התפקיד הראשי של שחקנית המשנה

מאחורי כל בודהא מוצלח עומדת אשה מוארת: הדקיני. בתור התגלמויות של חוכמה בודהיסטית בגוף נשי,

הן מבינות לעומק את עקרון ה"ריקות", אבל גם יודעות דבר או שניים על סקס טנטרי משחרר. העולם

הבודהיסטי לא היה נראה אותו דבר בלי אותן נשים גדולות

מאת:שחר שילוח

נשימתך מתוקה עינייך שתי אבני חן בשמים גבך ישר, שערך חלק על הכר שעליו את שוכבת אבל אני לא מרגיש חיבה לא תודה, לא אהבה את לא נאמנה לי אלא לכוכבים שלמעלה... ... אחותך רואה את העתיד כמו אמך וגם כמוך מעולם לא למדת לקרוא ולכתוב ספרים לא מונחים על שידתך אין גבולות לעונג שלך קולך כשל העפרוני אבל ליבך כמו אוקינוס אפל ומסתורי (מתוך One More Cup Of Coffee,  בוב דילן, Desire) בוב שר לאישה הגדולה מהחלומות. זו שהמתחולל בתוכה נשגב מבינתו. הוא שר לדָקיני שלו. איך שלא תסתכלו על זה, כמעט בכל זמן, בכל מקום ובכל תרבות בהיסטוריה של המין האנושי, הגברים היו בחזית והחזיקו בתפקידים הראשיים, בעוד הנשים שואבות את כוחן ממקורות לא רשמיים. זה כולל גם את החברות המטריאכליות, כמו אלה של חלק מילידי אמריקה, שבהן שיוכו של ילד נקבע על פי מוצא אמו, זה כולל גם חברות פוליאנדריות (פוליאנדריה זה ההפך מפוליגמיה, האישה נשואה ליותר מגבר אחד), כמו אלה שקיימות בטיבט, וזה כולל גם חברות פטריאכליות כמו זו שלנו. הכוח הנשי, האיכויות הנקביות, נטו לבוא לידי ביטוי בממלכה של מאחורי הקלעים. תמיד היה בכוחות האלה משהו מעודן, חבוי ולכן גם מסתורי. המסתורין קיבל משמעות אפלה ומאיימת לא פעם בתולדות האנושות. דוגמא מובהקת לכך היא ציד המכשפות. נימפות, סירנות, פיות, ידעוניות וליליות היו שם תמיד. נשים שזכו לאחוז באיכויות רוחניות יוצאות דופן משכו בחוטים ולקחו חלק בעיצוב ההיסטוריה - מדבורה הנביאה דרך מרים המגדלית (ואל תתנו למיתוס הזונה להטעות אתכם), ז'אן ד'ארק הצרפתיה ועד אונג סאן סו צ'י הבורמזית. על גולדה מאיר, ברשותכם, נוותר הפעם.

טרה הלבנה. מתבוננת בשבע עיניים

אין סיבה שאורגזמה תהיה מכשול בדרך להפנמת הריקות

בבודהיזם קוראים להן דָקיני ויש להן מקום של כבוד לצדן של הדמויות הגבריות בפנתיאון המסועף והססגוני. אל הבודהות והבודהיסטוות, אל האלים המפחידים ואל האלים השלווים, אל התגלמויות החמלה ואל מגיני הדהרמה, מצטרפות הדקיני. הנודעת שבהן היא טָרָה. חווה אמנו קיבלה את ההודעה: בצער תלדי בנים, ומאז ועד היום צירי לידה וכאבי מחזור מענים נשים בנות כל המעמדות והצבעים. אבל לא טרה, היא נולדה מתוך דמעת כאב של גבר דווקא. עוד נשוב אליה, אל טרה אמנו. סיפורי ה גָ'טָקה, שמתארים את חייו הקודמים של הבודהא, מספרים על כמה מקרים שבהם הוויות שמימיות נעו מבעד לאוויר. בסנסקריט ישויות כאלה נקראות דָקיני, מילה שמשמעותה "נע (או נעה) בחלל". תרגום מקובל הוא Sky Dancer, הרוקדת בשמים. רקדן שמימי ממין זכר נקרא דָקה, אבל אנחנו בענייני כוח נשי, זה שלחובבי הפסטיבלים ושאר אירועי רוחניקיות בלירה (או שתיים) מוכר כ"שאקטי". המילה "חלל" בטיבטית בהקשר הבודהיסטי מתייחסת למושג הריקות, מושג מרכזי בבודהיזם, הנחשב לאיכות נשית. הריקות היא עניין פשוט ובסיסי מחד ועמוק וקשה להבנה מאידך. לכן, לא נצלול לתוכו הפעם ורק נאמר שהוא מתייחס אל טבעה המוחלט של המציאות, טבע זה שבו אין דבר שהוא בעל קיום בלתי תלוי, או העומד בפני עצמו. התופעות ריקות מקיום עצמאי - כל תופעה היא תוצר של תנאים וסיבות שהתלכדו יחד ויצרו צורה ולכן הצורה היא ריקות והריקות היא צורה. תפיסה אמיתית של הריקות והפנמת משמעותה ברמה שמעבר להבנה שכלתנית, היא צעד גדול בדרך להארה. אולי היא בעצם ההארה עצמה. הדקיני (אני נמנעת בכוונה משימוש בצורה העברית המצחיקה "דקיניות") מוסברות כמשהו שנובע מתודעה מוארת. מי שתודעתו מוארת וחומלת ( תודעת בודהיצ'יטה) מחויב לשאוף לא רק לשחרורו שלו ממעגל הקיום הסמסרי של חיים, מוות ולידה מחדש - עליו לפעול לגאולתם של כל היצורים החיים. אדם כזה נקרא בודהיסטווה. מה תוקע אותנו בסמסרה? רגשות שליליים, תפיסות מוטעות, תודעה עכורה וקארמה מזוהמת. זה קורה לנו כי אנחנו לא תופסים את הריקות. כשנתגבר על המכשול הגדול הזה, נוכל גם אנחנו לטעום מהאור ולשהות בארץ הטהורה. הארץ הטהורה לא נמצאת על פסגת הר קאילָש, היא לא שָמבָלָה האגדית, לא נמצאת מעבר להר מֶרוּ ואפילו לא בהודו. היא פשוט מצב תודעה שמסתתר מתחת לערמות של לכלוך מנטאלי. כדי לתפוס את הריקות החמקמקה הזאת נוצרו הדקיני. בשלב זה הפמיניסטיות והפמיניסטים שבינינו אמורים לזקור אוזניים ולהתחיל לחדד חרבות. חכו רגע. הדקיני מסמלת את רמות התפיסה האישית של החוכמה, את האיכויות המרחביות והריקות של התודעה עצמה. תפקיד הדקיני בבודהיזם הטנטרי הוא להסתיר או לגלות אוצרות רוחניים. נוכחותה הכרחית לפרוש נבואות, רמזים וסימנים מקדימים. כדי למלא את תפקידיה, הדקיני משמשת כבת זוג, כבת לוויה, או פשוט כשותפה לסקס. וזה עוד הרבה לפני שמורי התחילו ללמד פה איך להתחבק ולנשום ובאיזה קצב לעשות את זה.

טרה הירוקה. מוכנה תמיד לצאת לעזרה

מה עושה כאן סקס?

באמנות הבודהיסטית - בפסלים ובציורי הטהנקה שמתארים את "גיבורי התרבות" הבודהיסטים נראים לא פעם גברים שבחיקם יושבת אישה. פניו של הגבר פונות אל המתבונן, אבל מהאישה מה שנראה זה בעיקר הגב. הסקס הטנטרי שהשניים מקיימים הוא אמצעי לתפיסת הריקות. באופן טבעי עולות בראשו של המתרגל הספקן מספר שאלות: הראשונה - מה עושה כאן סקס? בעיקר כאשר מדובר בתרבות שבה מוסד הנזירות הוא כה מפותח ומכובד ובמסורת שבה התרגול הוא עבודה מנטאלית ולא חומרית. יש מי שזכו להיות נזירים ונזירות וככאלה הם מנצלים את אורח החיים המיוחד שלהם לתרגול, למידה והתפתחות רוחנית. אבל לא כולם דלאי לאמה ולא כולן טנזין פאלמו   ומין ומיניות הם משהו שקשה לקיים חיים בלעדיו. אם נאמר זאת בפשטות - אין סיבה שאורגזמה אחת או שתיים מדי פעם יהיו מכשול בדרך להפנמת הריקות. השאלה השנייה וגם היא מוצדקת - היא מי יהיה השותף או השותפה לסקס הטנטרי? הרי למערכות היחסים של נשים וגברים מתלוות כמויות כבירות של היצמדות. המורה קית' דאומן, שביקר לא מכבר בארץ הגדיר את זה ככה: "הרבה פעמים אנשים קוראים 'אהבה' לאוסף של היצמדויות. זהו אידאל הוליוודי שלא בהכרח קיים בתרבויות שאינן מערביות". היצמדות, יחד עם הבורות והשנאה, היא אחד מ"שלושת הרעלים" שמעכירים את התודעה. אי אפשר לערבב היצמדות עם ריקות. פתרון אחד הוא תרגול סקס טנטרי עם גבר או עם אישה שאין לנו איתם קשר רומנטי. פתרון אחר הוא הפתרון שניתן לסוגיה דומה: אם הבודהיסט מביט על כל היצורים בשוויוניות ואוהב את כולם באותה המידה, אזי איך ימצא מקום למחויבותו כהורה עבור ילדיו? התשובה היא שהאהבה נשארת שווה כלפי כל היצורים החיים, אבל כשמדובר בילדים ובבני משפחה מצטרפת אל האהבה אחריותו המיוחדת ומחויבותו של המתרגל כלפיהם כהורה, כאח, או כבן זוג קבוע.

מבינים את הריקות ביחד

נימפות בגן עדן

במיתולוגיה ההודית דקיני הוא כינוי שניתן לתלמידתה של האלה קאלי. קאלי הזועמת, דמות די מפחידה, מגלמת את כל כוחותיהן של האלות המגינות. אולי בשל כך בשפה ההינדית פרוש המילה דקיני הוא מכשפה. נחמד לדעת שלא רק במערב, אלא גם במזרח אסיה, הכוח הנשי נקשר למעשי כישוף. הדקיני היא מדריכתו הרוחנית של הבודהיסט, אבל על פי המסורת העתיקה, שמקורה בהודו, הדקיני הופיעה כנערתה של האלה קאלי ולכן היא ממלאת תפקידים רוחניים לצד תפקידים גשמיים, לעתים גם בדרכים מפחידות ומרתיעות. בדמותה הארצית, הדקיני לעתים משועבדת לאל או לישות אחרת ומשמשת כתכסיסנית, שליחה, או מדריכה ובעיקר כמי שמובילה את המתים אל השאול. בימים שלפני הבודהיזם המילה דקיני בסנסקריט, באזורים מסוימים, התייחסה לרוח נקבית שנמצאת בשדות קרב, אתרי שריפת גופות ובבתי קברות. הנשים היו תמיד אלה שעשו את העבודה השחורה וטיפלו בגופות המתים. בצורתן הנעימה הדקיני, לפי המיתולוגיה ההודית, הן נימפות בגן העדן, מלאכיות מרקדות ונגניות. בציורים ובפסלים הדקיני לא לובשות דבר פרט לתכשיטיהן וגופן נמצא תמיד בתנועת מחול או התקדמות. לפי אחת האמונות הקשורות בדקיני עננים שחורים ולבנים שמרקדים בשמים ומבשרים על סערה הם בעצם קבוצות יריבות של דקיני שמשחקות ביניהן משחק הדומה ל" גוֹ", השח מט המעודן של היפנים.

קאלי

טרה אימנו

דקיני נודעת במיוחד היא טרה, אלת החמלה. טרה היא "העזר כנגדו" של הבודהיסטווה הגדול מכולם – אָוָלוֹקיטֶשוָרָה (צֶ'נרֶזינג בטיבטית). במסורת הבודהיזם הטיבטי טרה מופיעה ב-108 צורות שונות, ש-21 מתוכן ניתן לראות בדרך כלל בציורי טהנקה במקדשים. מתוכן יש שתיים מפורסמות במיוחד: טרה הירוקה וטרה הלבנה. טרה הירוקה היא חצי יושבת וחצי דרוכה ליציאה אל הדרך, נכונה לבוא לעזרתו של כל מי שזקוק לה. היא מסייעת במהירות לכל מי שמתפלל אליה. טרה הלבנה, הקשורה לאריכות ימים ולחוכמה, יושבת בישיבת לוטוס מלאה. היא מתבוננת בנו בחמלה בשבע עיניים: השתיים הרגילות, אחת בכל כף יד, אחת בכל כף רגל ועוד אחת במרכז המצח. ידה הימנית מחווה תנועת נתינה וידה השמאלית אוחזת בלוטוס שמסמל את שלושת אבני החן - הבודהא, הדהרמה והסנגהא, הקהילה הקדושה. שתי אגדות מספרות כיצד טרה נולדה. האגדה הראשונה מזכירה את סיפור אדם וחווה. הבודהא של הארץ הטהורה התבונן מטה אל האדמה וראה את כל היצורים השרויים בסבל. הוא חש כלפיהם חמלה ומהחמלה הזאת נולד הבודהיסטווה אָוָלוֹקיטֶשוָרָה, אדון החמלה. ההרים נפתחו, מים שטפו את האדמה וזרמו אל האוקינוס ההודי. אָוָלוֹקיטֶשוָרָה הופיע על אי. הוא ראה את סבלם של כל היצורים החיים ונדר לעזור להם להגיע אל הנירוונה, האמת המוחלטת, השלווה השלמה. הוא נשבע שלעולם לא יעזוב את פני האדמה עד שאחרון היצורים ישלים את המסע הרוחני. יצורים רבים היו באגם וכל אחד מהם התחנן לקבל גוף משלו. אָוָלוֹקיטֶשוָרָה מילא את מבוקשם. אדון החמלה לימד את הדהרמה לכולם, כדי שאינספור היצורים הללו יזכו בהארה. אבל, בכל פעם שאָוָלוֹקיטֶשוָרָה שב אל האגם היו בו עוד ועוד יצורים. שוב ושוב הוא לימד את הדהרמה ועוד יצורים חוו הארה. בפעם השלישית שבה הביט אל האגם הוא ראה בתוכו כל כך הרבה יצורים אומללים, עד שלבו נמלא ביאוש - הוא הבין שלקח על עצמו משימה שיתקשה למלאה. הוא בכה אל הבודהא שבשמים ורצה להשתחרר מנדריו, כי לא יוכל לבצע לבדו את התפקיד. היאוש והחמלה טלטלו את גופו של הבודהיסטווה והוא התנפץ לאינספור רסיסים. הבודהא ברא את אָוָלוֹקיטֶשוָרָה מחדש, והעניק לו צורה חזקה יותר. כעת היו לו אחד-עשר ראשים ומעליהם שולט ראשו של הבודהא עצמו, ניתנו לו אלף זרועות שבכף היד של כל אחת מהן יש עין מתבוננת. אבל, לנוכח היצורים הרבים כל כך, הזקוקים לעזרה בשל תודעותיהם המעורפלות, המשימה היתה עדיין קשה מדי. אָוָלוֹקיטֶשוָרָה בכה. מדמעת הבדולח שזלגה מעינו על לחיו נולדה טרה, היא נבראה כדי לעזור לו. כעת הרבה ראשים, זרועות ועיניים נמצאים למענם של כל היצורים החיים באשר הם. האגדה השנייה, שלה ארומה יותר פמניסטית, מספרת שטרה היתה נסיכה שבחרה בחיים רוחניים של שירות. אבל הנזירים הגברים אמרו לה שהיא תצטרך להיוולד מחדש כגבר כדי שתוכל להגיע להארה. כתגובה, טרה נדרה להישאר אישה לעוד מחזורי חיים רבים ולעזור לאחרים בדרכם הרוחנית. עד מהרה היא הוכרה כבודהא בזכות עצמה. את הדקיני אפשר אם כן להגדיר כדבר מופשט - טבעה המוחלט של התודעה, הריקות והחוכמה המסומלת כישות נשית, או כבשר ודם - כל אישה-מתרגלת גדולה, כל מי שהיא מורה רוחנית ומקור השראה, כל מי שההימצאות בקרבתה (או ממש בזרועותיה) מקרבת אותך עוד צעד אחד אל הארץ הטהורה.

אָוָלוֹקיטֶשוָרָה. ממנו נולדה טרה

NRG-ניו אייג'

הכשרת דקה / דקיני (חלק א')

בהנחיית בועז שגב

מסלול ההסמכה המעמיק בישראל לטנטרה

ללמוד עם המנחים המובילים בישראל

ללמוד ברמה המקצועית

ועוד לא התחלנו...

לא רק למען המקצועיות...

הרשמה ופרטים נוספים:

   

בשיתוף עם להיות טנטרה - פורטל הטנטרה הישראלי