סיפורי אלף בוקר ובוקר:

קמתי כמו ילדה טובה 40 דקות אחרי שהשעון המעורר שלי צלצל, וניסיתי להתארגן ב15 דקות שנשארו לי. כעבור 30 דקות הייתי כבר ליד המעלית, כשאמא שלי גררה אותי כמעט בכח הביתה. או שבעצם נכנסתי בחזרה כי שכחתי את האוזניות. בכל מקרה, אמא תפסה על זה טרמפ וניסתה לגרום לי לשים סוודר. אשכרה פעם ראשונה בחיים שלי שאכפת לה שאני לבושה בפחות מדי שכבות.

בסוף התעצבנתי על הכל. עלי כי לא קמתי בזמן, על אלוהים כי הוא עשני אישה ונורא כואב לי הרחם עכשיו ועל אמא כי היא נזכרה להיות אמא לפתע. אז נשבתי, ולא הלכתי לבית ספר. אז אני אפספס יום אחד מסכן של 4 שעות, נו ביגי. חבל שבאותו היום המסכן אני לומדת את 2 המקצועות החשובים היחידים שנותרו לי - ביולוגיה ומתמטיקה - אבל בכל מקרה, לא נורא.

אחרי שהחלטתי לא ללכת והחלפתי כבר בגדים, עשיתי משהו נורא מוזר. עוד לפני שהספקתי להרגע, ולפני שהוצאתי עצבים, סידרתי את החדר. פשוט שמתי מוזיקה בפול ווליום, וסידרתי את כל הבגדים שהיו זרוקים אצלי בכל רחבי החדר. בהחלט מוזר מצידי.

סיפורי אלף לילה ולילה:

לפני שיצאתי מהבית אתמול גיל החליט לברר אם אני איתו באותו הערב. חצוף קצת. אמרתי לו שאני יוצאת כבר עם מישהי אחרת. ואחרי כמה זמן הוא הגיע לאבחנה נורא חדה "אהה את דו מינית?". אחרי זה הוא גם הציע שלישיה, סירבתי בנימוס וברחתי לדייט שלי.

כשסיפרתי את כל זה לליזי היא החליטה שדווקא בא לה שהוא יבוא כדי שנוכל להוריד לו קצת את הבטחון העצמי העצום שהוא פיתח לעצמו. אז התגברתי די בקלות על הטלפונופוביה שלי והתקשרתי אליו, אולי זה היה קל כי ידעתי שהוא זה שנואש כאן. הוא הצטרף אלינו כ20 דקות אחרי שהתקשרתי, וישבנו ב"ארומה" עד שכמעט סילקו אותנו משם בכח. רב הערב אני וליזי באמת צחקנו עליו, כך שזה לא היה כ"כ רע להזמין אותו.

אחרי שהגעתי הביתה ראיתי הודעה באס"ק ממנו "את כוסית!" וזה הוביל לשיחה נורא הזויה שבה הוא ניסה לשכנע אותי שיהיה לי טוב לעשות לו ילד. הבטחון העצמי שלו צץ רק כשהוא מאחורי מסך, שמתי לב לזה אתמול אבל לא היה לי כח להגיד לו את זה ועוד להתחיל להסביר כי הוא בטח לא יבין. נגלה לו דברים על עצמו מאוחר יותר.

ונסיים בנימה אופטימית,

שלכם, עוד מעט בעליו הגאה של האלבום החדש של גרין דיי,

פטל.