מי היה מאמין שהייתי חוזרת להגיב בבלוג,
לא, כי אני לא חשבתי שזה יקרה.
אז הנה שוב אני כאן ... אחרי תקופה ארוכה שלא כתבתי פוסט ,
ואני חושבת שיש סיבה לזה שלא נכנסתי הרבה זמן לבלוג.
אולי הקושי בלשתף אנשים בתחושות שלי
אולי הקושי בלהתמודד עם הרגשות שלי
בלוג בעצם מציף אותי במלא רגשות, תחושות ופחדים שנמצאים בתוכי.
עבר עליי הרבה בחצי שנה הזאתי שלא הייתי כאן,
אבל לא השתנה יותר מדיי.
הבצפר עדיין אותו בצפר,
הבית עדיין באותו מקום,
החברים עדיין אותם חברים
ואהבה... נראלי שעדיין תקועה על אותו חמור,
שאגב אם כבר מדברים עליו הוא עשה לי לא מעט צרות.
כמו ללכת ולהיות חבר של ילדה מהכיתה שלי ,
שבמקרה תקועה לי מול הפרצוף כל יום,
ובמקרה היא הילדה הכי מכוערת והכי קטנה בעולם (אבל באמת).
בוא נגיד שמהרגע שגילתי שהם ביחד...
רציתי להכחיש שהיינו פעם זוג,זה ממש מבייש.
נכון שכולם אמרו לי שהוא עושה את זה רק בשביל לגרום לי
לקנאה ושהוא לא באמת אוהב אותה.
אבל מי כמוני שהערכה עצמית שלה בקנטים תסכים איתם
ותגיד להם שזה נכון.
אבל כנראה שהם צדקו, הזוג ממש נפרד אחרי חודש וחצי
ושלא יהיו לכם אי הבנות ...
הוא נפרד ממנה, ועוד הוא סיים את זה בטלפון
למרות שהוא גר ממש חמש דקות ממנה.
וכאן מגיע לקיצו זוגיות מופלאה (אויאויאוי) של קשר שהיה מבוסס
אך ורק לפי האינטרסים האישיים שלו
שמסכנה הקטנה, איך היא לא הבינה את זה מההתחלה.
אך לא אשקר והודה - כשגילתי שהם חברים צנחתי הישר
לתוך ידייה של אמי כי כמעט התעלפתי ממשמע אוזניי,
הוסיף ואומר כשגילתי שהם נפרדו ההתלהבות שלי הייתה בשמיים.
אך בנתיים בנינו לא חל שינוי בטמפרטורות,
הכל עומד קפוא.
כבר 3 חודשיים אנחנו לא מדברים.
לא בטלפון , לא במחשב וגם לא ראיתי אותו.
לא שרבנו או משו.. אך מן הסתם שלא אשמור איתו על
קשר בזמן שהוא מחפש דרכים להתנקם בי. חאחאחא
שנה אנחנו לא ביחד. גאד
לפי הסמנים אני ממש לא מעניינות אותו כבר
וכדי שזה יתחיל להיות הדיי. אני חייבת לקחת את עצמי בידיים.
ובנתיים כמה שנראה קשה ומסובך,
אני בסדר. החיים בסדר. כולם בסדר.
אתמול הייתי בתל אביב עם עדידס, היינו אמורות
לנסוע ארבע בנות, אבל שתיים הבריזו. הווו כמה מפתיע
המזל שאנחנו רגילות לזה, כי הן אפעם לא עומדות במילה שלהן.
אבל חפיץ, נהנתי גם ממש עם עדידס.
עלינו על רכבת של 11 ורבע בבוקר, הגענו לעזריאלי
אכלנו וברחנו משם כל עוד נפשנו בנו.
כמות האנשים שהייתה שם היא מליארדים,
וכמות הפריקים המטאליסטים הקשוחים שהיו בתל אביב אתמול
שאפה לאלף .. הם היו פשוט בכל מקום.
לא שיש לי איזשהו בעיות איתם חס וכפרס , שלא יהיו אי הבנות.
זה פשוט היה מצחיק. זה ממש העיר שלהם !
אחרי זה לקחנו אוטובוס לאזור דיזינגוף שנקין והאמת היא
שלא מצאנו שומדבר מיוחד לקנות , למרות שזה היה נחמד לראות
שאני יכולה לחזור מתל אביב בידיים ריקות.
אחרי זה חזרנו לעזריאלי וכל אחת עלתה על הרכבת שלה.
היה אס.
אוקצור אני אחזור לגל ההעבודות
שעומדות ומחכות רק לי שאסיים אותן כבר.
אז שיהיה לכולנו המשך חופש חנוכה מדליק(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
