סיירת יוליסס

כשאני חוזרת ומסכמת לעצמי את חוויית הקריאה ביוליסס, אני מתרפקת בהנאה על הרווחים והיתרונות שהפקתי מהשיתוף, על ההבנות שחלחלו לתודעתי כתוצאה מהקריאה השונה של כל אחד מהשותפים ועל השיחות המרתקות שלקחו אותי תמיד מעבר ליוליסס אל המציאות של חיי.

באופן מפתיע הספר עדיין מלווה אותי ומזכיר את קיומו מדי פעם, בהרהור אסוציאטיבי כזה או אחר.

בהיסטוריה "הקריאתית" שלי יש חוויות דומות של ספרים שהתנחלו בעומק הלב ופרצו מדי פעם את סף השכחה, אבל מעולם לא חוויתי סוג כזה של קריאה כפי שחוויתי ביוליסס.

נכון שהיו לי גם רגעים לא נוחים, לא נעימים ואפילו קשים בהקשר הזה, אבל אני מניחה אותם מאחורי ומעדיפה להתמקד באותם רגעים קסומים של הבנה ואושר.

כמו אז, גם עכשיו, אני מודעת לקשרים האישיים שמעבר לבלוג ולזרימה התת קרקעית שלוותה את הבלוג תמיד וממשיכה להשפיע גם כעת.

אני שואלת את עצמי מה הלאה.

האם קיימת אפשרות לשכלל את העשייה הראשונית? האם קיימת אפשרות לחוות דומה ושונה בחברתו של ספר אחר? קוראים נוספים?

רעיון לספר חדש כבר הועלה ע"י אלי והתקבל ע"י אפיפנס ועל ידי כהצעה טובה.

אליס כתבה כי לא תיקח חלק בפרויקט המשך ודעתה של עין על הנושא לא ידועה לי.

אני מרגישה שהגיע הזמן להתקדם ולקבל כמה החלטות.

אפשרות אחת היא להשאיר את יוליסס כחוויה חד פעמית שאין לה המשך.

אפשרות שנייה: טרם בשל הזמן להמשך.

אפשרות שלישית, וזו הצעתי: כל מי שמעוניין בהמשך הקריאה והפעם של הספר "גרגנטואה ופנטגרואל" מאת פרנסואה רבלה, יעניין 2-3 אנשים בסביבתו הקרובה שיגלו נכונות ורצון להשתתף בקריאה קבוצתית, ונצא לדרך.

כך נוכל הן להרחיב את מספר המשתתפים (רצוי) והן להמעיט ברחשים תת קרקעיים (גם רצוי).

יום טוב

נטע

אני רק שאלה -

את הפרוייקט של גרגנטואה ופנטגרואל, נקיים כאן, כהמשכו של הבלוג הזה, או שנפתח לשם כך מקום חדש?

אני מעדיפה מקום חדש.