לעיתים לא צריך להחביר במילים...........
זהו שיר הלל לעצבות..........
" איזה מבאס לדעת שהולכת לבוא תקופה קשה עכשיו.... כאילו אתה יודע שהיא מגיעה אבל אתה מקבל אותה בהבנה כי אין באמת מה לעשות..... איזה מבאס זה לדעת שלא משנה מה הולך להיות עכשיו קצת עצוב ולא משנה מה גם קצת כואב ....
איזה מבאס זה לדעת שאין שום דרך להתמודד עם זה ושפשוט צריך לחוות את זה.... איזה מבאס זה לדעת עכשיו אני לבד....
איזה מבאס זה פשוט להיות לבד ולקבל זאת כעובדה..........איזה מבאס זה לחיות ללא אהבה אמיתית...... איזה מבאס זה לדעת שיש עוד אנשים שחיים בלי אהבה אמיתית אבל זה לא מעודד......... איזה מבאס זה לחיות בחוסר מעש..... איזה מבאס זה לחיות ללא פחד עד שמגיע הרגע המפחיד ואז להשתפן.... איזה מבאס זה לאהוב לא באמת.... איזה מבאס זה לחיות לא באמת... איזה מבאס זה תמיד להרגיש בודד וריקני........... איזה מבאס זה לא לחייך...........איזה מבאס זה להיות כל כך טוטאלי עד שאתה מגיע למצב בו אתה זורק כל מה שחשוב לך ואז נותר ללא כלום..... איזה מבאס זה להסתכל על חצי הכוס הריקה תמיד.......... איזה מבאס זה לדעת שלכל אחד יש אהבה בעולם אבל לא למצוא את שלך........ איזה מבאס זה לחזור פעם בה מהצבא ואז לא לעשות כלום כי אתה גר בחור.... איזה מבאס זה להגיע בסופש הביתה ולהישאר בבית כי אין לך חברים.... איזה מבאס זה לשקוע ברחמים עצמיים..........כי אתה יודע שזה לא מה שבאמת יעזור......."
כי לעיתים יש תקופות טובות ועיתים תקופות פחות זו פחות.................