החיים -> זה הכל .!!!!!!!

הפוסט הזה  היה אמור להיות שמח ... התכוונתי לספר על מה שעבר עליי בימים האחרונים לשים איזו תמונה ואיזה שיר נחמד  ... אבל אחרי ההודעה  היום  הכל השתנה ...

אמצע השיעור השני בפסיכולוגיה  רכז השכבה  נכנס עם עיניים אדומות ...  וביקש שקט ... היה משהו עצוב או לא ברור בקול שלו ...

 הבנתי כבר הכל עוד לפני שהוא הספיק להגיד מילה  ואז הוא אמר את זה: תלמידים אנדריי שלנו נפטר ..  ...הצמרמורת לא עזבה אותי גם אחרי  כמה שעות העצב והבכי ..

הייתה לי הרגשה כבר כמה ימים המחכנת שלנו נכנסה אלינו לפני יומיים לכיתה ואמרה שהמצב שלו קשה מאוד ובגלל שהעבירו אותו מבית חולים לבית חולים בגלל המללחמה הארורה הזאת המצב שלו החמיר ...

אין מילים לתאר כמה שהיה עצוב ..בהתחלה אף אחד לא בכה לא הוציא הגה ... היה שקט היועצת התחילה לדבר ולדבר אבל אף אחד לא  באמת הקשיב לה ...

ואחרי כמה דקות כשזה נקלט פתאום שומעים פה בכי ושם  בכי....העיניים נהיות פתאום אדומות עם דמעות ולא יודעים מה להרגיש מה לחשוב ... מה לעשות

  היה יום עצוב כואב  ובטוח ישאיר בכולנו אישזהו זיכרון ...  הוא  באמת היה ילד מדהים ... אני זוכרת כשבאנו אליו לבית חולים הוא כבר היה מונשם .... היה לו כבר קשה והוא בכל זאת שמח  לקבל אותנו ... הוא שאל כל אחד מאיתנו משהו .... רצה לדעת מה קורה בחוץ .. (מחוץ לארבעת הקירות בהם בילה  כל  הזמן ...) שאל איך עובר החופש(זה היה חופשת חנוכה)  אם  אנחנו אוכלים סופגניות אם אנחנו נהנים שאל על הבית ספר על הלימודים ... אלוהים  הבן  אדם פשוט אהב את החיים  ולכל אחד יש כל כך הרבה דברים ללמוד ממנו ...

בקיצור ילד מדהים ... באמת מזלו של כל אחד בכיתה שלי שהכיר אותו ... אני בטוחה שכל אחד לקח ממנו איזה זיכרון קטן או איזה מסר שהוא רצה להעביר ... שאת החיים צריך לאהוב ולהיאבק עד השנייה האחרונה וזה בדיוק מה שהוא עשה  ... כן זה בדיוק מה שהוא רצה להגיד גם כשהוא כבר לא דיבר  ורק הזיז את השפתיים ...

טוב אין יותר מה להוסיף .... אוזרים כוחות וחוזרים לשגרה עם הזיכרון הקטן והטוב שהוא השאיר בכל אחד מאיתנו

יהי זכרו ברוך .. .