סבא וסבתא שלי נוסעים לאילת לחמישי-שישי-שבת כך שאני וליזי משתלטות להם על העבודה הכה קשה שלהם [נו, הם זקנים רוסים במה הם כבר עובדים? נקיון. יפה.]. כך שביום שישי אנחנו מנקות איזה 7 בניינים. לא קשה מדי.
והיום סבא לקח אותי אחרי ביתספר לסיבוב של בואי-תראי-איפה-אנחנו-מחביאים-את-כל-המטאטאים. ואיפושהו באמצע קלטתי שללכת בין בניין לבניין ברגל לא יהיה נחמד, בעיקר אם יהיה חם. אז שאלתי, באופן נורא תמים, מה יהיה עם האוטו שלו כשהוא וסבתא באילת. הוא אמר שהאוטו נשאר כאן, וכששאלתי אם אני אוכל לקחת אותו ביום שישי כדי לא ללכת המון ברגל הוא אמר .. כן !
הההאאאאאא !
אמרנו שאני אקח את האוטו מחר בצהריים או משהו, אבל אז קלטנו שצריך שיהיו לי המפתחות אז חשבנו על סידור אחר שבו במקום להסיע אותי הביתה, אני מסיעה אותו, לוקחת את האוטו ומחנה אותו מתחת לבית שלי. אז אפילו היום כבר נהגתי לבד!
ומחר ומחרותיים אני מסיעה את עצמי לביתספר.
ועכשיו אני אפסיק לקפץ מאושר [אשכרה עשיתי את זה כשנכנסתי הביתה] מזה שיש לי אוטו ומזה שרשמית סיימתי עם הביוטופ.
האאא !
שלכם, קופצנית,
פטל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פֶּטֵל