קטע ראשון:

כאן מדובר בקטע קומי של אי הבנה, כמעט קומדיית טעויות. בעצם הסיפור הוא קצר, אך יש לחשוב עליו פעמיים לפני שמבינים את הקומדיה שבעניין.

מחוץ לכותלי הספריה עומדים נער ונערה ממוצעים, הנערה מנסה לאכול ארטיק במהירות כי הם באיחור זמנים לספריה אך לא יתנו לה להכנס עם הארטיק. את החלק האחרון של הארטיק הנערה מכניסה במהירות לפיהה, ובכניסה למעלית הספריה היא שמה לב שזו היתה טעות. "אני לא מרגישה את הפה שלי," היא מצהירה.

המעלית יורדת לקומת ההחניה, ולתוכה נכנסים 2 אנשים המצטרפים ל4 שכבר נמצאים בפנים [ביניהם גם גיבורי סיפורנו]. דבר זה גורם לנערה לתהות אם המעלית תעלה בכלל, וכשהמעלית נסגרה ונעה בכבדות כלפי מעלה הנערה ממלמלת לנער, "נדמה לי ששברנו שיא".

הנער פורץ בצחוק, ומושך לעברו מספר מסוים של מבטים מבולבלים, בעיקר מהנערה שלידו. לאחר פרץ הצחוק הפתאומי הוא מסביר לנערה ששני המשפטים שהיא אמרה בזמן מסעם במעלית יכולים לצאת מהקשרם באופן חשוד למדי.

השמות צונזרו כדי שלא תדעו שבעצם אני אומרת דברים מביכים שכאלה. אה, דמיט.

קטע שני:

הקטע השני מדובר בחידוש לספר בשם "גשרים מעל מחוז מדיסון", ספר מומלץ ביותר ד"א. במסלול שאותו אני עוברת בדרך מבית הספר מדי יום ביומו, באחד הרחובות הצדדיים, נמצא בית פרטי שתמיד סקרן אותי. הבית הוא היחיד ברחוב, אם לא בצד זה של העיר שמוקף בגדר שחורה גבוהה, ומעליה נוספים עצים שמסתירים את הבית עוד יותר.

ולפני כמה ימים, בעוברי שם, ראיתי איש כבן 50 מוציא ציוד צילום מהצד האחורי של טנדר ומתכונן לצלם את הגדר. חיוך ישר הופיע על שפתי. אח, כמה חבל שזה לא היה גשר...

קטע שלישי:

להקת נוער צעירה מעלה מופע אומנותי על חבורת ילדים הנפגשת על הספסלים בשכונה, וכל דברים אשר קורים להם. חברויות, שקרים, בגידות, אונס, קבצן המתגלה כבימאי של תאיתרון מקומי ואשתי הנפלאה שרה ומקפצת בין כולם.

כשהיא הזמינה אותי לפרימיירה לא חשבתי שאהנה, אבל מסתבר שטעיתי. ואני שמחה שטעיתי.

סיפור הספסלים - מומלץ ביותר!

וכעת לקטע שונה לגמרי בו מדובר בגישות, לאומית, זכויות ודמוקרטיה -

כן כן, משווה באזרחות.

שלכם,

פטל.

עריכה:

קטע בונוס:

כשילד מהכיתה שלך בא ומספר שבמעבדה הבאה הכימיה הם מכינים סבון, והשאלה הראשונה שעולה לך לראש היא "מי תורם שומן אדם?" אתה יודע שראית את הסרט מועדון קרב יותר מדי פעמים.

עריכה II:

רק לי נעלמה הרשימה של האנשים באס"ק? פשוט נעלמה. פוף. ואמרו לי גם שאי אפשר לשלוח לי הודעות.

מממ ריח של קונספרציה באוויר.