ואיך שהזמן עבר..

יש לי פינה, פינת מחשבות, שבה אני רק חושב.

חושב על מה כן, מה לא, מה מותר, מה אסור...

והיא נמצאת במקום מיוחד, במקלחת.

כי במקלחת אפשר באמת להיות עצמך. זה מתבטע ע"י זה שאתה ערום.

כי ברגע שאתה מוריד את כל הבגדים אתה מלף לעצמך את המסכות שיצרת כדי לשתלב בחברה.

את אותן המסכות שלא צריך כשתה לבד.

המים הגמישים מתפתפים לך על הגוף ויוצרים מעין שכבת מגן לעצמך ככה שאתה לא פגיע.

והחום הריחני  מעלה ארומה של כיף ואיכפתיות...

ועוצמים עיניים ואומרים "למה אני צריך את זה?" וחושבים על התשובה ולא מוצאים אז שואלים שוב אבל הפעם בצעקה "למה אני פאקינג צריך את זה?!?!?" ואז מרוב כעס מרביצים לקיר הרטוב, כשמפסיקים כל מה ששומעים זה את המים ואת הנשימות העבות שלך. ואז אתה חושב הרבה על כל מה שקרה לך בחיים.

ויוצא כמו בן אדם חדש, כי המים שטפו את כל הדברים הרעים...

וזה הכל

מסתכלת אל תוך עייניו,

בהקות מתמיד, ואיני יודעת לפרש אותם.

האם עייניו שמחות? הלב מאושר?

או אולי זה מפני שעוד שנייה הוא יבכה, בגלל שרע לו?

אומרת לו ואומרת לו...  ומסתכלת שוב אל עייניו, והן? עדיין בוהקות מתמיד, לא מובנות.

ואחרי הרבה זמן, נפל לי האסימון, אחרי שהוא הסתכל אליי הרבה ולא אמר מילה.

רק חייך, חיוך מתוק שכזה, חיוך שהפיל אותי..

אז אולי זאת פשוט אהבה? אהבה של ילד...

כ"כ טוב לי בזמן האחרון, הכל הולך על הצד הנכון.

נכון, יש אנשים שמעצבנים אותי שאני לא יכולה להסתכל להם בעיינים,

אבל אני אומרת לעצמי, לא הם מה שיעשה לי לא טוב.

יש לי חניכים חדשים!! והיה עצמון פרנקו, ועוד מעט כבר 3 חודישים של ממש טוב.

ועוד מעט חנוכה דרום וצפון. בקיצור אחלה של חודש!

ועכשיו קצ תמונות:

טקסאש 2007- קסיופאה ופגסוס ה=סירות

כתובת אש שהשכבה שלי- עוגן:) שכבה שלי היה טקס מדהים, אוהבת אתכם

ותמונה אחרונה לכיף:) כי אני אוהבת אותך!