אז עשיתי החלטה שקולה ובוגרת להרפות.
אבל זה שהרפיתי לא אומר שעכשיו זה מרגיש נכון.
זה שהרפיתי לא אומר שאני מרגישה פחות רע.
זה שהרפיתי לא אומר שאני מתגעגעת פחות.
זה שהרפיתי לא אומר שאני לא בוכה פתאום ברגעים רנדומליים.
זה שהרפיתי לא אומר שאני מתפקדת שוב כמו פעם ומבינה דברים בפעם הראשונה שאומרים לי.
זה שהרפיתי לא אומר שאני מצליחה פתאום לישון, בטח לא במיטה שלי, עם כל הזיכרונות.
זה שהרפיתי לא אומר שאני בכלל אצליח אי פעם לישון אותו דבר בלעדיו.
זה שהרפיתי לא אומר שאני מרגישה עכשיו בוגרת יותר ושהתעליתי על עצמי.
זה שהרפיתי לא אומר שאני לא מסתובבת ב-3 בלילה כמו איזה מומיה שמפחידה אפילו את עצמה בבית.
זה שהרפיתי לא אומר שהכול יעבור עכשיו, בטח לא מהר, בטח לא בקלות.
זה שהרפיתי לא אומר שאני אכעס פחות על הנסיבות ואבין אותו יותר.
זה שהרפיתי לא אומר שאני בכלל מצליחה להבין את הקצה של ההיגיון של כל מה שקורה עכשיו.
זה שהרפיתי לא אומר שאני יכולה להיכנס לו לתוך הראש.
זה שהרפיתי לא אומר שאני פחות רוצה לחבק אותו עכשיו.
זה שהרפיתי לא אומר שהפסקתי לדמיין אותו בפינות שונות של הבית שלו, מנסה להרוג זמן.
זה שהרפיתי לא אומר שאני אוהבת אותו פחות.
זה שהרפיתי לא אומר שאני פחות מודאגת.
זה שהרפיתי לא אומר שאני פחות מבוהלת מהמחשבה על לחזור לשגרה בלעדיו.
זה שהרפיתי לא אומר כנראה שום דבר חוץ מזה שהרפיתי.
כנראה שזה כל מה שזה אומר.