מוזר מאוד לכתוב פה פתאום, אחרי כל כך הרבה זמן.

יש לי רכב. לא חדש, יש לי אותו כבר הרבה זמן.

בגדול הוא היה דיי נפילה, כי זה רכב רובוטי ומשום מה הרובוטי הזה לא יצא מוצלח כל כך.

במהלך הזמן למדתי להכיר אותו, ללמוד אותו ולדעת לנסוע עליו כמו שרק אני יודעת.

וכבר לא מרגישים שהוא לא משהו, מה שבסופו של דבר, רק גרם לי לאהוב אותו יותר.

העניין הוא שנראה לי שאני צריכה שגם הוא יהיה כזה, כזה שאני אדע ״לתפעל״, שאלמד אותו ואדע איך לנצח יחד איתו את הבעיות שלו (ושלי).

ואיתך זה לא ככה, ונראה לי שלא יהיה ככה בחיים, לפחות לא בדברים שהייתי רוצה שיהיה יותר מכל.

ועוד בעיה הוא שתכלס, זה לא פשוט לחפש מישהו דפוק ולרצות לתקן מראש,

אני חושבת שזה מסוג הדברים שבאים מעצמם (כן, אני יודעת שכולנו דפוקים, אבל זה ברמה אחרת נראה לי).

חזרתי להיות לבד. וזאת תקופה מבלבלת מאוד כי יש הבנה כזאת באוויר שאני אף פעם לא באמת לבד.

ועדיין, זה לא מונע ממני להרגיש לבד.

ויתרתי עלייך ואני מחפשת אותו ובעיקר מחכה, מלא זמן בעיקר מחכה.

אני בנאדם אוהב. מטבעי.

בגלל זה אני כל כך גרועה בלשנוא, אני יכולה להיות רעה לפעמים אבל לא יכולה לשנוא או לכעוס לאורך זמן, זה הורג אותי מבפנים.

אני לא חייבת לאהוב אותך "ככה" בכדי לאהוב אותך.

בהתחלה ובאמצע ולפעמים גם עכשיו זה נחמד וזה היה כייף שלא הכרתי מעולם. 

אבל זה לא שווה את המועקה שהולכת איתי אחר כך, זה לא שווה את ההרגשה הזאת שזה לא זה, שזה לא אמור להיות.

אני שם בשבילך. אוהבת ואמשיך לאהוב תמיד.

זה ההבדל והתיאום ביננו, כשאנחנו מגיעים ל-לאהוב זה לתמיד, רק שלך לוקח הרבה יותר זמן להגיע לשם.

אני צריכה אותך בחיי ואני צריכה שתצטרך אותי, אבל לא ככה.

אני רוצה להיות בחתונה שלך אבל לא בחופה איתך,

אני רוצה לשחק עם הילדים שלך אבל כבר לא עם שלנו.

זה לא מסתדר אבל עם כל זה אני לא רוצה לוותר עליך לחלוטין.

חשבתי שאתה יודע את כל זה, שאתה מבין, אבל זה כל פעם חוזר לאותה הנקודה.

אם אתה אוהב אותי באמת (ואתה אוהב, אני יודעת שכן) אני צריכה שתלמד ותצליח להיות לידי מבלי להיות איתי,

שתלמד שאני לא שלך ואתה לא שלי.

-

קראתי עכשיו קצת מה שכתבתי במהלך השנה האחרונה, סתם כדי להתחמק מלימודים, ותיארתי לעצמי שככה זה יהיה אבל ממש ממש הכל עליו...

ואז עברתי 3 שנים אחורה וחזרתי לכאב ולבלבול ההם, כל כך מוזר לי לראות את ההבדלים בין מה שהיה שם למה שיש עכשיו, כאב קיים בשני המקרים, גם לבד בצורה כזאת או אחרת,

אבל יש משהו שמריח כל כך אחרת שזה מדהים אותי.

I feel like writing in english, kind of silly because my english is preaty bad...

We broke up again, this time for real, can't keep him and us on HOLD anymore it just isn'r fair.

It hurts, and it'll take time to get back to thinking only on me, alone. without the other half.

I know he would move on quickly, because he needs to do it and he can't hold on with things like that

THE CLOCK IS TICKING... I hope he would find he's girl soon, I hope it won't be as hurt as it could be.

tomorrow I'm going to try and do a kind of closer with myself. I guess that all this month will be THE CLOSER MONTH but I'm planning to go to one of his places and take some shots in there hoping that I'll get some good shots.

The gold of the next weeks is to be weand of my love and the cigee and to try and drink less alcohol (NOT GONNA HAPPEN). apparently gonna be the most material girl I can be... WIPEE! money too fill the hole in me...

feels so retarded to write in english...

HAPPY Sukkot!