Where when I hear her I can see her,
I can smell her sweet perfume.
I can feel her skin against me when I sleep.
Where I won't miss her, I can kiss her anytime that I want to.
Yeah, that's right where I need to be.
עיצוב חדש.
מה, באמת, שמתם לב לבד? הרגשתי צורך להעלות את הנושא בכל מקרה.
צומי? מי, אני?
לא נכון, אני מפרסמת אנשים אחרים. מי? אלכסנדר קסטילס [ביוניק]. אני באמת לא יודעת מה הוא יותר, מוכשר או יפה.
I wish I could say
The right words
To lead you through this land
Wish I could play the father
And take you by the hand
Wish I could stay here
But now I understand
I’m standing in the way
היתה לנו הרצאה נוספת עם אסף היום. כן כן. אותו אסף מקודם.
לא נמאס לנו ממנו מסתבר, ואחרי הרצאה אחת עם אחד אומו [שיצא לי לפספס], הוחלט בכיתה שמחזירים את אסף.
אז הפעם הוא דיבור על ניסוי החשיבה של גלילאו, וגם קצת על משמעות החיים.
בנוגע למשמעות החיים הוא רק הספיק להתחיל, וסיפר לנו על משורר מאחת מדינות אירופה [שכחתי איזה.. אבל זה לא רלוונטי] שכתב תחת שמות של 71 סופרים אחרים. זה כמו שאצלנו יתברר שחיים נחמן ביאליק, רחל וחנוך לוין היו בעצם בן אדם אחד שכתב תחת 3 שמות שונים.
רק ששם זה היה לא 3, אלא 71! [יש מצב שלא 71, אבל משהו בסדר גודל עצום כזה]
קיצר, הסיבה שלו לזה היתה מעורפלת, אבל אפשר היה להבין מאחד השירים שלו שהוא מאמין שאדם, כאשר הוא מגשים חלום אחד, הוא בעצם מוותר על חלום אחר. למשל אם מישהו ילך ללמוד באונ' רפואה הוא לא יהיה כבר עורך דין, ויכול להיות ששניהם הם גחמות שלו.
ואותו משורר לא הגשים כלום בעצם, אבל עדיין הגשים הכל - פשוט דרך דמויות שונות.
וזו הגישה של אותו המשורר למשמעות החיים -
כל עוד יש "לָמַה" אפשר לחיות דרך הכל.
פסיכי, אבל גאון. וזה לא סותר. תחשבו על זה.
סיפרתי את הנ"ל לאביב וזה הוביל ולוויכוח/דיון ביני לבינו. הוא מזה מת על ויכוחים, וזה משגע אותי.
זה התחיל בזה שהוא אמר שהמשורר הזה עשה טעות כי הוא לא הרויח כסף מכך, ולא זכה לפרסום. אמרתי לו שכן, דרך המו"ל שלו שהיה האדם היחיד שידע שזה בעצם אדם אחד. אז הוא עם הרפלקס המעצבן שלו להתנגד לכל דבר שאומרים לו, אמר שאם המשורר היה מפרסם את כל השירים תחת שמו האמיתי והאחד הוא היה זוכה ביותר כסף ופרסום.
וכשהעזתי להעלות את הרעיון שאולי הוא לא היה מעוניין בתהילה פרסום ודולרים, כי סה"כ זה היה בחור שחי כל חייו בעלית גג מעל חנות טבק מבחירתו, אביב ישר התווכח שאין דבר כזה אומן שלא רוצה להתפרסם. הרי זו המטרה של כולם, להתקדם בחיים.
שאלתי אותו אם היא מכיר מושג בשם כתיבה למגירה, הוא אמר שכן, אבל אלו אינם אומנים.
וכאן, כמובן, התחיל ויכוח בנושא "מי מוגדר אמן". הוא שאל אם אני מגדירה את עצמי אמנית - אמרתי לו שכן! והוא אמר שאסור לי להגדיר את עצמי כאמנית אם זה לא המקצוע שלי. ומשם זה התדרדר לכך שיש אפילו רופאים שנחשבים אומנים כי הם מביאים את המלאכה שלהם עד לאומנות.
זה כבר נהיה כ"כ לא קשור לנושא הראשוני, וכ"כ התחשק לי להרביץ לו!
הוא פשוט בעל רפלקס לסתור כל דבר שאומרים לו, אפילו אם זה משהו שהוא בעצמו אמר קודם לכן. הוא פשוט מת על ויכוחים, ולפי מה שהוא אמר לי פעם אחת הוא מוצא שאיתי יותר מהנה להתדיין [להתווכח] מאשר עם אחרים. מבחינתו זו מחמאה, מבחינתי זו עוד סיבה לשלח בו את החברים הרוסים שלי.
זו הסיבה שאני לא נותנת לעצמי להגרר לויכוחים - יש איזה 2-3 נושאים שמלהיטים אותי .. יותר מדי. ואז אנשים נפצעים.
Let me rest in peace
!Let me get some sleep
אריאל שרון ליצפאן:
"תראה, אתה הגעת ל500 תוכניות, אני בקושי מצליח להעביר אחת."
אמיוזינג.
זה הכל להיום,
שלכם, כל עוד לא תגררו אותי לוויכוחים,
פטל.