אז מה זו בעצם הפעם העשירית שאני פותחת כאן או במקום אחר בלוג כנראה שיכולות ההתמדה שלי הן לא משהו, או שפשוט הזיכרון שלי לטווח קצר ואינני בעלת יכולות גבוהות לזכור שם משתמש וסיסמא וכדומה כל מיני דברי כאלה....
עכשיו החלטתי לכתוב הכל במחברת כדי שזו תהיה הפעם האחרונה שאני פותחת בלוג
נקווה שהוא יהיה שימושי....
אז אני אספר קצת על עצמי .....
אני בצבא... אני מפקדת במקום הכי קשה בצהל בכיתה הטיפולית של הצבא.... כבר שם הרבה זמן מהדור הישן שהולך ונכחד..... אני עוד מעט עוזבת שם ועוברת לפרק חדש בחיים שלי.... חיים משותפים עם גרעין וכדומה ......
הכל כזה קצת ברמזים כי עוד לא החלטתי עם זה חיובי לחשוף עצמי פה או לא.... אני עוד אחשוב על כך וכשאגיע לתשובה אתם תהיו הראשונים לדעת.....
חוץ מזה כרגע אני בבית... ברגילה מאורכת......
עושה הרבה וגם עושה כלום.....
מנסה שלא לחשוב על זה כי זה הורס הכל
כי אין מה לעשות אם לא חיים כל רגע ברגילה אתה מרגיש שהיא מתבזבזת ושאולי היה עדיף לתת אותה למישהו אחר שינצל אותה יותר טוב......אבל אני קיבלתי אותה ואין מה לעשות צריך לנצלה לטובה ...
בכלל כל הקטע הזה שכל החברים שלי בצבא ואין עם מי לבלות ברגילה ואז אני מתמלאת מחשבות על הא ודה ובעיקר על בדידות
על אהבה ופתאום אני מרגישה לבד... דווקא ברגילה הזו בעיקר ביליתי עם המשפחה שלי... לא שזה רע ולא שאני מתלוננת אבל זה עדיין לא מרגיש שלם ומלא ......
בכל זאת אני מרגישה קצת לבד...
זה בסדר... מתמודדים או יותר נכון מתחשלים.....
הנמנמן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
