קוראת קצת על איך היא התחילה, איך דברים נשארו כמו שהם ואיך השתנו.

היום אני לא רוצה לדבר על הפצעים. היום היה לי יום נחמד.

אתמול הייתי אצל תמי,

הבטחתי לה שאת ערב השנה החדשה אחגוג איתה וכך היה.

אחרי הרבה (יותר מדיי) זמן בלי אלכוהול פיצינו על החסר,

בקבוק יין, וויסקי ובירה... יצאתי מהסיפור הפוכה קצת (כמו שכתוב ביומן של תמי).

נשארתי אצלה עד 5 בערך וחזרתי הביתה... :)

אמא כמובן, העירה אותי ב-10 בבוקר. ררר.

אבל קיבלתי פיצוי והתחדשתי בארנק ונעליים שאני ממש אוהבת

(אמרתי שאני מטביעה את יגוני בחומריות לא?).

והיום אחרי הרבה יותר מדיי זמן נסעתי למריה והייתי איתה קצת,

כל כך התגעגעתי אליה :) (ואמא שלה החמיאה לי שזה כייף).

ואולי אפילו נעשתה התערבות שווה עם תמי... אולי, צריך לברר איתה אם היא התכוונה לזה.

וזהו נראה לי,

מחר צבא ואינלי כח.

מחר כולן משתחררות.

לה לה לה

מחר אני אקבל תלונה.

>_<" יהיה בסדר.

שנה טובה יקיריי!   

*די*