באופן ממש מוזר, קריאת השורה הזו עכשיו, בין כל הליריקה של משהו קטן וטוב של משינה, הכניסה אותי למצב רוח קצת יותר טוב. לא שהייתי במצב רוח רע, חס וחלילה, פשוט זה עשה אותי אופטימית לרגע.

עידכונים מחיי? כן. אני חושבת שכדאי.

חזרתי הרגע, ממש לפני 15 דקות, מהצגה כיתתית-מגמתית-או פשוט של כמה כיתות ראנדומליות מהביצפר. הצגה בשם התאונה. היא לא היתה יותר מ"נחמדה". זה כמו אני יודע מה עשית בקיץ האחרון, רק בלי רוצח שרודף אחריהם ועם המון בגידות ורומנים. ההוא עושה את אשתו של השני, בזמן שהשני בעצם עושה את הבת של הראשון. חולני ברמות שלא יאמנו. ואיכשהו הכל מתפרק בגלל הפגע-וברח שבוצע בתחילת ההצגה.

היה קטע נחמד בהצגה שסוף סוף יצא לי לפגוש את החבר של חני. הם כבר חודשיים ומשהו ביחד ולא יצא לי לראות יותר מתמונה שלו. חמוד דווקא. יפה להם זוגיות.

הסתובבתי עם הבלונדה במסדרונות התאתרון בהפסקה של ההצגה ופתאום נתקלנו בהם, חני עשתה הכרות קצרצרה, ואני הוספתי שבד"כ אני לא ורודה. (: היה נורא חם בפנים אז הוורדתי, ורציתי שידע שבד"כ אני לבנה. גם זו דרך להכיר אנשים.

מחר ההורים שלי ואחותי הקטנטונת נוטשים את ביתנו הקט והחמים ונוסעים לצפון הגדול והקריר עד יום שבת. הם יעלמו, לפי התוכנית שלהם, עוד לפני שאני אספיק לחזור מחר מהביצפר וימי החופש יתחילו. פאן. אבל, כן, כמו תמיד יש "אבל", יש את הסיבה העיקרית שבגללה אני לא אסע איתם מחר. הפעם זה לא המחסור באנשים בגילי בחבורה הנוסעת, למרות שגם זה קיים, אלא מבחן עצוווווום בביולוגיה שמחכה לי מעבר לפינה. ליתר דיוק ביום שלישי הבא. בע. בגלל שסיימנו את החומר לבגרות [wtf איך זה שאני עדיין לא יודעת כלום?!] אנחנו מתחילים להיבחן על כל מה שלמדנו מאז כיתה י'. ובמבחן המתקרב יש 3 נושאים. זה אומר 2 ספרים ואתר אינטרנט על אבולוציה. >< oh, sweet death.

אם אנחנו כבר בענייני ביצפר, אז אני חייבת להגיד שהיום הוכח לי שוב שהוא מורכב מאנשים שאינם מבריקים במיוחד. מה שקרה, הפעם, זה שכאמור היינו אמורים לנסוע עם הכיתה ביום ראשון לבית המשפט. הבעיה היא שבאותו היום אני אמורה להיות ב15:00 בת"א בשביל הפגישה האחרונה של הביוטופ. וזה לא הסתדר כי הביקור בבית משפט, במילים אחרות שיעור אזרחות מוארך, אמור להגמר ב15:30. אז העבירו את הנסיעה שלי ושל אנשים הביוטופ האחרים לבית המשפט ל26 לחודש, עם הצטרפות לכיתה אחרת. והיום, בשיעור אנגלית, גיליתי שאני ואיש ביוטופ אחד אמורים לנסוע ב26 להופעה של מיומנה עם כיתה י' של המגמה שלנו. כי כשהיינו בי' פספסנו שנינו את ההופעה הזו, והם היו "חייבים לנו". אני ממש מאושרת שהם באמת זכרו שלא יצא לנו לראות את ההופעה - אבל למה ב26?! אז היום בהצגה באתי למחנכת וברגע שאמרתי את המילים "מיומנה" ו"26", היא התחילה לצעוק עלי "אני יודעת אני יודעת!" והבטיחה לדבר עם הרכזת שכבה. מה שעוד טוב, זה שככל הנראה התאריך החילופי היחיד שלנו הוא ה26, כי שאר הכיתות כבר נסעו. אם הם משאירים את הנסיעה של הבית משפט על ההופעה של מיומנה בית המשפט יכול, במילים יפות, לקפוץ לי.

דבר נוסף שיש לי לכתוב, הוא בנוגע לבלוג. הוספתי בצד ימין פינת ציטוט מתחלפת. אני כל הזמן קוראת דברים יפים בספרים או בפנפיקים, או שומעת קטעים טובים בשירים ולשים אותם בהודעת נ/א כבר פשוט לא ממצה. אז הנה הפינה המיוחדת החדשה.

וזהו, כדאי שאני אלך לישון. יש לי מחר יום עמוס, שעתיים ביולוגיה, 3 שעות חלון שבהן אני רואה אצל חני את ויקטור ויקטוריה, והרצאות עם אסף. כמה נורא. ^_^

לילה טוב!

נב.

לא כיף להיות מצודדת.

נבב.

המבחן בהיסטוריה היה קל. והיד שלי לא מתפקדת. 4 דפים בכתב קטנטן זה המון.