סיירת יוליסס

אם בחלק הראשון של הסקירה הצלחתי למצוא הקבלה מדויקת וברורה בין תחנות בחיי אדם לבין פרקי הספר, הרי שהחל מהפרק השמיני, העניין הסתבך.

ראשית משום שלא הייתה התייחסות מובהקת לתחנה מסוימת בחיי אדם, אלא, במקרה הטוב, התייחסות עקיפה לנושא.

שנית, נמצאו קשרים בין כמה פרקים שמבחינת נושאם היו דומים.

שלישית, לא נמצא קשר קווי, כרונולוגי בין התחנות.

רביעית, היו בחלק זה יותר פרקים.

חמישית, מהיכרותי עם הספר והסופר היה ברור שהחיים לא יהיו קלים J

כמה מסקנות בכל אופן עלו:

בפרקים אלו יש "לחלץ" את המשמעות מתוך הנושא המרכזי של הפרק ולהתייחס אליה כאל "שיעור" או התנסות שהאדם עובר.

אפשר למצוא התאמה כמעט מוחלטת בין כמה פרקים בחלק הראשון (1-7) לבין פרקים בחלק השני (8-18). (אני מתעלמת כאן מהחלוקה של הספר לשלושה חלקים ועמכם הסליחה).

העניין המיסטי והחיבור לאלוהים (לאו דווקא במובן הדתי) קיים בכל הפרקים (זה נושא לסיכום אחר שאולי ייוולד ביום מן הימים).

פרק 14 – שורי השמש – מקביל לפרק טלמאכוס (1). המוות והלידה קשורים זה בזה. הפרק עוסק בדילמות מוסריות באשר לשאלה מי יחיה ומי ימות, וברקע מתרחשת לידה. הלידה היא תהליך הבאתו לעולם של ילד חדש, אך היא גם לידתה של  יצירת אמנות שאינה תלויה בפרשנותה.

פרק 8 – לסטריגונים ופרק 12 – הקיקלופים מקבילים לפרק נסטור (2) בהיותם מייצגים את ראיית המציאות הלא מפותחת עדיין. כמו ילד המגשש את מקומו בחברה, כך מתוארים בפרקים אלו העיוור ועינו האחת של הקיקלופ. העולם הילדי הוא עולם של חלום, משחק ומציאות מול דמיון. הילד בוחן את השפעת המציאות עליו ואת השפעת מעשיו על המציאות. הוא לומד להכיר את העולם שסביבו. פרקים אלו קשורים זה לזה גם בהופעתו של אליהו בראשון ובעלייתו השמיימה בשני. (עניין שלא הצלחתי להבהיר לעצמי).  

פרק 13 – נאוסיקה – מקביל לפרק פרוטיאוס (3). שניהם מתרחשים באותו מקום. פרק זה הוליד דיון מעניין בנושא ה"עולם הקטן" של איבר המין הגברי ועסק באוננות. פעולת האוננות אופיינית מאוד לגיל ההתבגרות כמו גם "מסע סביב העולם הקטן של עצמך" (428). בפרק נמצאו נאיביות ומסקנה כי הבנתו האישית של אדם קודמת לכל הבנה שהיא, ובעצם לכל פעולה תבונית. אדם בגיל ההתבגרות מגלה את עולמו הפנימי עדיין מתוך נאיביות.

פרק 17 – איתקה – מקביל לפרק קאליפסו (4) כי זוהי תקופת בגרותו של אדם. תוך כדי העיסוק בסוגיות של היררכיה ואלימות, נבנית אישיותו הבוגרת והאינדיבידואלית של בלום. האדם הבוגר "עושה סדר" במגירות חייו, מחפש את מקומו ודן בינו לבין עצמו בענייני שייכות, זרות וניכור.

פרק 16 – אמאוס – מקביל לפרק אוכלי הלוטוס (5). הקשר נמצא בהתפרקות המכלול למרכיבים ובמיוחד במה שקשור למציאות המבוססת של "בית" ו"אישה". בפרק נמצא כי ההבחנה בין המציאות לבין הסיפור שאדם מספר לעצמו מיטשטשת ומאבדת את משמעותה. כמו ההזיות והחיפוש אחר הרפתקה מיוחדת באוכלי הלוטוס.

קיימת התלבטות של האדם האם לשוב הביתה ובהקשר של גלגול נשמות, בחירת הנשמה לעזוב את המימד הפיזי. (במיסטיקה – השיבה הביתה פירושה שיבה אל מקור הנשמות).

פרק 15 – קירקי – מקביל לפרק האדס (6) והוא עוסק במוות ובפגישה עמו מהצד האפל שלו. בהאדס המוות היה על פני השטח וכאן הוא נמצא במפגש דמיוני עם השטן ועם רודי המת.

הפרק עוסק בהתפרקות המוסר והסדר, בפחדים ובסוריאליזם. הפרק מבטא את הפחד מפני המוות למרות חיי הנצח המובטחים ("אקספרס לצומת נצח" 559) כי לא ברור אם דרכה של הנשמה לגן עדן או לגיהינום.

פרק 18 – פנלופה – מקביל לפרק אאולוס (7) כי זהו פרק מסכם של הגלגול כולו. המונולוג של מולי מהווה בחינה של כל מהלך החיים שהתרחש, תוך אזכור נקודות משמעותיות במהלכו.

זהו מעגל שני של גלגול והוא מרומז, רחב ומעמיק יותר. כמו בספירלה, חוזרות התחנות, אך מנקודת מבט גבוהה יותר.

נותרו שלושה פרקים ויש ביניהם קשר משמעותי. אלו הפרקים שדנים ביצירת האמנות במנותק מתהליכי הגלגול. אני רואה בהם את האמירה הנצחית שג'ויס מנסה לומר בספר.

פרק 9 – סקילה וכריבדיס – עוסק ביצירה הספרותית, בפרשנותה ובסוגי השיח שבין הפרשנויות השונות. היצירה "יוליסס" שותפה לחקירת מובנה.

מיהו אלוהים ומה יחס האדם אליו?

פרק 10 – הסלעים הנודדים -  עוסק בפרשנות הספרותית.

"שונות הן דרכי אלוהים מדרכו של האדם".

פרק 11 – הסירנות – עוסק במוזיקה ובנצחיותה, בתקשורת ובהקשבה.

אלו "פרקים חיצוניים" העוסקים במוזה ובהיותה מתת אלוהי שהוא מעל לגלגול הנשמה ומעל לחיי אדם בגוף פיזי. האמנות היא הדרך שבה האדם מבטא את רגשותיו ומחשבותיו מאז ומעולם.

היצירה האמנותית נוגעת באדם ומשפיעה על חייו בפרשנות שהוא נותן לה, ושלעולם תהיה סובייקטיבית. ההתייחסות לאלוהים היא התייחסות ל"כוח הבורא", לזה המאפשר את קיומה של האמנות כצורך וכהכרח של המין האנושי באשר הוא.

כמו הספרים החיצוניים לתנ"ך, כך גם פרקים חיצוניים אלו מרחיבים את היריעה ומתייחסים בהיבט רחב יותר לחכמה ולמחשבה האנושית.  

אפילו שזה מעורפל, נראה שיש פרקים שעוסקים באותו עניין ושהעניין המשותף הוא תחנה כלשהי בחיי אדם. סביר שכשיצירה תעסוק פעם שנייה בעניין שעסקה בו, העיסוק יהיה מפותח יותר. נראה לי, שיש טעם להתאמץ להפיק מהניתוח הזה, משהו יותר משמעותי. אולי אם תנסי לפזר מהניתוח את המעורפל, יתבהר מה את מחפשת בו.

אני לא חושבת שאני יכולה לפזר ערפל כלשהו כרגע. אולי אם תעירו, תאירו, תשאלו, תשתתפו....אם זה עבור עצמי אז פירשתי לי די ואין כל ערפל.

(אלי)

• פרקים שעוסקים בהתפתחות/גלגול - זה המוכר והמקובל.
• פרקים שעוסקים באותם נושאים שמוכרים ומקובלים כהתפתחות, אך יחסם של פרקים אלה לנושאים אלה, מוותר על טענת ההתפתחות/גלגול. כלומר, הם מכירים ומקבלים את אותן עובדות וחשיבותן, אך מתעלמים, או מזניחים, את ארגון העובדות האלה על בסיס התפתחותי. כלומר, פרקים אלה מדגישים את הנושאים עצמם, על פני תפיסתם כהתפתחות, או גלגול, כלומר, כשזורים ביניהם ברצף הכרחי. רעיון מעניין.
• פרקים שאומרים שיש גם מה שמעל לאותם נושאים וזה היצירה, הבריאה והאלוהי.