אתמול הייתי ברוקי!!! כן, כן. סוף סוף, אחרי שכל השנה שמעתי את אליס מספרת על "איזה כיף היה ברוקי" ו"איזה באסה שאין רוקי" ורציתי ללכת גם ואז לא היה רוקי, או שרציתי ללכת גם אבל רוקי היה רחוק מידי או שלא היה כסף.. אחרי כל זה הלכתי! ואני גאה להצהיר בזאת ש: i am no longer בתולת רוקי!!! =) יאיי!
אליס אמרה שאתמול היה די ריק שם ביחס לכל הפעמים הקודמות ושהיא תיקח אותי פעם כשמפוצץ כדי שאני אראה שזה הרבה יותר כיף אבל בשבילי גם אתמול היה כיף! כל האנשים והאנשות.. עם בגדים מינימליים ומגניבים.. ואיפור.. ו.. די! זה כל מה שאי פעם חלמתי עליו - אנשים (בעיקר בנים) עם מחוכים ואיפור! עושה לי אסוציאציות ל"הכי גאים שיש".. (אני מתגעגעת...)
היה איזה שיר שאליס הודיעה לי מראש שאנחנו חייבות לעלות לבמה כשיש אותו ולרקוד.. ואני חשבתי לעצמי "אני? לעלות לבמה? לרקוד?? מהה?? איך אני מתחמקת מזה...??" אבל בסוף באמת עלינו.. וגם נראה לי שדפקתי איכשהו את הברך בתהליך העליה לשם. גם כמעט נפלה לי החצאית, אבל לפחות זה לא כאב! אז בסופו של דבר הצלחתי לעלות ורקדנו.. ואני.. בערך ידעתי מה לעשות. רק בערך.. ואז זזנו לצדדים.. ואז שוב רקדנו.. ואז באתי לרדת מהבמה ומישהו נחמד הביא לי יד והייתה שם מדרגה ואז הרצפה.. ומשום-מה הרצפה נראתה לי הרבה יותר קרובה למדרגה ממה שהיא הייתה באמת - אז קפצתי. ועוד הייתי עם פלטפורמה.. לקח לי יותר זמן לנחות (בחלקיקי שניה, אבל זה עדיין נראה הרבה) ממה שחשבתי.. חחח זה היה מבהיל, אבל לפחות נחתתי על הרגליים. =) אח"כ גיליתי שכואב לי להישען על כל מיני דברים עם הברך.. ובבית גם גיליתי סימן כחול-סגול די גדול עליה.. אבל לא נורא. היה שווה את זה!
קשה לי לחכות לרוקי הבא!
אוף, איזה בלאגן יש עם הדירה!
בהתחלה בכלל לא היו קונים. ואז היה קונה, ואז הוא כבר לא יכל לקנות, ואז לא היו קונים שוב, ואז היה קונה אחד, ואז מישהו הציע יותר ואז מישהו אחר בא.. ובסוף אמא שלי חתמה עם האחרון.. והשניים האחרים מאיימים שהם יתבעו אותנו.. =(
והיום התעוררתי והיו המון צלצולים.. כל שתי שניות - צלצול טלפון.. ואמא שלי לא רצתה לענות.. אז זה פשוט צילצל וצילצל.. יואו.. התחרפנתי כבר!!! גאדמיט!
ובסוף קמתי ב-3 בערך וראיתי פתק תקוע בדלת מאחד מהם.. שהוא יתבע ובלה בלה בלה.. (והיו לו גם המון שגיאות כתיב.. חחח) ואז גם דפקו בדלת אחרי איזה שעתיים והם היו רוסים ואמרו שזה בקשר לדירה וזה.. אז בסוף אמרתי להם שאמא שלי לא בבית והם אמרו שהם יחזרו בערב.. =( בינתיים לא חזרו. שלא יחזרו גם! בעע זה כל כך קקה כל הסיפור המטורף הזה! אוף. לא חשבתי שלמכור דירה יכול להיות כל כך מסובך...
לפני יומיים נורא כאב לי הפירסינג פתאום.. והייתי אצל חבר שלי ולקחתי אקמול.. (אחח.. בית ללא אופטלגין.. זה כמו.. כמו... חילזון בלי שבלול!) והכאב עבר לאיזה שעה.. ואז חזר.. ויום אחרי זה עדיין כאב.. ואתמול בצהרים לקחתי אופטלגין בבית וזה כבר לא כואב.. (*דופקת בעץ* טפו טפו טפו)
ובלי קשר, הגעתי למסקנה שהפירסינג דורש שם.. הציעו לי את השם הנרי.. אבל חשבתי אולי לקרוא לו פירס.. =) זה גם היה שם של סוכן אף בי איי רשע ברוזוול. אבל זה גם חמוד בלי קשר... הצעות, טענות ומענות יתקבלו בברכה!
היום שמעתי את השיר "מיכאל" של אתי אנקרי. ואני זקוקה להסבר... הנה המילים:
הם אומרים שמיכאל זה שם של בן
אז הם קוראים לי מיכאלה
וצוחק איתם הבן של השכן
הוא אומר שזה נדמה לה
אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם לא אוהבת גם את בנו של השכן
וילדה אחת קוראים לה דניאל
הם לא קוראים לה דניאלה
רק לשם שלי קשה להתרגל
אז הם קוראים לי מיכאלה
ואמא אומרת שככה אנשים
כשקשה להם לגמור
הם מושכים את הסופים
ומיכאל זה שם יפה אז במקום לקרוא לך מהתחלה
הם מוסיפים את ה
לה, לה, לה, לה, לה..
אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם לא אוהבת גם את בנו של השכן
ובלילה כשכולם הלכו לישון
גם החתול והארנבת
מיכאל פתאום יצא מהשעון
השם שלי דיבר כמו ילד
לא אכפת לו שמשנים אותו לכן לא אכפת לו גם מבנו של השכן
אני רואה אותו מאז בכל מקום
והם אומרים שזה נדמה לי
והוא מצחיק אותי באופן מיוחד
כשהוא קורא לי מיכאלי
ואמא אומרת שככה אנשים
כשקשה להם לגמור
הם מושכים את הסופים
ומיכאל זה שם יפה אז במקום לקרוא לך מהתחלה
הם מוסיפים את ה
לה, לה, לה, לה, לה..
כבר לא אכפת לי שמשנים לי את השם ולא אכפת לי גם מבנו של השכן
השיר הזה עושה לי אסוציאציית מוות משום-מה.. אולי תסבירו לי אם באמת יש כאן פואנטת מוות או לא....? זה מטריד לא להבין את זה..
אוהבת אתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
