רציתי לפרסם פוסט. ולא היה לי מה לכתוב. ואז חשבתי לעצמי: "וואי, בטח יש שאלון!" אז הנה הוא. הוא היה קצת מוזר השבוע. אני לא רגילה לdown to earth הזה בישרא. בד"כ זה שאלונים די מנותקים מהמציאות..

האם למדת, את לומדת או מתכננת ללמוד באוניברסיטה? אם כן - מה את לומדת / מה תלמדי?
מתכננת בעתיד הרחוק...
אין לי מושג מה אני אלמד.
אם הייתי יכולה, לא הייתי הולכת ללמוד אבל אם אני לא אמצא בעל עשיר - ומה הסיכויים שזה יקרה.. - אני אהיה חייבת..

מה עדיף לדעתך, אוניברסיטה או מכללה?
אף פעם לא ממש הבנתי את ההבדל. (אני בורה ועם הארץ. קשה, קשה)

אבל סתם בשביל הקטע - אוניברסיטה כי זו מילה לועזית =)

מהו תחום הלימוד, שהכי מעניין אותך ואותו היית רוצה ללמוד יותר מכל?
הממ.. רפואה הוליסטית?..
או פסיכולוגיה. אבל לדלג על כל המבוא לפסיכולוגיה (ששמעתי שהוא משעמם טיחו) ולקפוץ ישר לחלק המעניין...

מה לדעתך הפיתרון האידיאלי? לקצץ בחוגי הלימוד, לקצץ במשכורות הסגל או להגדיל את שכר הלימוד?
למזלי הרב אין לי שום קשר לשלטון (ועם החוק החדש - קשר לשלטון גם לא היה עוזר לי) ככה שאין לי שום דעה והדעה שלי גם ככה לא הייתה משנה כלום בעולמנו.

אני בעד קומוניזם! (אבל מי יקשיב לי..?)

האם את רוצה ללמוד מקצוע שגם תוכלי לעבוד בו, או ללמוד משהו שמסקרן אותך - ללא קשר לעבודה בו?
הייתי מעדיפה ללמוד משהו שמסקרן אותי ואז לעבוד בו.
חבל שהעולם לא עובד ככה.
יותר נכון - חבל שאין תיאום בין המוח שלי לעולם.

הועלתה הצעה, לפיה שכר הלימוד יחושב לפי הרווחיות של כל מקצוע, בעבודה בו (סטודנטים למשפטים ישלמו יותר מסטודנטים לפילוסופיה). מה דעתך על ההצעה?
נשמע מעניין..
אז נניח שאני רוצה לקחת קורס ציור - אני אצטרך לשלם עליו איזה 100 שקל ככה, כן? =)
אני בעד!

מחר יש לי מגן באנגלית. e madule. נכון שזה אמור להיות השאלון הקל מבין השלושה (לאלה שעושים 5 יח' בכל מקרה..)? אז המורה שלי החליטה להפחיד את כולנו ולגרום לנו להוריד לרגע את המשקפיים הורודות שאף אחד מאיתנו גם ככה לא לבש יותר מידי: "הי"בניקים שעשו בגרות חורף ב-E ו-F אמרו ש-E היה יותר קשה... וגם נועה (ילדה מהכיתה שלי שעשתה את כל הבגרות שנה שעברה כי היא גרה בארה"ב) קיבלה את הציון הכי נמוך ב-E.."

עכשיו כולי לחוצה. וזה לא שאני לא לחוצה בד"כ אבל עדיין. אני אמורה להיות טובה באנגלית. ואני עדיין לחוצה.

אולי כי זה מקצוע שאשכרה יש לי בו ציפיות גבוהות מעצמי. לא כמו תנ"ך למשל שאני באה למבחן בגישת "אני גם ככה לא יודעת כלום אז מה זה משנה.." או לשון ששנה שעברה עשיתי את הבגרות בגישה של "לקחתי מורה פרטית אבל אני גם ככה לא יודעת כלום אז יאללה. זה רק יחידה אחת..."

אוגי החליט לתת לי ברגע האחרון תפקיד באיזה טקס בפולין. אתמול הוא גרר אותי לכיתה באמצע ההפסקה ואמר: "יאללה תקריאי את התפקיד. אני רוצה לשמוע איך את קוראת!" וככה, באמצע הכיתה (ההומה אדם) התיישבתי על שולחן והתחלתי לקרוא בכל רם: "מיומנה של דוניה רוזן, שהייתה בת 12 כשהסתתרה לבדה ביער לאחר רצח בני משפחתה...."

"יותר לאט" הוא אומר לי.

אתם לא מתארים לעצמכם כמה לאט קראתי.

בסופו של דבר הוא חטף ממני את הדף והדגים לי איך קוראים נכון. איזה קריאה טקסית. משו משו. כל כך מתאים לו לקרוא בטקסים, שזה משהו..

מחר יש חזרה ב8 וחצי בבוקר. עדיין מתלבטת אם ללכת או לוותר על התפקיד הזה. מ10 עד 12 אני אצטרך לחכות למגן. זה ממש עצוב.

ומצד שני מישהי במיונים לטיס אמרה לי: "תשתתפי בטקסים!"

לא יודעת למה דברים כאלה מזיזים לי. אבל אני בטח אתחרט אם אני לא אשתתף...

בואנה אני דפוקה.

ככה אני עם ללמוד. אז עכשיו, במקום לעשות איזה אנסין או 2, התחלתי לצייר על הכריכה של היומן. וכאילו שזה לא מספיק אני גם כותבת פוסט. ואף פעם אין לי כח לכתוב פוסט.

ואני בכלל צריכה כבר לישון או משהו. מחר החזרה המסריחה ב8 וחצי בבוקר ואז מגן. אני כל כך הולכת להירדם בשעתיים חלון האלה שבאמצע.. =/

בלאט. לילה טוב לכולם

אוהבת.  (בקרוב יגמר הפרו ועוד לא עשיתי סמיילים מכוערים באמצע קטעים..)