מלא פעמים נכנסתי לפה בכוונה לכתוב והידיים לא הצליחו לרוץ על המקלדת.

-

בתאילנד קניתי משקפי שמש בהן עשיתי שימוש רב במהלך הנסיעות הרבות שהיו לי בעבודה האחרונה. התאהבתי בצבע המיוחד שהן מקנות לעולם... השמיים תמיד יפים יותר, העננים והשמש... דברים נראים אחרת דרך המשקפי שמש.

היום חזרתי הביתה מביקור-יומולדת אצל שלומי והשמיים נראו ככה. בלי משקפיים. זה הרבה יותר יפה ככה. אם תופסים את הטבע במקום וברגע הנכון, הוא הכי יפה. בלי סינונים, מראות והשתקפויות... פשוט ויפה.

-

הימים עוברים חולפים להם. נראה לי שרכשתי לי ידיד טוב חדש-ישן... רורו הופך לסוגשל אח קטן.

אתמול הוא חגג יומולדת בדאנס בר ואחרי שכולם מהצבא הבריזו החלטתי שאני לא יכולה לעשות את זה גם. ידעתי שחשוב לו שאני אבוא, אז נסעתי. וידעתי שאני אהיה בסרטים ואעשה שטויות אבל הסתבר שאני כבר יותר מתורגלת לאירועים ומקומות שכאלו. עשיתי שטות טיפשית אבל גם רורו אז זה נראה לי בסדר :) אפילו משעשעת העובדה הזו ששנינו דפוקים ברמה מסויימת (כולם דפוקים, אני יודעת, ובכל זאת... לא ציפיתי ממנו ונראה לי שגם הוא לא). בשבוע הבא אנחנו הולכים להופעה יחד.

-

אני עדיין מובטלת. קצת לא יכולה לחפש עבודה גם עם כל הבלבול שלי בקשר למה העבודה שאני רוצה וכל הפסח הזה שעומד בפתח...

אתמול נלחמנו בלכלכוך שעל התריסים. את החדר כבר סיימתי לנקות. נשאר בעקרון המטבח וחלק מהסלון. אני רק מקווה שאצליח לשמור על שפיות עם אמא וטירוף-נקיון-פסח הזה.

-

תזכורות לעצמי... דברים חשובים שאף פעם לא עשיתי וצריך (אם זה בכלל ואם זה עד הסוף):

- להקפיץ אבנים

- להעיף עפיפון (וליצור אחד)

- לרכב על אפניים

זה מה שעלה בנתיים משיחה עם שלומי. נראה מה עוד יעלה...

-

מרגישה דפוקה יותר ויותר כמה שהזמן עובר. מן משברון כזה של חוסר הבנה איך אפשר לשנות את עצמי ומה יגרום לי להפסיק להיות אבן ולהתחיל להרגיש באמת. יש מחסומים שפשוט נמאס לי מהם.

-

ובנתיים צריך לצייר עוד ועוד

וסוף סוף, אחרי שבועות שאני חושבת על זה, ללכת לבית כנסת בערב שבת.

שבת שלום!

*די*