היי...
איין לי מוסג אייך מתחילים בלוג או מה כותביים בוא.....
האים אני צריכה להיות מצחיקה ושנונה או מצוברחת וצינית...
עז החלתתי להתחיל בלהגיד "שלום"...
אני לא יודעת מה ימשוך אנשיים לקרוא את ה"מסמך" הזה גם לא נירא לי שזה כול כך משנה.....
אני מתארת לעצמי שפשוט לפעמיים כייף לספר לאנשיים שאתה לא מקיר אל החים שלך לכבל פרספקטיבה חדשה אל מצב נתון שכבר שמעתה וביטלתה את הדעה של כול מי שאתה מקיר!
לא שהעצות שלהם הם לא טובות אבל הם לא אוביקטבים מספיק כולם מעורבים מידיי לכולם אכפת יותד מדיי מימך ומימה שקור לך לפעמיים צרייך מישהוא אדיש שנימעס לו מהצרות של עצמו שיגד לך מה לעשות אם הצרות שלך!
בגלל זה התחלתי לכתוב פו!
טוב אני מצפה מיכם להגיב אל הצרות שלי(אוליי מצפה זו מילה יותר מדיי תלותיתי או דורשת עז אני יחליף אותה ב מקווה) לכן זו תהיה חוצפה לא לספר קצט אל עצמי(ולמרות שחברות שלי טוענות לפעמיים שאני חסרת טקט אני רואה את עצמי כבן אדם דיי מנומס מפשוט חסר עקבות לפעמיים).
עז ככה את שמי אני לא יגיד לכם רק אספר שאני קוריה אל שם שיר דיי מפורס שכולם תורכיים תמיד לשייר לי)
אני בת 19(כמעט 20)
אני בצבא בג'וב דיי טוב לכול הדעות אבל לא מספק אותי בצורה מוזרה
אה כן אפרופו צבאה אני מישתחררת עוד חצי שנה(לא שזה כזה אקרוני סתם מיתלהבת מהפז"ם)
יש לי הורים דיי מדהימיים ואח קרצייטי במיוחד(אוליי כי הוא מחקה אותי יותר מידיי)
שלוש חברות שהן כמו אחיות בדם בשבילי,ועוד כמה שהיתי עושה בישבלם הכול כולל ליתרום איזה חצי לבלב....
יש לי ידיד אחד שהיום הוא ידיד לשעבר בגלל איזה שטוטת שעשינו(אני עוד יספר אל זה בהמשך)
ידיד אחד שהוא אחד האנשיים היותר ערקים שאני מקירה מישהוא שאני סומכת אליו בעניים עצומות
ועוד אחד שגנב לי את הלב(גם אל זה בהמשך)
אלו האנשיים שאני מרגישה שהם מספיק חשוביים לציין...
כול השאר סתם אובריי אורח בחיים שלי.... נכינסיים ויוצאיים חלקם מוזמנים וחלקם סתם מיתפרציים משום מקום!
אה כן אני גם קצט דיסלקטית ביגל זה השגיעות כתיב(ולכול הגעוניים שבניכם "דיסלקיים" הם לא אנשיים אים פיגור סיכלי רק לקויות למידה כאלה ואחרות אצלי זה מיטבטעה בשגיעות כתיב)
אכשו אתם מקיריים אותי טי טיפה ואני מביא לכם רבך של שניי שורות לסגור את העמוד אם אני לא מעניית אתכם.
אני בן אדם דיי משעמם בנאלי..... הרבה דבריים שניראים לי כסוף העולם הם בעצם אסופה של חויות חסרות משמעות לחלוטין אך בעניי אליהם עומד חובו של העולם...
אוקיי עז אכשו:
3
2
1
היי טוב שנישארתם.....(אני מקווה)
עוד שנייה אני בת 20 לא ברור ליא ייך זה קרה!!!!
קשה לי לתפוס למה ילדיים כול כך רוציים להיתבגר לגדול להגיעה לגיל הזה!
להיות מבוגר יש לך את כולה חיים להיו ילד זה זמן כול כך מוגבל! זה הדבר שהכי מפחיד אותי בגיל הזה"אובדן הילדיות" הגיל הזה שאיין עקבות איין מעצוריים איין אחריות ואתה מוצאת כדור גומי שמנצנץ לאוצר בעל ארך אילאי!
לילדיים איין צביאות הם אורמיים את כול האמת הם לא ידועת לשקר לרמות. אני אל מבינה מתיי מבוגריים לומדיים לעשות את כול זה!
לילידים איין מניפולציות יש להם עולם אשיר שנימצא בתוך הרואש בגיל 6 זה שמחת חיים בגילל 20 זו סחיזופרנייה,פרנויי או כול אחד מהדביים שפרוייד וחבירו דיברו אליהם!
נכון מותר יותר יש לך יותר פרולגיות יותר חופש אך בצורה נוראה אירונית אתה כבול יותר קשור יותר מחובר יורת למציאות היום יומית חסרת הרחמייים. לילידים יש מיין בועה שמגינה אליהם מהעולם שהם אצמם ישחיתו כמבוגריים!
אני מיסתכלת אליי ואל חברות שלי ובאמת לא מבינה מתיי הכול הפך להיותכ ול כך מסובך כסף,חבריות,מארכות יחסיים..
פעם פשוט ביקשו חברות היום זה קשר ודייטיים ועז קשר רציני הכול נוטף צביאות!
אומריים שגבריים נותנים אהבה כדיי לכבל סקס ונשיים נותנות סקס כדיי לכבל אהבה!
פעם נתנו אהבה כדיי לכבל אהבה נקייה תאורה..... מה קרה לתקופה הזות שההינו אולים אל הנדנדות עוצמיים את העניים ומרגשיים שאנכנו עפים גבוה בשמיים ביין הענינים ליד ה'!
מה קרה ללילית שההינו מיתחביים מיתחת לשמיחה מחביים את האור סוגריים את הדלת וחושביים אם ה' יכול לראות אותנו(עז אוליי אצלכם זה היתבתה בצורה אחרת כמו לשרוף גפרור בשבת ולראות אם ברק לא יקה אבל הבנתם את הרעיון)
היום ה' הוא בגדר סימן שעלה אחד גדול אופיום לאמוניים.....ואליי הוא מרחף איפו שהוא משגיח!?
התמימות הזות ואייך שהוא אצלי גיל 20 מסמן את המעבר הרישמי לעולם של המבוגריים!
אני לא יודעת מה יורץ גרועה להיות ילד ולחקות לגיל הזה ועז להיתאחזב או לדעת מההתחלה שכדיי להישאר ילד אבל בלי שום אפשרות לעצור את הזמן. אני תמיד האיתי מהסוג השני! וגם אני לא היצלחתי לעצור את הזמן עוד שלושה חודשיים אני בת 20 עדיין נאיבית כמו שאמא אומרת :"חושבת שהיא זות שתשנה את העולם" ,"נלחמת בתחנות רוח","את עוד תיבגרי יום אחד ותביני שלא הכול ורוד לא הכול אפשר לשנות ולא כולם אנשים טובים בפניים"...
פעם האיתי תמימימה תמימות תאורה ילדותיתי אחת שבתוחה שכולם טובים ולהיות בן אדם טוב זה מספיק לעשות הכול לפי המוסכמות יפתח בפנייך את כול העולם, אפילו מרד הנעוריים שלי היתבתא באישון נזם באף וממוצא 104 (כדיי להראות לכולם שגם דיסלקתיים יכולים)
היום אני נאיבית- כבר מבינה שלא הכול ורוד לא כולם טובים אבל אדיין מאמינה שיש מקום לשינויי אפשר לשפר אפשר לשנות תמיד!!!!
מה עדייף תמימות, נאיביות להיתפקח!?
ניראה לי שהדבר הכי מפחיד בגיל 20 זה הידיעה שגם הנאביות תעבור כמו שבגיל 16 ידתיתי שהגיעה הסוף לתמימות!
אבל בפנייםא ני מאמינה שהדור שלנו כן ישנה הדור של ההורים כבר מיזמן אייף דור הנרות מיכיכר רביין הלך לאייטק ונשארנו רק אנכנו לשנות את הארץ הזות!
הינה ההיתפקחות הזות.... גם הילדים שלנו יחשבו שנחשלנו!
שתהיה לכם קריאה מהנה !!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
