ואיך שהזמן עבר..

ואו, הייתה יומולדת מדהימה! נהנתי בכל רגע.

יום שישי ביאכטה ובשבט איתו, וביום שבת בפעילות שחגגו לי כל היום ובערב עם חברות מהבצפר.

ובראשון בתלאביב עם טליה ואדווה, ועם מושיק אחרי הצהריים שהלכנו להפליג והוא הפתיע אותי :)

הכל.. כ"כ עשה לי טוב, כ"כ הראה לי מי החברים שלי, שאוהבים אותי, שלאנשים אכפת.

אז עוד יומולדת עברה, ועכשיו אני בת 15 , דיי קטנה, אבל אתם תראו, אני עוד אפתיע חח...

אתמול היה יום ההתרמה למלחמה בסרטן, הלכתי להתרים עם ענבר, זה היה לי כ"כ חשוב.. סיימתי עם 1105.

הייתה לי הרגשה נורא טובה, שהצלחתי, תרמתי את חלקי ביום הזה, משו שכל העם צריך להרתם אליו.

ועכשיו, אני מסתכלת אחורה, לחדשיים האחרונים.

הם היו מדהימים, יום אחר יום.

הדבר ששנה שלמה ציפיתי לו, שכ"כ לא היה מובן מאליו, קרה.

ועכשיו... משו קצת שונה, לא מובן, למרות האהבה העצומה הזאת אליו, האהבה שבאה ממנו שכ"כ גדולה.

מרגישה משו שונה, מרגישה שנמחק איזשהו דף.

אולי אני צריכה קצת מרחק?

ישבתי אתמול בלילה וחשבתי, חשבתי מה אני רוצה מעצמי.

אני צריכה קצת מרחק, איזה שבוע לא יותר מדי קרוב, שבוע של אני לעצמי.

שבוע של הבנה מה אני רוצה בהדרכה, בבצפר, איתו, בצופי ים.

הכל כרגע כ"כ לא מסודר לי בראש, כ"כ מבובל.

צריכה את החופש הזה, לישר קו במחשבות.

מקווה שתבינו, שלא תחשבו שאני מתרחקת, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, פשוט צריכה זמן לעצמי...