוין להנאה ולסיפוק מיני נטו, בלי הגיבנת של יחסים מורכבים. סטוץ הוא גם הזדמנות מצוינת להעשיר ולגוון את חיי המין. ללמוד לנסות, להתנסות ולהתפתח, לשקם מיניות שנפגעה,להעלות את תחושת הערך העצמי, לגלות מחדש שאת סקסית ושווה.

"דבר נוסף: הרבה אנשים לא חושבים על זה, אבל סטוץ בלב נקי נותן סיכוי מצוין לפגוש את אהבת חייך בדיוק כמו אתר שידוכים או דייט. במילים אחרות, אי-אפשר לדעת לאן זה יוביל. לא פעם את חושבת שנכנסת לרומן חייך ומתבדה מהר מאוד, ולעומת זאת, נכנסת לסטוץ ויוצאת עם אביר חלומותייך."