I guess I didn't.

נפגשתי עם רועי היום, ובמקום להתאמץ ולנסות למצוא נושאי שיחה בכח ואז לשכוח מזה ולהתחיל להתמזמז, החלטנו לסיים את זה. וכשאני אומרת החלטנו אני מתכוונת לזה שהוא העלה את הנושא ואני הנהנתי. חבל דווקא, עכשיו יהיה לי משעמם בערב.

גם חבל שהוא העלה את זה בצורה טיפשית:

"תקשיבי, בהתחלה כשפגשתי אותך ובפגישה הראשונה חשבתי קצת אחרת .. אבל החלטתי עכשיו שזה נכון," וכאן הוא עשה פאוזה נורא מיותרת שגרמה לי לחשוב שהוא עוד רוצה קשר רציני, "ותקני אותי אם אני טועה, אנחנו לא ממש באותו ראש."
נאנחתי לרווחה ואמרתי לו שכן, אני מסכימה. באמת לא הכי התחברנו.

מה שגם חבל זה שהיה לי מתוכנן בראש פוסט ממש יפה על הבעיות הנפשיות שלי, ועל החוסר יכולת שלי להיפתח. אבל כנראה זה היה לטובה, נו, זה שאני לא נפתחת ונותנת לאנשים להתקרב אלי בקלות. כי אם כן הייתי נותנת לו להגיע קרוב מדי אז לא הייתי כ"כ משועשעת מכל העניין.

המחשבה הראשונה שעברה לי בראש, אגב, היתה אולי עכשיו אני אגרום לדן להגיע לבקר.

אני בנאדם מוזר, אין מה לעשות.

עכשיו יש לי בחור בן 23 בקורות חיים. חהחה.

אך ורק שלכם,

פטל.