זה.. זה.. זה לא עובר! =(

די, היום שני רופאים - אחד אף אוזן גרון והשני זה הדביל הרגיל (רופא משפחה) אם לא עובר לי הכאב גרון המטורף הזה עד יום רביעי אני מתאבדת. (זה איום? לא, זאת הבטחה!)

היום סבלתי רק 4 שעות שנראו לי כמו נצח.. שעתיים פיזיקה שלא קלטתי בהן כלום ושעתיים ביולוגיה שאין כל כך מה לקלוט כי המורה זוחלת בטירוף עם החומר.. אז פשוט ישבתי וסבלתי וטבעתי לי בשלוליות של רחמים עצמיים. עכשיו זה רשמי - אני בן אדם פתטי. גאד, שיעבור כבר!

יום רביעי אמור להיות יום טוב.. גם חופש וגם.. דברים שבינתיים אני לא כותבת כאן.. =) אני ממש מקווה שאני כבר ארגיש טוב עד אז ואז זה בכלל יהיה טוב..

מחר אנה חוזרת מהפנימיה עד ראשון - יאיי! =) *תוקעת חיוך מאולץ*

ועכשיו - שיר אופטימי.. מתאים למצברוח:

רומיאו ויוליה/ אביב גפן

רומיאו ויוליה היו נפרדים אם הם לא היו מתים גם אנחנו, כן גם אנחנו קמתי בבוקר היה שחור בעיתונים היה כתוב שעוד אולי נחזור הוסיפו שעברת לגור עם ההורים כשאני בדיכאון נהיה על הפנים רומיאו ויוליה לנצח אז בואי נקפוץ מהבניין זה יעלה לנו דקה אחת של סבל אז אל תעשי מזה עניין לא לא לא... איך עמדתי שם מתחת לחופה כל כך רציתי לבכות בשם האהבה כל כך הרבה קרה אתמול שמעת אותי כשהזכוכיות פצעו אותי מחאו כפיים רומיאו ויוליה היו נפרדים, אם הם לא היו מתים גם אנחנו, כן גם אנחנו- מאוהבים רומיאו ויוליה לנצח אז בואי נקפוץ מהבניין זה יעלה לנו דקה אחת של סבל אז אל תעשי מזה עניין רומיאו ויוליה לנצח אז בואי נקפוץ מהבניין זה יעלה לנו דקה אחת של סבל אז אל תעשי מזה עניין לא לא לא לא לא... רומיאו ויוליה...

יום טוב לכולכם. שונאת את העולם, אוהבת אתכם..

 עשיתי את מבחן המנהיגות שאליס המליצה עליו (ובהזדמנות זו אני רוצה להגיד שהגעגועים רבים ותחזרו כבר, אליס ויוקו!) ואממ זה מה שיצאתי:

זה לא קצת מבהיל?

טוב, אני חייבת להודות שאחרי שבהיתי בזה בהפתעה במשך כמה דקות זה התחיל להצחיק אותי...

בערך ב-10 וחצי הצלחתי להירדם וקמתי ב-2.. סוף סוף, קצת שקט ואוכל... מקווה שמחר, כלומר היום, אני ארגיש בסדר לגמרי... טפו טפו טפו..

עוד דבר שפיספסתי והפעם בזכות ההאנגאובר - זה ידיד שלי שנסע לשבועיים. כולם נוסעים לאנשהו... לפחות אם הייתי מספיקה להגיד ביי.. גאדמיט!

אני מתחילה להתבאס שלא נסענו כבר ללטביה או משהו.. כל כך חם כאן! אולי כבר היה עדיף באמת לטייל סתם ככה באיזה ארץ קרה יותר ויפה.... טוב, בלי חרטות. (לא להתחרט! לא להתחרט! לא להתחרפן!)

טוב אני עדיין מרגישה קצת לא יציבה ואני חושבת שאני אלך לישון..

לילה טוב לכולם, לאב יו אול.

אוףףףףףףףף אני שונאת אותם. אנשים... הם יכולים להיות כאלה מעצבנים לפעמים....

למה..? למה אני לא מקשיבה לאנשים שאומרים לי שכולם שונאים מישהו?? למה אני חייבת לבדוק תמיד לבד אם הבן אדם שווה את השנאה שלי או לא.. למה..?!

אוף זה כל כך מדכא לפעמים. אני פשוט מתאכזבת מאנשים כל פעם מחדש...

אתמול קראתי בלוג של מישהי שסיפרה על זה שחברים שלה תמיד היו עושים דברים מטורפים לימי הולדת של מישהו מהחבורה שלהם.. למה לי אין חברים כאלה? למה בסביבה שלי הדבר היחיד שאנשים מקבלים ליום הולדת זה "מזל טוב".. אין השקעה...

טוב, אולי בעצם יש השקעה אבל לא לי..

(אגב, לשתי אלה שיודעות על הבלוג הזה ומכירות אותי.. אל תחליטו לעשות לי משהו מושקע ומטורף שכזה רק כי אני כותבת את זה כאן... זה סתם מחשבות מטורפות שלי..)

ובכלל החיים שלי די משעממים.. חברים שלי גרים די רחוק ככה שזה בעייתי לקפוץ סתם ככה לאנשים באמצע החיים ולהתנחל אצלם.. להתנחל וגם לעשות שזה יהיה כיף..

בכל אופן, נחזור לאנשים שאני שונאת.. אחח טוב אולי עדיף בעצם לעזוב את זה..

מחר יש לי מגן במחשבים.. ואני ממש מפחדת כי בטח יהיה לי חרא של ציון הגשה.. :(

ובנוסף להכל פתאום החליטו לא לבטל את הטיול השנתי (שנתקע כרגע בין 2 מתכונות) והוא כל כך לא במקום..... יש לי כל כך הרבה עומס.. ויש המון דברים שאני רוצה לעשות אבל אין לי זמן!!

בעצם, יש לי זמן אבל אני פאקין עצלנית!! כל כך עצלנית שאין לי כח לעשות אותם ואח"כ אני עוד מרגישה שאין לי זמן.. (אני גם ככה לא עושה את השיעורים והעבודות שאמורים לגזול את הזמן שלי.. אז למה אין לי זמן?!)

אוף. עצלנות זה כזה דבר מסריח.... מסריח ומיותר!

עכשיו נזכרתי במורה שלי בביולוגיה שהיא דתיה ומתלהבת מכל תא קטן ושטויות כאלה ועל הכל היא אומרת: "תודה לאל, תראו איזה מדהים זה שברוך השם, הוא ברא את הלב במקום הזה ויש כאן את היציאה הזאת כי אחרת לא היינו חיים!! תראו איזה דבר מדהים זה!!"

זה ממש חמוד השמחת חיים המטורפת הזאת של אנשים כאלה שמעריכים כל דבר קטן בעולם הזה, כמו למשל את העובדה שאנחנו חיים בכלל... למה אני לא כזאת?! למה אני חושבת תמיד רק על חצי הכוס הריקה?

עוד פאק אצלי במוח...

גאד אני כל כך חייבת להפסיק עם העצלנות הזאת....

אני חייבת להתחיל ללמוד גיטרה כי היא סתם מתאבקת כאן.. וגם להתחיל לצייר באיזה סדנה או חוג או משהו....

אולי מישהו יכול להכריח אותי לעשות את זה... וללמוד וכאלה...? בבקשה?? זה רק לצעוק עליי קצת בטלפון... זה באמת לא מסובך... מישהו??