הלכתי עם אנה לסופר-פארם (או משהו בסגנון) והלכתי לחפש את הבושם שאני רוצה (אובססיה עוד מפולין כשהרחתי אותו לראשונה). אנה בינתיים יצאה החוצה. מובן למה זה משעמם. הקיצר מצאתי אותו ונעמדתי לידו. השפרצתי על היד קצת. כמו תמיד. עמדתי שם די הרבה זמן - לא בטוחה למה. איתי אף פעם אי אפשר לדעת. ולבסוף יצאתי החוצה וראיתי את אנה יושבת לה עם איזה רוסי. לידם היה חתול. לבן - ג'ינג'י כזה. התיישבתי גם וליטפתי אותו. כשפתאום ראיתי שיש כמה מטבעות של שקלים על החול איפה שהוא היה. התחלתי לאסוף אותם ומצאתי גם מטבע של 10. לקחתי גם אותו. בכיף אני אומרת.
קלטתי שמתחת לרגליים של החתול יש עוד מטבעות אז תקעתי יד בתוך החול להוציא אותם ומה שהיה לי ביד ממקודם - נפל. החתול גם התחיל להתעצבן שאני תוקעת ידיים מתחת לרגליים שלו.
כל פעם לקחתי מטבעות ואחרים נפלו לי מהיד. זה היה מוזר.
החתול קפץ עליי בעצבנות-משהו ולקחתי אותו אליי והבטחתי לו שאני אחזור לקחת אותו ישר אחרי שאני אשכנע את אמא. הוא הסכים.
אח"כ קמנו ומצאתי עוד מטבעות על המדרכה.
הגענו הביתה ומסתבר שהבית היה גם כן מוזר. גרנו באותה דירה עם השכנים שלנו מלמעלה (חברה טובה של אמא שלי). גם להם, מסתבר היה חתול. שקלתי לרגע את האפשרות ששני החתולים לא יסתדרו וקיויתי שאי טועה. הכל יהיה בסדר. אמא בערך הסכימה נראה לי.
הדבר הבא שאני זוכרת היה שיצאנו מהדירה הזאת, מבט לחתול שלהם, מבט למסדרון - היה בו איזה שולחן או משהו, ירידה במרדגות.
וכאן כנראה הטלפון העיר אותי או משהו.
דאמ, החלומות שלי כאלה מוזרים בזמן האחרון.
אגב. זה רק אני או שזה אחד המוזרים? :
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=100100
אם אני לא טועה, זהו פוסט 100. אחרי שנה וקצת - הגעתי ל100 פוסטים. אני חושבת שיש פה שילוב מנצח של חוסר חיים ועצלנות. כל הכבוד לי. ז"א אם לא הייתי עצלנית כנראה היו יוצאים הרבה יותר פוסטים, ואם לא הייתי חסרת חיים כנראה היו יוצאים הרבה פחות. או שרגע, אולי בגלל שהיה יותר מה לכתוב היו יוצאים יותר? ממ טוב. בכל אופן יצא שהגעתי ל100 אחרי שנה. טוב, אני אסתום עכשיו ואתענג על הרגע.
*מתענגת*
התחשק לי רויו. אז הלכתי ומצאתי משהו שעוד לא ראיתי.
|סגידה|
לילה טוב עולם