מזוכיסטית

טוב אז ככה,יש לי ימבה תמונות, כמה מהן באיכות די גרועה וסיפור סשן פומבי אקסבסיוניביסטי(מקווה שלא פיספסתי איזה אות) אחד.וכשאני מדברת על פומביות,זה פומביות סבבה?. כלומר לא עוד פומביות סטייל דנג'ן של כמה וניליים משועממים מגיחים מציצים   במעבר בין השירותים לבמה המרכזית(אין כזה באמת מעבר,סתם לרקורד,פשוט זה נשמע דימוי טוב להגחות מיסתוריות) משועממים המאושרים  שיש להם סיפור "מטורף" לספר לרעייתם זה מכבר 33 שנה,כי באמת שלא נותר להם כבר על מה לדבר...אבללל,אין לי זין לספר עכשיו,(ומי שכרגע ,לא היה מסוגל להתאפק מלחשוב שהוא  ייצא נורא שנון כשיגיב לי:"מההה? יש לך זין?". אז נכון כף היד שלך? והעורף? הזה שהוא בצד השני של הצוואר כן? הפגש בניהם בטפיחה מהירה אך מספקת,עשית זאת? אחלה,תודה.)

בכל אופן ,העבודה מרובה והזמן..טוב נו הוא גם מרובה בתכלס.

LET THE SHOW BEGIN.

ושוב ,הרזולציות די גרועות מאוד די לחלוטין-טין. כן אני מודעת לזה, ולא אין טעם להעיר, כי זה לא יאיר את עיניי(אה-אה? קלטת'ם ת'שנינות ? טוב,לא מצחיק הבנתי נעבור הלאה.)

הסימנים אגב,מפוזרים ברנדומליות משוועת לאורך כל הגוף,ככה שאין טעם באמת לנסות ולנחש איזה סגול-כחול-אדום שייך לאיזה איבר(אלא אם אנטומיה אנושית  מעניינת אתכם עד כדי כך)

עכשיו,אני יודעת  שהתפקסות הראשונית היא על האדום אש הזה באמצע,אבל לדעתי ה"ריקושטים" הסגלגלים שפזורים לאורכו  ולרוחבו, הם אלו שנותנים לתמונה את העוצמה שלה.


( מה אם מסתכלים לכאן,,אין לי משו חכם להגיד על כל תמונה בסדר?)

מה שהייתי מציעה ,זה לשמור את התמונה ולא לפתוח אחרי שהיא שמורה,פשוט להביט בה כשהיא בקטן,כמו שנאמר מה שרואים מרחוק לא רואים מקרוב,(או משו בסגנון)

ולסיום..בפינת "מזוכיזם באומנוצ' "שלנו ,כי באמת שמתי לב שכל פוסט כמעט מסתיים ביצירה עם מוטיבים שכאלו. ,ו( אומנצ' נו ? אתם לא מכירים את הבחורות האומנצ'יוצ' האלו שמציגות צ'עכרוצ' ביאכצ'ה של אבא?)

אוחח,חנק,מה שבכלל אני אוהבת בפינה הזאת זה את השילוב הזה של המוטיבים המזוכיסטיים  עם האסטטיקה של הצילום,הניקיון שלו ,הבהירות שבה האובייקטים מופיעים .

טוב,עפתי לראות בובות (וזה כבר מזוכיזם מסוג אחר,נפוץ יותר כך נראה)

בה ביי