עיין ערך:עמלק.

יוצאים מעורם

"הולכי העור" הם אנשים שיכולים לשנות את צורתם האנושית וללבוש צורה ותכונות של חיות. אנתרופולוגים כבר שנים חוקרים את התופעה. עכשיו יש גם סרט אימה חדש אודותיהם

שחר שילוח

מושג חדש-ישן נהגה במרץ במעגלים האלטרנטיביים של אמריקה: "הולכי העור" (skinwalkers). סרט אימה שיצא לאחרונה למסכים באמריקה ונושא את השם הזה, מעורר עניין באמונה ילידית עתיקת יומין: מכשפים רבי עוצמה בעלי כוונות שליליות מסוגלים ללבוש עור של חיה, לרשת את תכונותיה ולפגוע בקרבנותיהם.

לפני 11 שנים קבוצת מדענים יצאה למדינת יוטה לחקור תופעות מוזרות שכללו עצמים מעופפים בלתי מזוהים, השחתת בעלי חיים, מפגשים עם רוחות שהתרחשו באופן קבוע ועצמים שלמראית עין נעו בכוחות עצמם. עב"מים? לא ממש. החוקרים הגיעו לחווה שהמקומיים כינו "החווה בנתיבם של הולכי העור", שם התרחשו האירועים המוזרים. החוקרים ניסו לתעד, למדוד ולעלות על עקבותיהם של "הולכי העור", והתוצאה היא הספר Hunt for the Skinwalker.

צוות המחקר הגיע לחווה לאחר שמשפחה של מגדלי בקר נסה משם היות שחבריה לא יכלו עוד להתמודד עם התופעות המוזרות והבלתי מוסברות ועם השחתת בעלי החיים שלהם.

לפי אמונה שקיימת בתרבות של השבטים המקומיים ישנם מכשפים המכונים "הולכי עור". הם יכולים לשנות את צורתם האנושית וללבוש צורה ותכונות של חיות מסוימות. בתרבויות רבות, לא רק אמריקאיות, קיימים מיתוסים של אדם בעור חיה והמפורסמים ביותר הם אנשי הזאב, דוגמת זה שמופיע בסרטון הווידיאו האלמותי של מייקל ג'קסון Thriller.  גם כאן, כצפוי, יש לפסיכיאטריה מה לומר ואכן מוכרת הפרעה בשם ליקנתרופיה, שמי שאוחז בה מאמין שהוא זאב או בעל חיים אחר. להודים יש אגדות על אנשי-טיגריס, באפריקה אנשי-נמר ואנשי תן, בפולקלור הטיבטי גיבור של סיפור עם עוטה עור תרנגול אך מסתיר זאת מאהובתו. אולם, כאשר אמונה בתופעה כזו היא חלק בלתי נפרד מהתרבות, לא מדובר בהפרעה ובאמריקה מתייחסים ברצינות ל"הולכי העור".

טייגרוומן

סוג של מכשפים

לשבטים מסוימים של ילידי אמריקה, ביניהם הנאבחו וההופי יש אגדות שונות על "הולכי העור", אך הן בעלות קווים משותפים ומספרות על מכשף מרושע שיכול להפוך את עצמו לזאב, דוב, ציפור או כל חיה אחרת. המכשף עוטה על עצמו את עור החיה שהוא רוצה להיכנס לדמותה ועובר תהליך שבסופו הוא יורש את תכונותיה - כוח, מהירות או עורמה. הולכי העור של שבט הנאבחו שולטים במחשבותיהם של הקרבנות וגורמים להם לעשות כרצונם. עבור הנאבחו וילידים אחרים לא מדובר באגדה. עורך הדין מייקל סטוף מנבאדה שמייצג ילידים אמריקאיים, מכיר ומכבד את המנהגים והחוקים המסורתיים של לקוחותיו ואף יצא לו במסגרת עבודתו בקרב הנאבחו להיתקל במכשף כזה.

הוא ייצג אישה שתבעה משמורת מלאה על בנה, כשמנגד עמד האב, איש אפאצ'י. ערב אחד האב קיבל רשות להיפגש עם בנו. למחרת הילד סיפר לאמו שבילה את הלילה עם אביו ועם "איש רפואה". הם הדליקו מדורה בראש צוק ובמשך שעות ארוכות "איש הרפואה" ביצע טקסים, שר ואמר לחשים סביב האש. עם שחר השלושה נסעו לאזור מיוער בקרבת בית קברות וחפרו שם בור, שאליו הוכנסו שתי בובות עץ – אחת בהירה, השנייה כהה. בובה אחת ייצגה את האם ואחת את עורך הדין. סטוף שמע את תיאור המקרה ופנה למומחה לתרבות נבאחו בקולג' הקהילתי. הפרופסור הסביר שמדובר בטקס רב משמעות שאמור להסתיים בכך שסטוף ייקבר בבית העלמין. למכשף מותר לבצע טקס מהסוג הזה רק ארבע פעמים במהלך חייו, אחרת הכישוף יפגע בו עצמו. אם הקרבן מגלה שהטקס בוצע, הקללה תפגע במי שהזמין את שירותי הכישוף. עורך הדין סטוף פנה לבית המשפט וביקש צו מניעה כנגד האב והמכשף. השופט, איש נאבחו, הבין שאכן מדובר בטקס שמטרתו לפגוע ולא ב"טקס ברכה" כפי שניסה להציג זאת עורך הדין של האב. האם זכתה במשמורת על בנה.

אין צורך להאמין בקיומם של הולכי עור, אבל אין ספק שעבור קבוצות מסוימות של ילידים אמריקאים מדובר במציאות. הולכי עור הם סוג של מכשפים (אך לא כל המכשפים הם הולכי עור) בעלי עוצמה רבה במיוחד. הם מסוגלים לגרום למחלות, הם רוצחים, שודדי קברים ונקרופילים, הם תאבי בצע וחייבים להרוג אח או קרוב משפחה כדי להפוך להולכי עור. מכיוון שלאמונה השפעה כה חזקה על בני התרבויות המדוברות, אנתרופולוגים חוקרים את נושא הולכי העור לעומק. בין היתר מיוחס להם ידע הקשור ברפואת גוף, הכולל למשל שימוש בעשבי מרפא, ויש להם גם ידע ב"רפואה רוחנית". הם משלבים בין השניים ופועלים על קרבנותיהם. האם זה נעשה בדרך טבעית או על-טבעית? תלוי את מי שואלים.

תוכלו לקרוא עליהם עוד כאן