(גלגול נשמות - רפאל - צוייר בשנים 1518-1520 )
החלפתי את הגרסה ששמת, בגרסה באיכות טובה יותר. הציור נקרא הטרנספיגורציה - שינוי צורה והוא מספר על שינוי צורני שחל בישו, הוא הפך זוהר.מצאתי תמונה ממש מדליקה שנורא רציתי להעלות, אבל משום מה לא ראו אותה אז וויתרתי.
לחץ פיזי מתון שהופעל עלי (בלי להיכנס לקטע אישי), גרם לי לחזור ולהעמיק ברעיון שהבאתי בסיכום שלי לספר.
שם השוויתי בין הספר "יוליסס" לבין מסע שאדם (כל אדם) עושה במהלך חייו בגוף פיזי.
חשבתי לבדוק האם ניתן לזהות באופן מפורש את "התחנה" בכל פרק, האם הן מסודרות בסדר כרונולוגי כחיי אדם, האם קיימת כפילות ומה משמעותה.
מאחר והצטרפתי לקריאה מעמיקה רק בתחילת הפרק העשירי, נעזרתי בסיכומים שכתב אלי לפרקים בכדי לזהות את הנושא או התחנה המרכזיים. (מי ששכח מוזמן לקרוא שוב את הסיכומים).
באופן מפתיע (או אולי לא) דווקא בפרקים אלו היה לי קל יותר לזהות, בעוד שהחלק השני של הספר סתום ופחות ברור לי לזיהוי.
פרק 1– טלמאכוס – הפרק מסתיים בדיבור על גווייה. המוות הפיזי הוא תהליך סיום מהלך על פני האדמה ואחריו מתחילה הנשמה מחזור נוסף של חיים. הצגת הדמויות המופיעות בפרק והשוני ביניהן, כמוה כבחירה שעושה הנשמה באיזה גוף פיזי, אישיות ותכונות היא מעוניינת להיוולד על מנת להתנסות בשיעורים משמעותיים.
קיימת גם האפשרות ששתי נשמות שבגלגול אחד היו אב ובן, יחליפו ביניהן תפקידים בגלגול הבא.
ההזיות הן חלק מעולם אשלייתי, אולי רמז למימדים אחרים.
פרק זה מהווה את לידת הספר ויציאתו לאוויר העולם.
פרק 2 – נסטור – ילדות. הפרק העוסק בחינוך מתייחס לגיבוש הזהות המשפחתית, הדתית והלאומית ובתהליך הסוציאליזציה.
פרק 3 – פרוטיאוס – גיל ההתבגרות. אופייני להתבוננות ממושכת של המתבגר במראה. עיסוק בנרקסיזם כמו גם בתהליכי מין ורבייה.
פרק 4 – קאליפסו – בגרות. אדם עצמאי ועומד בזכות עצמו. נישואים וחיי שגרה נינוחים, עיסוק בילד ראשון (במקרה זה כבר מת) ושאלות ראשונות משמעות השייכות (למי ולמה בעצם אני שייך?)
פרק 5 – אוכלי הלוטוס – שגרה משעממת. פנטזיות על חיים אחרים, זיונים מהצד, התנסות בסמים או חיפוש אחר הרפתקאות מעוררות אדרנלין. אנו קרבים לסיום הגלגול ולחשבון הנפש שאדם עושה לקראת סיום חייו.
פרח הלוטוס הוא סמל השמש, הבריאה וההיוולדות מחדש.
פרק 6 – האדס – מוות. פרידה מהחיים, מהסביבה, מהאנשים. התבוננות בזום פתוח על מה שעבר על האדם.
פרק 7 – אאולוס – לאחר המוות חוזרת כל נשמה אל מקור הנשמות ועוברת תהליך של בחינת ה"שיעורים", ההתנסויות והלמידה שעשתה.
חברי מערכת העיתון המופיעים בפרק מייצגים את העולם של מעלה בו דנים עם הנשמה במה שעברה ועל האפשרות לבריאה חדשה ולגלגול נוסף.
מחזור חיים שלם הסתיים בפרק השביעי, מחזור שיש בו תחנות ברורות ומובהקות.
גישה מעניינת. שווה לפתח את זה. :) לפתח? עוד? לאן? שיואו, איזה מורה קשה אתה! אמנם עד כה, מצאת התפתחות קווית מלידה עד מוות, אבל ההתפתחות הקווית לא הכרחית לרעיון. די שתמצאי שכל פרק בחיים מתייחס לפרק חיים כשלהו. אז אם ההמשך לא מסתדר לך בקו ישר, זה לא צריך לרפות את ידייך. זה לא רק עניין הקוויות. מה שנראה לי כרגע אלו קישורים מאולצים מעט לשלב זה, לא נורא אם חלקם מאולצים. אולי בהמשך יפלו אסימונים. לא מתייאשת. לזה התכוונתי בלפתח.
(המשך יבוא)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
